גם המדינה הפסידה מהבורסה: ההכנסות מגביית מיסים בשוק ההון נחתכו ביותר מחצי בחודש מאי

משרד האוצר: "נתוני הכנסות הרשות לא תואמים לנתוני הלמ"ס - יש להמתין לנתוני רבעון נוסף". גביית המיסים בענפי הנדל"ן והבנקאות ירדה
אריאל אטיאס |

מדד האינדיקטורים המובילים עד לחודש אפריל (של הלמ"ס) הצביע על המשך מגמת עליה בכל האינדיקאטורים הכלכליים בישראל אך סותר את נתוני הכנסות רשות המיסים בישראל המצביעים על ירידה במיסים ישירים. עוד בנתונים - צניחה בהכנסות ממיסים ישירים משוק ההון וממיסוי מקרקעין.

כמו גם, חלה ירידה בגבייה מענפי הבנקאות, ברקע למשבר הסאב-פריים בארה"ב שגרם לירידה ברווחיות ולהפסדים כבדים במערכת הבנקאות.

"נתוני הכנסות הרשות המצביעים על ירידה במיסים ישירים וללא שינוי במיסים עקיפים אינם תואמים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נראה, כי יש להמתין לנתוני רבעון נוסף כדי לבדוק את המגמה בהכנסות ביחס לאינדיקטורים הכלכליים הנוגעים לשיעורי הצמיחה, האבטלה וכל השאר", נכתב בהודעת ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש יוני 2008 של משרד האוצר.

מנתוני משרד האוצר המתפרסמים היום עולה, כי בחודש מאי היה לממשלה עודף של 1.0 מיליארד שקלים בפעילותה הכוללת (עודף של 1.3 מיליארד בפעילות כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.9 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 1.0 מיליארד שקלים. מה שמביא את העודף מתחילת השנה לכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת עודף של 8.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

סה"כ ההוצאה הממשלתית הסתכמה בכ-18.0 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-14.7 מיליארד שקלים, עלייה של כ-3% לעומת מאי אשתקד. גם בהסתכלות שנתית חלה עלייה ואף פריצה של מסגרת הוצאות הממשלה - מתחילת השנה עלו הוצאות המשרדים בכ-5.0% לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת תכנון לעליה של 4.1% בתקציבי המשרדים.

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-16.9 מיליארד שקלים, לעומת 16.2 במאי אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.8 מיליארד שקלים לעומת 8.6 , הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקלים לעומת 7.2.

חלה התמתנות בייבוא כלי רכב במאי

הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש מאי 2008 הסתכמו בכ- 16.5 מיליארד שקל לעומת כ–15.8 מיליארד שקל במאי 2007. חשוב לציין, כי לאור ביטול שנת המודל ברכב, נרשם היקף יבוא גבוה של כלי רכב בחודשים מרץ ואפריל. במאי התמתן היקף היבוא של כלי רכב, בעוד שאשתקד טרם ביטול שנת המודל נרשם יבוא גבוה מאוד של כלי רכב בחודש מאי, ולכן שיעור הגידול ביבוא כלי רכב לעומת אשתקד הוא נמוך.

נתוני ההכנסות המשיכו להראות את מגמת הירידה בהכנסות ממיסים ישירים שהחלה מהמחצית השנייה של שנת 2007, בעוד שבמיסים העקיפים נרשמה מגמת עליה מתונה כמעט ללא שינוי.

ההכנסות ממיסים עקיפים גדלו בשיעור ריאלי של 7.2%, וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 4.2%.

חלה ירידה ריאלית של כ-56% בגביית מיסים משוק ההון

בחודש מאי עלו ההכנסות הריאליות ממיסים ישירים בכ 3% לכ-8.8 מיליארד שקל לעומת 8.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך מבחינת הגביה מסה"כ הניכויים בחודש חלה ירידה של 7.8% לכ-5.6 מיליארד שקל. הגביה מניכויים כוללת גם את הגביה משוק ההון, כך, שניטרול הגביה משוק ההון מעיד על עליה בגביית הניכויים בשיעור של 3.4%. הגביה ללא שוק ההון משקפת את ההתאוששות בשוק העבודה והגידול בשכר. ירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט תקשורת (מהווה 5% מהגביה).

בשוק ההון נרשמה ירידה ריאלית של כ-56% לכ-178 מליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 26%, והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 62%, ומשקפת את ירידת השערים ומחזורי המסחר הגבוהים בבורסה.

יותר מכך, הגביה ממס הכנסה רשמה ירידה ריאלית בשיעור של 6.3% לכ-3.3 מיליארד שקל. הירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט ענפי המסחר בהם חלה עליה בגביה בשיעור של 41.2% (הענף מהווה כ – 20% מגביית הניכויים). בולטת הירידה בגביה מענפי הבנקאות בשיעור של 40% (ענפי הבנקאות היוו ב – 2007 כ – 20% מגביית מס הכנסה).

ענף הנדל"ן שלא מפסיק לקבל תשבוחות, גם הצביע על חולשה וההכנסות ממיסוי מקרקעין רשמו ירידה ריאלית של כ-17% והסתכמו בכ- 520 מליון שקל. למרות שהירידה נובעת בעיקרה מירידה במס מכירה ובמס רכישה, בעקבות תיקוני החקיקה, גם בניכוי השפעות חקיקה ירדו ההכנסות ממיסי נדלן ב – 6% בקירוב.

ענף הייבוא הנהנה מאוד מהתיסוף החד של השקל גרם לעלייה בהכנסות ממיסים עקיפים, אך העלייה קוזזה ע"י ירידה של 36% מהכנסות מס קניה מיבוא רכב. בשורה התחתונה ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל במאי 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ – 0.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".