מי אומר שאתה צריך להיות רק עוד אחד מהמפרסמים במדיה? עבור לסלולר!

שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים
מייק בייקר |

שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. דף אינטרנט בסיסי יכול להכיל לעיתים כ- 16 פרסומות, וניתן למצוא כמעט בכל דרך מהירה שלטי חוצות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים ולמדו כיצד להתעלם מהם.

מפרסמים נלחמים על נתח החשיפה בערוצי הפרסום המסורתיים, שם הם נאלצים להתחרות במפרסמים אחרים ובסוף מוצאים עצמם כעוד צליל ב"רעש הלבן" שנמצא ברקע של מוחות הצרכנים. לעומת זאת, יש ערוץ פרסום אחד בו יכולים מפרסמים להשיג נתח חשיפה ייחודי – הסלולר.

דף האינטרנט היושב בסלולר לא דחוס וחסר סדר כדוגמת דף האינטרנט הרגיל, כך שכל מודעת פרסומת משמעותית יותר, או לפחות בעלת סיכוי גבוה יותר לשקוע במוחו של המשתמש. הסלולרי פשוט מעניק נתח חשיפה שאינו אפשרי בכל מדיה מסורתית אחרת.

קחו למשל, מודעות פרסומת בסלולר ששודרו במהלך הסופרבול האחרון. אירוע שכזה הוא דוגמה קלאסית למקסימום הוצאה על פרסום בו כל מפרסם מנסה להשאיר את הרושם הזכור ביותר. מותגים מסוימים הצליחו לעשות זאת על-ידי שימוש בפלטפורמה הסלולרית כדי למנף את הביצוע הפרסומי.

לדוגמא, באדוויזר ניהלה את ה"באדבול" וביקשה מהצופים לסמס ולבחור את הפרסומת האהובה ביותר עליהם אשר שודרה במהלך המשחק. סוכנות הרכב יונדאי פרסמה במקביל למדיה הטלוויזיונית את מודעות הרכב שהשיקה בסלולר.

מבחינת הקלקות הקמפיין הסלולרי של יונדאי זכה להצלחה בהרבה מכל באנר אינטרנטי מסורתי. 11% מהאנשים שהקליקו על הבאנר בסלולר הורידו גם את הרינגטון המקושר לו. פרסומת הדף הבודד של יונדאי שהופיע בסלולר עזרה לה להשיג חשיפה שאף מותג רכב אחר לא הצליח להשיג במדיה אחרת.

טוב ויפה ומכאן לאן?

אנשי המקצוע בתחום מעריכים (חלקם לא קשורים בסלולר) כי ממוצע ההקלקות מקמפיינים סלולריים יצמח ככל שהגלישה בניידים תהפוך ליותר מיינסטרים ממה שהיא כיום. הראיה הטובה ביותר שלהם היא התופעה שקרתה בשנים האחרונות עם האינטרנט עצמו.

בטווח הקצר, מפרסמים חייבים להתאמץ כדי להפוך את הסלולר לנגיש ביותר כלפי הצרכנים. הצרכנים מצידם מתחילים להבין כי תוכן איכותי יעלה להם ופרסום הוא התשובה. אז במקום לשכפל ולהציף את אתרי האינטרנט במסרים מסוגים שונים, עדיף האידיאל הסלולרי בו רק מותג אחד מפורסם והוא מתגמל את המשתמש ורלוונטי אליו.

ככל שהמדיה צומחת מערכות טכנולוגיות יפעלו בשטח כך שהסלולרי יקח נתח שוק פרסומי גדול יותר מהקיים כיום בעוגת המדיה. המכשיר הנייד יישאר ייחודי ולא דחוס, ככל שמפעילות התקשורת ימשכו לכיוון של חווית משתמש ייחודית. בעקבות זאת, המכשיר הנייד ימשיך להוות שחקן בולט ללא מתחרים.

* מייק בייקר הינו סגן נשיא בחברת נוקיה ועומד בראש מחלקת האינטראקטיב של החברה

* המאמר פורסם לראשונה באתר השיווק והפרסום I-media:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.