מחלקים ציונים לבנקים המרכזיים: ארה"ב מול אירופה
הפאניקה בשווקים בעצומה והמשקיעים זורקים מכל הבא ליד- מניות, אג"חים, בארץ ובעולם. בנקודת זמן כזו או אחרת יחזור הרציונל לעבוד אצל חלק מהמשקיעים, ואז תתחיל נהירה המונית אל המניות והאג"חים מהם נפטרו כולם זה עתה.
ביום זה המשקיעים יתחילו לארגן מחדש את תיקי ההשקעות שלהם, אני מביע מראש את דעתי ומציע מעומק ליבי – עזבו את ההשקעה באירופה – תתרכזו בארה"ב.
לפני מספר שבועות פרסמתי כאן רשימה המדברת בשבחם של ברננקי ופולסון כנגד אוזלת ידו של טרישה נגיד הבנק המרכזי האירופי. המהלכים שאירעו מאז בשוק ההון רק מעצימים את הניגוד שבין שתי היבשות וזאת כאשר הן מתמודדות עם משבר בעל מאפיינים דומים למדי.
מאפייני המשבר ברורים וידועים:
ירידת מחירי נדל"ן בשילוב עם קריסה של המוסדות הפיננסים מובילה למחסור חמור בנזילות כך שהפעילות הכלכלית בשתי יבשות אלה נעצרה כמעט לחלוטין. כפועל יוצא של המשבר מתרחשות ירידות שערים של כ-30% בבורסות ומתחוללת קריסה של מוסדות פיננסים שחלקם הולאמו וחלקם נמכר.
מצב זה מתאר את מה שקורה גם באירופה וגם בארה"ב בשנה האחרונה.
בתגובה להידרדרות ביצע הבנק הפדרלי בארה"ב את הפעולות הבאות:
הוא בחר להתמודד עם ההאטה במקום להילחם באינפלציה וזאת בחוכמה רבה לנוכח הירידה החדה בציפיות האינפלציה אותה אנו חווים כעת שנה אחרי. הפד הוריד את הריבית ב-3.25%.
כמו כן, היה זה הפד שיזם את תכנית החילוץ הגדולה שאושרה בקונגרס בשבוע שעבר ובין ולבין התערב כ-15 פעם בפעולות יזומות בהם הציל מקריסה מוסדות פיננסיים ע"י מתן הלוואות חרום, תיווך במו"מ מזורז לרכישת גופים קורסים לפני שישפיעו על השווקים, הלאים גופים ופתח אין ספור חלונות נזילות בהם החליף לבנקים בארה"ב נכסים לא נזילים באג"ח ממשלתי.
רוב הפעולות הללו הותנו בשינויים רגולטוריים שנועדו לפקח על התכניות הנ"ל וכן שולבו בהן מנגנונים בעזרתם עשוי הפד להרוויח כסף בעתיד מהפעולות הנעשות עכשיו, אם וכאשר הנכסים אותם רכש יתאוששו.
נכון, עד כה התוצאה של מהלכים אלה לא הביאה לתוצאות המיוחלות ואנו ממשיכים לראות את הדם זורם ברחובות וול סטריט. עם זאת, ברור שהפד והרגולציה לבדם לא יכולים להציל את שוק ההון והשוק צריך להגיע בכוחות עצמו למצב של איזון בין קונים ומוכרים. אבל, ללא צעדים אלו היה מצבם של המשקיעים קשה כפליים.
ומה עשה הבנק האירופי באותו זמן? כיצד הוא נלחם לייצב את המערכת באירופה?
הבנק המרכזי בהנהגתו של טרישה החליט להילחם באינפלציה במקום בהאטה הכלכלית ובשנה האחרונה העלה את הריבית בגוש היורו מספר פעמים ורק לאחרונה החליט להשאירה על כנה. מזה 3 חודשים כבר ברור לכל שהמלחמה באינפלציה איננה החזית הנכונה שכן מחירי הסחורות נחתכו כבר ב-50% וההאטה בקצב הוצאות הצרכנים בשילוב עם הירידה במחירי הנדל"ן דיכאו אף הם את השד האינפלציוני.
מכאן ברור שעל גוש היורו עברה שנה מבוזבזת מבחינה מוניטרית וחרף זאת שלא היתה מונעת ממילא את המשבר, הרי שלפחות הייתה מקלה את מכאוביו. היורו הגבוה מקשה על הייצוא האירופי ומגדיל את הייבוא ובכך גורע מיכולות המשק האירופי.
גם בכל הנוגע לטיפול מהיר ונקודתי במשבר האשראי נכשלת אירופה בגדול
אם בארה"ב יש משטר מרכזי המנווט ומנחה את קווי הפעולה וכולם מתיישרים לפיו – הרי שבאירופה נופלות ההחלטות בין הכיסאות, או בקו התפר שבין מדיניות הפרלמנט האירופי מול מדיניותה של כל מדינה בנפרד. לבנקים הגדולים באירופה יש רגולציה כפולה – הפנימית זו השייכת למדינת מוצאם, והכלל אירופית זו של האיחוד.
כך יוצא שכאשר מגיע זמן אמת ונדרשת פעולת הצלה מהירה או יד מכוונת וברורה – מתכנסים להם שרי האוצר של האיחוד לישיבות אינסופיות במטרה ליישב בין האינטרסים המנוגדים. בינתיים מנסה כל מדינה לבצע פעולות עצמאיות שכוחם מוגבל ומידת אמינותם מוטלת בספק.
המהלך הנכון שניתן לבצעו עוד השבוע בשווקים הגלובליים הוא מהלך משולב של הורדת ריבית מצד כמה שיותר מדינות, מהלך שיוכרז ויבוצע בו זמנית בארה"ב ובאירופה. בעוד שבארה"ב יש אדם אחד שיכול להביא להחלטה שכזו (ברננקי), באירופה העניינים יגעים הרבה יותר וכל יום שעובר מחריף את משבר האמון ומשבר הנזילות .
הדברים הגיעו כדי כך שהיוזם היחיד לצעדים לפתרון הוא הממשל האמריקאי, והבורסות האירופיות מתיישרות בהתאם לעזרה שמגיעה מעבר לים, במקום לצעדים של ההנהגה המקומית.
חוסר המנהיגות ממנה סובלת אירופה בצרוף ההחלטות השגויות בעניין הריבית ממנה סבלה בשנה האחרונה מביאות להתחזקות הדולר, על אף תכנית החילוץ שאמורה להחליש מאד את הכלכלה האמריקאית.
לפיכך, כאשר משבר זה יתחיל לנוע לסיום, המשק והחברות האמריקאיות שזוכות ליד מכוונת שהיא גם יציבה וגם החלטית יותר – יתאוששו ראשונות מהמשבר. בעוד שאירופה תדשדש לה מאחור עוד תקופה בלתי מבוטלת.
מאת: אליאב קמחין סמנכל מחקר כוון בית השקעות
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
