אלופים גם בהכנסות: הליגה האנגלית בראש דירוג ההכנסות של הליגות האירופיות
הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות באירופה, ה-"Big 5", חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד אירו. כך עולה מהדו"ח השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte, המנתח את מצבם הפיננסי של מועדוני הכדורגל באירופה. מחזור ההכנסות של שוק הכדורגל האירופי נאמד בכ-13.6 מיליארד אירו בעונת 2006/07 - מחזור הגבוה במיליארד אירו מזה של העונה הקודמת.
דן ג'ונס, שותף בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, מסר כי "בעונת 2006/07 הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות צמחו בלמעלה מ- 0.4 מיליארד אירו (6%) וחצו לראשונה את רף ה- 7 מיליארד אירו, סכום המהווה למעלה ממחצית ממחזור ההכנסות הכולל של השוק האירופאי (52%).
"בקרב חמש הליגות המובילות, מועדוני ליגת העל באנגליה ייצרו את היקף ההכנסות הגבוה ביותר בכל שלוש הקטגוריות (יום המשחק, זכויות שידור ומוצרים מסחריים) לראשונה מאז עונת 2001/02, ודיווחו על הכנסות כוללות בסך 2.3 מיליארד אירו בעונת 2006/07. הפער בין ליגת העל באנגליה לבין מי שניצבת מיד לאחריה בטבלה, הליגה הגרמנית (Bundesliga) אשר הכנסותיה הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד אירו, התרחב ונאמד בכ- 0.9 מיליארד אירו".
הן הליגה הגרמנית והן הליגה הספרדית (La Liga) רשמו בשנים האחרונות צמיחה של 15%, מה שסייע להן לעקוף את הליגה האיטלקית (Serie A) במונחי הכנסות בעונת 2006/07. עם חזרתה של יובנטוס לליגה האיטלקית בעונת 2007/08, הקרב אחר המקום השני בטבלה צפוי להיות צמוד, אף על פי שעדיין צפוי להיות פער של כמיליארד אירו בין שלוש הליגות הללו לבין ליגת העל האנגלית.
האינדיקטור המרכזי לבחינת ביצועיהן של הליגות הוא היחס בין עלויות השכר להיקף ההכנסות, אשר נע בטווח צר שבין 64% - 62% בקרב ארבע הליגות המובילות בעונת 2006/07, כאשר הליגה הגרמנית היא יוצאת הדופן עם יחס נמוך יותר של 45%.
ג'ונס מוסיף ואומר כי "בשל היחס הנמוך בין עלויות השכר להיקף ההכנסות בליגה הגרמנית, הצליחה ליגה זו להעפיל על ליגת העל האנגלית במונחי רווחיות תפעולית בעונת 2006/07 לראשונה מאז נערך סקר זה. עם זאת, ביצועיהם הפיננסיים המרשימים של המועדונים הגרמניים לא תואמים את ההישגים בתחרויות האירופאיות שנערכו לאחרונה, וזאת בניגוד לביצועים הספורטיביים שרשמו לאחרונה המועדונים האנגליים. על אף שאין זו משימה קלה, שמירה על איזון בין ניהול פיננסי ראוי לבין הצלחה על המגרש הינו בבחינת תנאי הכרחי להמשך היותה של הליגה אטרקטיבית עבור האוהדים, השדרנים, נותני החסויות והמשקיעים כאחד".
אם נביט קדימה לעבר חלון ההזדמנויות אשר יהיה בקיץ הקרוב ובעונה הבאה, טוען אלכס ביירס, יועץ בכיר בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, כי "בהתבסס על סכומי ההעברה של שחקנים אשר נרשמו בליגות האירופאיות בחלון ההזדמנויות שהיה בקיץ 2007 ובינואר 2008, אנו מעריכים כי הפגנת הכישרונות במשחקי Euro 2008 יעודדו את הפעילות בתחום זה גם בקיץ הקרוב, שכן המועדונים מעוניינים להפנות נתח מהגידול בהכנסות לחיזוק הקבוצה".
גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציין כי "קיים קשר ישיר בין ממצאי דו"ח זה לבין תשומת הלב והעניין להם זוכות חמש הליגות המובילות בקרב הצופים הישראלים. משחקי הליגה האנגלית מעוררים את העניין הרב ביותר, ועל כן אנו רואים כי מספר רב יותר של משחקים מהליגה האנגלית משודרים בישראל".
הליגה האיטלקית בירידה - גם באיכות וגם בהכנסות
בעונת 1995/96 הכנסותיהן של הליגה האיטלקית ושל ליגת העל האנגלית היו זהות והסתכמו בכ- 450-500 מיליון אירו ומספר הנוכחים במגרש בכל משחק היה בממוצע 30,000 צופים. בעונת 2006/07 הכנסותיה של הליגה האיטלקית הסתכמו בכ- 1.2 מיליארד אירו, בעוד שהכנסותיה של ליגת העל האנגלית הסתכמו בכ- 2.3 מיליארד אירו.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
