חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין שאינה רשומה על שם המוכר

תקציר ו"ע 1002/02

סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות

העובדות

המקרה להלן עוסק במשק חקלאי, שהזכויות בו היו רשומות על שם יוכבד ויוסף מנדלוביץ. יוסף מנדלוביץ נפטר, ובמותו לא השאיר אחריו צאצאים. בצוואה שהניח אחריו יוסף, הוא ציווה להעביר את כל רכושו וזכויותיו לשלושת אחייניו; סידליק דן [להלן - "העורר"] הנו אחד מהם.

במסגרת דיון בבקשה לאישור הצוואה, ולנוכח התנגדותה של יוכבד מנדלוביץ [להלן - "האלמנה"] למצוּוה בה, הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפשרה הוסכם כי מחצית מן הזכויות במשק תירשם על שם האלמנה, ומחצית תירשם על שם שלושת האחיינים. נוסף על כך הוסכם כי האלמנה תוסיף להחזיק במשק ולעבד אותו עד אריכות ימיה, ולאחר מותה יעבור חלקה במשק ליורשהּ (בנה מנישואים קודמים), ולשלושת האחיינים בחלקים שווים. באין הסכמה ביניהם, יועבר המשק למכירה.

בני הזוג מנדלוביץ לא היו בעלי הקרקע של המשק. החזקתם במשק הייתה מכוח רשות שניתנה על פי חוזה שנחתם בינם לבין חברת רסקו בע"מ. רסקו בע"מ הייתה מלפנים חוכרת ראשית מבעלי הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל. לימים, הועברה זכות החכירה של רסקו לסוכנות היהודית. זכויות בני הזוג מנדלוביץ לא רשומות במשרד רישום המקרקעין, אלא רק בתיק המנוהל בידי הסוכנות היהודית.

על פי פרטי ההסכם בין רסקו לבין הצדדים, העברת זכות החכירה צריכה לקבל את המלצת האגודה השיתופית ואת הסכמת הסוכנות היהודית (החוכר). במקרה דנן, הסוכנות היהודית התנגדה להעברה, ולכן בסופו של דבר נרשמה האלמנה כבעלת זכות יחידה במשק.

בשלב מאוחר יותר מכרה האלמנה את מלוא זכויותיה במשק לצד ג', שקיבל את המלצת האגודה כמתיישב חליף, ושילמה לכל אחד מן היורשים כ-95 אלף דולר. מנהל מס שבח רחובות [להלן - "המשיב"] ראה בתשלום של 95 אלף דולר כעסקת מכירה, וחייב את העורר בתשלום מס שבח - ועל כך הערר.

דיון

בשנת 1976 נפטר יוסף רבינוביץ. באותה השנה נתקבל בבית המשפט הסכם הפשרה, שבו נקבע כי מחצית מן הנכס (המשק) תהיה בידי האלמנה, ומחצית בידי אחייניו של הנפטר. הסוכנות היהודית התנגדה לפיצול הנכס ולרישומו על שמם של האלמנה ושל אחייני הנפטר. בסופו של דבר נרשם הנכס כולו על שם האלמנה.

בשנת 2000 מכרה האלמנה את הנכס בתמורה

ל-2,880,000 ש"ח. העורר קיבל באותו מועד 95 אלף דולר בתמורה לסילוק סופי, גמור ומוחלט של התביעות העתידיות.

השאלות שעלו:

1. האם העורר ירש חלק מן המשק ?

2. האם הכספים שקיבל העורר (95 אלף דולר) הנם כספים שניתנו במסגרת הפשרה משנת 1976, או שמדובר במתנה שהעניקה לו אשת הנפטר ?

3. בהנחה שאשת הנפטר הייתה אמורה לשלם לעורר, האם יש כאן אירוע של מכירה של זכות במקרקעין מהעורר לאשת המנוח, ובהמשך לקונה הסופי, בתמורה ל-95 אלף דולר ?

4. האם השאלה: אם הוצאה לאשת המנוח שומת מס רכישה - רלוונטית ?

על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 [להלן - "חוק הירושה"], במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. גם חוק הירושה מכיר באפשרות של קבלת פיצוי, וויתור מנגד על זכות במשק חקלאי - כך, לדוגמה, על פי סעיף 114 לחוק הירושה. לא הוכח שהסך של 95 אלף דולר הנו מתנה, הרי היה הסכם של ויתור על תביעות עתידיות.

אירוע המכירה מהיורשים היה בשנת 2000, הרישום משנת 1976 על שם האלמנה לא העלה ו/או הוריד ליורשים, שסמכו על הסכם הפשרה.

הסעיף שמחייב במקרה דנן הנו סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"]. בהילכת שפייר בפסק דין ע"א 499/85 נקבע כי במקרה כמו המקרה שבו עסקינן - אין חובה במס שבח. בעקבות פסק הדין הזה נחקק סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, אשר מטיל מס במקרה של מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עיזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עיזבון, שכן רואים זאת כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין.

הערר נדחה.

בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

לפני: כב' השופט (בדימוס) יהושע בן שלמה - יו"ר, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות, רו"ח מיכה לזר

ניתן ב-17.6.2008

המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ