מחלקים ציונים לבנקים המרכזיים: ארה"ב מול אירופה
הפאניקה בשווקים בעצומה והמשקיעים זורקים מכל הבא ליד- מניות, אג"חים, בארץ ובעולם. בנקודת זמן כזו או אחרת יחזור הרציונל לעבוד אצל חלק מהמשקיעים, ואז תתחיל נהירה המונית אל המניות והאג"חים מהם נפטרו כולם זה עתה.
ביום זה המשקיעים יתחילו לארגן מחדש את תיקי ההשקעות שלהם, אני מביע מראש את דעתי ומציע מעומק ליבי – עזבו את ההשקעה באירופה – תתרכזו בארה"ב.
לפני מספר שבועות פרסמתי כאן רשימה המדברת בשבחם של ברננקי ופולסון כנגד אוזלת ידו של טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי. המהלכים שאירעו מאז בשוק ההון רק מעצימים את הניגוד שבין שתי היבשות וזאת כאשר הן מתמודדות עם משבר בעל מאפיינים דומים למדי.
מאפייני המשבר ברורים וידועים:
ירידת מחירי נדל"ן בשילוב עם קריסה של המוסדות הפיננסים מובילה למחסור חמור בנזילות כך שהפעילות הכלכלית בשתי יבשות אלה נעצרה כמעט לחלוטין. כפועל יוצא של המשבר מתרחשות ירידות שערים של כ-30% בבורסות ומתחוללת קריסה של מוסדות פיננסים שחלקם הולאמו וחלקם נמכר.
מצב זה מתאר את מה שקורה גם באירופה וגם בארה"ב בשנה האחרונה.
בתגובה להידרדרות ביצע הבנק הפדרלי בארה"ב את הפעולות הבאות:
הוא בחר להתמודד עם ההאטה במקום להילחם באינפלציה וזאת בחוכמה רבה לנוכח הירידה החדה בציפיות האינפלציה אותה אנו חווים כעת שנה אחרי. הפד הוריד את הריבית ב-3.25%.
כמו כן, היה זה הפד שיזם את תכנית החילוץ הגדולה שאושרה בקונגרס בשבוע שעבר ובין ולבין התערב כ-15 פעם בפעולות יזומות בהם הציל מקריסה מוסדות פיננסיים ע"י מתן הלוואות חרום, תיווך במו"מ מזורז לרכישת גופים קורסים לפני שישפיעו על השווקים, הלאים גופים ופתח אין ספור חלונות נזילות בהם החליף לבנקים בארה"ב נכסים לא נזילים באג"ח ממשלתי.
רוב הפעולות הללו הותנו בשינויים רגולטוריים שנועדו לפקח על התכניות הנ"ל וכן שולבו בהן מנגנונים בעזרתם עשוי הפד להרוויח כסף בעתיד מהפעולות הנעשות עכשיו, אם וכאשר הנכסים אותם רכש יתאוששו.
נכון, עד כה התוצאה של מהלכים אלה לא הביאה לתוצאות המיוחלות ואנו ממשיכים לראות את הדם זורם ברחובות וול סטריט. עם זאת, ברור שהפד והרגולציה לבדם לא יכולים להציל את שוק ההון והשוק צריך להגיע בכוחות עצמו למצב של איזון בין קונים ומוכרים. אבל, ללא צעדים אלו היה מצבם של המשקיעים קשה כפליים.
ומה עשה הבנק האירופי באותו זמן? כיצד הוא נלחם לייצב את המערכת באירופה?
הבנק המרכזי בהנהגתו של טרישה החליט להילחם באינפלציה במקום בהאטה הכלכלית ובשנה האחרונה העלה את הריבית בגוש היורו מספר פעמים ורק לאחרונה החליט להשאירה על כנה. מזה 3 חודשים כבר ברור לכל שהמלחמה באינפלציה איננה החזית הנכונה שכן מחירי הסחורות נחתכו כבר ב-50% וההאטה בקצב הוצאות הצרכנים בשילוב עם הירידה במחירי הנדל"ן דיכאו אף הם את השד האינפלציוני.
מכאן ברור שעל גוש היורו עברה שנה מבוזבזת מבחינה מוניטרית וחרף זאת שלא היתה מונעת ממילא את המשבר, הרי שלפחות הייתה מקלה את מכאוביו. היורו הגבוה מקשה על הייצוא האירופי ומגדיל את הייבוא ובכך גורע מיכולות המשק האירופי.
גם בכל הנוגע לטיפול מהיר ונקודתי במשבר האשראי נכשלת אירופה בגדול
אם בארה"ב יש משטר מרכזי המנווט ומנחה את קווי הפעולה וכולם מתיישרים לפיו – הרי שבאירופה נופלות ההחלטות בין הכיסאות, או בקו התפר שבין מדיניות הפרלמנט האירופי מול מדיניותה של כל מדינה בנפרד. לבנקים הגדולים באירופה יש רגולציה כפולה – הפנימית זו השייכת למדינת מוצאם, והכלל אירופית זו של האיחוד.
כך יוצא שכאשר מגיע זמן אמת ונדרשת פעולת הצלה מהירה או יד מכוונת וברורה – מתכנסים להם שרי האוצר של האיחוד לישיבות אינסופיות במטרה ליישב בין האינטרסים המנוגדים. בינתיים מנסה כל מדינה לבצע פעולות עצמאיות שכוחם מוגבל ומידת אמינותם מוטלת בספק.
המהלך הנכון שניתן לבצעו עוד השבוע בשווקים הגלובליים הוא מהלך משולב של הורדת ריבית מצד כמה שיותר מדינות, מהלך שיוכרז ויבוצע בו זמנית בארה"ב ובאירופה. בעוד שבארה"ב יש אדם אחד שיכול להביא להחלטה שכזו (ברננקי), באירופה העניינים יגעים הרבה יותר וכל יום שעובר מחריף את משבר האמון ומשבר הנזילות .
הדברים הגיעו כדי כך שהיוזם היחיד לצעדים לפתרון הוא הממשל האמריקאי, והבורסות האירופיות מתיישרות בהתאם לעזרה שמגיעה מעבר לים, במקום לצעדים של ההנהגה המקומית.
חוסר המנהיגות ממנה סובלת אירופה בצרוף ההחלטות השגויות בעניין הריבית ממנה סבלה בשנה האחרונה מביאות להתחזקות הדולר, על אף תכנית החילוץ שאמורה להחליש מאד את הכלכלה האמריקאית.
לפיכך, כאשר משבר זה יתחיל לנוע לסיום, המשק והחברות האמריקאיות שזוכות ליד מכוונת שהיא גם יציבה וגם החלטית יותר – יתאוששו ראשונות מהמשבר. בעוד שאירופה תדשדש לה מאחור עוד תקופה בלתי מבוטלת.
מאת: אליאב קמחין סמנכל מחקר כוון בית השקעות
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
