משקיעי כי"ל ומכתשים: עקבו אחר הוויכוח בביו-דלקים
עבור כל המשקיעים והמתעניינים במניות האגרו-כימיה – הישראליות (כיל/חברה לישראל, מכתשים אגן) והגלובליות (פוטאש, מוזאיק, מונסנטו, סינג'נטה וכו'), חשוב מאוד לעקוב אחר התלהטות הוויכוח בעד ונגד השימוש בביו-דלקים בכלל, ובאתנול מבוסס תירס בפרט. איך שלא מסתכלים על זה, ברור כי נושא הביו-דלקים מהווה את אחד מן הדרייברים המשמעותיים ביותר לראלי האדיר הפוקד בשנתיים האחרונות את שוקי הסחורות החקלאיות, התשומות לסחורות הללו, ומניות החברות אשר מספקות את התשומות הללו.
ה-Farm Bill (חוק החוואים אם תרצו) אשר התקבל לאחרונה בארה"ב, ממחיש עד כמה חזקה השפעתו הפוליטית של הלובי החקלאי בארה"ב בכלל, ולובי תעשיית האתנול בפרט. החוק, אשר עלותו למשלם המסים האמריקני תסתכם בכ-290 מיליארד דולר על פני חמש השנים הקרובות, הינו נדיב למדי: לא נראה כי יש חקלאי בארה"ב שאינו זכאי לסובסידיות (רף הזכאות לקבלת הסובסידיות הינו הכנסות שנתיות מחקלאות של 750 אלף דולר לחוואי הבודד, והכנסות שלא מחקלאות של 500 אלף דולר בשנה).
החוק החדש משרת היטב את האינטרסים של תעשיית האתנול מבוססת התירס בארה"ב:
• המכס המוטל על ייבוא אתנול לארה"ב – 54 סנט לגלון, הוארך בשנתיים – כלומר עד 2010, מה שמונע את הכניסה של אתנול מברזיל (המופק מקני סוכר וזול יותר האתנול בארה"ב המופק מתירס).
• הזיכוי ממס בגין מהילת בנזין באתנול (כמו בתמהיל הידוע E10) הוקטן ב-6 סנט בלבד (ל-45 סנט לגלון).
כעדות נוספת לתמיכה הפוליטית החזקה של תעשיית האתנול בארה"ב, חזר והצהיר השבוע הסנאטור Kit Bond על מחויבותו לתעשיית האתנול האמריקנית – טוב, לא מפתיע: הוא מייצג את מדינת מיזורי שהיא חלק מה- corn belt של ארה"ב (9 המדינות במערב התיכון של ארה"ב שבהן מרוכז מרבית גידול התירס).
אך מחוץ לארה"ב, תנועת האנטי – ביו-דלקים הולכת ותופסת מומנטום: ועידת הפסגה שארגנה השבוע ברומא ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה-FAO), שימשה כבמה מרכזית להתנגדות זו. מי שהסתמן כ"יו"ר האופוזיציה" לביו-דלקים הינו נשיא מצרים חוסני מובארק, אשר קרא להשתמש ביבולים חקלאיים כמזון לבני אדם, ולא כדלק למנועים. מובארק קרא לשים קץ לסובסידיות הנדיבות הניתנות כיום לביו-דלקים, לרבות אלו בארה"ב ובקנדה.
לעומת זאת, מי שהגן ברומא על תעשיית האתנול היה נשיא ברזיל לולה דה סילבה, אשר אמר כי אין מקום להאשים באופן פשטני ובלתי מבוסס כל כך את האתנול ביצירת אינפלציית המזון העולמית המסכנת מיליונים ברעב. בהקשר של ברזיל חשוב להדגיש כי שם תעשיית האתנול מבוססת על קני סוכר, ונחשבת ליעילה הרבה יותר מתעשיית האתנול בארה"ב, המתבססת בעיקרה על תירס. לכן, עיקר ביקורת האנטי-אתנול מופנית כלפי ארה"ב, שהיא יצרנית התירס הגדולה בעולם. הביקורת כלפי ברזיל ביחס לאתנול מתערבבת עם ביקורת רחבה יותר לגבי בירוא יערות הגשם של האמזונס ע"י חקלאים ברזילאיים וההשלכות של כך על האקלים הגלובלי – ביקורת זו נחשבת ע"י נשיא ברזיל כהתערבות בריבונות מדינתו ועל כך יוצא קצפו.
הקוטביות הגדולה ההולכת ומסתמנת – מחד, התמיכה הפוליטית הפנים-אמריקנית הגדולה בתעשיית האתנול מבוססת התירס; מאידך, ההתנגדות הגוברת מצד מדינות עניות רבות באסיה ובאפריקה, תמשיך להערכתנו ללוות אותנו זמן רב ללא פתרון באופק. יהיה מעניין...
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
