אלופים גם בהכנסות: הליגה האנגלית בראש דירוג ההכנסות של הליגות האירופיות

לראשונה, הליגה הספרדית והליגה הגרמנית עקפו את הליגה האיטלקית בהכנסות; 5 הליגות המובילות באירופה מייצרות יותר ממחצית מהכנסות הכדורגל האירופי - כך עולה מהדו"ח השנתי של Deliotte לעונת 06/07
משה בנימין |

הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות באירופה, ה-"Big 5", חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד אירו. כך עולה מהדו"ח השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte, המנתח את מצבם הפיננסי של מועדוני הכדורגל באירופה. מחזור ההכנסות של שוק הכדורגל האירופי נאמד בכ-13.6 מיליארד אירו בעונת 2006/07 - מחזור הגבוה במיליארד אירו מזה של העונה הקודמת.

דן ג'ונס, שותף בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, מסר כי "בעונת 2006/07 הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות צמחו בלמעלה מ- 0.4 מיליארד אירו (6%) וחצו לראשונה את רף ה- 7 מיליארד אירו, סכום המהווה למעלה ממחצית ממחזור ההכנסות הכולל של השוק האירופאי (52%).

"בקרב חמש הליגות המובילות, מועדוני ליגת העל באנגליה ייצרו את היקף ההכנסות הגבוה ביותר בכל שלוש הקטגוריות (יום המשחק, זכויות שידור ומוצרים מסחריים) לראשונה מאז עונת 2001/02, ודיווחו על הכנסות כוללות בסך 2.3 מיליארד אירו בעונת 2006/07. הפער בין ליגת העל באנגליה לבין מי שניצבת מיד לאחריה בטבלה, הליגה הגרמנית (Bundesliga) אשר הכנסותיה הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד אירו, התרחב ונאמד בכ- 0.9 מיליארד אירו".

הן הליגה הגרמנית והן הליגה הספרדית (La Liga) רשמו בשנים האחרונות צמיחה של 15%, מה שסייע להן לעקוף את הליגה האיטלקית (Serie A) במונחי הכנסות בעונת 2006/07. עם חזרתה של יובנטוס לליגה האיטלקית בעונת 2007/08, הקרב אחר המקום השני בטבלה צפוי להיות צמוד, אף על פי שעדיין צפוי להיות פער של כמיליארד אירו בין שלוש הליגות הללו לבין ליגת העל האנגלית.

האינדיקטור המרכזי לבחינת ביצועיהן של הליגות הוא היחס בין עלויות השכר להיקף ההכנסות, אשר נע בטווח צר שבין 64% - 62% בקרב ארבע הליגות המובילות בעונת 2006/07, כאשר הליגה הגרמנית היא יוצאת הדופן עם יחס נמוך יותר של 45%.

ג'ונס מוסיף ואומר כי "בשל היחס הנמוך בין עלויות השכר להיקף ההכנסות בליגה הגרמנית, הצליחה ליגה זו להעפיל על ליגת העל האנגלית במונחי רווחיות תפעולית בעונת 2006/07 לראשונה מאז נערך סקר זה. עם זאת, ביצועיהם הפיננסיים המרשימים של המועדונים הגרמניים לא תואמים את ההישגים בתחרויות האירופאיות שנערכו לאחרונה, וזאת בניגוד לביצועים הספורטיביים שרשמו לאחרונה המועדונים האנגליים. על אף שאין זו משימה קלה, שמירה על איזון בין ניהול פיננסי ראוי לבין הצלחה על המגרש הינו בבחינת תנאי הכרחי להמשך היותה של הליגה אטרקטיבית עבור האוהדים, השדרנים, נותני החסויות והמשקיעים כאחד".

אם נביט קדימה לעבר חלון ההזדמנויות אשר יהיה בקיץ הקרוב ובעונה הבאה, טוען אלכס ביירס, יועץ בכיר בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, כי "בהתבסס על סכומי ההעברה של שחקנים אשר נרשמו בליגות האירופאיות בחלון ההזדמנויות שהיה בקיץ 2007 ובינואר 2008, אנו מעריכים כי הפגנת הכישרונות במשחקי Euro 2008 יעודדו את הפעילות בתחום זה גם בקיץ הקרוב, שכן המועדונים מעוניינים להפנות נתח מהגידול בהכנסות לחיזוק הקבוצה".

גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציין כי "קיים קשר ישיר בין ממצאי דו"ח זה לבין תשומת הלב והעניין להם זוכות חמש הליגות המובילות בקרב הצופים הישראלים. משחקי הליגה האנגלית מעוררים את העניין הרב ביותר, ועל כן אנו רואים כי מספר רב יותר של משחקים מהליגה האנגלית משודרים בישראל".

הליגה האיטלקית בירידה - גם באיכות וגם בהכנסות

בעונת 1995/96 הכנסותיהן של הליגה האיטלקית ושל ליגת העל האנגלית היו זהות והסתכמו בכ- 450-500 מיליון אירו ומספר הנוכחים במגרש בכל משחק היה בממוצע 30,000 צופים. בעונת 2006/07 הכנסותיה של הליגה האיטלקית הסתכמו בכ- 1.2 מיליארד אירו, בעוד שהכנסותיה של ליגת העל האנגלית הסתכמו בכ- 2.3 מיליארד אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

טייפון (יצרן)טייפון (יצרן)

טורקיה רוכשת 20 מטוסי טייפון מאנגליה בעסקה של 10.7 מיליארד דולר

אדיר בן עמי |

רק הבוקר התברר שארדואן מחסל את האופזיציה - ארדואן מחסל מתנגדים מבית: צו מעצר נוסף נגד ראש עיריית איסטנבול בחשד לריגול, וכמה שעות לאחר מכן, אנגליה מספקת לו מטוסי קרב בעסקה של 10.7 מיליארד דולר. טורקיה ובריטניה חתמו על אחת העסקאות הביטחוניות הגדולות ביותר בעשור האחרון. ההסכם, כולל רכישת 20 מטוסי קרב מתקדמים מדגם יורופייטר טייפון, מטוסים שמיועדים להחליף חלק ניכר מהצי הטורקי המיושן ולהעניק לחיל האוויר הטורקי יכולות עליונות באוויר ובקרקע. זוהי עסקה מסחרית, ובעיקר הישג אסטרטגי: היא מחזקת את שיתוף הפעולה בין שתי מדינות נאט"ו מרכזיות, מעניקה דחיפה משמעותית לתעשיית ההגנה הבריטית ומאותתת לרוסיה ולמתנגדותיה כי הברית האטלנטית נותרת מאוחדת ומחויבת לביטחון משותף. 

אלא שעל הדרך היא מחזקת מאוד את טורקיה שיש לה שתי פנים - צד אחד למערב, צד שני לרוסיה. ארה"ב לא הסכימה בעבר לספק לה מטוסי קרב מסוג F-35, כשבחודשים האחרונים גם על רקע פגישת המנהיגים - טראמפ וארודאן היו הערכות שעסקה קרובה. יכול להיות שהעסקה הנוכחית היא קדימון לעסקה גדולה יותר מול ארה"ב. טורקיה צריכה מאות מטוסים לא 20 מטוסים חדשים (כשיש גם אופציה ל-40 מטוסים נוספים). 

העסקה נחתמה במהלך ביקורו הראשון של ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, באנקרה. סטארמר, נפגש עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן במשך שעות ארוכות, והשניים דנו בעסקה עצמה ובאתגרי הביטחון האזורי, כולל המצב בסוריה, המתחים בים השחור והשפעת מלחמת אוקראינה על יציבות נאט"ו. "ההסכם הזה יחזק את ביטחון נאט"ו כולה, יעמיק את שיתוף הפעולה הביטחוני בין בריטניה לטורקיה ויתמוך בכ-20 אלף מקומות עבודה בבריטניה לאורך 10 שנים", אמר סטארמר לאחר החתימה, תוך הדגשת התרומה הכלכלית: העסקה צפויה להזרים מיליארדים למפעלי BAE Systems, החברה הבריטית המובילה בייצור המטוסים, ולתמוך בתעשיות משנה באזורים כמו יורקשייר ולנקשייר. 

ארדואן מצידו תיאר את העסקה כ"סמל חדש ליחסים האסטרטגיים בין שתי מדינות ידידות", והוסיף כי היא "תסייע לטורקיה לשמור על יתרון אווירי מול איומים אזוריים, תוך שמירה על מחויבותה לברית נאט"ו".

ההסכם כולל אופציה לרכישת עד 40 מטוסים נוספים בעתיד, מה שהופך אותו לפוטנציאל של עסקה כוללת בהיקף משולש. טורקיה תהפוך למפעילת ה-יורופייטר העשירית בעולם, לצד מדינות כמו גרמניה, איטליה, ספרד, אוסטריה, עומאן, קטאר, כווית וערב הסעודית. המטוסים מיוצרים על ידי קונסורציום אירופי רב-לאומי, Eurofighter GmbH שמובל על ידי BAE Systems הבריטית בשיתוף עם Airbus (גרמניה וספרד) ו-Leonardo (איטליה). העסקה התאפשרה רק לאחר שגרמניה, ששנים סירבה למכור מטוסים לטורקיה עקב חששות פוליטיים סביב מדיניותה כלפי זכויות אדם וכורדים, הסירה את התנגדותה בחודשים האחרונים. הדבר משקף שינוי במדיניות ברלין, שמבקשת כעת להעמיק את קשריה עם אנקרה כדי לאזן את השפעת רוסיה במזרח התיכון.