גם המדינה הפסידה מהבורסה: ההכנסות מגביית מיסים בשוק ההון נחתכו ביותר מחצי בחודש מאי
מדד האינדיקטורים המובילים עד לחודש אפריל (של הלמ"ס) הצביע על המשך מגמת עליה בכל האינדיקאטורים הכלכליים בישראל אך סותר את נתוני הכנסות רשות המיסים בישראל המצביעים על ירידה במיסים ישירים. עוד בנתונים - צניחה בהכנסות ממיסים ישירים משוק ההון וממיסוי מקרקעין.
כמו גם, חלה ירידה בגבייה מענפי הבנקאות, ברקע למשבר הסאב-פריים בארה"ב שגרם לירידה ברווחיות ולהפסדים כבדים במערכת הבנקאות.
"נתוני הכנסות הרשות המצביעים על ירידה במיסים ישירים וללא שינוי במיסים עקיפים אינם תואמים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נראה, כי יש להמתין לנתוני רבעון נוסף כדי לבדוק את המגמה בהכנסות ביחס לאינדיקטורים הכלכליים הנוגעים לשיעורי הצמיחה, האבטלה וכל השאר", נכתב בהודעת ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש יוני 2008 של משרד האוצר.
מנתוני משרד האוצר המתפרסמים היום עולה, כי בחודש מאי היה לממשלה עודף של 1.0 מיליארד שקלים בפעילותה הכוללת (עודף של 1.3 מיליארד בפעילות כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.9 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 1.0 מיליארד שקלים. מה שמביא את העודף מתחילת השנה לכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת עודף של 8.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.
סה"כ ההוצאה הממשלתית הסתכמה בכ-18.0 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-14.7 מיליארד שקלים, עלייה של כ-3% לעומת מאי אשתקד. גם בהסתכלות שנתית חלה עלייה ואף פריצה של מסגרת הוצאות הממשלה - מתחילת השנה עלו הוצאות המשרדים בכ-5.0% לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת תכנון לעליה של 4.1% בתקציבי המשרדים.
סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-16.9 מיליארד שקלים, לעומת 16.2 במאי אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.8 מיליארד שקלים לעומת 8.6 , הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקלים לעומת 7.2.
חלה התמתנות בייבוא כלי רכב במאי
הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש מאי 2008 הסתכמו בכ- 16.5 מיליארד שקל לעומת כ–15.8 מיליארד שקל במאי 2007. חשוב לציין, כי לאור ביטול שנת המודל ברכב, נרשם היקף יבוא גבוה של כלי רכב בחודשים מרץ ואפריל. במאי התמתן היקף היבוא של כלי רכב, בעוד שאשתקד טרם ביטול שנת המודל נרשם יבוא גבוה מאוד של כלי רכב בחודש מאי, ולכן שיעור הגידול ביבוא כלי רכב לעומת אשתקד הוא נמוך.
נתוני ההכנסות המשיכו להראות את מגמת הירידה בהכנסות ממיסים ישירים שהחלה מהמחצית השנייה של שנת 2007, בעוד שבמיסים העקיפים נרשמה מגמת עליה מתונה כמעט ללא שינוי.
ההכנסות ממיסים עקיפים גדלו בשיעור ריאלי של 7.2%, וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 4.2%.
חלה ירידה ריאלית של כ-56% בגביית מיסים משוק ההון
בחודש מאי עלו ההכנסות הריאליות ממיסים ישירים בכ 3% לכ-8.8 מיליארד שקל לעומת 8.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך מבחינת הגביה מסה"כ הניכויים בחודש חלה ירידה של 7.8% לכ-5.6 מיליארד שקל. הגביה מניכויים כוללת גם את הגביה משוק ההון, כך, שניטרול הגביה משוק ההון מעיד על עליה בגביית הניכויים בשיעור של 3.4%. הגביה ללא שוק ההון משקפת את ההתאוששות בשוק העבודה והגידול בשכר. ירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט תקשורת (מהווה 5% מהגביה).
בשוק ההון נרשמה ירידה ריאלית של כ-56% לכ-178 מליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 26%, והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 62%, ומשקפת את ירידת השערים ומחזורי המסחר הגבוהים בבורסה.
יותר מכך, הגביה ממס הכנסה רשמה ירידה ריאלית בשיעור של 6.3% לכ-3.3 מיליארד שקל. הירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט ענפי המסחר בהם חלה עליה בגביה בשיעור של 41.2% (הענף מהווה כ – 20% מגביית הניכויים). בולטת הירידה בגביה מענפי הבנקאות בשיעור של 40% (ענפי הבנקאות היוו ב – 2007 כ – 20% מגביית מס הכנסה).
ענף הנדל"ן שלא מפסיק לקבל תשבוחות, גם הצביע על חולשה וההכנסות ממיסוי מקרקעין רשמו ירידה ריאלית של כ-17% והסתכמו בכ- 520 מליון שקל. למרות שהירידה נובעת בעיקרה מירידה במס מכירה ובמס רכישה, בעקבות תיקוני החקיקה, גם בניכוי השפעות חקיקה ירדו ההכנסות ממיסי נדלן ב – 6% בקירוב.
ענף הייבוא הנהנה מאוד מהתיסוף החד של השקל גרם לעלייה בהכנסות ממיסים עקיפים, אך העלייה קוזזה ע"י ירידה של 36% מהכנסות מס קניה מיבוא רכב. בשורה התחתונה ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל במאי 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ – 0.8%.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")