הסיבה האמיתית לקריסה ומה צפוי מכאן
התעשייה בארצות הברית חיה ובועטת! דומה כי חלף זמן רב מאז שגשגה כך. מדובר, כמובן, בחרושת השמועות. זו נפנפה מעליה בקלות את ניסיונות ההרגעה של מנכ"ל Bear Stearns, שאמר כי מצב הנזילות של בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב איתן, אך הלין על כך שחרושת שמועות, לפיה המצב אינו כך, הביאה בכוחות עצמה להוצאת כספים ולריקון הקופה בפועל. גם Lehman Brothers, הבנק הרביעי בגודלו, הנמצא בקשרים ענפים גם עם חברות ישראליות, עלול ללכת בדרכה של Bear Stearns, אם לא ישכיל להדוף את חרושת השמועות בעניינו.
יתרה מכך, נראה כי השווקים מעוניינים להודות באשמה – אנו בצרות צרורות. לשיטתם, הגיע הזמן לסיים את שלב העדויות, לקבל את פסק הדין, אך אחר כך "לזכות בחנינה", באדיבות הבנק הפדראלי, ולצאת לדרך חדשה. מכשולים העלולים להיות בדרך, כגון תחזיות אופטימיות נוספות של אבי ג'וזף כהן, מוסרים מבעוד מועד. בגולדמן זאקס העבירו אותה מפקיד הכוהנת הגדולה.
במצב דברים זה, המערכות מיטלטלות ונתונים כלכליים נופלים על אוזניים ערלות. הבנק הפדראלי נוקט צעדים, כגון הורדות ריבית חדות (הערב הוא עשוי להוריד את ריבית הקרנות בשיעור העשוי להגיע לנקודת אחוז שלמה), המרת אג"ח מגובות משכנתאות באג"ח ממשלתיות, תפירת חבילת סיוע למוסד בנקאי כושל ועוד. הורדות הריבית "לא מסתדרות" עם מדדי המחירים הגבוהים (המדד עלה בשיעור גבוה מ 4% ב 12 החודשים האחרונים) ואילו ההתערבויות הישירות נתקלות בטיעונים כגון הנצחה של הקשיים והכשרת השרץ.
יש הקוראים לבנק הפדראלי לא להוריד את הריבית, כך שהשווקים יתנקו, אמנם בשיעורים חדים יותר, אך במהירות גבוהה יותר, כך שיוכלו לצאת מהר יותר לדרך חדשה. האוחזים בקו זה מזכירים כי גם קודמו של ברננקי, גרינספאן, שמסביר לאחרונה שוב ושוב מה קשה מצבם של השווקים בארה"ב, הוריד את הריבית ל 1%. בכך, נאמר, הוא סייע להכשרת הקרקע לתופעת מחזור המשכנתאות והסב פריים ומאידך תהה פומבית מדוע הורדות אלו לא הצליחו להביא לירידה בריביות הארוכות – שזו הייתה מטרתן מלכתחילה.
מולם, יש הטוענים כי הבנק הפדראלי התמהמה עם הורדות הריבית ועתה הן מתקשות להשפיע, שכן המשבר הפך מסוגיה פיננסית למשבר אמון של ממש.
עושה רושם כי בסופו של דבר יצליחו המאמץ האדיר המשולב – של הממשל האמריקאי, של הבנק הפדראלי ועמיתיו בשווקים המובילים, של הרשויות בנושא שוקי הדיור והמשכנתאות ועוד – ושיקולי התמחור – רבים מודים כי שוקי המניות בארה"ב מתומחרים בחסר ונחוץ להם קטליזאטור, זרז, כדי לפצוח בגל עליות חדש – כדי לאושש את השווקים. תרחיש סביר בהחלט הוא כי הדבר יתרחש עוד במהלך החודשים הקרובים.
השאלה שתיוותר היא, האם האירועים האחרונים יוליכו את עושי השוק להתנהגות רציונאלית יותר והאם הבנק הפדראלי ישכיל הפעם למנוע את ההשלכות השליליות של הורדות הריבית, כדי שזו לא תזרע את זרעי הפורענות הבאה. אין די בהסבר האירועים ברדיפת בצע בדיעבד, צריך לאתר תופעות כאלה בעת שהן מתהוות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מדד המחירים בספטמבר - מה הצפי והאם הריבית תרד?
הטיסות, השכר, הסיכויים להפחתת ריבית אצלנו, והסיכויים להפחתת ריבית השבוע בארה"ב
מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר ואחרי עלייה של 0.7% באוגוסט הוא צפוי להיות...שלילי.
הכלכלנים מעריכים כי המדד יירד ב-0.1% עד 0.3% בעיקר בשל ירידות עונתיות בסעיפי צריכה, תחבורה וטיסות. מדד כזה מבטא מדד של 2.8%-3% ב-12 החודשים האחרונים, אבל מה שחשוב יותר הם ה-12 חודשים הבאים וכאן הכלכלנים מצפים ל-2.1%-2.2%. עם צפי כזה, אין לכאורה מקום לריבית של 4.5%. הריבית על פני זמן עולה על המדד בסדר גודל של 1% פחות או יותר.
ומכאן שיש ציפייה גדולה להפחתת ריבית. הציפייה הזו היתה גם בעבר, אבל בנק ישראל כל פעם מחדש מצא "תירוץ" להשארת הריבית. בפעם האחרונה הוא הדגיש כי התגובה של העולם למלחמה בעזה והחשש שזה יתבטא בעסקים ובכלכלה הם נקודת סיכון למשק. מה שנכון - נכון, אבל אחרי סיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחלק מהחטופים החללים, נראה שבפגישה הבאה, הנגיד כבר לא יוכל להשאיר את הריבית על 4.5%.
ההחלטה הבאה תהיה ב-24 בנובמבר, יש עוד זמן, וגם יש עוד מדד (מדד אוקטובר) כשהמדדים האלו חשובים מאחר שהסיבה העיקרית לריבית גבוהה היא המלחמה באינפלציה. ככל שהריבית גבוה יותר כך הביקושים אמורים להיות נמוכים יותר וכך האינפלציה שמונעת על ידי ביקושים אמורה להתרסן.
אלא שתהיה שאלה גדולה על הביקושים בסיום המלחמה. הציבור עשוי על רקע השיפור בסנטימנט להגביר ביקושים מה שעלול להעלות את האינפלציה. בבנק ישראל לא ירצו להוריד ריבית בזמן שיש עלייה בביקושים - זה להוסיף שמן למדורה, אלא שהפעם באמת לא נראה שלבנק יש ברירה כי אפילו שוקי האג"ח מלמדים על הורדת ריבית. מחירי האג"ח מבטאים ירידה לאזור 3.5% תוך שנה. כלומר, ירידה של 1% שלם בשנה.
- הישג לפאוול או תעודת עניות לפד?
- הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה שעוד יכול לקלקל את המגמה של שליטה באינפלציה אלו מחירי הדירות. אלו יורדים כבר חודשים ארוכים כשמתחילת השנה, על פי בדיקת ביזפורטל הירידות מגיעות באזורים השונים ל-5% עד 10%. אבל, ההערכה שחלק מאלו שישבו על הגדר עשו זאת בשל המלחמה ועכשיו הם יחזרו לשוק. חזרה של קונים לשוק, היא "פרץ של ביקושים", וזה יוצר עליות מחירים. מספיק שיהיה עודף ביקוש נקודתי כדי להעלות את המחירים וזה אחרי שהיינו במסלול של ירידות. יש עוד חשש גדול בשל אוזלת ידם של שר האוצר ושר השיכון והבינוי - ראו כאן: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?.