משקיעי כי"ל ומכתשים: עקבו אחר הוויכוח בביו-דלקים

יואב בורגן, אנליסט במחלקת המחקר של לידר שוקי הון, בוחן את הוויכוח הקשור לביו-דלקים
יואב בורגן |

עבור כל המשקיעים והמתעניינים במניות האגרו-כימיה – הישראליות (כיל/חברה לישראל, מכתשים אגן) והגלובליות (פוטאש, מוזאיק, מונסנטו, סינג'נטה וכו'), חשוב מאוד לעקוב אחר התלהטות הוויכוח בעד ונגד השימוש בביו-דלקים בכלל, ובאתנול מבוסס תירס בפרט. איך שלא מסתכלים על זה, ברור כי נושא הביו-דלקים מהווה את אחד מן הדרייברים המשמעותיים ביותר לראלי האדיר הפוקד בשנתיים האחרונות את שוקי הסחורות החקלאיות, התשומות לסחורות הללו, ומניות החברות אשר מספקות את התשומות הללו.

ה-Farm Bill (חוק החוואים אם תרצו) אשר התקבל לאחרונה בארה"ב, ממחיש עד כמה חזקה השפעתו הפוליטית של הלובי החקלאי בארה"ב בכלל, ולובי תעשיית האתנול בפרט. החוק, אשר עלותו למשלם המסים האמריקני תסתכם בכ-290 מיליארד דולר על פני חמש השנים הקרובות, הינו נדיב למדי: לא נראה כי יש חקלאי בארה"ב שאינו זכאי לסובסידיות (רף הזכאות לקבלת הסובסידיות הינו הכנסות שנתיות מחקלאות של 750 אלף דולר לחוואי הבודד, והכנסות שלא מחקלאות של 500 אלף דולר בשנה).

החוק החדש משרת היטב את האינטרסים של תעשיית האתנול מבוססת התירס בארה"ב:

• המכס המוטל על ייבוא אתנול לארה"ב – 54 סנט לגלון, הוארך בשנתיים – כלומר עד 2010, מה שמונע את הכניסה של אתנול מברזיל (המופק מקני סוכר וזול יותר האתנול בארה"ב המופק מתירס).

• הזיכוי ממס בגין מהילת בנזין באתנול (כמו בתמהיל הידוע E10) הוקטן ב-6 סנט בלבד (ל-45 סנט לגלון).

כעדות נוספת לתמיכה הפוליטית החזקה של תעשיית האתנול בארה"ב, חזר והצהיר השבוע הסנאטור Kit Bond על מחויבותו לתעשיית האתנול האמריקנית – טוב, לא מפתיע: הוא מייצג את מדינת מיזורי שהיא חלק מה- corn belt של ארה"ב (9 המדינות במערב התיכון של ארה"ב שבהן מרוכז מרבית גידול התירס).

אך מחוץ לארה"ב, תנועת האנטי – ביו-דלקים הולכת ותופסת מומנטום: ועידת הפסגה שארגנה השבוע ברומא ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה-FAO), שימשה כבמה מרכזית להתנגדות זו. מי שהסתמן כ"יו"ר האופוזיציה" לביו-דלקים הינו נשיא מצרים חוסני מובארק, אשר קרא להשתמש ביבולים חקלאיים כמזון לבני אדם, ולא כדלק למנועים. מובארק קרא לשים קץ לסובסידיות הנדיבות הניתנות כיום לביו-דלקים, לרבות אלו בארה"ב ובקנדה.

לעומת זאת, מי שהגן ברומא על תעשיית האתנול היה נשיא ברזיל לולה דה סילבה, אשר אמר כי אין מקום להאשים באופן פשטני ובלתי מבוסס כל כך את האתנול ביצירת אינפלציית המזון העולמית המסכנת מיליונים ברעב. בהקשר של ברזיל חשוב להדגיש כי שם תעשיית האתנול מבוססת על קני סוכר, ונחשבת ליעילה הרבה יותר מתעשיית האתנול בארה"ב, המתבססת בעיקרה על תירס. לכן, עיקר ביקורת האנטי-אתנול מופנית כלפי ארה"ב, שהיא יצרנית התירס הגדולה בעולם. הביקורת כלפי ברזיל ביחס לאתנול מתערבבת עם ביקורת רחבה יותר לגבי בירוא יערות הגשם של האמזונס ע"י חקלאים ברזילאיים וההשלכות של כך על האקלים הגלובלי – ביקורת זו נחשבת ע"י נשיא ברזיל כהתערבות בריבונות מדינתו ועל כך יוצא קצפו.

הקוטביות הגדולה ההולכת ומסתמנת – מחד, התמיכה הפוליטית הפנים-אמריקנית הגדולה בתעשיית האתנול מבוססת התירס; מאידך, ההתנגדות הגוברת מצד מדינות עניות רבות באסיה ובאפריקה, תמשיך להערכתנו ללוות אותנו זמן רב ללא פתרון באופק. יהיה מעניין...

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.