משקיעי כי"ל ומכתשים: עקבו אחר הוויכוח בביו-דלקים
עבור כל המשקיעים והמתעניינים במניות האגרו-כימיה – הישראליות (כיל/חברה לישראל, מכתשים אגן) והגלובליות (פוטאש, מוזאיק, מונסנטו, סינג'נטה וכו'), חשוב מאוד לעקוב אחר התלהטות הוויכוח בעד ונגד השימוש בביו-דלקים בכלל, ובאתנול מבוסס תירס בפרט. איך שלא מסתכלים על זה, ברור כי נושא הביו-דלקים מהווה את אחד מן הדרייברים המשמעותיים ביותר לראלי האדיר הפוקד בשנתיים האחרונות את שוקי הסחורות החקלאיות, התשומות לסחורות הללו, ומניות החברות אשר מספקות את התשומות הללו.
ה-Farm Bill (חוק החוואים אם תרצו) אשר התקבל לאחרונה בארה"ב, ממחיש עד כמה חזקה השפעתו הפוליטית של הלובי החקלאי בארה"ב בכלל, ולובי תעשיית האתנול בפרט. החוק, אשר עלותו למשלם המסים האמריקני תסתכם בכ-290 מיליארד דולר על פני חמש השנים הקרובות, הינו נדיב למדי: לא נראה כי יש חקלאי בארה"ב שאינו זכאי לסובסידיות (רף הזכאות לקבלת הסובסידיות הינו הכנסות שנתיות מחקלאות של 750 אלף דולר לחוואי הבודד, והכנסות שלא מחקלאות של 500 אלף דולר בשנה).
החוק החדש משרת היטב את האינטרסים של תעשיית האתנול מבוססת התירס בארה"ב:
• המכס המוטל על ייבוא אתנול לארה"ב – 54 סנט לגלון, הוארך בשנתיים – כלומר עד 2010, מה שמונע את הכניסה של אתנול מברזיל (המופק מקני סוכר וזול יותר האתנול בארה"ב המופק מתירס).
• הזיכוי ממס בגין מהילת בנזין באתנול (כמו בתמהיל הידוע E10) הוקטן ב-6 סנט בלבד (ל-45 סנט לגלון).
כעדות נוספת לתמיכה הפוליטית החזקה של תעשיית האתנול בארה"ב, חזר והצהיר השבוע הסנאטור Kit Bond על מחויבותו לתעשיית האתנול האמריקנית – טוב, לא מפתיע: הוא מייצג את מדינת מיזורי שהיא חלק מה- corn belt של ארה"ב (9 המדינות במערב התיכון של ארה"ב שבהן מרוכז מרבית גידול התירס).
אך מחוץ לארה"ב, תנועת האנטי – ביו-דלקים הולכת ותופסת מומנטום: ועידת הפסגה שארגנה השבוע ברומא ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה-FAO), שימשה כבמה מרכזית להתנגדות זו. מי שהסתמן כ"יו"ר האופוזיציה" לביו-דלקים הינו נשיא מצרים חוסני מובארק, אשר קרא להשתמש ביבולים חקלאיים כמזון לבני אדם, ולא כדלק למנועים. מובארק קרא לשים קץ לסובסידיות הנדיבות הניתנות כיום לביו-דלקים, לרבות אלו בארה"ב ובקנדה.
לעומת זאת, מי שהגן ברומא על תעשיית האתנול היה נשיא ברזיל לולה דה סילבה, אשר אמר כי אין מקום להאשים באופן פשטני ובלתי מבוסס כל כך את האתנול ביצירת אינפלציית המזון העולמית המסכנת מיליונים ברעב. בהקשר של ברזיל חשוב להדגיש כי שם תעשיית האתנול מבוססת על קני סוכר, ונחשבת ליעילה הרבה יותר מתעשיית האתנול בארה"ב, המתבססת בעיקרה על תירס. לכן, עיקר ביקורת האנטי-אתנול מופנית כלפי ארה"ב, שהיא יצרנית התירס הגדולה בעולם. הביקורת כלפי ברזיל ביחס לאתנול מתערבבת עם ביקורת רחבה יותר לגבי בירוא יערות הגשם של האמזונס ע"י חקלאים ברזילאיים וההשלכות של כך על האקלים הגלובלי – ביקורת זו נחשבת ע"י נשיא ברזיל כהתערבות בריבונות מדינתו ועל כך יוצא קצפו.
הקוטביות הגדולה ההולכת ומסתמנת – מחד, התמיכה הפוליטית הפנים-אמריקנית הגדולה בתעשיית האתנול מבוססת התירס; מאידך, ההתנגדות הגוברת מצד מדינות עניות רבות באסיה ובאפריקה, תמשיך להערכתנו ללוות אותנו זמן רב ללא פתרון באופק. יהיה מעניין...
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
