כלכלני לאומי: "האמון ביכולת של בנק ישראל מהותי כדי לרסן את הציפיות לאינפלציה"
הגידול המתון בשנים האחרונות בשכר הריאלי וגידול פריון העבודה תרמו בעבר לשיפור ברווחיות החברות במשק ותמכו בצמיחתו המהירה של הסקטור העסקי בשנים 2004-2007, כך פותחים כלכלני בנק לאומי את סקירת המאקרו השבועית.
כמו כן מודעים הכלכלנים למצב הנוכחי במשק בו חברות רבות ניזוקו מעלייה חדה באינפלציה ואומרים: "הפגיעה הצפויה בחברות, בעיקר אלה אשר תוצרתן מופנית ליצוא, כתוצאה מהתחזקות השקל מול מרבית המטבעות, ובפרט מול הדולר, צפויה להביא לניסיונות לצמצום עלויות, הן בדרך של התאמת היקף המועסקים והן בדרך של פגיעה בשכר".
יחד עם זאת, נראה כי על רקע הימצאותו של השכר הריאלי כיום ברמה נמוכה מזו שהייתה בראשית העשור וההערכה שהפגיעה במשק אינה צפויה להיות חריפה כפי שהייתה ב-2001-2002, יהיה קשה לצמצם עלויות בעוצמה דומה לזו שהייתה בתקופת המיתון. במקביל, למרות האינפלציה הגבוהה השנה, לא נשמעו עד כה דרישות להעלאות שכר מפצות, אך יתכן שאלה תגענה בהמשך.
בהקשר זה מזכירים כלכלני לאומי, כי הערכות בנק ישראל (במסגרת הדיונים המוניטרים לקראת החלטת הריבית האחרונה), באשר לאינפלציה הצפויה בשנת 2009 מצביעות על קצב של כ-1.5%.
כלכלני לאומי מסכמים שההערכות של בנק ישראל מניחות התמתנות בביקושים בחו"ל ובקצב העלייה של מחירי התשומות תוך פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר והעלאת ריבית לא חדה. כיום, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, גבוהות וכך גם לשנים הבאות. ככל שיחוש הציבור אמון בכך שיש ביכולתו ובכוונתו של בנק ישראל להביא לירידה באינפלציה לעבר הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1-3%), הרי שהדבר צפוי להשליך גם על דיוני שכר עתידיים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
