מנכ"ל מוטורולה ישראל בראיון: "כשהדולר ירד ל-4 שקלים כולם רצו וסגרו הלוואות דולריות"
הדולר צנח ביום שישי האחרון בשיעור החד מזה חודשים ארוכים ונפל לרמות בהם לא שהה מאז שלהי אפריל 1997. אכן, הדולר הגיב לנתוני האינפלציה שפורסמו ביום חמישי האחרון, נתונים שהצביעו על עלייה מצרפית של 1.5% במחירים אותם אנו הצרכנים משלמים אך זו הייתה סיבה נקודתית לירידה נקודתית, השאלה המהותית היא מהי הסיבה הכללית לירידה של עשרות אחוזים בשער הדולר.
ינאי בראיון מצולם מסביר את התיסוף בשקל ומדבר על היי-טקיסט הישראלי ועל התוכנית להקים 7 בניינים המיועדים לאנשי שוק ההון והיי-טק בלבד בלב תל אביב
צניחת הדולר בשנתיים האחרונות, שנבעה בעיקר מהתהפוכות המתרחשות בארצות הברית הורגשה בכל רחבי העולם, אך הורגשה "קצת" יותר בישראל.
בראיון ל-Bizportal מסביר אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר במוטורולה העולמית, מדוע התיסוף בשקל הינו חזק יותר ממה שמתרחש בעולם ומה צריך לעשות על-מנת לשמור על כוחה של מדינת ישראל כמובילה טכנולוגית. עוד מדבר ינאי על איך ניתן לצמצם את הפגיעה כתוצאה מהחלשות הדולר בחברות ההיי-טק הישראליות.
ינאי, בן 63, אשר נולד בטבריה ובוגר בהצטיינות הנדסת חשמל בטכניון הצטרף למוטורולה ב-1970 כמהנדס פיתוח. במהלך השנים עשה דרכו מעלה בתפקידים מגוונים - תחילה כמהנדס פיתוח ואחר-כך כמנהל; מאז אוגוסט 2004 מכהן אלישע ינאי כסגן נשיא בכיר בחברה האם העולמית מוטורולה אינק. (מוטורולה המאוחדת), לצד תפקידיו כיו"ר מועצת המנהלים וכמנהלה הכללי שלמוטורולה ישראל.
כנושא דגל החינוך הטכנולוגי-מדעי מכהן אלישע ינאי גם כחבר במליאת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ובוועדת המשנה למכללות טכנולוגיות. כמו כן הוא מכהן כיו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע.
מדוע "בעיית הדולר" של ישראל שונה ממה שמתרחש בעולם כולו?
"בעיית הדולר ידועה כבעיה עולמית, אך בישראל ראינו איך הדולר צונח בין 8 אחוז לבין 10 אחוז יותר מאשר מול שאר המטבעות - הליש"ט, האירו, היין והיואן. הבעיה טמונה בהיי-טק, מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".
"אני אתאר לך את זה, כפי שהדגמתי לפני כשבועיים בוועדת הכספים של הכנסת. תחשוב על בריכה שמתמלאת במים, כאשר המים הללו הם התוצר הלאומי של ישראל, בדולרים. לבריכה קיימים צינורות מילוי וצינורות ניקוז, צינורות שאמורים לתפקד בצורה טובה השומרת על כך שהמים לא יגלשו החוצה, שלא תהיה הצפה".
"צינורות הייצוא הם אלו שמביאים דולרים לתוך המדינה. בניהם ייצוא היי-טק של ישראל, שהגיע בשנה האחרונה ל-20 מיליארד דולר. ייצוא חברות תעשייה, עוד 20 מיליארד דולר ומכירת חברות, אקזיטים או אחרים, שתרם בשנה האחרונה לעוד 20 מיליארד דולר. אני אפסיק פה, למרות שיש כאלה שטוענים שקיים עוד צינור בשווי 20 מיליארד דולר.
מנגד קיים צינורות ההורקה. בשנתיים האחרונות חלה תקלה, באחד מצינורות ההורקה הגדולים, בצינור החזר הלוואות. כאשר הדולר החל לרדת ועבר ברמות של 4.5 , 4.4 , 4.2 ולבסוף הגיע ל-4, הרבה גופים גדולים במשק חשבו שהתיסוף הגיע לסופו וכי כדאי לנצל את הרמות "הנמוכות" כדי להחזיר הלוואות שנלקחו במט"ח. 17 מיליארד דולר הלוואות הוחזרו בשנת 2007 ובעצם סתמו את הצינור. מאז הדולר המשיך לצנוח וכדי לעצור את הצפת הבריכה, כאשר הדולר הגיע לרמות של 3.4 שקלים, החליט הנגיד לחבר צינור חדש של 10 מיליארד דולר או 5 מיליארד דולר בשנה שישאב דולרים מהבריכה.
הבעיה שנותרה היא שנשאר עוד עודף בבריכה והעודף הזה מביא לגלישה וזהו בעצם עודף התיסוף של השקל מול הדולר, לעומת המטבעות האחרים.
מה הממשלה יכולה לעשות ומהו גודל בעיית ה"גלישה" - התיסוף של השקל, כיום?
"נתחיל ונאמר שטוב שבנק ישראל חיבר את צינור ניקוז הדולרים החדש, אך עכשיו, חשוב שימשיך לעשות מעקב מקרוב ויראה אם יש צורך לחבר צינורות נוספים או להגדיל את הצינור".
"נציין גם, שלישראל יש חוב לאומי לארה"ב שנאמד בכ-30 מיליארד דולר. במידה והממשלה הייתה יכולה להחזיר את הכספים לארה"ב זה היה מצוין. בעצם, היה מתווסף צינור ניקוז חדש לבריכה וגם המדינה הייתה מרוויחה את הפער בין הריבית הגבוהה שהיא משלמת לבין הריבית הנמוכה השוררת כיום במדינה. אך קשה להאמין שהאמריקנים יסכימו שנפרע את ההלוואות ארוכות הטווח כעת, כאשר הריבית עומדת רק על 2%".
"נבחן את גודל "בעיית היצוא". אמרנו שסך הייצוא התעשייתי נאמד בכ-40 מיליארד דולר. נצא מנקודת הנחה ששליש מתוכו נימצא בממוצע התיסוף העולמי, כלומר לא בידנו. נשארנו עם 26 מיליארד דולר. עכשיו נקזז את 40% חומרי הגלם המיובאים מחו"ל - נרכשים במט"ח - נשארנו עם 15.8 מיליארד דולר".
"ננטרל את הרווח (3.8 מיליארד דולר) מהסכום ונקבל 12 מיליארד דולר – זה מה שאנו צריכים לפתור. אמרנו, שחל בישראל יתר תיסוף של כ-8% (סטיית תקן) - כלומר, דרוש פיצוי של כמיליארד דולר".
באיזה דרכים הממשלה יכולה לפצות את היצואנים?
"ישנם דרכים רבות לפיצוי, וכולן טובות. הקלות במס חברות לתקופה מוגבלת. שמיטת תמלוגי מדען לתקופה מסוימת (המדען נותן כספים לחברות, שחוזרים אליו לאחר מכן בצורת תמלוגים). השתתפות בהגנות מטבע. הגדלת תקציב המדען הראשי. פחת מואץ לתקופה מוגבלת".
"יישום כל המלצות ועדת ארצי - הקמת קרן פיצוי ליצואנים קטנים ובינוניים שתפעל עפ"י מודל קרן עסקי טבע לחקלאים. כמו כן, המליצה הועדה על העברת תקציב מיוחד לפעילות שיווקית בין – לאומית שתסייע בהסטת שווקים לייצוא וכן על הרחבת מסגרות האשראי באמצעות חברת ביטוח סיכוני סחר חוץ הממשלתית אשר"א. המלצות הוועדה אושרו כאמור בחודש נובמבר על ידי הממשלה אך לא באו לידי יישום עד היום".
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
