כרטיסים חכמים יאפשרו לעו"ד להעביר מסמכים משפטיים במייל; היקף הפרויקט: מיליוני שקלים
האם הגיע סוף עידן השליחויות? ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין החלה להנפיק בימים אלו לעורכי הדין, למתמחים ולעובדי משרדי עורכי הדין כרטיסים חכמים, שיאפשרו להם להעביר מסמכים משפטיים גם בדואר האלקטרוני. זאת, כחלק מהיערכות הלשכה לעבודה מול מערכת "נט המשפט" ובתי משפט ללא נייר. הלשכה מהווה "גורם רושם" - מעין "קבלן משנה" של חברת קומסיין, שהיא הגורם המאשר לחתימות אלקטרוניות במדינה. היקפו הכספי של הפרויקט לא הותר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותו במיליוני שקלים. ל-ThePeople נודע, כי הנהלת בתי המשפט פנתה לחברת קומסיין, כדי להיות גם היא "גורם רושם", ובכך לאפשר לשופטים ועובדי בתי המשפט להעביר ולקבל מסמכים משפטיים באמצעות המייל.
הכרטיס החכם והחתימה האלקטרונית המאושרת עושים שימוש בטכנולוגיה, אשר מאפשרת לחתום על מסמכים דיגיטליים לפי חוק חתימה אלקטרונית. השימוש בכרטיס החכם יאפשר ל-30,000 עורכי הדין חברי הלשכה להגיש מרחוק מסמכים לבית המשפט ולצפות בתיקים המטופלים בבתי המשפט, אשר עובדים עם המערכת החדשה דרך רשת האינטרנט. כך, יקבל כל עורך דין כרטיס חכם, הכולל חתימה אלקטרונית, המאשרת את זהותו וכן קורא כרטיס.
הפרויקט כולל הנפקה כלל-ארצית של התעודות לעורכי הדין. ההנפקה תתקדם בהתאם לקצב התקדמות פריסת מערכת בתי המשפט, על ידי הנהלת בתי המשפט ובתי המשפט השונים בארץ. בתי המשפט שהחלו כבר לעבוד עם המערכת החדשה הם בתי משפט במחוז הצפון - נצרת ועכו, בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, ובתי משפט השלום בהרצליה, חדרה, תל אביב וראשון לציון.
החתימה האלקטרונית המאושרת מאפשרת העברת מסמכים באמצעות המחשב והאינטרנט, תוך שמירה על תוקפם, אבטחתם וקבילותם המשפטית, וזאת על פי חוק חתימה אלקטרונית. הטכנולוגיה מאפשרת זיהוי מלא וודאי של השולח, ומבטיחה שהתוכן המקורי של ההודעה לא ישתנה אחרי החתימה. כך, היא מגשרת, למעשה, על הפער בין העולם הווירטואלי לבין העולם הפיסי, מבחינת יכולת החתימה החוקית על מסמכים, ובדרך זו שומרת על קבילותם החוקית. פרויקט בתי משפט ללא נייר הינו פרויקט ירוק, שמשמעותו הקטנת השימוש בניירת.
כאמור, חברת קומסיין היא "הגורם המאשר" היחיד המוסמך על ידי מדינת ישראל לאשר חתימה אלקטרונית. עד כה הנפיקה החברה כעשרת אלפים חתימות. החוק מאפשר ל"גורם מאשר" למנות "נציגים" - מעין "קבלני משנה", משמע גופים אשר יש להם יכולת מוכחת לבצע הנפקות לאוכלוסיות גדולות. גופים אלה מקבלים הדרכה והסמכה לביצוע הנפקות של חתימות אלקטרוניות מאושרות , והאחריות כולה היא של הגורם המאשר.
>יעול תהליכים
בשל השימוש בחתימות אלקטרוניות על ידי עורכי דין, יתקבלו כמה תועלות: ייעול עבודת בתי המשפט וביטול הצורך בשמירת ארכיוני ענק של תיקים ומסמכים. השימוש בחתימה האלקטרונית אמור להביא לייעול תהליכים וחיסכון משאבים בקרב 30,000 חברי לשכת עורכי הדין ברחבי הארץ, העובדים מול מערכת בתי המשפט ולספק אמצעי אבטחה וביקורת רבים, מתוך כוונה לשפר את השירות ולקצר תהליכים משפטיים. עורכי הדין אף יוכלו להשתמש בחתימה חוקית זו, כדי להעביר חוזים חתומים ומסמכים חתומים זה לזה.
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר כי "גם לי יש יחס מיוחד לרוח ולמגע של הנייר, של הספר, אולם פרויקט 'נט המשפט', שמובילה הנהלת בתי המשפט בשיתוף לשכת עורכי הדין, מהווה מהפכה של ממש בעולם המשפט - במישור התנהלותם של עורכי הדין מול בתי המשפט וניהול התיקים המשפטיים".
לדבריו, "הנפקת הכרטיס החכם והחתימה האלקטרונית הם מנגנונים חיוניים, המאפשרים הלכה למעשה את הפרויקט. אני מציע לכל מי שנרתע משימוש ביתרונות הטכנולוגיים המתקדמים, להתרגל בהדרגה לרעיון ששולחן העבודה, אותו הם הכירו עד היום, עומד להשתנות לבלי היכר. בסופו של התהליך, לא נבין כיצד פעלנו קודם לכן, ללא האמצעים האלקטרוניים המתוחכמים. הלשכה תסייע, ככל יכולתה, בהטמעתו של תהליך חשוב וחיוני זה".
מו"מ עם מגזרים נוספים
בראיון ל-ThePeople אמר זאב שטח, יו"ר חברת קומסיין, כי "ההוצאה לאור של לשכת עוה"ד קיבלה הדרכה ועברה את כל מבחני ההסמכה הדרושים כדי להיות 'גורם רושם' מטעם 'הגורם המאשר', כפי שהחוק דורש. עתה הלשכה היא גורם רושם מוסמך להנפקת חתימות אלקטרוניות מאושרות בחוק. אנו צופים שיהיו עוד מספר חברות, אשר תשמשנה גורמים רושמים ואשר תנפקנה חתימות אף לסוכני ביטוח, לרופאים, לרואי חשבון, לעובדי מדינה ולמגזרים נוספים. לשכת עורכי הדין ועורכי הדין עצמם הינם ציבור משתמשים חשוב, שיוכל להפיק תועלת רבה מהשימוש בחתימה האלקטרונית. הם מצטרפים לארגונים ומוסדות רבים אחרים שכבר עושים כיום שימוש בפתרון הטכנולוגי ונהנים מקיצור תהליכי העבודה והפיכתם לאפקטיביים. זהו פרויקט כרטיס חכם הכי גדול בארץ, זוהי זו מערכת PKI גדולה, תשתית מפתח ציבורי, אשר תייעל את עבודת עורכי הדין בינם לבין עצמם ובינם אל מול בתי המשפט".
הוא ציין, כי "הכרטיסים החכמים הם של חברת ג'מלטו, אותה אנו מייצגים בארץ. אנו צופים שיהיו לנו עוד כמה גופים בארץ, אשר ישמשו 'גורמים רושמים' למגזרים בהם הם מטפלים".
מנכ"ל ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עו"ד אדם מירון, אמר כי "בטווח הארוך, יסייע הפתרון הטכנולוגי לעורכי הדין לעבוד ללא נייר ולצפות בכל המסמכים בצורה דיגיטלית. המערכת החדשה מאפשרת כבר היום לעורכי הדין לעבוד ללא קשר לשעות הפעילות של מזכירויות בתי המשפט (עד 13:30), להגיש מסמכים ולצפות בהם במשך 24 שעות בימי עסקים. בכך מתייעלת בצורה ניכרת עבודת עורכי הדין". הוא הוסיף כי "בזכות המערכת, תיחסכנה עלויות של שליחויות לבית המשפט, צילומים וכו'. כל זאת מתאפשר באמצעות הנפקה חד-פעמית של כרטיס חכם, קורא כרטיס חכם וממשק אשר פותח על ידי ההוצאה לאור".
בית משפט ללא נייר
הכרטיסים החכמים הם כאמור תת-פרויקט בתוך פרויקט שהחל לפני כשנה, תולדת החלטה מ-2003 להקים מערכת ללא נייר, כלל ארצית, לבתי המשפט. המטרה היתה להעלות לרשת בצורה מקוונת, את התהליכים והמסמכים הקשורים לבתי המשפט, כדי לאפשר תיוק אלקטרוני של תיקים משפטיים. המערכת תתפרש על פני יותר מ-40 אתרים שונים ותשרת יותר מ-3,000 עובדים של המערכת המשפטית במדינה. זהו אחד הפרויקטים הגדולים בתחום המיחשוב, המבוסס על טכנולוגיה של מיקרוסופט, שבוצעו עד היום בעולם. המערכת המרכזית מאפשרת לכל 600 השופטים בישראל, לצוות העובדים המסייעים להם, לגופים ציבוריים נוספים, למשרדי עורכי דין ולציבור הרחב, להתחבר למידע הקשור לבתי המשפט ותיקים משפטיים.
מערכת בתי המשפט של ישראל היא יחידה עצמאית. המערכת כוללת את כל בתי המשפט בישראל: בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום, בתי דין לתעבורה, בתי משפט לענייני משפחה, בתי משפט לנוער ובתי הדין לעבודה - הארצי והאזוריים. בתי המשפט פרושים על פני 40 אתרים ברחבי המדינה ומאורגנים בששה מחוזות. כל המערכת מנוהלת על ידי הנהלת בתי המשפט, אשר מפקחת על פעילותה התקינה של כל המערכת כולל נושא המיחשוב.
מערכת המשפט הלאומית של ישראל כוללת 40 בתי משפט משמונה סוגים ברחבי המדינה. המערכת מטפלת במיליון תיקים בשנה, ומחציתם לא מגיעים כלל לטיפולו של שופט. מסיבה זאת ביקשה הנהלת בתי המשפט לייעל את התהליך - היקר והבלתי יעיל - של תיוק התיקים המשפטיים. הקמתה של מערכת, שתקשר אלפי עובדים של הרשות השופטת ועשרות אלפי משתמשים חיצוניים למערכת מקוונת, הוותה אתגר בעל שני שלבים: ראשית, הצורך בשדרוג משמעותי של מערכת המיחשוב של בתי המשפט ומעבר למערכת.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
