בית הדין לעבודה קבע: אסור למעסיק לקרוא דוא"ל של עובדיו ללא אישור מפורש
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע היום (ב') כי איו למעסיק זכות לחדור לתיבת הדואר של עובדיו ולקרוא את המיילים ללא אישור מפורש, בכתב או בעל-פה של העובד.
ההחלטה שהתקבלה בנצרת באה בסתירה לפסיקה קודמת של בית דין אזורי לעבודה בת"א, שם פסק בית המשפט לטובת המעסיק שקרא את כותרות המייל של העובדת שהועסקה במקום, אך זאת לאחר שאותה עובדת נתנה את הסכמתה לבדיקה תקופתית של תכתובות הדוא"ל על-ידי המעסיק.
Bizportal ערך שיחה עם עו"ד עירית בן עמי, שותפה ומייסדת פיטרו בן-עמי, מתמחה בדיני עבודה, שהרחיבה בנושא וסיפרה מה מותר, מה אסור ומה הבשורה התקדימית החשובה.
מה עומד מולנו?
"במה עסקינן - נושא המיילים בעבודה הוא חדש מאוד בפסיקה למרות שמיילים הם כבר חלק אינטגרלי מחיינו. הכותרת של המקרה הזה היא 'זכות הפרטיות של העובד בהעברת מיילים בעבודה'."
למה יש פסיקות סותרות מה הבעייתיות בנושא?
"הבעייתיות שנוצרת במקרה מסוג שכזה היא כיוון שמדובר על זמנו הפרטי של העובד במסגרת העבודה, ובשימוש של העובד במכשור השייך לחברה - במחשב, ולכאורה יש כאן בעייה. לעומת זאת בל נשכח שמקומות עבודה מעניקים לעובדים מכשיר טלפון נייד ולא יעלה על הדעת כמובן שהמעסיק יצותת לשיחות הפרטיות של עובדיו. אם כן איפה עובר קו הפרטיות?".
מה קרה במקרה הנדון בבית הדין בנצרת
"במקרה הספציפי הזה ניסה המעסיק להשתמש במיילים שיצאו מתוך מחשב בשימושו של העובד כראיות נגד העובד והוא ביקש מבית הדין שלא להתיר שימוש שכזה במיילים כנגדו מטענה שזה לא קביל וזו חדירה לפרטיות".
השופט קבע בפסיקתו כי נדרשת הרשאה מפורשת של העובד לקריאת הדוא"ל בעבודה, כאשר ברירת המחדל היא לא לאפשר למעביד לחדור לפרטיות של עובדיו. המעסיק במקרה זה ניסה להסתמך על הפסיקה הקודמת שנתנה אישור למעסיק לקרוא את המייל אבל זה היה כאמור עם אישור העובדת.
נוצר מצב משפטי מוכר בו ניצבות שתי זכויות, גם של העובד וגם של המעביד, האחת מול השנייה ועל בית המשפט לקבוע את האיזון המתבקש ולהכריע מהי הזכות שחשוב יותר לשמור עליה. מצד המעביד זוהי זכות הקניין מתוקף השימוש בנכסיו ומצד העובד זוהי כמובן הזכות החשובה של כבוד האדם וחירותו.
בישראל, ברוב המקרים נוטה בית הדין לעבודה ללכת עם האנדרדוג, שהוא כאמור העובד הקטן ולשמור על זכויותיו אל מול המעסיקים.
ואם "לכלכתי" על המעסיק שלי במייל פנימי בעבודה?
"קשה לקבוע לגבי מצבים היפותטיים כגון לשון הרע כנגד המעסיק במיילים אותם העובד מעביר בעבודה, אבל לא נראה שלשון הרע יהווה עילה מספקת לחדור לפרטיות או לשמש עילה לפיטורין, אך כמובן כל מקרה לגופו. מה שבית המשפט יבדוק זה האם נעשה נזק למעסיק או לפירמה כתוצאה מאותו המייל".
אם גלשתי בעבודה אבל במייל פרטי לא של החברה?
"המקרה הזה לא נדון עדיין בבית המשפט אבל ניתן להניח שטובת העובד תהיה לנגד עיניו של בית המשפט".
לאן הולך המקרה ומתי ייקבע סופית עם מי הולכת הפסיקה?
"כרגע, חשוב להדגיש שעומדות שתי פסיקות של בתי דין אזוריים לעבודה שנוטות לשני כיוונים שונים. הפסיקה בת"א מעניקה למעסיק את זכות בדיקת המיילים של העובד וזו מנצרת קובעת כי זכות הפרטיות של העובד חשובה יותר. אותה עובדת מת"א הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה והכרעתו תשפוך אור חדש על המקרה ולפיה נדע יותר היכן עומדים הדברים".
מה עוד צריך לדעת?
נקודה נוספת שצריך להבהיר היא שמקרים כגון אלו המגיעים לבית המשפט עוסקים לעיתים בזמן אותו מקדיש העובד לפעילות העסק וכמה מהזמן הוא גולש באינטרנט ועושה לביתו. מנתונים עדכנייים עולה, כי עובד ממוצע מבזבז שעתיים כל יום על עניינים שאינם קשורים לעבודה.
