כלכלני לאומי: "האמון ביכולת של בנק ישראל מהותי כדי לרסן את הציפיות לאינפלציה"
הגידול המתון בשנים האחרונות בשכר הריאלי וגידול פריון העבודה תרמו בעבר לשיפור ברווחיות החברות במשק ותמכו בצמיחתו המהירה של הסקטור העסקי בשנים 2004-2007, כך פותחים כלכלני בנק לאומי את סקירת המאקרו השבועית.
כמו כן מודעים הכלכלנים למצב הנוכחי במשק בו חברות רבות ניזוקו מעלייה חדה באינפלציה ואומרים: "הפגיעה הצפויה בחברות, בעיקר אלה אשר תוצרתן מופנית ליצוא, כתוצאה מהתחזקות השקל מול מרבית המטבעות, ובפרט מול הדולר, צפויה להביא לניסיונות לצמצום עלויות, הן בדרך של התאמת היקף המועסקים והן בדרך של פגיעה בשכר".
יחד עם זאת, נראה כי על רקע הימצאותו של השכר הריאלי כיום ברמה נמוכה מזו שהייתה בראשית העשור וההערכה שהפגיעה במשק אינה צפויה להיות חריפה כפי שהייתה ב-2001-2002, יהיה קשה לצמצם עלויות בעוצמה דומה לזו שהייתה בתקופת המיתון. במקביל, למרות האינפלציה הגבוהה השנה, לא נשמעו עד כה דרישות להעלאות שכר מפצות, אך יתכן שאלה תגענה בהמשך.
בהקשר זה מזכירים כלכלני לאומי, כי הערכות בנק ישראל (במסגרת הדיונים המוניטרים לקראת החלטת הריבית האחרונה), באשר לאינפלציה הצפויה בשנת 2009 מצביעות על קצב של כ-1.5%.
כלכלני לאומי מסכמים שההערכות של בנק ישראל מניחות התמתנות בביקושים בחו"ל ובקצב העלייה של מחירי התשומות תוך פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר והעלאת ריבית לא חדה. כיום, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, גבוהות וכך גם לשנים הבאות. ככל שיחוש הציבור אמון בכך שיש ביכולתו ובכוונתו של בנק ישראל להביא לירידה באינפלציה לעבר הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1-3%), הרי שהדבר צפוי להשליך גם על דיוני שכר עתידיים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
