גם המדינה הפסידה מהבורסה: ההכנסות מגביית מיסים בשוק ההון נחתכו ביותר מחצי בחודש מאי

משרד האוצר: "נתוני הכנסות הרשות לא תואמים לנתוני הלמ"ס - יש להמתין לנתוני רבעון נוסף". גביית המיסים בענפי הנדל"ן והבנקאות ירדה
אריאל אטיאס |

מדד האינדיקטורים המובילים עד לחודש אפריל (של הלמ"ס) הצביע על המשך מגמת עליה בכל האינדיקאטורים הכלכליים בישראל אך סותר את נתוני הכנסות רשות המיסים בישראל המצביעים על ירידה במיסים ישירים. עוד בנתונים - צניחה בהכנסות ממיסים ישירים משוק ההון וממיסוי מקרקעין.

כמו גם, חלה ירידה בגבייה מענפי הבנקאות, ברקע למשבר הסאב-פריים בארה"ב שגרם לירידה ברווחיות ולהפסדים כבדים במערכת הבנקאות.

"נתוני הכנסות הרשות המצביעים על ירידה במיסים ישירים וללא שינוי במיסים עקיפים אינם תואמים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נראה, כי יש להמתין לנתוני רבעון נוסף כדי לבדוק את המגמה בהכנסות ביחס לאינדיקטורים הכלכליים הנוגעים לשיעורי הצמיחה, האבטלה וכל השאר", נכתב בהודעת ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש יוני 2008 של משרד האוצר.

מנתוני משרד האוצר המתפרסמים היום עולה, כי בחודש מאי היה לממשלה עודף של 1.0 מיליארד שקלים בפעילותה הכוללת (עודף של 1.3 מיליארד בפעילות כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.9 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 1.0 מיליארד שקלים. מה שמביא את העודף מתחילת השנה לכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת עודף של 8.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

סה"כ ההוצאה הממשלתית הסתכמה בכ-18.0 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-14.7 מיליארד שקלים, עלייה של כ-3% לעומת מאי אשתקד. גם בהסתכלות שנתית חלה עלייה ואף פריצה של מסגרת הוצאות הממשלה - מתחילת השנה עלו הוצאות המשרדים בכ-5.0% לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת תכנון לעליה של 4.1% בתקציבי המשרדים.

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-16.9 מיליארד שקלים, לעומת 16.2 במאי אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.8 מיליארד שקלים לעומת 8.6 , הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקלים לעומת 7.2.

חלה התמתנות בייבוא כלי רכב במאי

הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש מאי 2008 הסתכמו בכ- 16.5 מיליארד שקל לעומת כ–15.8 מיליארד שקל במאי 2007. חשוב לציין, כי לאור ביטול שנת המודל ברכב, נרשם היקף יבוא גבוה של כלי רכב בחודשים מרץ ואפריל. במאי התמתן היקף היבוא של כלי רכב, בעוד שאשתקד טרם ביטול שנת המודל נרשם יבוא גבוה מאוד של כלי רכב בחודש מאי, ולכן שיעור הגידול ביבוא כלי רכב לעומת אשתקד הוא נמוך.

נתוני ההכנסות המשיכו להראות את מגמת הירידה בהכנסות ממיסים ישירים שהחלה מהמחצית השנייה של שנת 2007, בעוד שבמיסים העקיפים נרשמה מגמת עליה מתונה כמעט ללא שינוי.

ההכנסות ממיסים עקיפים גדלו בשיעור ריאלי של 7.2%, וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 4.2%.

חלה ירידה ריאלית של כ-56% בגביית מיסים משוק ההון

בחודש מאי עלו ההכנסות הריאליות ממיסים ישירים בכ 3% לכ-8.8 מיליארד שקל לעומת 8.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך מבחינת הגביה מסה"כ הניכויים בחודש חלה ירידה של 7.8% לכ-5.6 מיליארד שקל. הגביה מניכויים כוללת גם את הגביה משוק ההון, כך, שניטרול הגביה משוק ההון מעיד על עליה בגביית הניכויים בשיעור של 3.4%. הגביה ללא שוק ההון משקפת את ההתאוששות בשוק העבודה והגידול בשכר. ירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט תקשורת (מהווה 5% מהגביה).

בשוק ההון נרשמה ירידה ריאלית של כ-56% לכ-178 מליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 26%, והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 62%, ומשקפת את ירידת השערים ומחזורי המסחר הגבוהים בבורסה.

יותר מכך, הגביה ממס הכנסה רשמה ירידה ריאלית בשיעור של 6.3% לכ-3.3 מיליארד שקל. הירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט ענפי המסחר בהם חלה עליה בגביה בשיעור של 41.2% (הענף מהווה כ – 20% מגביית הניכויים). בולטת הירידה בגביה מענפי הבנקאות בשיעור של 40% (ענפי הבנקאות היוו ב – 2007 כ – 20% מגביית מס הכנסה).

ענף הנדל"ן שלא מפסיק לקבל תשבוחות, גם הצביע על חולשה וההכנסות ממיסוי מקרקעין רשמו ירידה ריאלית של כ-17% והסתכמו בכ- 520 מליון שקל. למרות שהירידה נובעת בעיקרה מירידה במס מכירה ובמס רכישה, בעקבות תיקוני החקיקה, גם בניכוי השפעות חקיקה ירדו ההכנסות ממיסי נדלן ב – 6% בקירוב.

ענף הייבוא הנהנה מאוד מהתיסוף החד של השקל גרם לעלייה בהכנסות ממיסים עקיפים, אך העלייה קוזזה ע"י ירידה של 36% מהכנסות מס קניה מיבוא רכב. בשורה התחתונה ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל במאי 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ – 0.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.

ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.    

 

לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם. 

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.