משקיעי כי"ל ומכתשים: עקבו אחר הוויכוח בביו-דלקים

יואב בורגן, אנליסט במחלקת המחקר של לידר שוקי הון, בוחן את הוויכוח הקשור לביו-דלקים
יואב בורגן |

עבור כל המשקיעים והמתעניינים במניות האגרו-כימיה – הישראליות (כיל/חברה לישראל, מכתשים אגן) והגלובליות (פוטאש, מוזאיק, מונסנטו, סינג'נטה וכו'), חשוב מאוד לעקוב אחר התלהטות הוויכוח בעד ונגד השימוש בביו-דלקים בכלל, ובאתנול מבוסס תירס בפרט. איך שלא מסתכלים על זה, ברור כי נושא הביו-דלקים מהווה את אחד מן הדרייברים המשמעותיים ביותר לראלי האדיר הפוקד בשנתיים האחרונות את שוקי הסחורות החקלאיות, התשומות לסחורות הללו, ומניות החברות אשר מספקות את התשומות הללו.

ה-Farm Bill (חוק החוואים אם תרצו) אשר התקבל לאחרונה בארה"ב, ממחיש עד כמה חזקה השפעתו הפוליטית של הלובי החקלאי בארה"ב בכלל, ולובי תעשיית האתנול בפרט. החוק, אשר עלותו למשלם המסים האמריקני תסתכם בכ-290 מיליארד דולר על פני חמש השנים הקרובות, הינו נדיב למדי: לא נראה כי יש חקלאי בארה"ב שאינו זכאי לסובסידיות (רף הזכאות לקבלת הסובסידיות הינו הכנסות שנתיות מחקלאות של 750 אלף דולר לחוואי הבודד, והכנסות שלא מחקלאות של 500 אלף דולר בשנה).

החוק החדש משרת היטב את האינטרסים של תעשיית האתנול מבוססת התירס בארה"ב:

• המכס המוטל על ייבוא אתנול לארה"ב – 54 סנט לגלון, הוארך בשנתיים – כלומר עד 2010, מה שמונע את הכניסה של אתנול מברזיל (המופק מקני סוכר וזול יותר האתנול בארה"ב המופק מתירס).

• הזיכוי ממס בגין מהילת בנזין באתנול (כמו בתמהיל הידוע E10) הוקטן ב-6 סנט בלבד (ל-45 סנט לגלון).

כעדות נוספת לתמיכה הפוליטית החזקה של תעשיית האתנול בארה"ב, חזר והצהיר השבוע הסנאטור Kit Bond על מחויבותו לתעשיית האתנול האמריקנית – טוב, לא מפתיע: הוא מייצג את מדינת מיזורי שהיא חלק מה- corn belt של ארה"ב (9 המדינות במערב התיכון של ארה"ב שבהן מרוכז מרבית גידול התירס).

אך מחוץ לארה"ב, תנועת האנטי – ביו-דלקים הולכת ותופסת מומנטום: ועידת הפסגה שארגנה השבוע ברומא ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה-FAO), שימשה כבמה מרכזית להתנגדות זו. מי שהסתמן כ"יו"ר האופוזיציה" לביו-דלקים הינו נשיא מצרים חוסני מובארק, אשר קרא להשתמש ביבולים חקלאיים כמזון לבני אדם, ולא כדלק למנועים. מובארק קרא לשים קץ לסובסידיות הנדיבות הניתנות כיום לביו-דלקים, לרבות אלו בארה"ב ובקנדה.

לעומת זאת, מי שהגן ברומא על תעשיית האתנול היה נשיא ברזיל לולה דה סילבה, אשר אמר כי אין מקום להאשים באופן פשטני ובלתי מבוסס כל כך את האתנול ביצירת אינפלציית המזון העולמית המסכנת מיליונים ברעב. בהקשר של ברזיל חשוב להדגיש כי שם תעשיית האתנול מבוססת על קני סוכר, ונחשבת ליעילה הרבה יותר מתעשיית האתנול בארה"ב, המתבססת בעיקרה על תירס. לכן, עיקר ביקורת האנטי-אתנול מופנית כלפי ארה"ב, שהיא יצרנית התירס הגדולה בעולם. הביקורת כלפי ברזיל ביחס לאתנול מתערבבת עם ביקורת רחבה יותר לגבי בירוא יערות הגשם של האמזונס ע"י חקלאים ברזילאיים וההשלכות של כך על האקלים הגלובלי – ביקורת זו נחשבת ע"י נשיא ברזיל כהתערבות בריבונות מדינתו ועל כך יוצא קצפו.

הקוטביות הגדולה ההולכת ומסתמנת – מחד, התמיכה הפוליטית הפנים-אמריקנית הגדולה בתעשיית האתנול מבוססת התירס; מאידך, ההתנגדות הגוברת מצד מדינות עניות רבות באסיה ובאפריקה, תמשיך להערכתנו ללוות אותנו זמן רב ללא פתרון באופק. יהיה מעניין...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.