כנס שירות הלקוחות של המי"ל: מה אומרים בפאנל המשברים על טיב טעם ו-YES
כנס שירות הלקוחות של המי"ל מכנס שלושה אנשים שבמהלך עבודתם נתקלו בכמה וכמה משברים מקצועיים. בפאנל ניהול המשברים שמתקיים בכנס בשעות אלו התארחו ראובן אדלר, מבעלי משרד הפרסום אדלר-חומסקי, מוטי שרף מבעלמי שלמור שרף יחסי ציבור ורון אילון מנכ"ל YES.
משברים: מאנטנות לחתולים
רון אילון, מנכ"ל YES: "משבר האנטנות שאנחנו התמודדנו איתו היה שונה, מכיוון שזו הייתה בעיה שאינה קשורה לחברה אלא לגורם חיצוני. בשיאו של המשבר הגיעו אל הקו כ- 400,000 פניות, כשביום רגיל זה הגיע לרוב ל- 40,000 שיחות. אף חברה אינה יכולה להתמודד עם גידול כזה בתוך מספר ימים".
מוטי שרף, דובר ואיש יחסי ציבור (בין השאר של ועדת וינוגרד) התייחס למשבר האחרון בטיב טעם: "צריך לזכור שהמשבר האחרון בטיב טעם התרחש שנה אחת בלבד לאחר המשבר הגדול הקודם, באותה מדיה ובאותה תוכנית טלוויזיה בדיוק".
"בפעם הקודמת השתמשנו באסטרטגיה של התנצלות, ממש לפי ה"טקסט בוק". הפעם היה ברור שלא ניתן להשתמש באותה אסטרטגיה. בפעם השנייה הלקוח כבר יהיה פחות סובלני. לכן בחרנו לתקוף את כלבוטק, לחשוף את הפגמים בתוך התחקיר".
"בשורה התחתונה, 30% פקפקו בתחקיר של כלבוטק ומניות החברה עלו ב- 7%. בוא נגיד, שמה שאנשים חשבו שראו זה לא בדיוק מה שהיה. הטלוויזיה הוא ממד מאוד מניפולטיבי".
שרף עוד אמר, כי פעמים רבות החברות מזדרזות לאמץ אסטרטגיה של שקיפות בזמן משבר. "אני לא מאמין בשקיפות כסיסמא. חברות לא תמיד מבינות את המשמעות האמיתית של המושג שקיפות"
כשנשאל מה לא לעשות בעת משבר, אמר שרף: "לגיל יש הרבה משמעות. אני מאמין בחוכמת זקנים. אני זוכר כשישבתי עם חברי וועדת וינוגרד, שאני יכול להיות הנכד או הנין שלהם, אמר לי השופט וינוגרד דבר אחד: אני רוצה שהדוח ידבר בפני עצמו. לא מאשרים ולא מכחישים - הדו"ח יידבר בפני עצמו. זו האסטרטגיה. והוא מעולם לא סטה ממנה. מה שאומר, אם קבעת אסטרטגיה אל תסטה ממנה".
אדלר מעלה זכרונות מתקופת העבודה עם שרון
ראובן אדלר, החבר השלישי בפאנל, שיתף בשני משברים בתקופה שהיה יועץ התקשורת לאריאל שרון.
"המשבר הראשון היה בשנת 2001. הבטן הרכה של אריק הייתה מלחמת לבנון הראשונה. ידענו שכל קמפיין מפלגת העבודה יתמקד בזה. הצעתי הייתה להתעלם טוטאלית ממלחמת לבנון. אריק בהתחלה התנגד, ואמרתי לו שאם צריך, אקח אותו למהפנט שיגיד לו, שלא הייתה מלחמה. שואלים אותך, אתה לא עונה. בהתחלה היה לו קשה. אבל בהמשך זה הפך לנון אישיו טוטאלי. מה שאומר, לפעמים צריך לדעת לדלג על בעיות".
"ב- 2003 בעיצומה של מערכת הבחירות מתפרסמת פרשת סיריל קרן. הסקרים הראו בבוקר 40 מנדטים ולאחר פרסום הפרשה, זה צונח ל -27 מנדטים. כאן החלטנו ליצור מסיבת עיתונאים ולתקוף. זה דבר מאוד מסוכן, כי זה one shot. עשינו פרומואים והכנות לקראת מסיבת העיתונאים כדי ליצור אימפקט ענק. בלילה שלמחרת חזרנו ל- 40".
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
