מי אומר שאתה צריך להיות רק עוד אחד מהמפרסמים במדיה? עבור לסלולר!
שעת שידור טלוויזיונית מכילה בתוכה כ- 20 דקות של פרסומות. דף אינטרנט בסיסי יכול להכיל לעיתים כ- 16 פרסומות, וניתן למצוא כמעט בכל דרך מהירה שלטי חוצות. עם פרסום רווי שכזה לא פלא שצרכנים פיתחו חסינות בפני מסרים ולמדו כיצד להתעלם מהם.
מפרסמים נלחמים על נתח החשיפה בערוצי הפרסום המסורתיים, שם הם נאלצים להתחרות במפרסמים אחרים ובסוף מוצאים עצמם כעוד צליל ב"רעש הלבן" שנמצא ברקע של מוחות הצרכנים. לעומת זאת, יש ערוץ פרסום אחד בו יכולים מפרסמים להשיג נתח חשיפה ייחודי – הסלולר.
דף האינטרנט היושב בסלולר לא דחוס וחסר סדר כדוגמת דף האינטרנט הרגיל, כך שכל מודעת פרסומת משמעותית יותר, או לפחות בעלת סיכוי גבוה יותר לשקוע במוחו של המשתמש. הסלולרי פשוט מעניק נתח חשיפה שאינו אפשרי בכל מדיה מסורתית אחרת.
קחו למשל, מודעות פרסומת בסלולר ששודרו במהלך הסופרבול האחרון. אירוע שכזה הוא דוגמה קלאסית למקסימום הוצאה על פרסום בו כל מפרסם מנסה להשאיר את הרושם הזכור ביותר. מותגים מסוימים הצליחו לעשות זאת על-ידי שימוש בפלטפורמה הסלולרית כדי למנף את הביצוע הפרסומי.
לדוגמא, באדוויזר ניהלה את ה"באדבול" וביקשה מהצופים לסמס ולבחור את הפרסומת האהובה ביותר עליהם אשר שודרה במהלך המשחק. סוכנות הרכב יונדאי פרסמה במקביל למדיה הטלוויזיונית את מודעות הרכב שהשיקה בסלולר.
מבחינת הקלקות הקמפיין הסלולרי של יונדאי זכה להצלחה בהרבה מכל באנר אינטרנטי מסורתי. 11% מהאנשים שהקליקו על הבאנר בסלולר הורידו גם את הרינגטון המקושר לו. פרסומת הדף הבודד של יונדאי שהופיע בסלולר עזרה לה להשיג חשיפה שאף מותג רכב אחר לא הצליח להשיג במדיה אחרת.
טוב ויפה ומכאן לאן?
אנשי המקצוע בתחום מעריכים (חלקם לא קשורים בסלולר) כי ממוצע ההקלקות מקמפיינים סלולריים יצמח ככל שהגלישה בניידים תהפוך ליותר מיינסטרים ממה שהיא כיום. הראיה הטובה ביותר שלהם היא התופעה שקרתה בשנים האחרונות עם האינטרנט עצמו.
בטווח הקצר, מפרסמים חייבים להתאמץ כדי להפוך את הסלולר לנגיש ביותר כלפי הצרכנים. הצרכנים מצידם מתחילים להבין כי תוכן איכותי יעלה להם ופרסום הוא התשובה. אז במקום לשכפל ולהציף את אתרי האינטרנט במסרים מסוגים שונים, עדיף האידיאל הסלולרי בו רק מותג אחד מפורסם והוא מתגמל את המשתמש ורלוונטי אליו.
ככל שהמדיה צומחת מערכות טכנולוגיות יפעלו בשטח כך שהסלולרי יקח נתח שוק פרסומי גדול יותר מהקיים כיום בעוגת המדיה. המכשיר הנייד יישאר ייחודי ולא דחוס, ככל שמפעילות התקשורת ימשכו לכיוון של חווית משתמש ייחודית. בעקבות זאת, המכשיר הנייד ימשיך להוות שחקן בולט ללא מתחרים.
* מייק בייקר הינו סגן נשיא בחברת נוקיה ועומד בראש מחלקת האינטראקטיב של החברה
* המאמר פורסם לראשונה באתר השיווק והפרסום I-media:
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
