מנכ"ל מוטורולה ישראל בראיון: "כשהדולר ירד ל-4 שקלים כולם רצו וסגרו הלוואות דולריות"
הדולר צנח ביום שישי האחרון בשיעור החד מזה חודשים ארוכים ונפל לרמות בהם לא שהה מאז שלהי אפריל 1997. אכן, הדולר הגיב לנתוני האינפלציה שפורסמו ביום חמישי האחרון, נתונים שהצביעו על עלייה מצרפית של 1.5% במחירים אותם אנו הצרכנים משלמים אך זו הייתה סיבה נקודתית לירידה נקודתית, השאלה המהותית היא מהי הסיבה הכללית לירידה של עשרות אחוזים בשער הדולר.
ינאי בראיון מצולם מסביר את התיסוף בשקל ומדבר על היי-טקיסט הישראלי ועל התוכנית להקים 7 בניינים המיועדים לאנשי שוק ההון והיי-טק בלבד בלב תל אביב
צניחת הדולר בשנתיים האחרונות, שנבעה בעיקר מהתהפוכות המתרחשות בארצות הברית הורגשה בכל רחבי העולם, אך הורגשה "קצת" יותר בישראל.
בראיון ל-Bizportal מסביר אלישע ינאי, מנכ"ל מוטורולה ישראל וסגן נשיא בכיר במוטורולה העולמית, מדוע התיסוף בשקל הינו חזק יותר ממה שמתרחש בעולם ומה צריך לעשות על-מנת לשמור על כוחה של מדינת ישראל כמובילה טכנולוגית. עוד מדבר ינאי על איך ניתן לצמצם את הפגיעה כתוצאה מהחלשות הדולר בחברות ההיי-טק הישראליות.
ינאי, בן 63, אשר נולד בטבריה ובוגר בהצטיינות הנדסת חשמל בטכניון הצטרף למוטורולה ב-1970 כמהנדס פיתוח. במהלך השנים עשה דרכו מעלה בתפקידים מגוונים - תחילה כמהנדס פיתוח ואחר-כך כמנהל; מאז אוגוסט 2004 מכהן אלישע ינאי כסגן נשיא בכיר בחברה האם העולמית מוטורולה אינק. (מוטורולה המאוחדת), לצד תפקידיו כיו"ר מועצת המנהלים וכמנהלה הכללי שלמוטורולה ישראל.
כנושא דגל החינוך הטכנולוגי-מדעי מכהן אלישע ינאי גם כחבר במליאת המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ובוועדת המשנה למכללות טכנולוגיות. כמו כן הוא מכהן כיו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה והמידע.
מדוע "בעיית הדולר" של ישראל שונה ממה שמתרחש בעולם כולו?
"בעיית הדולר ידועה כבעיה עולמית, אך בישראל ראינו איך הדולר צונח בין 8 אחוז לבין 10 אחוז יותר מאשר מול שאר המטבעות - הליש"ט, האירו, היין והיואן. הבעיה טמונה בהיי-טק, מנוע הצמיחה של מדינת ישראל".
"אני אתאר לך את זה, כפי שהדגמתי לפני כשבועיים בוועדת הכספים של הכנסת. תחשוב על בריכה שמתמלאת במים, כאשר המים הללו הם התוצר הלאומי של ישראל, בדולרים. לבריכה קיימים צינורות מילוי וצינורות ניקוז, צינורות שאמורים לתפקד בצורה טובה השומרת על כך שהמים לא יגלשו החוצה, שלא תהיה הצפה".
"צינורות הייצוא הם אלו שמביאים דולרים לתוך המדינה. בניהם ייצוא היי-טק של ישראל, שהגיע בשנה האחרונה ל-20 מיליארד דולר. ייצוא חברות תעשייה, עוד 20 מיליארד דולר ומכירת חברות, אקזיטים או אחרים, שתרם בשנה האחרונה לעוד 20 מיליארד דולר. אני אפסיק פה, למרות שיש כאלה שטוענים שקיים עוד צינור בשווי 20 מיליארד דולר.
מנגד קיים צינורות ההורקה. בשנתיים האחרונות חלה תקלה, באחד מצינורות ההורקה הגדולים, בצינור החזר הלוואות. כאשר הדולר החל לרדת ועבר ברמות של 4.5 , 4.4 , 4.2 ולבסוף הגיע ל-4, הרבה גופים גדולים במשק חשבו שהתיסוף הגיע לסופו וכי כדאי לנצל את הרמות "הנמוכות" כדי להחזיר הלוואות שנלקחו במט"ח. 17 מיליארד דולר הלוואות הוחזרו בשנת 2007 ובעצם סתמו את הצינור. מאז הדולר המשיך לצנוח וכדי לעצור את הצפת הבריכה, כאשר הדולר הגיע לרמות של 3.4 שקלים, החליט הנגיד לחבר צינור חדש של 10 מיליארד דולר או 5 מיליארד דולר בשנה שישאב דולרים מהבריכה.
הבעיה שנותרה היא שנשאר עוד עודף בבריכה והעודף הזה מביא לגלישה וזהו בעצם עודף התיסוף של השקל מול הדולר, לעומת המטבעות האחרים.
מה הממשלה יכולה לעשות ומהו גודל בעיית ה"גלישה" - התיסוף של השקל, כיום?
"נתחיל ונאמר שטוב שבנק ישראל חיבר את צינור ניקוז הדולרים החדש, אך עכשיו, חשוב שימשיך לעשות מעקב מקרוב ויראה אם יש צורך לחבר צינורות נוספים או להגדיל את הצינור".
"נציין גם, שלישראל יש חוב לאומי לארה"ב שנאמד בכ-30 מיליארד דולר. במידה והממשלה הייתה יכולה להחזיר את הכספים לארה"ב זה היה מצוין. בעצם, היה מתווסף צינור ניקוז חדש לבריכה וגם המדינה הייתה מרוויחה את הפער בין הריבית הגבוהה שהיא משלמת לבין הריבית הנמוכה השוררת כיום במדינה. אך קשה להאמין שהאמריקנים יסכימו שנפרע את ההלוואות ארוכות הטווח כעת, כאשר הריבית עומדת רק על 2%".
"נבחן את גודל "בעיית היצוא". אמרנו שסך הייצוא התעשייתי נאמד בכ-40 מיליארד דולר. נצא מנקודת הנחה ששליש מתוכו נימצא בממוצע התיסוף העולמי, כלומר לא בידנו. נשארנו עם 26 מיליארד דולר. עכשיו נקזז את 40% חומרי הגלם המיובאים מחו"ל - נרכשים במט"ח - נשארנו עם 15.8 מיליארד דולר".
"ננטרל את הרווח (3.8 מיליארד דולר) מהסכום ונקבל 12 מיליארד דולר – זה מה שאנו צריכים לפתור. אמרנו, שחל בישראל יתר תיסוף של כ-8% (סטיית תקן) - כלומר, דרוש פיצוי של כמיליארד דולר".
באיזה דרכים הממשלה יכולה לפצות את היצואנים?
"ישנם דרכים רבות לפיצוי, וכולן טובות. הקלות במס חברות לתקופה מוגבלת. שמיטת תמלוגי מדען לתקופה מסוימת (המדען נותן כספים לחברות, שחוזרים אליו לאחר מכן בצורת תמלוגים). השתתפות בהגנות מטבע. הגדלת תקציב המדען הראשי. פחת מואץ לתקופה מוגבלת".
"יישום כל המלצות ועדת ארצי - הקמת קרן פיצוי ליצואנים קטנים ובינוניים שתפעל עפ"י מודל קרן עסקי טבע לחקלאים. כמו כן, המליצה הועדה על העברת תקציב מיוחד לפעילות שיווקית בין – לאומית שתסייע בהסטת שווקים לייצוא וכן על הרחבת מסגרות האשראי באמצעות חברת ביטוח סיכוני סחר חוץ הממשלתית אשר"א. המלצות הוועדה אושרו כאמור בחודש נובמבר על ידי הממשלה אך לא באו לידי יישום עד היום".
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
