גם המדינה הפסידה מהבורסה: ההכנסות מגביית מיסים בשוק ההון נחתכו ביותר מחצי בחודש מאי

משרד האוצר: "נתוני הכנסות הרשות לא תואמים לנתוני הלמ"ס - יש להמתין לנתוני רבעון נוסף". גביית המיסים בענפי הנדל"ן והבנקאות ירדה
אריאל אטיאס |

מדד האינדיקטורים המובילים עד לחודש אפריל (של הלמ"ס) הצביע על המשך מגמת עליה בכל האינדיקאטורים הכלכליים בישראל אך סותר את נתוני הכנסות רשות המיסים בישראל המצביעים על ירידה במיסים ישירים. עוד בנתונים - צניחה בהכנסות ממיסים ישירים משוק ההון וממיסוי מקרקעין.

כמו גם, חלה ירידה בגבייה מענפי הבנקאות, ברקע למשבר הסאב-פריים בארה"ב שגרם לירידה ברווחיות ולהפסדים כבדים במערכת הבנקאות.

"נתוני הכנסות הרשות המצביעים על ירידה במיסים ישירים וללא שינוי במיסים עקיפים אינם תואמים לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נראה, כי יש להמתין לנתוני רבעון נוסף כדי לבדוק את המגמה בהכנסות ביחס לאינדיקטורים הכלכליים הנוגעים לשיעורי הצמיחה, האבטלה וכל השאר", נכתב בהודעת ביצוע תקציב והכנסות המדינה ממסים לחודש יוני 2008 של משרד האוצר.

מנתוני משרד האוצר המתפרסמים היום עולה, כי בחודש מאי היה לממשלה עודף של 1.0 מיליארד שקלים בפעילותה הכוללת (עודף של 1.3 מיליארד בפעילות כולל מתן אשראי נטו). בפעילות מקומית היה לממשלה עודף של 1.9 מיליארד שקלים ובפעילותה בחו"ל גירעון של כ 1.0 מיליארד שקלים. מה שמביא את העודף מתחילת השנה לכ-6.7 מיליארד שקלים לעומת עודף של 8.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד.

סה"כ ההוצאה הממשלתית הסתכמה בכ-18.0 מיליארד שקלים. הוצאות המשרדים הסתכמו בכ-14.7 מיליארד שקלים, עלייה של כ-3% לעומת מאי אשתקד. גם בהסתכלות שנתית חלה עלייה ואף פריצה של מסגרת הוצאות הממשלה - מתחילת השנה עלו הוצאות המשרדים בכ-5.0% לעומת רמתן בתקופה המקבילה אשתקד, זאת לעומת תכנון לעליה של 4.1% בתקציבי המשרדים.

סך ההכנסות ממסים הסתכמו בכ-16.9 מיליארד שקלים, לעומת 16.2 במאי אשתקד: הכנסות מסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו בכ-8.8 מיליארד שקלים לעומת 8.6 , הכנסות מסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקלים לעומת 7.2.

חלה התמתנות בייבוא כלי רכב במאי

הכנסות רשות המיסים בישראל בחודש מאי 2008 הסתכמו בכ- 16.5 מיליארד שקל לעומת כ–15.8 מיליארד שקל במאי 2007. חשוב לציין, כי לאור ביטול שנת המודל ברכב, נרשם היקף יבוא גבוה של כלי רכב בחודשים מרץ ואפריל. במאי התמתן היקף היבוא של כלי רכב, בעוד שאשתקד טרם ביטול שנת המודל נרשם יבוא גבוה מאוד של כלי רכב בחודש מאי, ולכן שיעור הגידול ביבוא כלי רכב לעומת אשתקד הוא נמוך.

נתוני ההכנסות המשיכו להראות את מגמת הירידה בהכנסות ממיסים ישירים שהחלה מהמחצית השנייה של שנת 2007, בעוד שבמיסים העקיפים נרשמה מגמת עליה מתונה כמעט ללא שינוי.

ההכנסות ממיסים עקיפים גדלו בשיעור ריאלי של 7.2%, וההכנסות ממיסים ישירים ירדו בשיעור ריאלי של 4.2%.

חלה ירידה ריאלית של כ-56% בגביית מיסים משוק ההון

בחודש מאי עלו ההכנסות הריאליות ממיסים ישירים בכ 3% לכ-8.8 מיליארד שקל לעומת 8.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. אך מבחינת הגביה מסה"כ הניכויים בחודש חלה ירידה של 7.8% לכ-5.6 מיליארד שקל. הגביה מניכויים כוללת גם את הגביה משוק ההון, כך, שניטרול הגביה משוק ההון מעיד על עליה בגביית הניכויים בשיעור של 3.4%. הגביה ללא שוק ההון משקפת את ההתאוששות בשוק העבודה והגידול בשכר. ירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט תקשורת (מהווה 5% מהגביה).

בשוק ההון נרשמה ירידה ריאלית של כ-56% לכ-178 מליון שקל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה נובעת הן מירידה בגביה מריבית בשיעור של 26%, והן מירידה בגביה מניירות ערך בשיעור של 62%, ומשקפת את ירידת השערים ומחזורי המסחר הגבוהים בבורסה.

יותר מכך, הגביה ממס הכנסה רשמה ירידה ריאלית בשיעור של 6.3% לכ-3.3 מיליארד שקל. הירידה בגביה נרשמה בכל הענפים למעט ענפי המסחר בהם חלה עליה בגביה בשיעור של 41.2% (הענף מהווה כ – 20% מגביית הניכויים). בולטת הירידה בגביה מענפי הבנקאות בשיעור של 40% (ענפי הבנקאות היוו ב – 2007 כ – 20% מגביית מס הכנסה).

ענף הנדל"ן שלא מפסיק לקבל תשבוחות, גם הצביע על חולשה וההכנסות ממיסוי מקרקעין רשמו ירידה ריאלית של כ-17% והסתכמו בכ- 520 מליון שקל. למרות שהירידה נובעת בעיקרה מירידה במס מכירה ובמס רכישה, בעקבות תיקוני החקיקה, גם בניכוי השפעות חקיקה ירדו ההכנסות ממיסי נדלן ב – 6% בקירוב.

ענף הייבוא הנהנה מאוד מהתיסוף החד של השקל גרם לעלייה בהכנסות ממיסים עקיפים, אך העלייה קוזזה ע"י ירידה של 36% מהכנסות מס קניה מיבוא רכב. בשורה התחתונה ההכנסות ממיסים עקיפים הסתכמו בכ-7.7 מיליארד שקל לעומת 7.2 מיליארד שקל במאי 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות, גדלו ההכנסות בשיעור ריאלי של כ – 0.8%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתניהו אנגלמן מבקר המדינה
צילום: יחצ

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן (

דוח המבקר מאתמול חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון, אבל המבקר צריך לתת דוחות צמודים לאירועים ולא שנה-שנתיים אחרי ולתת בדיקות עומק, לא מה שעושה כותרות; והכי חשוב לתת תמונה מלאה ואובייקטיבית: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאיםומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת קרה בכלכלה ומה העלות לעומת מה התועלת במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. 

 בתמונה המלאה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.