משקיעי כי"ל ומכתשים: עקבו אחר הוויכוח בביו-דלקים
עבור כל המשקיעים והמתעניינים במניות האגרו-כימיה – הישראליות (כיל/חברה לישראל, מכתשים אגן) והגלובליות (פוטאש, מוזאיק, מונסנטו, סינג'נטה וכו'), חשוב מאוד לעקוב אחר התלהטות הוויכוח בעד ונגד השימוש בביו-דלקים בכלל, ובאתנול מבוסס תירס בפרט. איך שלא מסתכלים על זה, ברור כי נושא הביו-דלקים מהווה את אחד מן הדרייברים המשמעותיים ביותר לראלי האדיר הפוקד בשנתיים האחרונות את שוקי הסחורות החקלאיות, התשומות לסחורות הללו, ומניות החברות אשר מספקות את התשומות הללו.
ה-Farm Bill (חוק החוואים אם תרצו) אשר התקבל לאחרונה בארה"ב, ממחיש עד כמה חזקה השפעתו הפוליטית של הלובי החקלאי בארה"ב בכלל, ולובי תעשיית האתנול בפרט. החוק, אשר עלותו למשלם המסים האמריקני תסתכם בכ-290 מיליארד דולר על פני חמש השנים הקרובות, הינו נדיב למדי: לא נראה כי יש חקלאי בארה"ב שאינו זכאי לסובסידיות (רף הזכאות לקבלת הסובסידיות הינו הכנסות שנתיות מחקלאות של 750 אלף דולר לחוואי הבודד, והכנסות שלא מחקלאות של 500 אלף דולר בשנה).
החוק החדש משרת היטב את האינטרסים של תעשיית האתנול מבוססת התירס בארה"ב:
• המכס המוטל על ייבוא אתנול לארה"ב – 54 סנט לגלון, הוארך בשנתיים – כלומר עד 2010, מה שמונע את הכניסה של אתנול מברזיל (המופק מקני סוכר וזול יותר האתנול בארה"ב המופק מתירס).
• הזיכוי ממס בגין מהילת בנזין באתנול (כמו בתמהיל הידוע E10) הוקטן ב-6 סנט בלבד (ל-45 סנט לגלון).
כעדות נוספת לתמיכה הפוליטית החזקה של תעשיית האתנול בארה"ב, חזר והצהיר השבוע הסנאטור Kit Bond על מחויבותו לתעשיית האתנול האמריקנית – טוב, לא מפתיע: הוא מייצג את מדינת מיזורי שהיא חלק מה- corn belt של ארה"ב (9 המדינות במערב התיכון של ארה"ב שבהן מרוכז מרבית גידול התירס).
אך מחוץ לארה"ב, תנועת האנטי – ביו-דלקים הולכת ותופסת מומנטום: ועידת הפסגה שארגנה השבוע ברומא ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (ה-FAO), שימשה כבמה מרכזית להתנגדות זו. מי שהסתמן כ"יו"ר האופוזיציה" לביו-דלקים הינו נשיא מצרים חוסני מובארק, אשר קרא להשתמש ביבולים חקלאיים כמזון לבני אדם, ולא כדלק למנועים. מובארק קרא לשים קץ לסובסידיות הנדיבות הניתנות כיום לביו-דלקים, לרבות אלו בארה"ב ובקנדה.
לעומת זאת, מי שהגן ברומא על תעשיית האתנול היה נשיא ברזיל לולה דה סילבה, אשר אמר כי אין מקום להאשים באופן פשטני ובלתי מבוסס כל כך את האתנול ביצירת אינפלציית המזון העולמית המסכנת מיליונים ברעב. בהקשר של ברזיל חשוב להדגיש כי שם תעשיית האתנול מבוססת על קני סוכר, ונחשבת ליעילה הרבה יותר מתעשיית האתנול בארה"ב, המתבססת בעיקרה על תירס. לכן, עיקר ביקורת האנטי-אתנול מופנית כלפי ארה"ב, שהיא יצרנית התירס הגדולה בעולם. הביקורת כלפי ברזיל ביחס לאתנול מתערבבת עם ביקורת רחבה יותר לגבי בירוא יערות הגשם של האמזונס ע"י חקלאים ברזילאיים וההשלכות של כך על האקלים הגלובלי – ביקורת זו נחשבת ע"י נשיא ברזיל כהתערבות בריבונות מדינתו ועל כך יוצא קצפו.
הקוטביות הגדולה ההולכת ומסתמנת – מחד, התמיכה הפוליטית הפנים-אמריקנית הגדולה בתעשיית האתנול מבוססת התירס; מאידך, ההתנגדות הגוברת מצד מדינות עניות רבות באסיה ובאפריקה, תמשיך להערכתנו ללוות אותנו זמן רב ללא פתרון באופק. יהיה מעניין...
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
