מי אומר שאתה צריך להיות רק עוד אחד מהמפרסמים במדיה? עבור לסלולר!

שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים
מייק בייקר |

שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. דף אינטרנט בסיסי יכול להכיל לעיתים כ- 16 פרסומות, וניתן למצוא כמעט בכל דרך מהירה שלטי חוצות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים ולמדו כיצד להתעלם מהם.

מפרסמים נלחמים על נתח החשיפה בערוצי הפרסום המסורתיים, שם הם נאלצים להתחרות במפרסמים אחרים ובסוף מוצאים עצמם כעוד צליל ב"רעש הלבן" שנמצא ברקע של מוחות הצרכנים. לעומת זאת, יש ערוץ פרסום אחד בו יכולים מפרסמים להשיג נתח חשיפה ייחודי – הסלולר.

דף האינטרנט היושב בסלולר לא דחוס וחסר סדר כדוגמת דף האינטרנט הרגיל, כך שכל מודעת פרסומת משמעותית יותר, או לפחות בעלת סיכוי גבוה יותר לשקוע במוחו של המשתמש. הסלולרי פשוט מעניק נתח חשיפה שאינו אפשרי בכל מדיה מסורתית אחרת.

קחו למשל, מודעות פרסומת בסלולר ששודרו במהלך הסופרבול האחרון. אירוע שכזה הוא דוגמה קלאסית למקסימום הוצאה על פרסום בו כל מפרסם מנסה להשאיר את הרושם הזכור ביותר. מותגים מסוימים הצליחו לעשות זאת על-ידי שימוש בפלטפורמה הסלולרית כדי למנף את הביצוע הפרסומי.

לדוגמא, באדוויזר ניהלה את ה"באדבול" וביקשה מהצופים לסמס ולבחור את הפרסומת האהובה ביותר עליהם אשר שודרה במהלך המשחק. סוכנות הרכב יונדאי פרסמה במקביל למדיה הטלוויזיונית את מודעות הרכב שהשיקה בסלולר.

מבחינת הקלקות הקמפיין הסלולרי של יונדאי זכה להצלחה בהרבה מכל באנר אינטרנטי מסורתי. 11% מהאנשים שהקליקו על הבאנר בסלולר הורידו גם את הרינגטון המקושר לו. פרסומת הדף הבודד של יונדאי שהופיע בסלולר עזרה לה להשיג חשיפה שאף מותג רכב אחר לא הצליח להשיג במדיה אחרת.

טוב ויפה ומכאן לאן?

אנשי המקצוע בתחום מעריכים (חלקם לא קשורים בסלולר) כי ממוצע ההקלקות מקמפיינים סלולריים יצמח ככל שהגלישה בניידים תהפוך ליותר מיינסטרים ממה שהיא כיום. הראיה הטובה ביותר שלהם היא התופעה שקרתה בשנים האחרונות עם האינטרנט עצמו.

בטווח הקצר, מפרסמים חייבים להתאמץ כדי להפוך את הסלולר לנגיש ביותר כלפי הצרכנים. הצרכנים מצידם מתחילים להבין כי תוכן איכותי יעלה להם ופרסום הוא התשובה. אז במקום לשכפל ולהציף את אתרי האינטרנט במסרים מסוגים שונים, עדיף האידיאל הסלולרי בו רק מותג אחד מפורסם והוא מתגמל את המשתמש ורלוונטי אליו.

ככל שהמדיה צומחת מערכות טכנולוגיות יפעלו בשטח כך שהסלולרי יקח נתח שוק פרסומי גדול יותר מהקיים כיום בעוגת המדיה. המכשיר הנייד יישאר ייחודי ולא דחוס, ככל שמפעילות התקשורת ימשכו לכיוון של חווית משתמש ייחודית. בעקבות זאת, המכשיר הנייד ימשיך להוות שחקן בולט ללא מתחרים.

* מייק בייקר הינו סגן נשיא בחברת נוקיה ועומד בראש מחלקת האינטראקטיב של החברה

* המאמר פורסם לראשונה באתר השיווק והפרסום I-media:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"


חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.