כנס שירות הלקוחות של המי"ל: מה אומרים בפאנל המשברים על טיב טעם ו-YES

מוטי שרף, איש היח"צ של טיב טעם, ראובן אדלר ורון איילון מנכ"ל YES מדברים על אסטרטגיות בעיתות משבר. שרף: "לעומת הפעם הקודמת במשבר האחרון בטיב-טעם בחרנו לתקוף את כלבוטק ולחשוף את פגמי התחקיר"
משה בנימין |

כנס שירות הלקוחות של המי"ל מכנס שלושה אנשים שבמהלך עבודתם נתקלו בכמה וכמה משברים מקצועיים. בפאנל ניהול המשברים שמתקיים בכנס בשעות אלו התארחו ראובן אדלר, מבעלי משרד הפרסום אדלר-חומסקי, מוטי שרף מבעלמי שלמור שרף יחסי ציבור ורון אילון מנכ"ל YES.

משברים: מאנטנות לחתולים

רון אילון, מנכ"ל YES: "משבר האנטנות שאנחנו התמודדנו איתו היה שונה, מכיוון שזו הייתה בעיה שאינה קשורה לחברה אלא לגורם חיצוני. בשיאו של המשבר הגיעו אל הקו כ- 400,000 פניות, כשביום רגיל זה הגיע לרוב ל- 40,000 שיחות. אף חברה אינה יכולה להתמודד עם גידול כזה בתוך מספר ימים".

מוטי שרף, דובר ואיש יחסי ציבור (בין השאר של ועדת וינוגרד) התייחס למשבר האחרון בטיב טעם: "צריך לזכור שהמשבר האחרון בטיב טעם התרחש שנה אחת בלבד לאחר המשבר הגדול הקודם, באותה מדיה ובאותה תוכנית טלוויזיה בדיוק".

"בפעם הקודמת השתמשנו באסטרטגיה של התנצלות, ממש לפי ה"טקסט בוק". הפעם היה ברור שלא ניתן להשתמש באותה אסטרטגיה. בפעם השנייה הלקוח כבר יהיה פחות סובלני. לכן בחרנו לתקוף את כלבוטק, לחשוף את הפגמים בתוך התחקיר".

"בשורה התחתונה, 30% פקפקו בתחקיר של כלבוטק ומניות החברה עלו ב- 7%. בוא נגיד, שמה שאנשים חשבו שראו זה לא בדיוק מה שהיה. הטלוויזיה הוא ממד מאוד מניפולטיבי".

שרף עוד אמר, כי פעמים רבות החברות מזדרזות לאמץ אסטרטגיה של שקיפות בזמן משבר. "אני לא מאמין בשקיפות כסיסמא. חברות לא תמיד מבינות את המשמעות האמיתית של המושג שקיפות"

כשנשאל מה לא לעשות בעת משבר, אמר שרף: "לגיל יש הרבה משמעות. אני מאמין בחוכמת זקנים. אני זוכר כשישבתי עם חברי וועדת וינוגרד, שאני יכול להיות הנכד או הנין שלהם, אמר לי השופט וינוגרד דבר אחד: אני רוצה שהדוח ידבר בפני עצמו. לא מאשרים ולא מכחישים - הדו"ח יידבר בפני עצמו. זו האסטרטגיה. והוא מעולם לא סטה ממנה. מה שאומר, אם קבעת אסטרטגיה אל תסטה ממנה".

אדלר מעלה זכרונות מתקופת העבודה עם שרון

ראובן אדלר, החבר השלישי בפאנל, שיתף בשני משברים בתקופה שהיה יועץ התקשורת לאריאל שרון.

"המשבר הראשון היה בשנת 2001. הבטן הרכה של אריק הייתה מלחמת לבנון הראשונה. ידענו שכל קמפיין מפלגת העבודה יתמקד בזה. הצעתי הייתה להתעלם טוטאלית ממלחמת לבנון. אריק בהתחלה התנגד, ואמרתי לו שאם צריך, אקח אותו למהפנט שיגיד לו, שלא הייתה מלחמה. שואלים אותך, אתה לא עונה. בהתחלה היה לו קשה. אבל בהמשך זה הפך לנון אישיו טוטאלי. מה שאומר, לפעמים צריך לדעת לדלג על בעיות".

"ב- 2003 בעיצומה של מערכת הבחירות מתפרסמת פרשת סיריל קרן. הסקרים הראו בבוקר 40 מנדטים ולאחר פרסום הפרשה, זה צונח ל -27 מנדטים. כאן החלטנו ליצור מסיבת עיתונאים ולתקוף. זה דבר מאוד מסוכן, כי זה one shot. עשינו פרומואים והכנות לקראת מסיבת העיתונאים כדי ליצור אימפקט ענק. בלילה שלמחרת חזרנו ל- 40".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".