כלכלנים בכירים עדיין מודאגים: "בקלות ניתן לראות נפילה חופשית"
המשבר הכלכלי בארצות הברית עורר תהודות בכל העולם, החל מהבורסות באסיה דרך הקונגרס האמריקני ועד לבנקים המרכזים באירופה, כולם מפחדים מהסרטן הפיננסי של ארצות הברית. ואם זה לא מספיק, אז הנה הודעה מדאיגה יותר – המצב יכול עוד להחריף.
כלכלנים רבים מאמינים כי המיתון כבר כאן; במקרה הטוב הוא נמצא ממש מעבר לפינה, וילווה את מנוע הצמיחה הגדול בעולם בתקופה הקרובה – 2 עד 3 רבעונים. בד בבד, אותם כלכלנים מספקים תסריט איימים, בו הוצאות הצרכנים מצטמצמים באופן קיצוני, הפעילות העסקית מתהדקת, שיעור האבטלה מטפס לרמות הגבוהות מאילו המתארות מיתון סטנדרטי ומשברי האשראי ושוק הדיור מוסיפים בעיות נוספות למשק.
"אני בקלות יכול לראות את הכלכלה האמריקנית נכנסת למצב של נפילהחופשית", ציין דין בייקר, כלכלן ראשי ב- Economic and Policy Research". "הסכנות כעת הן: ירידות נוספת במחירי שוק הדיור וצימצום נוסף בהוצאות הצרכים"..
כלכלנים מובילים נוספים חושפים את תסריטי האימה הכלכלים, אליהם יכול המשבר האמריקני להתדרדר. הכלכלן הראשי ב- Standard & Poor's, דיוויד וויס, מציג תסריט המתאר את חוסר התעניינותם של המשקיעים הזרים באגרות החוב הממשלתיות. כתוצאה מכך, תשואות האג"ח עולות ומשוכות את הריבית על המשכנתאות מעלה. ובתוך כך, שוק הדיור החבוט ממשיך להפגע.
מלבד הבעת דאגות נוספות בדבר מחירי האנרגיה הגואים, וויס הציג את הנתון המדאיג ביותר בתסריטו, שיעור אבטלה של 7.5% כבר בתחילת שנת 2009.
אדוורד מק'לווי, כלכלן בכיר בגולדמן זאקס, מצטרף לתסריטו של וויס ומוסיף כי התמ"ג האמריקני יכול לצנוח ב-2% עוד השנה. הפחד המרכזי של מק'לווי טמון בירידה נוספת של מחירי הבתים בארצות הברית. למעשה, כלכלני גולדמן זאקס ומריל לינץ צופים ירידה נוספת של 15% בערכי הבתים, זאת בנוסף לירידות הקודמות.
בנוסף, פול קזריאל, כלכלן ראשי ב- Northern Trust, ציין הכלכלה תמשיך להדרדר מטה יותר ממה שמצופה כעת. התחזית הקודרת של קזריאל מבוססת על אמונתו כי המחיקות אשר הציגו ענקיות הפיננסים בארצות הברית הם רק ההתחלה.
קזריאל הסביר כי אם הבנקים ידווחו על מחיקות נוספות בגין הלוואות הסאבפריים, הם יקשו על סקטור העסקי במתן אשראי ובכך ההידוק רק יחריף, כך שקיצוצי ריבית נוספים יהיו כבר חסרי טעם.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
