אלופים גם בהכנסות: הליגה האנגלית בראש דירוג ההכנסות של הליגות האירופיות
הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות באירופה, ה-"Big 5", חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד אירו. כך עולה מהדו"ח השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte, המנתח את מצבם הפיננסי של מועדוני הכדורגל באירופה. מחזור ההכנסות של שוק הכדורגל האירופי נאמד בכ-13.6 מיליארד אירו בעונת 2006/07 - מחזור הגבוה במיליארד אירו מזה של העונה הקודמת.
דן ג'ונס, שותף בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, מסר כי "בעונת 2006/07 הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות צמחו בלמעלה מ- 0.4 מיליארד אירו (6%) וחצו לראשונה את רף ה- 7 מיליארד אירו, סכום המהווה למעלה ממחצית ממחזור ההכנסות הכולל של השוק האירופאי (52%).
"בקרב חמש הליגות המובילות, מועדוני ליגת העל באנגליה ייצרו את היקף ההכנסות הגבוה ביותר בכל שלוש הקטגוריות (יום המשחק, זכויות שידור ומוצרים מסחריים) לראשונה מאז עונת 2001/02, ודיווחו על הכנסות כוללות בסך 2.3 מיליארד אירו בעונת 2006/07. הפער בין ליגת העל באנגליה לבין מי שניצבת מיד לאחריה בטבלה, הליגה הגרמנית (Bundesliga) אשר הכנסותיה הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד אירו, התרחב ונאמד בכ- 0.9 מיליארד אירו".
הן הליגה הגרמנית והן הליגה הספרדית (La Liga) רשמו בשנים האחרונות צמיחה של 15%, מה שסייע להן לעקוף את הליגה האיטלקית (Serie A) במונחי הכנסות בעונת 2006/07. עם חזרתה של יובנטוס לליגה האיטלקית בעונת 2007/08, הקרב אחר המקום השני בטבלה צפוי להיות צמוד, אף על פי שעדיין צפוי להיות פער של כמיליארד אירו בין שלוש הליגות הללו לבין ליגת העל האנגלית.
האינדיקטור המרכזי לבחינת ביצועיהן של הליגות הוא היחס בין עלויות השכר להיקף ההכנסות, אשר נע בטווח צר שבין 64% - 62% בקרב ארבע הליגות המובילות בעונת 2006/07, כאשר הליגה הגרמנית היא יוצאת הדופן עם יחס נמוך יותר של 45%.
ג'ונס מוסיף ואומר כי "בשל היחס הנמוך בין עלויות השכר להיקף ההכנסות בליגה הגרמנית, הצליחה ליגה זו להעפיל על ליגת העל האנגלית במונחי רווחיות תפעולית בעונת 2006/07 לראשונה מאז נערך סקר זה. עם זאת, ביצועיהם הפיננסיים המרשימים של המועדונים הגרמניים לא תואמים את ההישגים בתחרויות האירופאיות שנערכו לאחרונה, וזאת בניגוד לביצועים הספורטיביים שרשמו לאחרונה המועדונים האנגליים. על אף שאין זו משימה קלה, שמירה על איזון בין ניהול פיננסי ראוי לבין הצלחה על המגרש הינו בבחינת תנאי הכרחי להמשך היותה של הליגה אטרקטיבית עבור האוהדים, השדרנים, נותני החסויות והמשקיעים כאחד".
אם נביט קדימה לעבר חלון ההזדמנויות אשר יהיה בקיץ הקרוב ובעונה הבאה, טוען אלכס ביירס, יועץ בכיר בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, כי "בהתבסס על סכומי ההעברה של שחקנים אשר נרשמו בליגות האירופאיות בחלון ההזדמנויות שהיה בקיץ 2007 ובינואר 2008, אנו מעריכים כי הפגנת הכישרונות במשחקי Euro 2008 יעודדו את הפעילות בתחום זה גם בקיץ הקרוב, שכן המועדונים מעוניינים להפנות נתח מהגידול בהכנסות לחיזוק הקבוצה".
גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציין כי "קיים קשר ישיר בין ממצאי דו"ח זה לבין תשומת הלב והעניין להם זוכות חמש הליגות המובילות בקרב הצופים הישראלים. משחקי הליגה האנגלית מעוררים את העניין הרב ביותר, ועל כן אנו רואים כי מספר רב יותר של משחקים מהליגה האנגלית משודרים בישראל".
הליגה האיטלקית בירידה - גם באיכות וגם בהכנסות
בעונת 1995/96 הכנסותיהן של הליגה האיטלקית ושל ליגת העל האנגלית היו זהות והסתכמו בכ- 450-500 מיליון אירו ומספר הנוכחים במגרש בכל משחק היה בממוצע 30,000 צופים. בעונת 2006/07 הכנסותיה של הליגה האיטלקית הסתכמו בכ- 1.2 מיליארד אירו, בעוד שהכנסותיה של ליגת העל האנגלית הסתכמו בכ- 2.3 מיליארד אירו.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
