מנכ"ל מדיגוס ל-Bizportal: "בתי ההשקעות בארץ לא יודעים להעריך חברות מהסוג שלנו"

מחפשים את המניות שעולות: אלעזר זוננשיין, המנכ"ל והבעלים: "שווי השוק שלנו צריך להיות גבוה משמעותית, בשבועות הקרובים אני יוצא לסבב בתי השקעות בחו"ל". ריאיון לשבת
ישראל הס |

מניית מדיגוס ביצעה עליה של 118% מהשבוע האחרון של חוודש דצמבר 2007 ועד לשבוע הראשון של ינואר 2008. בימים האחרונים 'נרגעה מעט המניה' אך ניתן לחוש את המתיחות בקרב המשקיעים על פי התנודתיות הרבה בה. על מנת להבין מי היא מדיגוס ולשפוך קצת יותר אור על התחום בה היא עוסקת, ראיינו את המנכ"ל והבעלים של החברה ד"ר אלעזר זוננשיין.

מהי הפעילות העסקית של מדיגוס?

"הפעילות המרכזית היא פיתוח מיכשור רפואי אנדוסקופי (הפועל דרך הנקבים הטבעיים בגוף האדם). מדיגוס פיתחה בנוסף את השיטה שמאפשרת לה לבצע את הטיפול. הדוגמא הכי טובה לכך היא מחלת ה-GRED הגורמת לשריפה של הוושת. המחלה גורמת לשיחרור של השסתום הנמצא בין הוושת לקיבה וכתוצאה מכך מביאה לעליית חומצה מהקיבה אל הוושת וגורמת לסרטן הוושת".

"המחלה היא קשה ועל פי מאמרים המפורסמים בעולם הרפואה סובלים ממנה כ-28 מיליון איש בארה"ב ומספר דומה גם באירופה. הפתרון הקיים כיום בשוק הוא ניתוח כירורגי בעלות ממוצעת של 15 אלף דולר וזה על מנת לשחזר את השסתום בין הוושת לקיבה. הניתוח הוא לא רע ויש בו כ-90% הצלחה".

אם כך למה צריך אותכם?

"הניתוח הקיים הוא פולשני ולא נעים ונשאלת השאלה האם ניתן לעשות זאת גם אחרת על ידי פרוצדורה אנדוסקופית, לא פולשנית. השוק שלנו מונה את כל האוכלוסיה החולה ב-GRED. בפשטות, אנחנו לוקחיםפרוצדורה כירורגית וממירים אותה לאנדוסקופית (בשיטות לא פולשניות).

עדיין לא קיבלתם את אישור ה-FDA על המיכשור המוביל של החברה בנושא מחלת ה-GRED והוא ה-SRS, אותו הייתם אמורים לקבל ב-2006. מתי האישור צפוי להגיע?

"אישור ה-FDA צפוי להגיע להערכתי בעוד מספר שבועות. בנוסף ניתן לראות כי ב-24 לדצמבר 2007 התקבלו התוצאות לניסויי שערכנו בעבור מערכות המטפלות במחלת ה-GRED וניתן לראות כי בניסוי זה הן התוצאות הכי טובות בעולם".

באיזה רמות מחירים אנחנו צפויים לראות את המניה בשנת 2008?

"יש להסתכל על חברות דומות הנסחרות בארה"ב וניתן לראות כי השווי שלהם נע בין 120 ל-150 מיליון דולר ואני מעריך כי שווי השוק של מדיגוס דומה. למעשה פי 3 מהשווי בה נסחרת החברה כיום. לחברה יש כ-88 פטנטים ו-4 פרוצדורות בדרך. למרות זאת, בתי ההשקעות בארץ עדיין לא פיתחו מודל להערכת חברות מסוגנו וזאת למרות שמודל מסוג זה קיים בארה"ב. בתי ההשקעות בארץ החלו רק לאחרונה ללמוד יותר על התחום. אני יכול לומר כי בחצי השנה האחרונה אני רואה עליה משמעותית בשיחות ובפגישות עם בתי השקעות ישראלים".

אם קיים מודל להערכת חברות מסוגכם בקרב בתי ההשקעות הזרים, איך זה שעדיין לא תומחרתם על פי מודל זה?

אתה צריך שיכירו אותך לשם כך ובאמת בשבועות הקרובים אני יוצא לסדרה של פגישות בבתי השקעות זרים אליהם הוזמנתי.

תוכל לומר עם איזה בתי השקעות אתה הולך להיפגש?

אוכל רק לומר כי הם נמצאים בניו יורק ובבוסטון.

מתי נתחיל לראות את מכירות ה-SRS?

"באירופה נתחיל לראות את מכירות המיכשור עוד השנה. זאת בשל הסיבה כי האישור ממשרד הבריאות האירופי ניתן כבר במהלך 2007 ואני יכול לומר כי כרגע אנחנו נמצאים בקשר עם המפיצים הגדולים ביותר בעולם. בארה"ב נתחיל ככל הנראה לראות את מכירות המיכשור רק ב-2009 וזאת מכיוון שהחברה צריכה לקבל עוד 2 אישורים מה-FDA ומכאן נובע העיכוב".

ממה נובעות ההכנסות הנוכחיות של החברה?

ישנן מכירות של כל מיני נגזרים, כמו המצלמה הכי קטנה בעולם, שהיא בגודל של 1.8 מילימטר ומחליפה את הסיב האופטי בו היה נהוג עד היום השימוש.

בכמה הולכות לגדול ההשקעות בתחום מדעי החיים בארץ ובעולם?

לפי הדוחות האחרונים המפורסמים בעולם בתחום, צפוי גידול של 10% בפעילותבמהלך שנת 2008. יש דרישה למימון רב יותר של שוק התרופות וזאת בשל הגידול בתוחלת החיים בעולם בכלל. בארץ עם זאת, קשה לי לאמוד את הגידול בפעילות.

מה היתרון הכי גדול שיכול המשק הישראלי להציע בתחום מדעי החיים?

לישראל יש את הנכס החשוב ביותר הקיים בתחום זה והוא כח האדם. אנשים יצירתיים הנעים בזריזות למטרה ויודעים לשתף פעולה".

מה היא הבעיה העיקרית של ענף מדעי החיים בארץ?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.