כלכלנים בכירים עדיין מודאגים: "בקלות ניתן לראות נפילה חופשית"
המשבר הכלכלי בארצות הברית עורר תהודות בכל העולם, החל מהבורסות באסיה דרך הקונגרס האמריקני ועד לבנקים המרכזים באירופה, כולם מפחדים מהסרטן הפיננסי של ארצות הברית. ואם זה לא מספיק, אז הנה הודעה מדאיגה יותר – המצב יכול עוד להחריף.
כלכלנים רבים מאמינים כי המיתון כבר כאן; במקרה הטוב הוא נמצא ממש מעבר לפינה, וילווה את מנוע הצמיחה הגדול בעולם בתקופה הקרובה – 2 עד 3 רבעונים. בד בבד, אותם כלכלנים מספקים תסריט איימים, בו הוצאות הצרכנים מצטמצמים באופן קיצוני, הפעילות העסקית מתהדקת, שיעור האבטלה מטפס לרמות הגבוהות מאילו המתארות מיתון סטנדרטי ומשברי האשראי ושוק הדיור מוסיפים בעיות נוספות למשק.
"אני בקלות יכול לראות את הכלכלה האמריקנית נכנסת למצב של נפילהחופשית", ציין דין בייקר, כלכלן ראשי ב- Economic and Policy Research". "הסכנות כעת הן: ירידות נוספת במחירי שוק הדיור וצימצום נוסף בהוצאות הצרכים"..
כלכלנים מובילים נוספים חושפים את תסריטי האימה הכלכלים, אליהם יכול המשבר האמריקני להתדרדר. הכלכלן הראשי ב- Standard & Poor's, דיוויד וויס, מציג תסריט המתאר את חוסר התעניינותם של המשקיעים הזרים באגרות החוב הממשלתיות. כתוצאה מכך, תשואות האג"ח עולות ומשוכות את הריבית על המשכנתאות מעלה. ובתוך כך, שוק הדיור החבוט ממשיך להפגע.
מלבד הבעת דאגות נוספות בדבר מחירי האנרגיה הגואים, וויס הציג את הנתון המדאיג ביותר בתסריטו, שיעור אבטלה של 7.5% כבר בתחילת שנת 2009.
אדוורד מק'לווי, כלכלן בכיר בגולדמן זאקס, מצטרף לתסריטו של וויס ומוסיף כי התמ"ג האמריקני יכול לצנוח ב-2% עוד השנה. הפחד המרכזי של מק'לווי טמון בירידה נוספת של מחירי הבתים בארצות הברית. למעשה, כלכלני גולדמן זאקס ומריל לינץ צופים ירידה נוספת של 15% בערכי הבתים, זאת בנוסף לירידות הקודמות.
בנוסף, פול קזריאל, כלכלן ראשי ב- Northern Trust, ציין הכלכלה תמשיך להדרדר מטה יותר ממה שמצופה כעת. התחזית הקודרת של קזריאל מבוססת על אמונתו כי המחיקות אשר הציגו ענקיות הפיננסים בארצות הברית הם רק ההתחלה.
קזריאל הסביר כי אם הבנקים ידווחו על מחיקות נוספות בגין הלוואות הסאבפריים, הם יקשו על סקטור העסקי במתן אשראי ובכך ההידוק רק יחריף, כך שקיצוצי ריבית נוספים יהיו כבר חסרי טעם.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
