אלופים גם בהכנסות: הליגה האנגלית בראש דירוג ההכנסות של הליגות האירופיות
הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות באירופה, ה-"Big 5", חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד אירו. כך עולה מהדו"ח השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte, המנתח את מצבם הפיננסי של מועדוני הכדורגל באירופה. מחזור ההכנסות של שוק הכדורגל האירופי נאמד בכ-13.6 מיליארד אירו בעונת 2006/07 - מחזור הגבוה במיליארד אירו מזה של העונה הקודמת.
דן ג'ונס, שותף בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, מסר כי "בעונת 2006/07 הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות צמחו בלמעלה מ- 0.4 מיליארד אירו (6%) וחצו לראשונה את רף ה- 7 מיליארד אירו, סכום המהווה למעלה ממחצית ממחזור ההכנסות הכולל של השוק האירופאי (52%).
"בקרב חמש הליגות המובילות, מועדוני ליגת העל באנגליה ייצרו את היקף ההכנסות הגבוה ביותר בכל שלוש הקטגוריות (יום המשחק, זכויות שידור ומוצרים מסחריים) לראשונה מאז עונת 2001/02, ודיווחו על הכנסות כוללות בסך 2.3 מיליארד אירו בעונת 2006/07. הפער בין ליגת העל באנגליה לבין מי שניצבת מיד לאחריה בטבלה, הליגה הגרמנית (Bundesliga) אשר הכנסותיה הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד אירו, התרחב ונאמד בכ- 0.9 מיליארד אירו".
הן הליגה הגרמנית והן הליגה הספרדית (La Liga) רשמו בשנים האחרונות צמיחה של 15%, מה שסייע להן לעקוף את הליגה האיטלקית (Serie A) במונחי הכנסות בעונת 2006/07. עם חזרתה של יובנטוס לליגה האיטלקית בעונת 2007/08, הקרב אחר המקום השני בטבלה צפוי להיות צמוד, אף על פי שעדיין צפוי להיות פער של כמיליארד אירו בין שלוש הליגות הללו לבין ליגת העל האנגלית.
האינדיקטור המרכזי לבחינת ביצועיהן של הליגות הוא היחס בין עלויות השכר להיקף ההכנסות, אשר נע בטווח צר שבין 64% - 62% בקרב ארבע הליגות המובילות בעונת 2006/07, כאשר הליגה הגרמנית היא יוצאת הדופן עם יחס נמוך יותר של 45%.
ג'ונס מוסיף ואומר כי "בשל היחס הנמוך בין עלויות השכר להיקף ההכנסות בליגה הגרמנית, הצליחה ליגה זו להעפיל על ליגת העל האנגלית במונחי רווחיות תפעולית בעונת 2006/07 לראשונה מאז נערך סקר זה. עם זאת, ביצועיהם הפיננסיים המרשימים של המועדונים הגרמניים לא תואמים את ההישגים בתחרויות האירופאיות שנערכו לאחרונה, וזאת בניגוד לביצועים הספורטיביים שרשמו לאחרונה המועדונים האנגליים. על אף שאין זו משימה קלה, שמירה על איזון בין ניהול פיננסי ראוי לבין הצלחה על המגרש הינו בבחינת תנאי הכרחי להמשך היותה של הליגה אטרקטיבית עבור האוהדים, השדרנים, נותני החסויות והמשקיעים כאחד".
אם נביט קדימה לעבר חלון ההזדמנויות אשר יהיה בקיץ הקרוב ובעונה הבאה, טוען אלכס ביירס, יועץ בכיר בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, כי "בהתבסס על סכומי ההעברה של שחקנים אשר נרשמו בליגות האירופאיות בחלון ההזדמנויות שהיה בקיץ 2007 ובינואר 2008, אנו מעריכים כי הפגנת הכישרונות במשחקי Euro 2008 יעודדו את הפעילות בתחום זה גם בקיץ הקרוב, שכן המועדונים מעוניינים להפנות נתח מהגידול בהכנסות לחיזוק הקבוצה".
גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציין כי "קיים קשר ישיר בין ממצאי דו"ח זה לבין תשומת הלב והעניין להם זוכות חמש הליגות המובילות בקרב הצופים הישראלים. משחקי הליגה האנגלית מעוררים את העניין הרב ביותר, ועל כן אנו רואים כי מספר רב יותר של משחקים מהליגה האנגלית משודרים בישראל".
הליגה האיטלקית בירידה - גם באיכות וגם בהכנסות
בעונת 1995/96 הכנסותיהן של הליגה האיטלקית ושל ליגת העל האנגלית היו זהות והסתכמו בכ- 450-500 מיליון אירו ומספר הנוכחים במגרש בכל משחק היה בממוצע 30,000 צופים. בעונת 2006/07 הכנסותיה של הליגה האיטלקית הסתכמו בכ- 1.2 מיליארד אירו, בעוד שהכנסותיה של ליגת העל האנגלית הסתכמו בכ- 2.3 מיליארד אירו.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
