מטבע הדולר רשם בימים האחרונים ירידות שערים חדות והיום הירידות הללו הגיעו לשיא, כאשר הדולר קרס ב-2.3% מול השקל והוסיף לכך ירידה של קרוב ל-1% לאחר קביעת השער היציג.

על רקע כל הנ"ל פרסם לפני דקות אחדות בנק ישראל הודעה לפיה "לאור ההתנהגות החריגה של שער החליפין של השקל בימים האחרונים, רכש היום הבנק מטבע חוץ במהלך המסחר". חשוב לציין כי מדובר ברכישת מט"ח ראשונה מאז 1997.

משיחה עם ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בחברת מיטב נמסר בתגובה, כי מדובר באירוע נדיר ביותר וללא ספק מפתיע. גם בימים בהם הדולר נסק ל-5 שקלים סירב הבנק להתערב, בהחלט צעד לא צפוי".

אייל קליין, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, הגיב ואמר כי "האירוע מפתיע ביותר, בעיקר לנוכח דברים שאמר פישר (כמו גם קודמו, קליין), מהם השתמע כי אין בכוונתו להתערב בקביעת שער החליפין". עוד אמר קליין, כי "נראה שהנגיד חושש מפעילות יתר של ספקולנטים אשר מטים את שער הדולר בצורה מוגזמת ומכאן ההחלטה להתערב. היקף הרכישה איננו רלוונטי, היה כאן איתות לשוק ולפעילות הספקולנטים"

מבנק ישראל לא נמסר דבר על היקף הרכישה או על העיתוי אבל ניתן היה לראות כי לאחר קביעת השער היציג היום, הדולר צנח בקרוב ל-1% ואז תיקן בחדות כלפי מעלה. כעת נסחר הדולר הרציף בעליה של 0.4%.

רונן מנחם ממזרחי טפחות

"בנק ישראל החל להפעיל כלי נוסף העומד לרשותו, לבד מכלי הריבית - התערבות ישירה במסחר במט"ח. התערבות מעין זו אומרת שבנק ישראל החליט כי שער החליפין רחוק יתר על המידה מכל שער שניתן להסביר, או לנמק, משיקולים כלכליים. יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, לדוגמא, סבורה כי לעת הזו, על השער לנוע בתחום הנע בין 3.5 ל 3.8 שקל לדולר. ימים ארוכים אכן נע השער בתחום זה, אך לאחרונה הוא נפרץ באגרסיביות כלפי מטה ונראה כי מסיבה זו בחר בנק ישראל לאותת לשווקים כי בידיו חלופות נוספות."

"ייתכן כי בנק ישראל, בעצם ההתערבות, קבע לעצמו מעין "מחיר מקסימום" לשער ה ש"ח מול הדולר. כאשר נקבע מחיר כזה, נוצר פער חיובי בין הכמות המבוקשת של ש"ח לכמות המוצעת. בנק ישראל, אם ימשיך במהלך, יצטרך לספק את הביקוש העודף. יהיה עליו לספק כל כמות במחיר הנתון. עד מהרה יאתרו קוני הש"ח את ה"מחיר" המפוקח. אם קודם לכן, בתגובה להגדלת הביקוש ל ש"ח, הם היו גורמים לעלייה במחירו (ייסוף בשקל), כעת יוכל הביקוש ל ש"ח לגדול מבלי שהמחיר ישתנה. לכן, הכדאיות שלהם לרכוש ש"ח תגדל. בנק ישראל יוכל לכל היותר "לשחק" מעט עם שער היעד כדי ליצור מעט אי ודאות במערכת."

"במצב דברים זה, הכדור עובר לצד הקונים. הזרים הם שיקבעו את הכמות המבוקשת של ש"ח בהינתן השער הקיים. מצב זה התרחש חודשים ארוכים לפני כעשור,כאשר שער החליפין נצמד לאורך זמן לקצה התחתון של רצועת הניוד שנהגה אז. השאלה היא עד כמה יוכל בנק ישראל להמשיך להמיר ש"ח במט"ח."

"שיפוע עקום התשואה לפדיון במשק הישראלי תלול למדי. הוא נע כיום מ 3.8% ל 5.9%. גם הפער הרחב בינן לבין תשואות הפדיון הארוכות בארה"ב (2 נקודות אחוז ל 10 שנים) מאפשר לתשואות הישראליות לרדת. הדבר אומר שלתשואות הארוכות הישראליות יש לאן לרדת ולזרים יש סיבה לרצות עדיין להגדיל חשיפה אליהן. זהו שיקול לגיטימי של עסקאות לט"ק בני"ע. מנגד, בעת ההמרה, הם לא יהנו מהפרשי מטבע."