מנכ"ל מדיגוס ל-Bizportal: "בתי ההשקעות בארץ לא יודעים להעריך חברות מהסוג שלנו"
מניית מדיגוס ביצעה עליה של 118% מהשבוע האחרון של חוודש דצמבר 2007 ועד לשבוע הראשון של ינואר 2008. בימים האחרונים 'נרגעה מעט המניה' אך ניתן לחוש את המתיחות בקרב המשקיעים על פי התנודתיות הרבה בה. על מנת להבין מי היא מדיגוס ולשפוך קצת יותר אור על התחום בה היא עוסקת, ראיינו את המנכ"ל והבעלים של החברה ד"ר אלעזר זוננשיין.
מהי הפעילות העסקית של מדיגוס?
"הפעילות המרכזית היא פיתוח מיכשור רפואי אנדוסקופי (הפועל דרך הנקבים הטבעיים בגוף האדם). מדיגוס פיתחה בנוסף את השיטה שמאפשרת לה לבצע את הטיפול. הדוגמא הכי טובה לכך היא מחלת ה-GRED הגורמת לשריפה של הוושת. המחלה גורמת לשיחרור של השסתום הנמצא בין הוושת לקיבה וכתוצאה מכך מביאה לעליית חומצה מהקיבה אל הוושת וגורמת לסרטן הוושת".
"המחלה היא קשה ועל פי מאמרים המפורסמים בעולם הרפואה סובלים ממנה כ-28 מיליון איש בארה"ב ומספר דומה גם באירופה. הפתרון הקיים כיום בשוק הוא ניתוח כירורגי בעלות ממוצעת של 15 אלף דולר וזה על מנת לשחזר את השסתום בין הוושת לקיבה. הניתוח הוא לא רע ויש בו כ-90% הצלחה".
אם כך למה צריך אותכם?
"הניתוח הקיים הוא פולשני ולא נעים ונשאלת השאלה האם ניתן לעשות זאת גם אחרת על ידי פרוצדורה אנדוסקופית, לא פולשנית. השוק שלנו מונה את כל האוכלוסיה החולה ב-GRED. בפשטות, אנחנו לוקחיםפרוצדורה כירורגית וממירים אותה לאנדוסקופית (בשיטות לא פולשניות).
עדיין לא קיבלתם את אישור ה-FDA על המיכשור המוביל של החברה בנושא מחלת ה-GRED והוא ה-SRS, אותו הייתם אמורים לקבל ב-2006. מתי האישור צפוי להגיע?
"אישור ה-FDA צפוי להגיע להערכתי בעוד מספר שבועות. בנוסף ניתן לראות כי ב-24 לדצמבר 2007 התקבלו התוצאות לניסויי שערכנו בעבור מערכות המטפלות במחלת ה-GRED וניתן לראות כי בניסוי זה הן התוצאות הכי טובות בעולם".
באיזה רמות מחירים אנחנו צפויים לראות את המניה בשנת 2008?
"יש להסתכל על חברות דומות הנסחרות בארה"ב וניתן לראות כי השווי שלהם נע בין 120 ל-150 מיליון דולר ואני מעריך כי שווי השוק של מדיגוס דומה. למעשה פי 3 מהשווי בה נסחרת החברה כיום. לחברה יש כ-88 פטנטים ו-4 פרוצדורות בדרך. למרות זאת, בתי ההשקעות בארץ עדיין לא פיתחו מודל להערכת חברות מסוגנו וזאת למרות שמודל מסוג זה קיים בארה"ב. בתי ההשקעות בארץ החלו רק לאחרונה ללמוד יותר על התחום. אני יכול לומר כי בחצי השנה האחרונה אני רואה עליה משמעותית בשיחות ובפגישות עם בתי השקעות ישראלים".
אם קיים מודל להערכת חברות מסוגכם בקרב בתי ההשקעות הזרים, איך זה שעדיין לא תומחרתם על פי מודל זה?
אתה צריך שיכירו אותך לשם כך ובאמת בשבועות הקרובים אני יוצא לסדרה של פגישות בבתי השקעות זרים אליהם הוזמנתי.
תוכל לומר עם איזה בתי השקעות אתה הולך להיפגש?
אוכל רק לומר כי הם נמצאים בניו יורק ובבוסטון.
מתי נתחיל לראות את מכירות ה-SRS?
"באירופה נתחיל לראות את מכירות המיכשור עוד השנה. זאת בשל הסיבה כי האישור ממשרד הבריאות האירופי ניתן כבר במהלך 2007 ואני יכול לומר כי כרגע אנחנו נמצאים בקשר עם המפיצים הגדולים ביותר בעולם. בארה"ב נתחיל ככל הנראה לראות את מכירות המיכשור רק ב-2009 וזאת מכיוון שהחברה צריכה לקבל עוד 2 אישורים מה-FDA ומכאן נובע העיכוב".
ממה נובעות ההכנסות הנוכחיות של החברה?
ישנן מכירות של כל מיני נגזרים, כמו המצלמה הכי קטנה בעולם, שהיא בגודל של 1.8 מילימטר ומחליפה את הסיב האופטי בו היה נהוג עד היום השימוש.
בכמה הולכות לגדול ההשקעות בתחום מדעי החיים בארץ ובעולם?
לפי הדוחות האחרונים המפורסמים בעולם בתחום, צפוי גידול של 10% בפעילותבמהלך שנת 2008. יש דרישה למימון רב יותר של שוק התרופות וזאת בשל הגידול בתוחלת החיים בעולם בכלל. בארץ עם זאת, קשה לי לאמוד את הגידול בפעילות.
מה היתרון הכי גדול שיכול המשק הישראלי להציע בתחום מדעי החיים?
לישראל יש את הנכס החשוב ביותר הקיים בתחום זה והוא כח האדם. אנשים יצירתיים הנעים בזריזות למטרה ויודעים לשתף פעולה".
מה היא הבעיה העיקרית של ענף מדעי החיים בארץ?
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
