ה-SEC מרחיבה את האיסור על השורטים: דורשת מכל מנהלי קרנות הגידור לדווח על פוזיציות פתוחות

ע"פ הדיווחים רשות ניירות ערך האמריקנית הרחיבה אמש את האיסור הסלקטיבי על ביצוע מכירה בחסר (שורט) עד ה-17 באוקטובר
אריאל אטיאס |

רשות ניירות ערך האמריקנית (SEC) הרחיבה אמש (ד') את האיסור הסלקטיבי על ביצוע מכירה בחסר (שורט) עד ה-17 באוקטובר, כך עולה מדיווחים הבוקר בתקשורת האמריקנית.

"מכירה בחסר" רגילה היא כאשר משקיעים לווים מנייה ואז מוכרים אותה בשוק, בתקווה שמחיר המנייה ירד ואז הם יוכלו לקנות אותה בחזרה במחיר נמוך יותר. האיסור הוא גם על ביצוע שורט "חשוף" המתרחש כאשר המשקיע מוכר מנייה מבלי שבכלל לווה אותה. בכך הוא בעצם מציף את השוק עם הוראות מכירה ויוצר לחץ כלפי מטה על מחיר המנייה.

בחודש שעבר הסוכנות הפדרלית אסרה על ביצוע שורטים בכמעט 1,000 מניות הקשורות לפיננסים ואחרות במאמץ למנוע ירידות חדות במחירי המניות. הוול סטריט ז'ורנל גם מדווח הבוקר, כי ה-SEC גם דורשת ממנהלי קרנות הגידור לחשוף את כל פוזיציות השורט שלהם עד ה-17 באוקטובר וכי התקנה הזאת צפויה להפוך לקבועה.

אחד הכלים הבולטים שבהם משתמשת קרן גידור הינו מכירה בחסר (שורט), ומינוף פיננסי. השימוש בכלים אלו "מגדר" למעשה את סיכוני הקרן להפסד, מאחר ועל ידי מכירה בחסר תרוויח הקרן גם בשוק יורד.

במאמר נכתב שהאיסור על השורטים נכשל בלמנוע ירידות בקרב מניות הפיננסים, הגדיל את התנודתיות בשוק המניות והפך את המסחר במניות ליקר יותר. הרשות הרחיבה את האיסור רגע לפני שהסנאט אישר רמש את תוכנית החילוץ בסך 700 מיליארד דולר ושלח אותה להצבעה בבית הנבחרים, מחר.

בהצבעה של 74-25, הורו הסנטורים למשרד האוצר לרכוש נכסים בעיתיים ממאזני החברות, אפשרו לתאגיד ביטוח הפיקדונות הפדרלי (FDIC) להגדיל את מכסת הביטוח על פקדונות ל-250,000 דולר מ-100,000 דולר, להרחיב מספר הטבות מס ודרשו מסוכנויות הממשל לעדכן את המשכנתאות הבעייתיות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.