חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין
תקציר פס"ד ו"ע 1002/02 סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין שאינה רשומה על שם המוכר
תקציר ו"ע 1002/02
סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
העובדות
המקרה להלן עוסק במשק חקלאי, שהזכויות בו היו רשומות על שם יוכבד ויוסף מנדלוביץ. יוסף מנדלוביץ נפטר, ובמותו לא השאיר אחריו צאצאים. בצוואה שהניח אחריו יוסף, הוא ציווה להעביר את כל רכושו וזכויותיו לשלושת אחייניו; סידליק דן [להלן - "העורר"] הנו אחד מהם.
במסגרת דיון בבקשה לאישור הצוואה, ולנוכח התנגדותה של יוכבד מנדלוביץ [להלן - "האלמנה"] למצוּוה בה, הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפשרה הוסכם כי מחצית מן הזכויות במשק תירשם על שם האלמנה, ומחצית תירשם על שם שלושת האחיינים. נוסף על כך הוסכם כי האלמנה תוסיף להחזיק במשק ולעבד אותו עד אריכות ימיה, ולאחר מותה יעבור חלקה במשק ליורשהּ (בנה מנישואים קודמים), ולשלושת האחיינים בחלקים שווים. באין הסכמה ביניהם, יועבר המשק למכירה.
בני הזוג מנדלוביץ לא היו בעלי הקרקע של המשק. החזקתם במשק הייתה מכוח רשות שניתנה על פי חוזה שנחתם בינם לבין חברת רסקו בע"מ. רסקו בע"מ הייתה מלפנים חוכרת ראשית מבעלי הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל. לימים, הועברה זכות החכירה של רסקו לסוכנות היהודית. זכויות בני הזוג מנדלוביץ לא רשומות במשרד רישום המקרקעין, אלא רק בתיק המנוהל בידי הסוכנות היהודית.
על פי פרטי ההסכם בין רסקו לבין הצדדים, העברת זכות החכירה צריכה לקבל את המלצת האגודה השיתופית ואת הסכמת הסוכנות היהודית (החוכר). במקרה דנן, הסוכנות היהודית התנגדה להעברה, ולכן בסופו של דבר נרשמה האלמנה כבעלת זכות יחידה במשק.
בשלב מאוחר יותר מכרה האלמנה את מלוא זכויותיה במשק לצד ג', שקיבל את המלצת האגודה כמתיישב חליף, ושילמה לכל אחד מן היורשים כ-95 אלף דולר. מנהל מס שבח רחובות [להלן - "המשיב"] ראה בתשלום של 95 אלף דולר כעסקת מכירה, וחייב את העורר בתשלום מס שבח - ועל כך הערר.
דיון
בשנת 1976 נפטר יוסף רבינוביץ. באותה השנה נתקבל בבית המשפט הסכם הפשרה, שבו נקבע כי מחצית מן הנכס (המשק) תהיה בידי האלמנה, ומחצית בידי אחייניו של הנפטר. הסוכנות היהודית התנגדה לפיצול הנכס ולרישומו על שמם של האלמנה ושל אחייני הנפטר. בסופו של דבר נרשם הנכס כולו על שם האלמנה.
בשנת 2000 מכרה האלמנה את הנכס בתמורה
ל-2,880,000 ש"ח. העורר קיבל באותו מועד 95 אלף דולר בתמורה לסילוק סופי, גמור ומוחלט של התביעות העתידיות.
השאלות שעלו:
1. האם העורר ירש חלק מן המשק ?
2. האם הכספים שקיבל העורר (95 אלף דולר) הנם כספים שניתנו במסגרת הפשרה משנת 1976, או שמדובר במתנה שהעניקה לו אשת הנפטר ?
3. בהנחה שאשת הנפטר הייתה אמורה לשלם לעורר, האם יש כאן אירוע של מכירה של זכות במקרקעין מהעורר לאשת המנוח, ובהמשך לקונה הסופי, בתמורה ל-95 אלף דולר ?
4. האם השאלה: אם הוצאה לאשת המנוח שומת מס רכישה - רלוונטית ?
על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 [להלן - "חוק הירושה"], במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. גם חוק הירושה מכיר באפשרות של קבלת פיצוי, וויתור מנגד על זכות במשק חקלאי - כך, לדוגמה, על פי סעיף 114 לחוק הירושה. לא הוכח שהסך של 95 אלף דולר הנו מתנה, הרי היה הסכם של ויתור על תביעות עתידיות.
אירוע המכירה מהיורשים היה בשנת 2000, הרישום משנת 1976 על שם האלמנה לא העלה ו/או הוריד ליורשים, שסמכו על הסכם הפשרה.
הסעיף שמחייב במקרה דנן הנו סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"]. בהילכת שפייר בפסק דין ע"א 499/85 נקבע כי במקרה כמו המקרה שבו עסקינן - אין חובה במס שבח. בעקבות פסק הדין הזה נחקק סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, אשר מטיל מס במקרה של מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עיזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עיזבון, שכן רואים זאת כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין.
הערר נדחה.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני: כב' השופט (בדימוס) יהושע בן שלמה - יו"ר, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות, רו"ח מיכה לזר
ניתן ב-17.6.2008
המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
