חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין
תקציר פס"ד ו"ע 1002/02 סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
חבות במס שבח בעת מכירת זכות במקרקעין שאינה רשומה על שם המוכר
תקציר ו"ע 1002/02
סידליק דן נ' מנהל מס שבח רחובות
העובדות
המקרה להלן עוסק במשק חקלאי, שהזכויות בו היו רשומות על שם יוכבד ויוסף מנדלוביץ. יוסף מנדלוביץ נפטר, ובמותו לא השאיר אחריו צאצאים. בצוואה שהניח אחריו יוסף, הוא ציווה להעביר את כל רכושו וזכויותיו לשלושת אחייניו; סידליק דן [להלן - "העורר"] הנו אחד מהם.
במסגרת דיון בבקשה לאישור הצוואה, ולנוכח התנגדותה של יוכבד מנדלוביץ [להלן - "האלמנה"] למצוּוה בה, הושגה פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. בפשרה הוסכם כי מחצית מן הזכויות במשק תירשם על שם האלמנה, ומחצית תירשם על שם שלושת האחיינים. נוסף על כך הוסכם כי האלמנה תוסיף להחזיק במשק ולעבד אותו עד אריכות ימיה, ולאחר מותה יעבור חלקה במשק ליורשהּ (בנה מנישואים קודמים), ולשלושת האחיינים בחלקים שווים. באין הסכמה ביניהם, יועבר המשק למכירה.
בני הזוג מנדלוביץ לא היו בעלי הקרקע של המשק. החזקתם במשק הייתה מכוח רשות שניתנה על פי חוזה שנחתם בינם לבין חברת רסקו בע"מ. רסקו בע"מ הייתה מלפנים חוכרת ראשית מבעלי הקרקע - מינהל מקרקעי ישראל. לימים, הועברה זכות החכירה של רסקו לסוכנות היהודית. זכויות בני הזוג מנדלוביץ לא רשומות במשרד רישום המקרקעין, אלא רק בתיק המנוהל בידי הסוכנות היהודית.
על פי פרטי ההסכם בין רסקו לבין הצדדים, העברת זכות החכירה צריכה לקבל את המלצת האגודה השיתופית ואת הסכמת הסוכנות היהודית (החוכר). במקרה דנן, הסוכנות היהודית התנגדה להעברה, ולכן בסופו של דבר נרשמה האלמנה כבעלת זכות יחידה במשק.
בשלב מאוחר יותר מכרה האלמנה את מלוא זכויותיה במשק לצד ג', שקיבל את המלצת האגודה כמתיישב חליף, ושילמה לכל אחד מן היורשים כ-95 אלף דולר. מנהל מס שבח רחובות [להלן - "המשיב"] ראה בתשלום של 95 אלף דולר כעסקת מכירה, וחייב את העורר בתשלום מס שבח - ועל כך הערר.
דיון
בשנת 1976 נפטר יוסף רבינוביץ. באותה השנה נתקבל בבית המשפט הסכם הפשרה, שבו נקבע כי מחצית מן הנכס (המשק) תהיה בידי האלמנה, ומחצית בידי אחייניו של הנפטר. הסוכנות היהודית התנגדה לפיצול הנכס ולרישומו על שמם של האלמנה ושל אחייני הנפטר. בסופו של דבר נרשם הנכס כולו על שם האלמנה.
בשנת 2000 מכרה האלמנה את הנכס בתמורה
ל-2,880,000 ש"ח. העורר קיבל באותו מועד 95 אלף דולר בתמורה לסילוק סופי, גמור ומוחלט של התביעות העתידיות.
השאלות שעלו:
1. האם העורר ירש חלק מן המשק ?
2. האם הכספים שקיבל העורר (95 אלף דולר) הנם כספים שניתנו במסגרת הפשרה משנת 1976, או שמדובר במתנה שהעניקה לו אשת הנפטר ?
3. בהנחה שאשת הנפטר הייתה אמורה לשלם לעורר, האם יש כאן אירוע של מכירה של זכות במקרקעין מהעורר לאשת המנוח, ובהמשך לקונה הסופי, בתמורה ל-95 אלף דולר ?
4. האם השאלה: אם הוצאה לאשת המנוח שומת מס רכישה - רלוונטית ?
על פי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 [להלן - "חוק הירושה"], במות אדם עובר עזבונו ליורשיו. גם חוק הירושה מכיר באפשרות של קבלת פיצוי, וויתור מנגד על זכות במשק חקלאי - כך, לדוגמה, על פי סעיף 114 לחוק הירושה. לא הוכח שהסך של 95 אלף דולר הנו מתנה, הרי היה הסכם של ויתור על תביעות עתידיות.
אירוע המכירה מהיורשים היה בשנת 2000, הרישום משנת 1976 על שם האלמנה לא העלה ו/או הוריד ליורשים, שסמכו על הסכם הפשרה.
הסעיף שמחייב במקרה דנן הנו סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 [להלן - "חוק מיסוי מקרקעין"]. בהילכת שפייר בפסק דין ע"א 499/85 נקבע כי במקרה כמו המקרה שבו עסקינן - אין חובה במס שבח. בעקבות פסק הדין הזה נחקק סעיף 5(ג)(1) לחוק מיסוי מקרקעין, אשר מטיל מס במקרה של מכירת זכות במקרקעין הנמנית עם נכסי עיזבון, או עשיית פעולה באיגוד מקרקעין הנמנה עם נכסי עיזבון, שכן רואים זאת כמכירת הזכות או עשיית הפעולה בידי היורשים, על אף האמור בסעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין.
הערר נדחה.
בוועדת ערר מס שבח מקרקעין ליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
לפני: כב' השופט (בדימוס) יהושע בן שלמה - יו"ר, עו"ד ושמאי מקרקעין דן מרגליות, רו"ח מיכה לזר
ניתן ב-17.6.2008
המידע באדיבות "כל מס" מבית חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בע"מ

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מאזדה 3 (רשתות)בעלי סוכנות רכב חשודים כי התחמקו מתשלום מס בסך עשרות מיליוני שקלים
צמד אחים מחדרה, שבבעלותם סוכנות רכב, נעצר ושוחרר בתנאים מגבילים בעקבות חשד כי הצהירו על מחירי רכב הנמוכים באופן משמעותי משוויים האמיתי, לכאורה מתוך כוונה לחמוק מתשלומי מס
משה ועמית קלינגר, שני אחים, בעלי חברה ליבוא ומכירת רכבים פרטיים ומסחריים, נלקחו לחקירה בעקבות חשד כי הצהירו על מחירים לרכבים שהם נמוכים מהשווי האמיתי שלהם, זאת כדי להתחמק מתשלום מס למדינה על סך עשרות מיליוני שקלים, תוך חשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון.
בית משפט השלום בחיפה שחרר היום בתנאים מגבילים את האחים קלינגר, יבואני רכב ובעלי חברת "K M motors" שבחדרה, החשודים כי ייבאו לארץ רכבים מחו"ל, תוך הצהרה על מחירים כוזבים. החשדות עלו במסגרת חקירה שמנהלת רשות המסים בעניינם, באמצעות חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון בשיתוף עם בית המכס אילת. במסגרת החקירה עלה חשד לביצוע עבירות על פקודת המכס, מס קנייה, חוק מע"מ וחוק איסור הלבנת הון, בהיקפים המסתכמים בעשרות מיליוני שקלים.
אמש בוצעו חיפושים בביתם של החשודים ובעסק, ונתפסו מסמכים שונים. בתום החיפוש נלקחו החשודים לחקירה ראשונית במשרדי מכס ומע"מ חיפה והצפון. היום, כאמור, הורה בית המשפט על שחרורם בתנאים מגבילים וכעת החקירה נמשכת.
