מי אומר שאתה צריך להיות רק עוד אחד מהמפרסמים במדיה? עבור לסלולר!
שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. דף אינטרנט בסיסי יכול להכיל לעיתים כ- 16 פרסומות, וניתן למצוא כמעט בכל דרך מהירה שלטי חוצות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים ולמדו כיצד להתעלם מהם.
מפרסמים נלחמים על נתח החשיפה בערוצי הפרסום המסורתיים, שם הם נאלצים להתחרות במפרסמים אחרים ובסוף מוצאים עצמם כעוד צליל ב"רעש הלבן" שנמצא ברקע של מוחות הצרכנים. לעומת זאת, יש ערוץ פרסום אחד בו יכולים מפרסמים להשיג נתח חשיפה ייחודי – הסלולר.
דף האינטרנט היושב בסלולר לא דחוס וחסר סדר כדוגמת דף האינטרנט הרגיל, כך שכל מודעת פרסומת משמעותית יותר, או לפחות בעלת סיכוי גבוה יותר לשקוע במוחו של המשתמש. הסלולרי פשוט מעניק נתח חשיפה שאינו אפשרי בכל מדיה מסורתית אחרת.
קחו למשל, מודעות פרסומת בסלולר ששודרו במהלך הסופרבול האחרון. אירוע שכזה הוא דוגמה קלאסית למקסימום הוצאה על פרסום בו כל מפרסם מנסה להשאיר את הרושם הזכור ביותר. מותגים מסוימים הצליחו לעשות זאת על-ידי שימוש בפלטפורמה הסלולרית כדי למנף את הביצוע הפרסומי.
לדוגמא, באדוויזר ניהלה את ה"באדבול" וביקשה מהצופים לסמס ולבחור את הפרסומת האהובה ביותר עליהם אשר שודרה במהלך המשחק. סוכנות הרכב יונדאי פרסמה במקביל למדיה הטלוויזיונית את מודעות הרכב שהשיקה בסלולר.
מבחינת הקלקות הקמפיין הסלולרי של יונדאי זכה להצלחה בהרבה מכל באנר אינטרנטי מסורתי. 11% מהאנשים שהקליקו על הבאנר בסלולר הורידו גם את הרינגטון המקושר לו. פרסומת הדף הבודד של יונדאי שהופיע בסלולר עזרה לה להשיג חשיפה שאף מותג רכב אחר לא הצליח להשיג במדיה אחרת.
טוב ויפה ומכאן לאן?
אנשי המקצוע בתחום מעריכים (חלקם לא קשורים בסלולר) כי ממוצע ההקלקות מקמפיינים סלולריים יצמח ככל שהגלישה בניידים תהפוך ליותר מיינסטרים ממה שהיא כיום. הראיה הטובה ביותר שלהם היא התופעה שקרתה בשנים האחרונות עם האינטרנט עצמו.
בטווח הקצר, מפרסמים חייבים להתאמץ כדי להפוך את הסלולר לנגיש ביותר כלפי הצרכנים. הצרכנים מצידם מתחילים להבין כי תוכן איכותי יעלה להם ופרסום הוא התשובה. אז במקום לשכפל ולהציף את אתרי האינטרנט במסרים מסוגים שונים, עדיף האידיאל הסלולרי בו רק מותג אחד מפורסם והוא מתגמל את המשתמש ורלוונטי אליו.
ככל שהמדיה צומחת מערכות טכנולוגיות יפעלו בשטח כך שהסלולרי יקח נתח שוק פרסומי גדול יותר מהקיים כיום בעוגת המדיה. המכשיר הנייד יישאר ייחודי ולא דחוס, ככל שמפעילות התקשורת ימשכו לכיוון של חווית משתמש ייחודית. בעקבות זאת, המכשיר הנייד ימשיך להוות שחקן בולט ללא מתחרים.
* מייק בייקר הינו סגן נשיא בחברת נוקיה ועומד בראש מחלקת האינטראקטיב של החברה
* המאמר פורסם לראשונה באתר השיווק והפרסום I-media:
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
