כלכלני לאומי: "האמון ביכולת של בנק ישראל מהותי כדי לרסן את הציפיות לאינפלציה"
הגידול המתון בשנים האחרונות בשכר הריאלי וגידול פריון העבודה תרמו בעבר לשיפור ברווחיות החברות במשק ותמכו בצמיחתו המהירה של הסקטור העסקי בשנים 2004-2007, כך פותחים כלכלני בנק לאומי את סקירת המאקרו השבועית.
כמו כן מודעים הכלכלנים למצב הנוכחי במשק בו חברות רבות ניזוקו מעלייה חדה באינפלציה ואומרים: "הפגיעה הצפויה בחברות, בעיקר אלה אשר תוצרתן מופנית ליצוא, כתוצאה מהתחזקות השקל מול מרבית המטבעות, ובפרט מול הדולר, צפויה להביא לניסיונות לצמצום עלויות, הן בדרך של התאמת היקף המועסקים והן בדרך של פגיעה בשכר".
יחד עם זאת, נראה כי על רקע הימצאותו של השכר הריאלי כיום ברמה נמוכה מזו שהייתה בראשית העשור וההערכה שהפגיעה במשק אינה צפויה להיות חריפה כפי שהייתה ב-2001-2002, יהיה קשה לצמצם עלויות בעוצמה דומה לזו שהייתה בתקופת המיתון. במקביל, למרות האינפלציה הגבוהה השנה, לא נשמעו עד כה דרישות להעלאות שכר מפצות, אך יתכן שאלה תגענה בהמשך.
בהקשר זה מזכירים כלכלני לאומי, כי הערכות בנק ישראל (במסגרת הדיונים המוניטרים לקראת החלטת הריבית האחרונה), באשר לאינפלציה הצפויה בשנת 2009 מצביעות על קצב של כ-1.5%.
כלכלני לאומי מסכמים שההערכות של בנק ישראל מניחות התמתנות בביקושים בחו"ל ובקצב העלייה של מחירי התשומות תוך פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר והעלאת ריבית לא חדה. כיום, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, גבוהות וכך גם לשנים הבאות. ככל שיחוש הציבור אמון בכך שיש ביכולתו ובכוונתו של בנק ישראל להביא לירידה באינפלציה לעבר הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1-3%), הרי שהדבר צפוי להשליך גם על דיוני שכר עתידיים.
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוק10 המגדלים הגבוהים בעולם
בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120
מגדלים כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.
1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות
הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.
המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,
תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.
- בנייה לגובה בירושלים? לא כל כך מהר
- 1,654 דירות חדשות ייבנו בבת ים. כמה הן יעלו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
