בית הדין לעבודה קבע: אסור למעסיק לקרוא דוא"ל של עובדיו ללא אישור מפורש
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קבע היום (ב') כי איו למעסיק זכות לחדור לתיבת הדואר של עובדיו ולקרוא את המיילים ללא אישור מפורש, בכתב או בעל-פה של העובד.
ההחלטה שהתקבלה בנצרת באה בסתירה לפסיקה קודמת של בית דין אזורי לעבודה בת"א, שם פסק בית המשפט לטובת המעסיק שקרא את כותרות המייל של העובדת שהועסקה במקום, אך זאת לאחר שאותה עובדת נתנה את הסכמתה לבדיקה תקופתית של תכתובות הדוא"ל על-ידי המעסיק.
Bizportal ערך שיחה עם עו"ד עירית בן עמי, שותפה ומייסדת פיטרו בן-עמי, מתמחה בדיני עבודה, שהרחיבה בנושא וסיפרה מה מותר, מה אסור ומה הבשורה התקדימית החשובה.
מה עומד מולנו?
"במה עסקינן - נושא המיילים בעבודה הוא חדש מאוד בפסיקה למרות שמיילים הם כבר חלק אינטגרלי מחיינו. הכותרת של המקרה הזה היא 'זכות הפרטיות של העובד בהעברת מיילים בעבודה'."
למה יש פסיקות סותרות מה הבעייתיות בנושא?
"הבעייתיות שנוצרת במקרה מסוג שכזה היא כיוון שמדובר על זמנו הפרטי של העובד במסגרת העבודה, ובשימוש של העובד במכשור השייך לחברה - במחשב, ולכאורה יש כאן בעייה. לעומת זאת בל נשכח שמקומות עבודה מעניקים לעובדים מכשיר טלפון נייד ולא יעלה על הדעת כמובן שהמעסיק יצותת לשיחות הפרטיות של עובדיו. אם כן איפה עובר קו הפרטיות?".
מה קרה במקרה הנדון בבית הדין בנצרת
"במקרה הספציפי הזה ניסה המעסיק להשתמש במיילים שיצאו מתוך מחשב בשימושו של העובד כראיות נגד העובד והוא ביקש מבית הדין שלא להתיר שימוש שכזה במיילים כנגדו מטענה שזה לא קביל וזו חדירה לפרטיות".
השופט קבע בפסיקתו כי נדרשת הרשאה מפורשת של העובד לקריאת הדוא"ל בעבודה, כאשר ברירת המחדל היא לא לאפשר למעביד לחדור לפרטיות של עובדיו. המעסיק במקרה זה ניסה להסתמך על הפסיקה הקודמת שנתנה אישור למעסיק לקרוא את המייל אבל זה היה כאמור עם אישור העובדת.
נוצר מצב משפטי מוכר בו ניצבות שתי זכויות, גם של העובד וגם של המעביד, האחת מול השנייה ועל בית המשפט לקבוע את האיזון המתבקש ולהכריע מהי הזכות שחשוב יותר לשמור עליה. מצד המעביד זוהי זכות הקניין מתוקף השימוש בנכסיו ומצד העובד זוהי כמובן הזכות החשובה של כבוד האדם וחירותו.
בישראל, ברוב המקרים נוטה בית הדין לעבודה ללכת עם האנדרדוג, שהוא כאמור העובד הקטן ולשמור על זכויותיו אל מול המעסיקים.
ואם "לכלכתי" על המעסיק שלי במייל פנימי בעבודה?
"קשה לקבוע לגבי מצבים היפותטיים כגון לשון הרע כנגד המעסיק במיילים אותם העובד מעביר בעבודה, אבל לא נראה שלשון הרע יהווה עילה מספקת לחדור לפרטיות או לשמש עילה לפיטורין, אך כמובן כל מקרה לגופו. מה שבית המשפט יבדוק זה האם נעשה נזק למעסיק או לפירמה כתוצאה מאותו המייל".
אם גלשתי בעבודה אבל במייל פרטי לא של החברה?
"המקרה הזה לא נדון עדיין בבית המשפט אבל ניתן להניח שטובת העובד תהיה לנגד עיניו של בית המשפט".
לאן הולך המקרה ומתי ייקבע סופית עם מי הולכת הפסיקה?
"כרגע, חשוב להדגיש שעומדות שתי פסיקות של בתי דין אזוריים לעבודה שנוטות לשני כיוונים שונים. הפסיקה בת"א מעניקה למעסיק את זכות בדיקת המיילים של העובד וזו מנצרת קובעת כי זכות הפרטיות של העובד חשובה יותר. אותה עובדת מת"א הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה והכרעתו תשפוך אור חדש על המקרה ולפיה נדע יותר היכן עומדים הדברים".
מה עוד צריך לדעת?
ירושה (דאלי)העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים
בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.
המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון
חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.
ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.
כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).
- נדחתה תביעה לביטול מתנה: הדירה תישאר בידי האחות הקטנה
- דור ההמשך: איך להיערך נכון להעברה בין־דורית של רכוש לילדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
