מחלקים ציונים לבנקים המרכזיים: ארה"ב מול אירופה
הפאניקה בשווקים בעצומה והמשקיעים זורקים מכל הבא ליד- מניות, אג"חים, בארץ ובעולם. בנקודת זמן כזו או אחרת יחזור הרציונל לעבוד אצל חלק מהמשקיעים, ואז תתחיל נהירה המונית אל המניות והאג"חים מהם נפטרו כולם זה עתה.
ביום זה המשקיעים יתחילו לארגן מחדש את תיקי ההשקעות שלהם, אני מביע מראש את דעתי ומציע מעומק ליבי – עזבו את ההשקעה באירופה – תתרכזו בארה"ב.
לפני מספר שבועות פרסמתי כאן רשימה המדברת בשבחם של ברננקי ופולסון כנגד אוזלת ידו של טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי. המהלכים שאירעו מאז בשוק ההון רק מעצימים את הניגוד שבין שתי היבשות וזאת כאשר הן מתמודדות עם משבר בעל מאפיינים דומים למדי.
מאפייני המשבר ברורים וידועים:
ירידת מחירי נדל"ן בשילוב עם קריסה של המוסדות הפיננסים מובילה למחסור חמור בנזילות כך שהפעילות הכלכלית בשתי יבשות אלה נעצרה כמעט לחלוטין. כפועל יוצא של המשבר מתרחשות ירידות שערים של כ-30% בבורסות ומתחוללת קריסה של מוסדות פיננסים שחלקם הולאמו וחלקם נמכר.
מצב זה מתאר את מה שקורה גם באירופה וגם בארה"ב בשנה האחרונה.
בתגובה להידרדרות ביצע הבנק הפדרלי בארה"ב את הפעולות הבאות:
הוא בחר להתמודד עם ההאטה במקום להילחם באינפלציה וזאת בחוכמה רבה לנוכח הירידה החדה בציפיות האינפלציה אותה אנו חווים כעת שנה אחרי. הפד הוריד את הריבית ב-3.25%.
כמו כן, היה זה הפד שיזם את תכנית החילוץ הגדולה שאושרה בקונגרס בשבוע שעבר ובין ולבין התערב כ-15 פעם בפעולות יזומות בהם הציל מקריסה מוסדות פיננסיים ע"י מתן הלוואות חרום, תיווך במו"מ מזורז לרכישת גופים קורסים לפני שישפיעו על השווקים, הלאים גופים ופתח אין ספור חלונות נזילות בהם החליף לבנקים בארה"ב נכסים לא נזילים באג"ח ממשלתי.
רוב הפעולות הללו הותנו בשינויים רגולטוריים שנועדו לפקח על התכניות הנ"ל וכן שולבו בהן מנגנונים בעזרתם עשוי הפד להרוויח כסף בעתיד מהפעולות הנעשות עכשיו, אם וכאשר הנכסים אותם רכש יתאוששו.
נכון, עד כה התוצאה של מהלכים אלה לא הביאה לתוצאות המיוחלות ואנו ממשיכים לראות את הדם זורם ברחובות וול סטריט. עם זאת, ברור שהפד והרגולציה לבדם לא יכולים להציל את שוק ההון והשוק צריך להגיע בכוחות עצמו למצב של איזון בין קונים ומוכרים. אבל, ללא צעדים אלו היה מצבם של המשקיעים קשה כפליים.
ומה עשה הבנק האירופי באותו זמן? כיצד הוא נלחם לייצב את המערכת באירופה?
הבנק המרכזי בהנהגתו של טרישה החליט להילחם באינפלציה במקום בהאטה הכלכלית ובשנה האחרונה העלה את הריבית בגוש היורו מספר פעמים ורק לאחרונה החליט להשאירה על כנה. מזה 3 חודשים כבר ברור לכל שהמלחמה באינפלציה איננה החזית הנכונה שכן מחירי הסחורות נחתכו כבר ב-50% וההאטה בקצב הוצאות הצרכנים בשילוב עם הירידה במחירי הנדל"ן דיכאו אף הם את השד האינפלציוני.
מכאן ברור שעל גוש היורו עברה שנה מבוזבזת מבחינה מוניטרית וחרף זאת שלא היתה מונעת ממילא את המשבר, הרי שלפחות הייתה מקלה את מכאוביו. היורו הגבוה מקשה על הייצוא האירופי ומגדיל את הייבוא ובכך גורע מיכולות המשק האירופי.
גם בכל הנוגע לטיפול מהיר ונקודתי במשבר האשראי נכשלת אירופה בגדול
אם בארה"ב יש משטר מרכזי המנווט ומנחה את קווי הפעולה וכולם מתיישרים לפיו – הרי שבאירופה נופלות ההחלטות בין הכיסאות, או בקו התפר שבין מדיניות הפרלמנט האירופי מול מדיניותה של כל מדינה בנפרד. לבנקים הגדולים באירופה יש רגולציה כפולה – הפנימית זו השייכת למדינת מוצאם, והכלל אירופית זו של האיחוד.
כך יוצא שכאשר מגיע זמן אמת ונדרשת פעולת הצלה מהירה או יד מכוונת וברורה – מתכנסים להם שרי האוצר של האיחוד לישיבות אינסופיות במטרה ליישב בין האינטרסים המנוגדים. בינתיים מנסה כל מדינה לבצע פעולות עצמאיות שכוחם מוגבל ומידת אמינותם מוטלת בספק.
המהלך הנכון שניתן לבצעו עוד השבוע בשווקים הגלובליים הוא מהלך משולב של הורדת ריבית מצד כמה שיותר מדינות, מהלך שיוכרז ויבוצע בו זמנית בארה"ב ובאירופה. בעוד שבארה"ב יש אדם אחד שיכול להביא להחלטה שכזו (ברננקי), באירופה העניינים יגעים הרבה יותר וכל יום שעובר מחריף את משבר האמון ומשבר הנזילות .
הדברים הגיעו כדי כך שהיוזם היחיד לצעדים לפתרון הוא הממשל האמריקאי, והבורסות האירופיות מתיישרות בהתאם לעזרה שמגיעה מעבר לים, במקום לצעדים של ההנהגה המקומית.
חוסר המנהיגות ממנה סובלת אירופה בצרוף ההחלטות השגויות בעניין הריבית ממנה סבלה בשנה האחרונה מביאות להתחזקות הדולר, על אף תכנית החילוץ שאמורה להחליש מאד את הכלכלה האמריקאית.
לפיכך, כאשר משבר זה יתחיל לנוע לסיום, המשק והחברות האמריקאיות שזוכות ליד מכוונת שהיא גם יציבה וגם החלטית יותר – יתאוששו ראשונות מהמשבר. בעוד שאירופה תדשדש לה מאחור עוד תקופה בלתי מבוטלת.
מאת: אליאב קמחין סמנכל מחקר כוון בית השקעות
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
במסגרת המתווה הוולנטרי של בנק ישראל, מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך כן של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים ל"שחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו ""טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עיננו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שניה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
