מנכ"ל מדיגוס ל-Bizportal: "בתי ההשקעות בארץ לא יודעים להעריך חברות מהסוג שלנו"
מניית מדיגוס ביצעה עליה של 118% מהשבוע האחרון של חוודש דצמבר 2007 ועד לשבוע הראשון של ינואר 2008. בימים האחרונים 'נרגעה מעט המניה' אך ניתן לחוש את המתיחות בקרב המשקיעים על פי התנודתיות הרבה בה. על מנת להבין מי היא מדיגוס ולשפוך קצת יותר אור על התחום בה היא עוסקת, ראיינו את המנכ"ל והבעלים של החברה ד"ר אלעזר זוננשיין.
מהי הפעילות העסקית של מדיגוס?
"הפעילות המרכזית היא פיתוח מיכשור רפואי אנדוסקופי (הפועל דרך הנקבים הטבעיים בגוף האדם). מדיגוס פיתחה בנוסף את השיטה שמאפשרת לה לבצע את הטיפול. הדוגמא הכי טובה לכך היא מחלת ה-GRED הגורמת לשריפה של הוושת. המחלה גורמת לשיחרור של השסתום הנמצא בין הוושת לקיבה וכתוצאה מכך מביאה לעליית חומצה מהקיבה אל הוושת וגורמת לסרטן הוושת".
"המחלה היא קשה ועל פי מאמרים המפורסמים בעולם הרפואה סובלים ממנה כ-28 מיליון איש בארה"ב ומספר דומה גם באירופה. הפתרון הקיים כיום בשוק הוא ניתוח כירורגי בעלות ממוצעת של 15 אלף דולר וזה על מנת לשחזר את השסתום בין הוושת לקיבה. הניתוח הוא לא רע ויש בו כ-90% הצלחה".
אם כך למה צריך אותכם?
"הניתוח הקיים הוא פולשני ולא נעים ונשאלת השאלה האם ניתן לעשות זאת גם אחרת על ידי פרוצדורה אנדוסקופית, לא פולשנית. השוק שלנו מונה את כל האוכלוסיה החולה ב-GRED. בפשטות, אנחנו לוקחיםפרוצדורה כירורגית וממירים אותה לאנדוסקופית (בשיטות לא פולשניות).
עדיין לא קיבלתם את אישור ה-FDA על המיכשור המוביל של החברה בנושא מחלת ה-GRED והוא ה-SRS, אותו הייתם אמורים לקבל ב-2006. מתי האישור צפוי להגיע?
"אישור ה-FDA צפוי להגיע להערכתי בעוד מספר שבועות. בנוסף ניתן לראות כי ב-24 לדצמבר 2007 התקבלו התוצאות לניסויי שערכנו בעבור מערכות המטפלות במחלת ה-GRED וניתן לראות כי בניסוי זה הן התוצאות הכי טובות בעולם".
באיזה רמות מחירים אנחנו צפויים לראות את המניה בשנת 2008?
"יש להסתכל על חברות דומות הנסחרות בארה"ב וניתן לראות כי השווי שלהם נע בין 120 ל-150 מיליון דולר ואני מעריך כי שווי השוק של מדיגוס דומה. למעשה פי 3 מהשווי בה נסחרת החברה כיום. לחברה יש כ-88 פטנטים ו-4 פרוצדורות בדרך. למרות זאת, בתי ההשקעות בארץ עדיין לא פיתחו מודל להערכת חברות מסוגנו וזאת למרות שמודל מסוג זה קיים בארה"ב. בתי ההשקעות בארץ החלו רק לאחרונה ללמוד יותר על התחום. אני יכול לומר כי בחצי השנה האחרונה אני רואה עליה משמעותית בשיחות ובפגישות עם בתי השקעות ישראלים".
אם קיים מודל להערכת חברות מסוגכם בקרב בתי ההשקעות הזרים, איך זה שעדיין לא תומחרתם על פי מודל זה?
אתה צריך שיכירו אותך לשם כך ובאמת בשבועות הקרובים אני יוצא לסדרה של פגישות בבתי השקעות זרים אליהם הוזמנתי.
תוכל לומר עם איזה בתי השקעות אתה הולך להיפגש?
אוכל רק לומר כי הם נמצאים בניו יורק ובבוסטון.
מתי נתחיל לראות את מכירות ה-SRS?
"באירופה נתחיל לראות את מכירות המיכשור עוד השנה. זאת בשל הסיבה כי האישור ממשרד הבריאות האירופי ניתן כבר במהלך 2007 ואני יכול לומר כי כרגע אנחנו נמצאים בקשר עם המפיצים הגדולים ביותר בעולם. בארה"ב נתחיל ככל הנראה לראות את מכירות המיכשור רק ב-2009 וזאת מכיוון שהחברה צריכה לקבל עוד 2 אישורים מה-FDA ומכאן נובע העיכוב".
ממה נובעות ההכנסות הנוכחיות של החברה?
ישנן מכירות של כל מיני נגזרים, כמו המצלמה הכי קטנה בעולם, שהיא בגודל של 1.8 מילימטר ומחליפה את הסיב האופטי בו היה נהוג עד היום השימוש.
בכמה הולכות לגדול ההשקעות בתחום מדעי החיים בארץ ובעולם?
לפי הדוחות האחרונים המפורסמים בעולם בתחום, צפוי גידול של 10% בפעילותבמהלך שנת 2008. יש דרישה למימון רב יותר של שוק התרופות וזאת בשל הגידול בתוחלת החיים בעולם בכלל. בארץ עם זאת, קשה לי לאמוד את הגידול בפעילות.
מה היתרון הכי גדול שיכול המשק הישראלי להציע בתחום מדעי החיים?
לישראל יש את הנכס החשוב ביותר הקיים בתחום זה והוא כח האדם. אנשים יצירתיים הנעים בזריזות למטרה ויודעים לשתף פעולה".
מה היא הבעיה העיקרית של ענף מדעי החיים בארץ?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
