אלופים גם בהכנסות: הליגה האנגלית בראש דירוג ההכנסות של הליגות האירופיות

לראשונה, הליגה הספרדית והליגה הגרמנית עקפו את הליגה האיטלקית בהכנסות; 5 הליגות המובילות באירופה מייצרות יותר ממחצית מהכנסות הכדורגל האירופי - כך עולה מהדו"ח השנתי של Deliotte לעונת 06/07
משה בנימין |

הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות באירופה, ה-"Big 5", חצו לראשונה את רף ה-7 מיליארד אירו. כך עולה מהדו"ח השנתי של פירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte, המנתח את מצבם הפיננסי של מועדוני הכדורגל באירופה. מחזור ההכנסות של שוק הכדורגל האירופי נאמד בכ-13.6 מיליארד אירו בעונת 2006/07 - מחזור הגבוה במיליארד אירו מזה של העונה הקודמת.

דן ג'ונס, שותף בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, מסר כי "בעונת 2006/07 הכנסותיהן של חמש ליגות הכדורגל המובילות צמחו בלמעלה מ- 0.4 מיליארד אירו (6%) וחצו לראשונה את רף ה- 7 מיליארד אירו, סכום המהווה למעלה ממחצית ממחזור ההכנסות הכולל של השוק האירופאי (52%).

"בקרב חמש הליגות המובילות, מועדוני ליגת העל באנגליה ייצרו את היקף ההכנסות הגבוה ביותר בכל שלוש הקטגוריות (יום המשחק, זכויות שידור ומוצרים מסחריים) לראשונה מאז עונת 2001/02, ודיווחו על הכנסות כוללות בסך 2.3 מיליארד אירו בעונת 2006/07. הפער בין ליגת העל באנגליה לבין מי שניצבת מיד לאחריה בטבלה, הליגה הגרמנית (Bundesliga) אשר הכנסותיה הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד אירו, התרחב ונאמד בכ- 0.9 מיליארד אירו".

הן הליגה הגרמנית והן הליגה הספרדית (La Liga) רשמו בשנים האחרונות צמיחה של 15%, מה שסייע להן לעקוף את הליגה האיטלקית (Serie A) במונחי הכנסות בעונת 2006/07. עם חזרתה של יובנטוס לליגה האיטלקית בעונת 2007/08, הקרב אחר המקום השני בטבלה צפוי להיות צמוד, אף על פי שעדיין צפוי להיות פער של כמיליארד אירו בין שלוש הליגות הללו לבין ליגת העל האנגלית.

האינדיקטור המרכזי לבחינת ביצועיהן של הליגות הוא היחס בין עלויות השכר להיקף ההכנסות, אשר נע בטווח צר שבין 64% - 62% בקרב ארבע הליגות המובילות בעונת 2006/07, כאשר הליגה הגרמנית היא יוצאת הדופן עם יחס נמוך יותר של 45%.

ג'ונס מוסיף ואומר כי "בשל היחס הנמוך בין עלויות השכר להיקף ההכנסות בליגה הגרמנית, הצליחה ליגה זו להעפיל על ליגת העל האנגלית במונחי רווחיות תפעולית בעונת 2006/07 לראשונה מאז נערך סקר זה. עם זאת, ביצועיהם הפיננסיים המרשימים של המועדונים הגרמניים לא תואמים את ההישגים בתחרויות האירופאיות שנערכו לאחרונה, וזאת בניגוד לביצועים הספורטיביים שרשמו לאחרונה המועדונים האנגליים. על אף שאין זו משימה קלה, שמירה על איזון בין ניהול פיננסי ראוי לבין הצלחה על המגרש הינו בבחינת תנאי הכרחי להמשך היותה של הליגה אטרקטיבית עבור האוהדים, השדרנים, נותני החסויות והמשקיעים כאחד".

אם נביט קדימה לעבר חלון ההזדמנויות אשר יהיה בקיץ הקרוב ובעונה הבאה, טוען אלכס ביירס, יועץ בכיר בקבוצת הספורט העסקי ב- Deloitte, כי "בהתבסס על סכומי ההעברה של שחקנים אשר נרשמו בליגות האירופאיות בחלון ההזדמנויות שהיה בקיץ 2007 ובינואר 2008, אנו מעריכים כי הפגנת הכישרונות במשחקי Euro 2008 יעודדו את הפעילות בתחום זה גם בקיץ הקרוב, שכן המועדונים מעוניינים להפנות נתח מהגידול בהכנסות לחיזוק הקבוצה".

גלעד אפוד, ראש תחום הספורט בקבוצת הייעוץ הכלכלי בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, מציין כי "קיים קשר ישיר בין ממצאי דו"ח זה לבין תשומת הלב והעניין להם זוכות חמש הליגות המובילות בקרב הצופים הישראלים. משחקי הליגה האנגלית מעוררים את העניין הרב ביותר, ועל כן אנו רואים כי מספר רב יותר של משחקים מהליגה האנגלית משודרים בישראל".

הליגה האיטלקית בירידה - גם באיכות וגם בהכנסות

בעונת 1995/96 הכנסותיהן של הליגה האיטלקית ושל ליגת העל האנגלית היו זהות והסתכמו בכ- 450-500 מיליון אירו ומספר הנוכחים במגרש בכל משחק היה בממוצע 30,000 צופים. בעונת 2006/07 הכנסותיה של הליגה האיטלקית הסתכמו בכ- 1.2 מיליארד אירו, בעוד שהכנסותיה של ליגת העל האנגלית הסתכמו בכ- 2.3 מיליארד אירו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.