ה-SEC מרחיבה את האיסור על השורטים: דורשת מכל מנהלי קרנות הגידור לדווח על פוזיציות פתוחות

ע"פ הדיווחים רשות ניירות ערך האמריקנית הרחיבה אמש את האיסור הסלקטיבי על ביצוע מכירה בחסר (שורט) עד ה-17 באוקטובר
אריאל אטיאס |

רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) הרחיבה אמש (ד') את האיסור הסלקטיבי על ביצוע מכירה בחסר (שורט) עד ה-17 באוקטובר, כך עולה מדיווחים הבוקר בתקשורת האמריקנית.

"מכירה בחסר" רגילה היא כאשר משקיעים לווים מנייה ואז מוכרים אותה בשוק, בתקווה שמחיר המנייה ירד ואז הם יוכלו לקנות אותה בחזרה במחיר נמוך יותר. האיסור הוא גם על ביצוע שורט "חשוף" המתרחש כאשר המשקיע מוכר מנייה מבלי שבכלל לווה אותה. בכך הוא בעצם מציף את השוק עם הוראות מכירה ויוצר לחץ כלפי מטה על מחיר המנייה.

בחודש שעבר הסוכנות הפדרלית אסרה על ביצוע שורטים בכמעט 1,000 מניות הקשורות לפיננסים ואחרות במאמץ למנוע ירידות חדות במחירי המניות. הוול סטריט ז'ורנל גם מדווח הבוקר, כי ה-SEC גם דורשת ממנהלי קרנות הגידור לחשוף את כל פוזיציות השורט שלהם עד ה-17 באוקטובר וכי התקנה הזאת צפויה להפוך לקבועה.

אחד הכלים הבולטים שבהם משתמשת קרן גידור הינו מכירה בחסר (שורט), ומינוף פיננסי. השימוש בכלים אלו "מגדר" למעשה את סיכוני הקרן להפסד, מאחר ועל ידי מכירה בחסר תרוויח הקרן גם בשוק יורד.

במאמר נכתב שהאיסור על השורטים נכשל בלמנוע ירידות בקרב מניות הפיננסים, הגדיל את התנודתיות בשוק המניות והפך את המסחר במניות ליקר יותר. הרשות הרחיבה את האיסור רגע לפני שהסנאט אישר רמש את תוכנית החילוץ בסך 700 מיליארד דולר ושלח אותה להצבעה בבית הנבחרים, מחר.

בהצבעה של 74-25, הורו הסנטורים למשרד האוצר לרכוש נכסים בעיתיים ממאזני החברות, אפשרו לתאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) להגדיל את מכסת הביטוח על פקדונות ל-250,000 דולר מ-100,000 דולר, להרחיב מספר הטבות מס ודרשו מסוכנויות הממשל לעדכן את המשכנתאות הבעייתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.