חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין
תקציר פס"ד ו"ע 1002/02 סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין שאינה רשומה על שם המוכר
תקציר ו"ע 1002/02
סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
העובדות
המקרה להלן עוסק במשק חקלאי, שהזכויות בו היו רשומות על שם יוכבד ויוסף מנדלוביץ. יוסף מנדלוביץ נפטר, ובמותו לא השאיר אחריו צאצאים. בצוואה שהניח אחריו יוסף, הוא ציווה להעביר את כל רכושו וזכויותיו לשלושת אחייניו; סידליק דן [להלן - "העורר"] הנו אחד מהם.
במסגרת דיון בבקשה לאישור הצוואה, ולנוכח התנגדותה של יוכבד מנדלוביץ [להלן - "האלמנה"] למצוּוה בה, הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפשרה הוסכם כי מחצית מן הזכויות במשק תירשם על שם האלמנה, ומחצית תירשם על שם שלושת האחיינים. נוסף על כך הוסכם כי האלמנה תוסיף להחזיק במשק ולעבד אותו עד אריכות ימיה, ולאחר מותה יעבור חלקה במשק ליורשהּ (בנה מנישואים קודמים), ולשלושת האחיינים בחלקים שווים. באין הסכמה ביניהם, יועבר המשק למכירה.
בני הזוג מנדלוביץ לא היו בעלי הקרקע של המשק. החזקתם במשק הייתה מכוח רשות שניתנה על פי חוזה שנחתם בינם לבין חברת רסקו בע"מ. רסקו בע"מ הייתה מלפנים חוכרת ראשית מבעלי הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל. לימים, הועברה זכות החכירה של רסקו לסוכנות היהודית. זכויות בני הזוג מנדלוביץ לא רשומות במשרד רישום המקרקעין, אלא רק בתיק המנוהל בידי הסוכנות היהודית.
על פי פרטי ההסכם בין רסקו לבין הצדדים, העברת זכות החכירה צריכה לקבל את המלצת האגודה השיתופית ואת הסכמת הסוכנות היהודית (החוכר). במקרה דנן, הסוכנות היהודית התנגדה להעברה, ולכן בסופו של דבר נרשמה האלמנה כבעלת זכות יחידה במשק.
בשלב מאוחר יותר מכרה האלמנה את מלוא זכויותיה במשק לצד ג', שקיבל את המלצת האגודה כמתיישב חליף, ושילמה לכל אחד מן היורשים כ-95 אלף דולר. מנהל מס שבח רחובות [להלן - "המשיב"] ראה בתשלום של 95 אלף דולר כעסקת מכירה, וחייב את העורר בתשלום מס שבח - ועל כך הערר.
דיון
בשנת 1976 נפטר יוסף רבינוביץ. באותה השנה נתקבל בבית המשפט הסכם הפשרה, שבו נקבע כי מחצית מן הנכס (המשק) תהיה בידי האלמנה, ומחצית בידי אחייניו של הנפטר. הסוכנות היהודית התנגדה לפיצול הנכס ולרישומו על שמם של האלמנה ושל אחייני הנפטר. בסופו של דבר נרשם הנכס כולו על שם האלמנה.
בשנת 2000 מכרה האלמנה את הנכס בתמורה
ל-2,880,000 ש"ח. העורר קיבל באותו מועד 95 אלף דולר בתמורה לסילוק סופי, גמור ומוחלט של התביעות העתידיות.
השאלות שעלו:
1. האם העורר ירש חלק מן המשק ?
2. האם הכספים שקיבל העורר (95 אלף דולר) הנם כספים שניתנו במסגרת הפשרה משנת 1976, או שמדובר במתנה שהעניקה לו אשת הנפטר ?
3. בהנחה שאשת הנפטר הייתה אמורה לשלם לעורר, האם יש כאן אירוע של מכירה של זכות במקרקעין מהעורר לאשת המנוח, ובהמשך לקונה הסופי, בתמורה ל-95 אלף דולר ?
4. האם השאלה: אם הוצאה לאשת המנוח שומת מס רכישה - רלוונטית ?
על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 [להלן - "חוק הירושה"], במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. גם חוק הירושה מכיר באפשרות של קבלת פיצוי, וויתור מנגד על זכות במשק חקלאי - כך, לדוגמה, על פי סעיף 114 לחוק הירושה. לא הוכח שהסך של 95 אלף דולר הנו מתנה, הרי היה הסכם של ויתור על תביעות עתידיות.
אירוע המכירה מהיורשים היה בשנת 2000, הרישום משנת 1976 על שם האלמנה לא העלה ו/או הוריד ליורשים, שסמכו על הסכם הפשרה.
הסעיף שמחייב במקרה דנן הנו סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"]. בהילכת שפייר בפסק דין ע"א 499/85 נקבע כי במקרה כמו המקרה שבו עסקינן - אין חובה במס שבח. בעקבות פסק הדין הזה נחקק סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, אשר מטיל מס במקרה של מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עיזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עיזבון, שכן רואים זאת כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין.
הערר נדחה.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני: כב' השופט (בדימוס) יהושע בן שלמה - יו"ר, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות, רו"ח מיכה לזר
ניתן ב-17.6.2008
המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
