מנכ"ל מדיגוס ל-Bizportal: "בתי ההשקעות בארץ לא יודעים להעריך חברות מהסוג שלנו"
מניית מדיגוס ביצעה עליה של 118% מהשבוע האחרון של חוודש דצמבר 2007 ועד לשבוע הראשון של ינואר 2008. בימים האחרונים 'נרגעה מעט המניה' אך ניתן לחוש את המתיחות בקרב המשקיעים על פי התנודתיות הרבה בה. על מנת להבין מי היא מדיגוס ולשפוך קצת יותר אור על התחום בה היא עוסקת, ראיינו את המנכ"ל והבעלים של החברה ד"ר אלעזר זוננשיין.
מהי הפעילות העסקית של מדיגוס?
"הפעילות המרכזית היא פיתוח מיכשור רפואי אנדוסקופי (הפועל דרך הנקבים הטבעיים בגוף האדם). מדיגוס פיתחה בנוסף את השיטה שמאפשרת לה לבצע את הטיפול. הדוגמא הכי טובה לכך היא מחלת ה-GRED הגורמת לשריפה של הוושת. המחלה גורמת לשיחרור של השסתום הנמצא בין הוושת לקיבה וכתוצאה מכך מביאה לעליית חומצה מהקיבה אל הוושת וגורמת לסרטן הוושת".
"המחלה היא קשה ועל פי מאמרים המפורסמים בעולם הרפואה סובלים ממנה כ-28 מיליון איש בארה"ב ומספר דומה גם באירופה. הפתרון הקיים כיום בשוק הוא ניתוח כירורגי בעלות ממוצעת של 15 אלף דולר וזה על מנת לשחזר את השסתום בין הוושת לקיבה. הניתוח הוא לא רע ויש בו כ-90% הצלחה".
אם כך למה צריך אותכם?
"הניתוח הקיים הוא פולשני ולא נעים ונשאלת השאלה האם ניתן לעשות זאת גם אחרת על ידי פרוצדורה אנדוסקופית, לא פולשנית. השוק שלנו מונה את כל האוכלוסיה החולה ב-GRED. בפשטות, אנחנו לוקחיםפרוצדורה כירורגית וממירים אותה לאנדוסקופית (בשיטות לא פולשניות).
עדיין לא קיבלתם את אישור ה-FDA על המיכשור המוביל של החברה בנושא מחלת ה-GRED והוא ה-SRS, אותו הייתם אמורים לקבל ב-2006. מתי האישור צפוי להגיע?
"אישור ה-FDA צפוי להגיע להערכתי בעוד מספר שבועות. בנוסף ניתן לראות כי ב-24 לדצמבר 2007 התקבלו התוצאות לניסויי שערכנו בעבור מערכות המטפלות במחלת ה-GRED וניתן לראות כי בניסוי זה הן התוצאות הכי טובות בעולם".
באיזה רמות מחירים אנחנו צפויים לראות את המניה בשנת 2008?
"יש להסתכל על חברות דומות הנסחרות בארה"ב וניתן לראות כי השווי שלהם נע בין 120 ל-150 מיליון דולר ואני מעריך כי שווי השוק של מדיגוס דומה. למעשה פי 3 מהשווי בה נסחרת החברה כיום. לחברה יש כ-88 פטנטים ו-4 פרוצדורות בדרך. למרות זאת, בתי ההשקעות בארץ עדיין לא פיתחו מודל להערכת חברות מסוגנו וזאת למרות שמודל מסוג זה קיים בארה"ב. בתי ההשקעות בארץ החלו רק לאחרונה ללמוד יותר על התחום. אני יכול לומר כי בחצי השנה האחרונה אני רואה עליה משמעותית בשיחות ובפגישות עם בתי השקעות ישראלים".
אם קיים מודל להערכת חברות מסוגכם בקרב בתי ההשקעות הזרים, איך זה שעדיין לא תומחרתם על פי מודל זה?
אתה צריך שיכירו אותך לשם כך ובאמת בשבועות הקרובים אני יוצא לסדרה של פגישות בבתי השקעות זרים אליהם הוזמנתי.
תוכל לומר עם איזה בתי השקעות אתה הולך להיפגש?
אוכל רק לומר כי הם נמצאים בניו יורק ובבוסטון.
מתי נתחיל לראות את מכירות ה-SRS?
"באירופה נתחיל לראות את מכירות המיכשור עוד השנה. זאת בשל הסיבה כי האישור ממשרד הבריאות האירופי ניתן כבר במהלך 2007 ואני יכול לומר כי כרגע אנחנו נמצאים בקשר עם המפיצים הגדולים ביותר בעולם. בארה"ב נתחיל ככל הנראה לראות את מכירות המיכשור רק ב-2009 וזאת מכיוון שהחברה צריכה לקבל עוד 2 אישורים מה-FDA ומכאן נובע העיכוב".
ממה נובעות ההכנסות הנוכחיות של החברה?
ישנן מכירות של כל מיני נגזרים, כמו המצלמה הכי קטנה בעולם, שהיא בגודל של 1.8 מילימטר ומחליפה את הסיב האופטי בו היה נהוג עד היום השימוש.
בכמה הולכות לגדול ההשקעות בתחום מדעי החיים בארץ ובעולם?
לפי הדוחות האחרונים המפורסמים בעולם בתחום, צפוי גידול של 10% בפעילותבמהלך שנת 2008. יש דרישה למימון רב יותר של שוק התרופות וזאת בשל הגידול בתוחלת החיים בעולם בכלל. בארץ עם זאת, קשה לי לאמוד את הגידול בפעילות.
מה היתרון הכי גדול שיכול המשק הישראלי להציע בתחום מדעי החיים?
לישראל יש את הנכס החשוב ביותר הקיים בתחום זה והוא כח האדם. אנשים יצירתיים הנעים בזריזות למטרה ויודעים לשתף פעולה".
מה היא הבעיה העיקרית של ענף מדעי החיים בארץ?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
