כלכלנים בכירים עדיין מודאגים: "בקלות ניתן לראות נפילה חופשית"

למרות הרגיעה הזמנית בשווקים, כלכלנים בארה"ב ממשיכים לחשוש ממיתון, ומזהירים מפני ירידה של 15% במחירי הבתים בשוק הדיור וזינוק ל-7.5% באבטלה
אילן קליקה |

המשבר הכלכלי בארצות הברית עורר תהודות בכל העולם, החל מהבורסות באסיה דרך הקונגרס האמריקני ועד לבנקים המרכזים באירופה, כולם מפחדים מהסרטן הפיננסי של ארצות הברית. ואם זה לא מספיק, אז הנה הודעה מדאיגה יותר – המצב יכול עוד להחריף.

כלכלנים רבים מאמינים כי המיתון כבר כאן; במקרה הטוב הוא נמצא ממש מעבר לפינה, וילווה את מנוע הצמיחה הגדול בעולם בתקופה הקרובה – 2 עד 3 רבעונים. בד בבד, אותם כלכלנים מספקים תסריט איימים, בו הוצאות הצרכנים מצטמצמים באופן קיצוני, הפעילות העסקית מתהדקת, שיעור האבטלה מטפס לרמות הגבוהות מאילו המתארות מיתון סטנדרטי ומשברי האשראי ושוק הדיור מוסיפים בעיות נוספות למשק.

"אני בקלות יכול לראות את הכלכלה האמריקנית נכנסת למצב של נפילהחופשית", ציין דין בייקר, כלכלן ראשי ב- Economic and Policy Research". "הסכנות כעת הן: ירידות נוספת במחירי שוק הדיור וצימצום נוסף בהוצאות הצרכים"..

כלכלנים מובילים נוספים חושפים את תסריטי האימה הכלכלים, אליהם יכול המשבר האמריקני להתדרדר. הכלכלן הראשי ב- Standard & Poor's, דיוויד וויס, מציג תסריט המתאר את חוסר התעניינותם של המשקיעים הזרים באגרות החוב הממשלתיות. כתוצאה מכך, תשואות האג"ח עולות ומשוכות את הריבית על המשכנתאות מעלה. ובתוך כך, שוק הדיור החבוט ממשיך להפגע.

מלבד הבעת דאגות נוספות בדבר מחירי האנרגיה הגואים, וויס הציג את הנתון המדאיג ביותר בתסריטו, שיעור אבטלה של 7.5% כבר בתחילת שנת 2009.

אדוורד מק'לווי, כלכלן בכיר בגולדמן זאקס, מצטרף לתסריטו של וויס ומוסיף כי התמ"ג האמריקני יכול לצנוח ב-2% עוד השנה. הפחד המרכזי של מק'לווי טמון בירידה נוספת של מחירי הבתים בארצות הברית. למעשה, כלכלני גולדמן זאקס ומריל לינץ צופים ירידה נוספת של 15% בערכי הבתים, זאת בנוסף לירידות הקודמות.

בנוסף, פול קזריאל, כלכלן ראשי ב- Northern Trust, ציין הכלכלה תמשיך להדרדר מטה יותר ממה שמצופה כעת. התחזית הקודרת של קזריאל מבוססת על אמונתו כי המחיקות אשר הציגו ענקיות הפיננסים בארצות הברית הם רק ההתחלה.

קזריאל הסביר כי אם הבנקים ידווחו על מחיקות נוספות בגין הלוואות הסאבפריים, הם יקשו על סקטור העסקי במתן אשראי ובכך ההידוק רק יחריף, כך שקיצוצי ריבית נוספים יהיו כבר חסרי טעם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.