גם המדינה הפסידה מהבורסה: ההכנסות מגביית מיסים בשוק ההון נחתכו ביותר מחצי בחודש מאי

משרד האוצר: "נתוני הכנסות הרשות לא תואמים לנתוני הלמ"ס - יש להמתין לנתוני רבעון נוסף". גביית המיסים בענפי הנדל"ן והבנקאות ירדה
אריאל אטיאס |

מדד האינדיקטורים המובילים עד לחודש אפריל (של הלמ"ס) הצביע על המשך מגמת עליה בכל האינדיקאטורים הכלכליים בישראל אך סותר את נתוני הכנסות רשות המיסים בישראל המצביעים על ירידה במיסים ישירים. עוד בנתונים - צניחה בהכנסות ממיסים ישירים משוק ההון וממיסוי מקרקעין.

כמו גם, חלה ירידה בגבייה מענפי הבנקאות, ברקע למשבר הסאב-פריים בארה"ב שגרם לירידה ברווחיות ולהפסדים כבדים במערכת הבנקאות.

"נתוני הכנסות הרשות המצביעים על ירידה במיסים ישירים וללא שינוי במיסים עקיפים אינם תואמים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נראה, כי יש להמתין לנתוני רבעון נוסף כדי לבדוק את המגמה בהכנסות ביחס לאינדיקטורים הכלכליים הנוגעים לשיעורי הצמיחה, האבטלה וכל השאר", נכתב בהודעת ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש יוני 2008 של משרד האוצר.

מנתוני משרד האוצר המתפרסמים היום עולה, כי בחודש מאי היה לממשלה עודף של 1.0 מיליארד שקלים בפעילותה הכוללת (עודף של 1.3 מיליארד בפעילות כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.9 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 1.0 מיליארד שקלים. מה שמביא את העודף מתחילת השנה לכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת עודף של 8.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

סה"כ ההוצאה הממשלתית הסתכמה בכ-18.0 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-14.7 מיליארד שקלים, עלייה של כ-3% לעומת מאי אשתקד. גם בהסתכלות שנתית חלה עלייה ואף פריצה של מסגרת הוצאות הממשלה - מתחילת השנה עלו הוצאות המשרדים בכ-5.0% לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת תכנון לעליה של 4.1% בתקציבי המשרדים.

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-16.9 מיליארד שקלים, לעומת 16.2 במאי אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.8 מיליארד שקלים לעומת 8.6 , הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקלים לעומת 7.2.

חלה התמתנות בייבוא כלי רכב במאי

הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש מאי 2008 הסתכמו בכ- 16.5 מיליארד שקל לעומת כ–15.8 מיליארד שקל במאי 2007. חשוב לציין, כי לאור ביטול שנת המודל ברכב, נרשם היקף יבוא גבוה של כלי רכב בחודשים מרץ ואפריל. במאי התמתן היקף היבוא של כלי רכב, בעוד שאשתקד טרם ביטול שנת המודל נרשם יבוא גבוה מאוד של כלי רכב בחודש מאי, ולכן שיעור הגידול ביבוא כלי רכב לעומת אשתקד הוא נמוך.

נתוני ההכנסות המשיכו להראות את מגמת הירידה בהכנסות ממיסים ישירים שהחלה מהמחצית השנייה של שנת 2007, בעוד שבמיסים העקיפים נרשמה מגמת עליה מתונה כמעט ללא שינוי.

ההכנסות ממיסים עקיפים גדלו בשיעור ריאלי של 7.2%, וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 4.2%.

חלה ירידה ריאלית של כ-56% בגביית מיסים משוק ההון

בחודש מאי עלו ההכנסות הריאליות ממיסים ישירים בכ 3% לכ-8.8 מיליארד שקל לעומת 8.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך מבחינת הגביה מסה"כ הניכויים בחודש חלה ירידה של 7.8% לכ-5.6 מיליארד שקל. הגביה מניכויים כוללת גם את הגביה משוק ההון, כך, שניטרול הגביה משוק ההון מעיד על עליה בגביית הניכויים בשיעור של 3.4%. הגביה ללא שוק ההון משקפת את ההתאוששות בשוק העבודה והגידול בשכר. ירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט תקשורת (מהווה 5% מהגביה).

בשוק ההון נרשמה ירידה ריאלית של כ-56% לכ-178 מליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 26%, והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 62%, ומשקפת את ירידת השערים ומחזורי המסחר הגבוהים בבורסה.

יותר מכך, הגביה ממס הכנסה רשמה ירידה ריאלית בשיעור של 6.3% לכ-3.3 מיליארד שקל. הירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט ענפי המסחר בהם חלה עליה בגביה בשיעור של 41.2% (הענף מהווה כ – 20% מגביית הניכויים). בולטת הירידה בגביה מענפי הבנקאות בשיעור של 40% (ענפי הבנקאות היוו ב – 2007 כ – 20% מגביית מס הכנסה).

ענף הנדל"ן שלא מפסיק לקבל תשבוחות, גם הצביע על חולשה וההכנסות ממיסוי מקרקעין רשמו ירידה ריאלית של כ-17% והסתכמו בכ- 520 מליון שקל. למרות שהירידה נובעת בעיקרה מירידה במס מכירה ובמס רכישה, בעקבות תיקוני החקיקה, גם בניכוי השפעות חקיקה ירדו ההכנסות ממיסי נדלן ב – 6% בקירוב.

ענף הייבוא הנהנה מאוד מהתיסוף החד של השקל גרם לעלייה בהכנסות ממיסים עקיפים, אך העלייה קוזזה ע"י ירידה של 36% מהכנסות מס קניה מיבוא רכב. בשורה התחתונה ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל במאי 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ – 0.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.