מנכ"ל מוטורולה ישראל בראיון: "כשהדולר ירד ל-4 שקלים כולם רצו וסגרו הלוואות דולריות"
הדולר צנח ביום שישי האחרון בשיעור החד מזה חודשים ארוכים ונפל לרמות בהם לא שהה מאז שלהי אפריל 1997. אכן, הדולר הגיב לנתוני האינפלציה שפורסמו ביום חמישי האחרון, נתונים שהצביעו על עלייה מצרפית של 1.5% במחירים אותם אנו הצרכנים משלמים אך זו הייתה סיבה נקודתית לירידה נקודתית, השאלה המהותית היא מהי הסיבה הכללית לירידה של עשרות אחוזים בשער הדולר.
ינאי בראיון מצולם מסביר את התיסוף בשקל ומדבר על היי-טקיסט הישראלי ועל התוכנית להקים 7 בניינים המיועדים לאנשי שוק ההון והיי-טק בלבד בלב תל אביב
צניחת הדולר בשנתיים האחרונות, שנבעה בעיקר מהתהפוכות המתרחשות בארצות הברית הורגשה בכל רחבי העולם, אך הורגשה "קצת" יותר בישראל.
בראיון ל-Bizportal מסביר אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר במוטורולה העולמית, מדוע התיסוף בשקל הינו חזק יותר ממה שמתרחש בעולם ומה צריך לעשות על-מנת לשמור על כוחה של מדינת ישראל כמובילה טכנולוגית. עוד מדבר ינאי על איך ניתן לצמצם את הפגיעה כתוצאה מהחלשות הדולר בחברות ההיי-טק הישראליות.
ינאי, בן 63, אשר נולד בטבריה ובוגר בהצטיינות הנדסת חשמל בטכניון הצטרף למוטורולה ב-1970 כמהנדס פיתוח. במהלך השנים עשה דרכו מעלה בתפקידים מגוונים - תחילה כמהנדס פיתוח ואחר-כך כמנהל; מאז אוגוסט 2004 מכהן אלישע ינאי כסגן נשיא בכיר בחברה האם העולמית מוטורולה אינק. (מוטורולה המאוחדת), לצד תפקידיו כיו"ר מועצת המנהלים וכמנהלה הכללי שלמוטורולה ישראל.
כנושא דגל החינוך הטכנולוגי-מדעי מכהן אלישע ינאי גם כחבר במליאת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ובוועדת המשנה למכללות טכנולוגיות. כמו כן הוא מכהן כיו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע.
מדוע "בעיית הדולר" של ישראל שונה ממה שמתרחש בעולם כולו?
"בעיית הדולר ידועה כבעיה עולמית, אך בישראל ראינו איך הדולר צונח בין 8 אחוז לבין 10 אחוז יותר מאשר מול שאר המטבעות - הליש"ט, האירו, היין והיואן. הבעיה טמונה בהיי-טק, מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".
"אני אתאר לך את זה, כפי שהדגמתי לפני כשבועיים בוועדת הכספים של הכנסת. תחשוב על בריכה שמתמלאת במים, כאשר המים הללו הם התוצר הלאומי של ישראל, בדולרים. לבריכה קיימים צינורות מילוי וצינורות ניקוז, צינורות שאמורים לתפקד בצורה טובה השומרת על כך שהמים לא יגלשו החוצה, שלא תהיה הצפה".
"צינורות הייצוא הם אלו שמביאים דולרים לתוך המדינה. בניהם ייצוא היי-טק של ישראל, שהגיע בשנה האחרונה ל-20 מיליארד דולר. ייצוא חברות תעשייה, עוד 20 מיליארד דולר ומכירת חברות, אקזיטים או אחרים, שתרם בשנה האחרונה לעוד 20 מיליארד דולר. אני אפסיק פה, למרות שיש כאלה שטוענים שקיים עוד צינור בשווי 20 מיליארד דולר.
מנגד קיים צינורות ההורקה. בשנתיים האחרונות חלה תקלה, באחד מצינורות ההורקה הגדולים, בצינור החזר הלוואות. כאשר הדולר החל לרדת ועבר ברמות של 4.5 , 4.4 , 4.2 ולבסוף הגיע ל-4, הרבה גופים גדולים במשק חשבו שהתיסוף הגיע לסופו וכי כדאי לנצל את הרמות "הנמוכות" כדי להחזיר הלוואות שנלקחו במט"ח. 17 מיליארד דולר הלוואות הוחזרו בשנת 2007 ובעצם סתמו את הצינור. מאז הדולר המשיך לצנוח וכדי לעצור את הצפת הבריכה, כאשר הדולר הגיע לרמות של 3.4 שקלים, החליט הנגיד לחבר צינור חדש של 10 מיליארד דולר או 5 מיליארד דולר בשנה שישאב דולרים מהבריכה.
הבעיה שנותרה היא שנשאר עוד עודף בבריכה והעודף הזה מביא לגלישה וזהו בעצם עודף התיסוף של השקל מול הדולר, לעומת המטבעות האחרים.
מה הממשלה יכולה לעשות ומהו גודל בעיית ה"גלישה" - התיסוף של השקל, כיום?
"נתחיל ונאמר שטוב שבנק ישראל חיבר את צינור ניקוז הדולרים החדש, אך עכשיו, חשוב שימשיך לעשות מעקב מקרוב ויראה אם יש צורך לחבר צינורות נוספים או להגדיל את הצינור".
"נציין גם, שלישראל יש חוב לאומי לארה"ב שנאמד בכ-30 מיליארד דולר. במידה והממשלה הייתה יכולה להחזיר את הכספים לארה"ב זה היה מצוין. בעצם, היה מתווסף צינור ניקוז חדש לבריכה וגם המדינה הייתה מרוויחה את הפער בין הריבית הגבוהה שהיא משלמת לבין הריבית הנמוכה השוררת כיום במדינה. אך קשה להאמין שהאמריקנים יסכימו שנפרע את ההלוואות ארוכות הטווח כעת, כאשר הריבית עומדת רק על 2%".
"נבחן את גודל "בעיית היצוא". אמרנו שסך הייצוא התעשייתי נאמד בכ-40 מיליארד דולר. נצא מנקודת הנחה ששליש מתוכו נימצא בממוצע התיסוף העולמי, כלומר לא בידנו. נשארנו עם 26 מיליארד דולר. עכשיו נקזז את 40% חומרי הגלם המיובאים מחו"ל - נרכשים במט"ח - נשארנו עם 15.8 מיליארד דולר".
"ננטרל את הרווח (3.8 מיליארד דולר) מהסכום ונקבל 12 מיליארד דולר – זה מה שאנו צריכים לפתור. אמרנו, שחל בישראל יתר תיסוף של כ-8% (סטיית תקן) - כלומר, דרוש פיצוי של כמיליארד דולר".
באיזה דרכים הממשלה יכולה לפצות את היצואנים?
"ישנם דרכים רבות לפיצוי, וכולן טובות. הקלות במס חברות לתקופה מוגבלת. שמיטת תמלוגי מדען לתקופה מסוימת (המדען נותן כספים לחברות, שחוזרים אליו לאחר מכן בצורת תמלוגים). השתתפות בהגנות מטבע. הגדלת תקציב המדען הראשי. פחת מואץ לתקופה מוגבלת".
"יישום כל המלצות ועדת ארצי - הקמת קרן פיצוי ליצואנים קטנים ובינוניים שתפעל עפ"י מודל קרן עסקי טבע לחקלאים. כמו כן, המליצה הועדה על העברת תקציב מיוחד לפעילות שיווקית בין – לאומית שתסייע בהסטת שווקים לייצוא וכן על הרחבת מסגרות האשראי באמצעות חברת ביטוח סיכוני סחר חוץ הממשלתית אשר"א. המלצות הוועדה אושרו כאמור בחודש נובמבר על ידי הממשלה אך לא באו לידי יישום עד היום".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
ביום שני יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט. למדד המחירים יש משמעות גדולה עלינו כצרכנים, כמשקיעים וכלווים. כשהמדד עולה המשמעות היא שהמחירים עולים, כשהמדד עולה ההשקעות שלנו שצמודות למדד עולות, אבל גם ההלוואות ומסלולי המשכנתא שלנו במסלול הצמוד, מתייקרים. למדד יש גם השפעה גדולה על קובעי המדיניות בבנק ישראל, כאשר מדד נמוך יחזק את ההערכה להפחתת ריבית קרובה. מדד מאכזב עלול להביא לדחייה של הורדת הריבית, אם כי, הפעם סיכוי גבוה שהריבית תרד במפגש הבא בסוף החודש וזאת מכיוון שהפד בישיבתו ביום רביעי הקרוב צפוי להוריד את הריבית.
בנק ישראל ירגיש הרבה יותר בטוח להוריד ריבית אחרי שהקולגה ג'רום פאוול יוריד ראשון. אבל בעוד שההימורים בארה"ב הם מעל 95% להורדת ריבית, אצלנו יש שאלה גדולה בקשר למלחמה. הנגיד כבר התבטא בעבר על אי הוודאות שנגרמת כתוצאה מהמלחמה ולמרות שמבחינת הנתונים הכלכליים אין שום סיבה שלא להוריד ריבית. אפילו הגירעון בשיעור של 4.7% יחסית טוב, הנגיד מתלבט.
הריבית הגבוהה היא בראש וראשונה כדי לרסן את האינפלציה. האינפלציה אומנם עלתה בהדרגה לקצב שנתי סביב 3.1%-3.2%, אבל כשמסתכלים קדימה היא באזור 2.1%-2.2% ויש כלכלנים שצופים אפילו פחות מכך, מבינים שהאינפלציה חוזרת לתוואי של בנק ישראל ואם כך, אז למה לא להוריד ריבית?
מדד המחירים באוגוסט - עלייה של 0.7%-0.5%
יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר סבור שהמדד באוגוסט עלה ב-0.7% - "מחירי הדלקים עלו ב- 1.2% תחילת ספטמבר, אך מחירי הנפט בעולם ירדו ב- 3% בשל הציפייה לגידול בתפוקת הנפט על ידי קרטל הנפט ואינדיקטורים חלשים לגבי הפעילות בארה"ב.
- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"השקל התייצב יחסית אחרי התחזקות במהלך החודש. לא צפויה העלאת מחירים במגזר החינוך על רקע הקפאת השכר. מסתמנת האצת מסוימת בשכר בסקטור העסקי בחודש יולי . מספר היוצאים לחו"ל באוגוסט חזר לרמה של חודש מאי. ריבוי הטיסות צפוי לתרום לירידות מחירים בחודש ספטמבר לאחר עלייה עונתיות חדה באוגוסט. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 0.7% באוגוסט, -0.3% בספטמבר, 0.5% באוקטובר ו- 2.1% שנה קדימה".
בנק ישראל: פחות מעשירית מהכסף השוכב בעו"ש מקבל ריבית
הממוצעים שפרסם בנק ישראל משקפים פערים חדים בין הריביות שהציבור מקבל לבין אלה שהוא משלם: 1.1% על עו"ש בזכות מול 12.1% על חובה, פערים גדולים בין הריבית על הפיקדונות והריבית על ההלוואות, ובנוסף גם פערים של עשרות אחוזים בריביות אשראי בין גופים שונים
הצרכן הישראלי מחכה בכליון עיניים להורדת הריבית, שלא ירדה מינואר 2024, ובנתיים, עד ההודעה הבאה של הנגיד, בנק ישראל פירסם את נתוני הריביות במשק, שמראים בבירור כיצד רוב הציבור מאבד את כספו לאור שיעורי הריבית הגבוהים.
נתחיל בעובר ושב, שבו סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. אם נשווה את הריבית לעובר ושב בחובה, נראה תמונה הפוכה עם ריבית ממוצעת של 12.1%. זהו הפרש של יותר מפי 10. מבחינת הריבית שתקבלו על יתרת עו"ש, בנק מסד מוביל עם 3.2%, לאומי ויהב עם 2% ואילו בבנק הפועלים יתנו לכם 0.2% בלבד על יתרת העו"ש. אם נסתכל על הריבית על עו"ש בחובה, לקוחות בנק לאומי ישלמו את שיעור הריבית הגבוה ביותר, 13.6%, ואחריהם גם לקוחות של בנק הפועלים ישלמו שיעור גבוה של 12.9%, דיסקונט עם 11.3% ומזרחי עם 10.1%. הבנק הזול ביותר בתחום הוא יהב, עם 9.10% בלבד.
הריבית גבוהה, אבל לא בפיקדונות
מבט על נתוני הריבית בהלוואות מראה פער עצום בין הממוצעים, היות והלוואה חוץ בנקאית אצל כאל תגבה מכם ריבית ממוצעת של כ-11.3%, בעוד שאם תעשו זאת בבנק הדיגיטלי, וואן זירו, תיגבה מכם את הריבית הממוצעת הנמוכה ביותר, 6.9%, אך היקף ההלוואות שלו נמוך במיוחד. בבנקים הקטנים יותר תקבלו הלוואות בתנאים טובים ביותר, כשבנק מסד ויהב עם כ-7.9% ו-8.1%, בהתאמה. מבין הבנקים הגדולים, ממוצע ההלוואות של דיסקונט הוא הנמוך ביותר, עם 8.4% ואילו מזרחי עם הממוצע הגבוה ביותר, כ-9.5%, כך שגם בקרב הבנקים הגדולים ישנו הפרש לא קטן בכלל. מבחינת הלוואות אצל גופים חוץ בנקאיים, אצל מקס וישראכרט ההלוואה תהיה בריבית גבוהה של 10% וכ-10.7%, בהתאמה. במילים אחרות, הפערים מראים כי לקוח עלול לשלם פי 2 ריבית, בהתאם לבחירתו בגוף הפיננסי. ממוצע הריבית על ההלוואות עומד על כ-9.2%. סך ההלוואות שניתנו באוגוסט הוא 4.97 מיליארד שקל.
אם נסתכל על פיזור הריביות להלוואות נראה נתון בולט נוסף, שמראה פערים גדולים בין לקוחות אותו הגוף. בכאל, למשל, הריבית הממוצעת היא 11.3%, אך לקוחות מסוימים חווים ריביות של עד 16.7%. במרכנתיל, הטווח נע בין 6.4% ל־15.5%, ובהפועלים מ־6.6% ועד 14.7%. וכך, במקרים פרטניים שבהם הלקוחות הם בעלי פרופיל סיכון גבוה הריבית תהיה גבוהה דרמטית מלקוחות "טובים".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך הפיקדונות של משקי הבית עמד על כ-39.6 מיליארד ש"ח, והחריג הוא הבנק הדיגיטלי One Zero, שמציע ריבית קבועה של 5% בפיקדון לשנה, בעוד שהממוצע על הריבית הקבועה בפקדונות לשנה עומד על 4.2% והבנקים הגדולים ברובם נותנים תשואות נמוכות יותר, כשלאומי הוא היחיד מהבנקים הגדולים שנמצא מעל הממוצע, עם ריבית קבועה של כ-4.3%. את הריבית הקבועה הנמוכה ביותר מבין הבנקים הגדולים תקבלו בבנק הפועלים, עם 4.08% בלבד, ואילו בבנקים הקטנים המצב אף פחות טוב, כשבבנק מסד תקבלו 3.69% בלבד. וכך, גם כשמדובר בפיקדון שנתי, אנחנו רואים שרובה המוחלט של המערכת נותנת שיעור נמוך יותר מריבית הבסיס של בנק ישראל.
