אלופים גם בהכנסות: הליגה האנגלית בראש דירוג ההכנסות של הליגות האירופיות
הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות באירופה, ה-"Big 5", חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד אירו. כך עולה מהדו"ח השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte, המנתח את מצבם הפיננסי של מועדוני הכדורגל באירופה. מחזור ההכנסות של שוק הכדורגל האירופי נאמד בכ-13.6 מיליארד אירו בעונת 2006/07 - מחזור הגבוה במיליארד אירו מזה של העונה הקודמת.
דן ג'ונס, שותף בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, מסר כי "בעונת 2006/07 הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות צמחו בלמעלה מ- 0.4 מיליארד אירו (6%) וחצו לראשונה את רף ה- 7 מיליארד אירו, סכום המהווה למעלה ממחצית ממחזור ההכנסות הכולל של השוק האירופאי (52%).
"בקרב חמש הליגות המובילות, מועדוני ליגת העל באנגליה ייצרו את היקף ההכנסות הגבוה ביותר בכל שלוש הקטגוריות (יום המשחק, זכויות שידור ומוצרים מסחריים) לראשונה מאז עונת 2001/02, ודיווחו על הכנסות כוללות בסך 2.3 מיליארד אירו בעונת 2006/07. הפער בין ליגת העל באנגליה לבין מי שניצבת מיד לאחריה בטבלה, הליגה הגרמנית (Bundesliga) אשר הכנסותיה הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד אירו, התרחב ונאמד בכ- 0.9 מיליארד אירו".
הן הליגה הגרמנית והן הליגה הספרדית (La Liga) רשמו בשנים האחרונות צמיחה של 15%, מה שסייע להן לעקוף את הליגה האיטלקית (Serie A) במונחי הכנסות בעונת 2006/07. עם חזרתה של יובנטוס לליגה האיטלקית בעונת 2007/08, הקרב אחר המקום השני בטבלה צפוי להיות צמוד, אף על פי שעדיין צפוי להיות פער של כמיליארד אירו בין שלוש הליגות הללו לבין ליגת העל האנגלית.
האינדיקטור המרכזי לבחינת ביצועיהן של הליגות הוא היחס בין עלויות השכר להיקף ההכנסות, אשר נע בטווח צר שבין 64% - 62% בקרב ארבע הליגות המובילות בעונת 2006/07, כאשר הליגה הגרמנית היא יוצאת הדופן עם יחס נמוך יותר של 45%.
ג'ונס מוסיף ואומר כי "בשל היחס הנמוך בין עלויות השכר להיקף ההכנסות בליגה הגרמנית, הצליחה ליגה זו להעפיל על ליגת העל האנגלית במונחי רווחיות תפעולית בעונת 2006/07 לראשונה מאז נערך סקר זה. עם זאת, ביצועיהם הפיננסיים המרשימים של המועדונים הגרמניים לא תואמים את ההישגים בתחרויות האירופאיות שנערכו לאחרונה, וזאת בניגוד לביצועים הספורטיביים שרשמו לאחרונה המועדונים האנגליים. על אף שאין זו משימה קלה, שמירה על איזון בין ניהול פיננסי ראוי לבין הצלחה על המגרש הינו בבחינת תנאי הכרחי להמשך היותה של הליגה אטרקטיבית עבור האוהדים, השדרנים, נותני החסויות והמשקיעים כאחד".
אם נביט קדימה לעבר חלון ההזדמנויות אשר יהיה בקיץ הקרוב ובעונה הבאה, טוען אלכס ביירס, יועץ בכיר בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, כי "בהתבסס על סכומי ההעברה של שחקנים אשר נרשמו בליגות האירופאיות בחלון ההזדמנויות שהיה בקיץ 2007 ובינואר 2008, אנו מעריכים כי הפגנת הכישרונות במשחקי Euro 2008 יעודדו את הפעילות בתחום זה גם בקיץ הקרוב, שכן המועדונים מעוניינים להפנות נתח מהגידול בהכנסות לחיזוק הקבוצה".
גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציין כי "קיים קשר ישיר בין ממצאי דו"ח זה לבין תשומת הלב והעניין להם זוכות חמש הליגות המובילות בקרב הצופים הישראלים. משחקי הליגה האנגלית מעוררים את העניין הרב ביותר, ועל כן אנו רואים כי מספר רב יותר של משחקים מהליגה האנגלית משודרים בישראל".
הליגה האיטלקית בירידה - גם באיכות וגם בהכנסות
בעונת 1995/96 הכנסותיהן של הליגה האיטלקית ושל ליגת העל האנגלית היו זהות והסתכמו בכ- 450-500 מיליון אירו ומספר הנוכחים במגרש בכל משחק היה בממוצע 30,000 צופים. בעונת 2006/07 הכנסותיה של הליגה האיטלקית הסתכמו בכ- 1.2 מיליארד אירו, בעוד שהכנסותיה של ליגת העל האנגלית הסתכמו בכ- 2.3 מיליארד אירו.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")