חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין
תקציר פס"ד ו"ע 1002/02 סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין שאינה רשומה על שם המוכר
תקציר ו"ע 1002/02
סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
העובדות
המקרה להלן עוסק במשק חקלאי, שהזכויות בו היו רשומות על שם יוכבד ויוסף מנדלוביץ. יוסף מנדלוביץ נפטר, ובמותו לא השאיר אחריו צאצאים. בצוואה שהניח אחריו יוסף, הוא ציווה להעביר את כל רכושו וזכויותיו לשלושת אחייניו; סידליק דן [להלן - "העורר"] הנו אחד מהם.
במסגרת דיון בבקשה לאישור הצוואה, ולנוכח התנגדותה של יוכבד מנדלוביץ [להלן - "האלמנה"] למצוּוה בה, הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפשרה הוסכם כי מחצית מן הזכויות במשק תירשם על שם האלמנה, ומחצית תירשם על שם שלושת האחיינים. נוסף על כך הוסכם כי האלמנה תוסיף להחזיק במשק ולעבד אותו עד אריכות ימיה, ולאחר מותה יעבור חלקה במשק ליורשהּ (בנה מנישואים קודמים), ולשלושת האחיינים בחלקים שווים. באין הסכמה ביניהם, יועבר המשק למכירה.
בני הזוג מנדלוביץ לא היו בעלי הקרקע של המשק. החזקתם במשק הייתה מכוח רשות שניתנה על פי חוזה שנחתם בינם לבין חברת רסקו בע"מ. רסקו בע"מ הייתה מלפנים חוכרת ראשית מבעלי הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל. לימים, הועברה זכות החכירה של רסקו לסוכנות היהודית. זכויות בני הזוג מנדלוביץ לא רשומות במשרד רישום המקרקעין, אלא רק בתיק המנוהל בידי הסוכנות היהודית.
על פי פרטי ההסכם בין רסקו לבין הצדדים, העברת זכות החכירה צריכה לקבל את המלצת האגודה השיתופית ואת הסכמת הסוכנות היהודית (החוכר). במקרה דנן, הסוכנות היהודית התנגדה להעברה, ולכן בסופו של דבר נרשמה האלמנה כבעלת זכות יחידה במשק.
בשלב מאוחר יותר מכרה האלמנה את מלוא זכויותיה במשק לצד ג', שקיבל את המלצת האגודה כמתיישב חליף, ושילמה לכל אחד מן היורשים כ-95 אלף דולר. מנהל מס שבח רחובות [להלן - "המשיב"] ראה בתשלום של 95 אלף דולר כעסקת מכירה, וחייב את העורר בתשלום מס שבח - ועל כך הערר.
דיון
בשנת 1976 נפטר יוסף רבינוביץ. באותה השנה נתקבל בבית המשפט הסכם הפשרה, שבו נקבע כי מחצית מן הנכס (המשק) תהיה בידי האלמנה, ומחצית בידי אחייניו של הנפטר. הסוכנות היהודית התנגדה לפיצול הנכס ולרישומו על שמם של האלמנה ושל אחייני הנפטר. בסופו של דבר נרשם הנכס כולו על שם האלמנה.
בשנת 2000 מכרה האלמנה את הנכס בתמורה
ל-2,880,000 ש"ח. העורר קיבל באותו מועד 95 אלף דולר בתמורה לסילוק סופי, גמור ומוחלט של התביעות העתידיות.
השאלות שעלו:
1. האם העורר ירש חלק מן המשק ?
2. האם הכספים שקיבל העורר (95 אלף דולר) הנם כספים שניתנו במסגרת הפשרה משנת 1976, או שמדובר במתנה שהעניקה לו אשת הנפטר ?
3. בהנחה שאשת הנפטר הייתה אמורה לשלם לעורר, האם יש כאן אירוע של מכירה של זכות במקרקעין מהעורר לאשת המנוח, ובהמשך לקונה הסופי, בתמורה ל-95 אלף דולר ?
4. האם השאלה: אם הוצאה לאשת המנוח שומת מס רכישה - רלוונטית ?
על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 [להלן - "חוק הירושה"], במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. גם חוק הירושה מכיר באפשרות של קבלת פיצוי, וויתור מנגד על זכות במשק חקלאי - כך, לדוגמה, על פי סעיף 114 לחוק הירושה. לא הוכח שהסך של 95 אלף דולר הנו מתנה, הרי היה הסכם של ויתור על תביעות עתידיות.
אירוע המכירה מהיורשים היה בשנת 2000, הרישום משנת 1976 על שם האלמנה לא העלה ו/או הוריד ליורשים, שסמכו על הסכם הפשרה.
הסעיף שמחייב במקרה דנן הנו סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"]. בהילכת שפייר בפסק דין ע"א 499/85 נקבע כי במקרה כמו המקרה שבו עסקינן - אין חובה במס שבח. בעקבות פסק הדין הזה נחקק סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, אשר מטיל מס במקרה של מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עיזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עיזבון, שכן רואים זאת כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין.
הערר נדחה.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני: כב' השופט (בדימוס) יהושע בן שלמה - יו"ר, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות, רו"ח מיכה לזר
ניתן ב-17.6.2008
המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
