מי אומר שאתה צריך להיות רק עוד אחד מהמפרסמים במדיה? עבור לסלולר!

שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים
מייק בייקר |

שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. דף אינטרנט בסיסי יכול להכיל לעיתים כ- 16 פרסומות, וניתן למצוא כמעט בכל דרך מהירה שלטי חוצות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים ולמדו כיצד להתעלם מהם.

מפרסמים נלחמים על נתח החשיפה בערוצי הפרסום המסורתיים, שם הם נאלצים להתחרות במפרסמים אחרים ובסוף מוצאים עצמם כעוד צליל ב"רעש הלבן" שנמצא ברקע של מוחות הצרכנים. לעומת זאת, יש ערוץ פרסום אחד בו יכולים מפרסמים להשיג נתח חשיפה ייחודי – הסלולר.

דף האינטרנט היושב בסלולר לא דחוס וחסר סדר כדוגמת דף האינטרנט הרגיל, כך שכל מודעת פרסומת משמעותית יותר, או לפחות בעלת סיכוי גבוה יותר לשקוע במוחו של המשתמש. הסלולרי פשוט מעניק נתח חשיפה שאינו אפשרי בכל מדיה מסורתית אחרת.

קחו למשל, מודעות פרסומת בסלולר ששודרו במהלך הסופרבול האחרון. אירוע שכזה הוא דוגמה קלאסית למקסימום הוצאה על פרסום בו כל מפרסם מנסה להשאיר את הרושם הזכור ביותר. מותגים מסוימים הצליחו לעשות זאת על-ידי שימוש בפלטפורמה הסלולרית כדי למנף את הביצוע הפרסומי.

לדוגמא, באדוויזר ניהלה את ה"באדבול" וביקשה מהצופים לסמס ולבחור את הפרסומת האהובה ביותר עליהם אשר שודרה במהלך המשחק. סוכנות הרכב יונדאי פרסמה במקביל למדיה הטלוויזיונית את מודעות הרכב שהשיקה בסלולר.

מבחינת הקלקות הקמפיין הסלולרי של יונדאי זכה להצלחה בהרבה מכל באנר אינטרנטי מסורתי. 11% מהאנשים שהקליקו על הבאנר בסלולר הורידו גם את הרינגטון המקושר לו. פרסומת הדף הבודד של יונדאי שהופיע בסלולר עזרה לה להשיג חשיפה שאף מותג רכב אחר לא הצליח להשיג במדיה אחרת.

טוב ויפה ומכאן לאן?

אנשי המקצוע בתחום מעריכים (חלקם לא קשורים בסלולר) כי ממוצע ההקלקות מקמפיינים סלולריים יצמח ככל שהגלישה בניידים תהפוך ליותר מיינסטרים ממה שהיא כיום. הראיה הטובה ביותר שלהם היא התופעה שקרתה בשנים האחרונות עם האינטרנט עצמו.

בטווח הקצר, מפרסמים חייבים להתאמץ כדי להפוך את הסלולר לנגיש ביותר כלפי הצרכנים. הצרכנים מצידם מתחילים להבין כי תוכן איכותי יעלה להם ופרסום הוא התשובה. אז במקום לשכפל ולהציף את אתרי האינטרנט במסרים מסוגים שונים, עדיף האידיאל הסלולרי בו רק מותג אחד מפורסם והוא מתגמל את המשתמש ורלוונטי אליו.

ככל שהמדיה צומחת מערכות טכנולוגיות יפעלו בשטח כך שהסלולרי יקח נתח שוק פרסומי גדול יותר מהקיים כיום בעוגת המדיה. המכשיר הנייד יישאר ייחודי ולא דחוס, ככל שמפעילות התקשורת ימשכו לכיוון של חווית משתמש ייחודית. בעקבות זאת, המכשיר הנייד ימשיך להוות שחקן בולט ללא מתחרים.

* מייק בייקר הינו סגן נשיא בחברת נוקיה ועומד בראש מחלקת האינטראקטיב של החברה

* המאמר פורסם לראשונה באתר השיווק והפרסום I-media:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

קניות
צילום: freepik

הכפלת הפטור ממס על יבוא אישי - שאלות ותשובות

רן קידר |

מה כוללת הרפורמה של בצלאל סמוטריץ' בקשר למע"מ על יבוא אישי?

הכפלת פטור ממע"מ ביבוא אישי מ-75 דולר ל-150 דולר החל מינואר 2026.

למה נועד הפטור?

להוזיל עלויות לצרכן ולהגביר תחרות מול רשתות ומחירים גבוהים בישראל.

מה החשש של הקמעונאים?

תחרות לא הוגנת שתביא לסגירת אלפי חנויות קטנות ועסקים מקומיים.

טענת המתנגדים העיקרית?

אובדן של כ-2 מיליארד שקל הכנסות מע"מ ופגיעה קשה במסחר.

הצרכנים באמת יחסכו?

כן, עד 18% על אופנה, קוסמטיקה ולייף-סטייל, אבל לא משמעותי לטווח ארוך.

מי ירוויח הכי הרבה?

עליאקספרס, אמזון, חברות שילוח והצרכן הפרטי הישראלי.

איך דואר ישראל יתמודד?

כבר עמוס מאוד, יצטרך הרחבה משמעותית של מיון ושליחויות.

מה עם נקודות איסוף?

יקבלו יותר תנועת לקוחות אך רווחיות נמוכה מעמלות.

השפעה על חברות ישראליות?

פגיעה קשה באופנה וקוסמטיקה, חלקן ישקלו מעבר לחו"ל.

כמה המדינה תפסיד?

כ-2 עד 2.25 מיליארד שקל בשנה מהפסד גביית מע"מ.

יש קשר פוליטי?

רבים רואים בזה צעד פופוליסטי לקראת בחירות 2026.

עמדת אתרי הסחר הישראליים?

חוששים מאובדן לקוחות, שוקלים להקים מחסנים בקפריסין או ירדן.

יש חלופות טובות יותר?

פטור מדורג או הטבות לעסקים מקומיים – כרגע לא מתוכנן.

מתי זה נכנס לתוקף?

צפוי להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 לאחר אישור הצו.

מה אומר הדרג המקצועי?

התנגדות חריפה, המליץ לבטל את הפטור ממע"מ לגמרי.

ילכו לבג"ץ?

איגודי סוחרים ותעשיינים מאיימים בעתירה לבג"ץ לעצירת הרפורמה.