מנכ"ל מוטורולה ישראל בראיון: "כשהדולר ירד ל-4 שקלים כולם רצו וסגרו הלוואות דולריות"
הדולר צנח ביום שישי האחרון בשיעור החד מזה חודשים ארוכים ונפל לרמות בהם לא שהה מאז שלהי אפריל 1997. אכן, הדולר הגיב לנתוני האינפלציה שפורסמו ביום חמישי האחרון, נתונים שהצביעו על עלייה מצרפית של 1.5% במחירים אותם אנו הצרכנים משלמים אך זו הייתה סיבה נקודתית לירידה נקודתית, השאלה המהותית היא מהי הסיבה הכללית לירידה של עשרות אחוזים בשער הדולר.
ינאי בראיון מצולם מסביר את התיסוף בשקל ומדבר על היי-טקיסט הישראלי ועל התוכנית להקים 7 בניינים המיועדים לאנשי שוק ההון והיי-טק בלבד בלב תל אביב
צניחת הדולר בשנתיים האחרונות, שנבעה בעיקר מהתהפוכות המתרחשות בארצות הברית הורגשה בכל רחבי העולם, אך הורגשה "קצת" יותר בישראל.
בראיון ל-Bizportal מסביר אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר במוטורולה העולמית, מדוע התיסוף בשקל הינו חזק יותר ממה שמתרחש בעולם ומה צריך לעשות על-מנת לשמור על כוחה של מדינת ישראל כמובילה טכנולוגית. עוד מדבר ינאי על איך ניתן לצמצם את הפגיעה כתוצאה מהחלשות הדולר בחברות ההיי-טק הישראליות.
ינאי, בן 63, אשר נולד בטבריה ובוגר בהצטיינות הנדסת חשמל בטכניון הצטרף למוטורולה ב-1970 כמהנדס פיתוח. במהלך השנים עשה דרכו מעלה בתפקידים מגוונים - תחילה כמהנדס פיתוח ואחר-כך כמנהל; מאז אוגוסט 2004 מכהן אלישע ינאי כסגן נשיא בכיר בחברה האם העולמית מוטורולה אינק. (מוטורולה המאוחדת), לצד תפקידיו כיו"ר מועצת המנהלים וכמנהלה הכללי שלמוטורולה ישראל.
כנושא דגל החינוך הטכנולוגי-מדעי מכהן אלישע ינאי גם כחבר במליאת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ובוועדת המשנה למכללות טכנולוגיות. כמו כן הוא מכהן כיו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע.
מדוע "בעיית הדולר" של ישראל שונה ממה שמתרחש בעולם כולו?
"בעיית הדולר ידועה כבעיה עולמית, אך בישראל ראינו איך הדולר צונח בין 8 אחוז לבין 10 אחוז יותר מאשר מול שאר המטבעות - הליש"ט, האירו, היין והיואן. הבעיה טמונה בהיי-טק, מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".
"אני אתאר לך את זה, כפי שהדגמתי לפני כשבועיים בוועדת הכספים של הכנסת. תחשוב על בריכה שמתמלאת במים, כאשר המים הללו הם התוצר הלאומי של ישראל, בדולרים. לבריכה קיימים צינורות מילוי וצינורות ניקוז, צינורות שאמורים לתפקד בצורה טובה השומרת על כך שהמים לא יגלשו החוצה, שלא תהיה הצפה".
"צינורות הייצוא הם אלו שמביאים דולרים לתוך המדינה. בניהם ייצוא היי-טק של ישראל, שהגיע בשנה האחרונה ל-20 מיליארד דולר. ייצוא חברות תעשייה, עוד 20 מיליארד דולר ומכירת חברות, אקזיטים או אחרים, שתרם בשנה האחרונה לעוד 20 מיליארד דולר. אני אפסיק פה, למרות שיש כאלה שטוענים שקיים עוד צינור בשווי 20 מיליארד דולר.
מנגד קיים צינורות ההורקה. בשנתיים האחרונות חלה תקלה, באחד מצינורות ההורקה הגדולים, בצינור החזר הלוואות. כאשר הדולר החל לרדת ועבר ברמות של 4.5 , 4.4 , 4.2 ולבסוף הגיע ל-4, הרבה גופים גדולים במשק חשבו שהתיסוף הגיע לסופו וכי כדאי לנצל את הרמות "הנמוכות" כדי להחזיר הלוואות שנלקחו במט"ח. 17 מיליארד דולר הלוואות הוחזרו בשנת 2007 ובעצם סתמו את הצינור. מאז הדולר המשיך לצנוח וכדי לעצור את הצפת הבריכה, כאשר הדולר הגיע לרמות של 3.4 שקלים, החליט הנגיד לחבר צינור חדש של 10 מיליארד דולר או 5 מיליארד דולר בשנה שישאב דולרים מהבריכה.
הבעיה שנותרה היא שנשאר עוד עודף בבריכה והעודף הזה מביא לגלישה וזהו בעצם עודף התיסוף של השקל מול הדולר, לעומת המטבעות האחרים.
מה הממשלה יכולה לעשות ומהו גודל בעיית ה"גלישה" - התיסוף של השקל, כיום?
"נתחיל ונאמר שטוב שבנק ישראל חיבר את צינור ניקוז הדולרים החדש, אך עכשיו, חשוב שימשיך לעשות מעקב מקרוב ויראה אם יש צורך לחבר צינורות נוספים או להגדיל את הצינור".
"נציין גם, שלישראל יש חוב לאומי לארה"ב שנאמד בכ-30 מיליארד דולר. במידה והממשלה הייתה יכולה להחזיר את הכספים לארה"ב זה היה מצוין. בעצם, היה מתווסף צינור ניקוז חדש לבריכה וגם המדינה הייתה מרוויחה את הפער בין הריבית הגבוהה שהיא משלמת לבין הריבית הנמוכה השוררת כיום במדינה. אך קשה להאמין שהאמריקנים יסכימו שנפרע את ההלוואות ארוכות הטווח כעת, כאשר הריבית עומדת רק על 2%".
"נבחן את גודל "בעיית היצוא". אמרנו שסך הייצוא התעשייתי נאמד בכ-40 מיליארד דולר. נצא מנקודת הנחה ששליש מתוכו נימצא בממוצע התיסוף העולמי, כלומר לא בידנו. נשארנו עם 26 מיליארד דולר. עכשיו נקזז את 40% חומרי הגלם המיובאים מחו"ל - נרכשים במט"ח - נשארנו עם 15.8 מיליארד דולר".
"ננטרל את הרווח (3.8 מיליארד דולר) מהסכום ונקבל 12 מיליארד דולר – זה מה שאנו צריכים לפתור. אמרנו, שחל בישראל יתר תיסוף של כ-8% (סטיית תקן) - כלומר, דרוש פיצוי של כמיליארד דולר".
באיזה דרכים הממשלה יכולה לפצות את היצואנים?
"ישנם דרכים רבות לפיצוי, וכולן טובות. הקלות במס חברות לתקופה מוגבלת. שמיטת תמלוגי מדען לתקופה מסוימת (המדען נותן כספים לחברות, שחוזרים אליו לאחר מכן בצורת תמלוגים). השתתפות בהגנות מטבע. הגדלת תקציב המדען הראשי. פחת מואץ לתקופה מוגבלת".
"יישום כל המלצות ועדת ארצי - הקמת קרן פיצוי ליצואנים קטנים ובינוניים שתפעל עפ"י מודל קרן עסקי טבע לחקלאים. כמו כן, המליצה הועדה על העברת תקציב מיוחד לפעילות שיווקית בין – לאומית שתסייע בהסטת שווקים לייצוא וכן על הרחבת מסגרות האשראי באמצעות חברת ביטוח סיכוני סחר חוץ הממשלתית אשר"א. המלצות הוועדה אושרו כאמור בחודש נובמבר על ידי הממשלה אך לא באו לידי יישום עד היום".

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
