מספר עצות למשקיע שמתקשה להירדם בלילה
נשאלת השאלה איך זה קורה שמפעם לפעם אנחנו נתפסים בבהלה במפולות מהסוג של הימים האחרונים? אנחנו אישית ושאר חברינו המשחקים בבורסה עברנו, בשלושים השנים האחרונות, מאורעות כאלו אין ספור וצריכים היינו, בתיאוריה, להיות רגועים, להתכונן ולנווט דרכנו בזעזועים כמו שייט מנוסה במורד נהר הקולראדו. בסה"כ הבהלה של הזמן האחרון בשווקים הפיננסיים מוזרה. מילא הצעירים והבלתי מנוסים אבל שהותיקים והמנוסים נופלים?
ממה בעצם נובע הפחד? הרי מי שמאמין בהמשכיות החיים על פני כדור הארץ צריך תמיד ללכת ולאסוף נכסים כשהם זולים, השאלה היחידה היא "מתי הנכס זול?". לניק היווני המנוח, אליל ההתערבויות מלאס וגאס, הייתה תשובה נהדרת, "נכסים תמיד זולים לקונה שמוכן להמתין". יפה, אבל אז שואלים, "כמה זמן להמתין?" והתשובה היחידה לכך היא, "כמה שיידרש".
עכשיו ננסה להסביר למה אנחנו מכוונים. העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים, פסימיים ואופטימיים. הראשונים ממתינים לחורבן כדור הארץ והאחרונים לביאת המשיח. אם נסתכל על הנושא באמצעות גרף נקבל עקומת פעמון. חצי העקומה מלא בפסימיים וחציה באופטימיים כאשר בקצוות נמצאים ה"מטורפים" (באמריקאית אומרים The Twilight people) שבמקרה של עולם ההשקעות הם מכונים "ספקולנטים". ללא החלוקה הזו אי אפשר היה לנהל בורסה. המבנה הזה, אופטימיים-פסימיים וספקולנטים יוצר, מפעם לפעם, זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים שמנסים לחזות איך ייגמר הזעזוע בעולם האמיתי.
עד כה, מאז החלו להפעיל את בורסת אמסטרדם במאה ה-16 האופטימיים צודקים וההוכחה לצדקתם היא במצב הכלכלי בעולם, כל משבר הסתיים בגאות כלכלית שהייתה גדולה מקודמותיה ואת זה אפשר לראות במדדים, תסתכלו על מדד הדאו ג'ונס מאז 1898 למשל והוא נראה כמו קו עולה של 45 מעלות.
היה מאלטוס עם התחזיות הרעב שלו והיו המשברים הנוראיים של 1929 וכו' אבל הכלכלה העולמית, בטח האמריקאית, המשיכה ותמשיך לצמוח כך שערך הנכסים, בטווח הארוך, ימשיך לעלות.
השאלה לפיכך היא, "מדוע? אם הכול מודעים לכך שמשברים מסתיימים בגאות, אנחנו עדים לתופעות של בהלה בשווקים". הרי ההאטה בארה"ב ברורה לכל משקיע מזה כשנה (מה? למשקיעים הסינים והיפנים אין אינטרנט? הם לא מודעים לתלותם בצרכן האמריקאי?) אז מה קרה דווקא בסוף השבוע שעבר שגרם למשקיעים לזרוק הכול ולברוח? זה כנראה עניין פסיכולוגי שקשור בגנים האנושיים ושמכריח משקיעים להגיב, בפראות, בתגובות לא רציונאליות על חדשות שמאשרות את מה שהם ידעו בברור כבר ממזמן. אנחנו קוראים לזה "אפקט ירידת האסימון". מעניין שגם התופעה הזו, של תגובה מטורפת, ידועה ומוכרת מקדמה דנן. ההצעה שלנו פשוטה, בפעם הבאה שזעזוע כזה יבוא סעו לנופש שבוע בצימר בגליל.
לאלו שבכל זאת מוכנים לנסות ולהתמודד עם מצבי חוסר הגיון שכאלו השאלה היא, "מתי לנסות ומה לקנות?". הניסיון שלנו מראה שזה מעשה איוולת לתת עצה למי שכל הרזרבות שלו במניות שהולכות ומצטמקות במהירות. העצה לכאלו היא, "לך לפי תחושות הבטן כי זה מה שתעשה גם עם העצה שלנו". מאידך, למשקיע הממוצע וההגיוני תהיה זו טעות שלא לנצל מצבי פאניקה על מנת לרכוש נכסים במחירים כלכליים יותר.
"המתי" היא השאלה הקשה כי לשווקים הפיננסיים חיים משלהם, כל רמת מחירים שנראית זולה היום יכולה להראות נורא יקרה מחר כי השיקולים שמשפיעים על המחירים בבורסה נשענים על הציפיות לעתיד ואלו משתנות במהירות. כאשר אומרים לכם ש"מניה נסחרת במחיר המזומן שלה וכדאי לקנות כי מקבלים את כל הפוטנציאל בחינם" עלול להסתבר לכם שלמרות ששום דבר לא השתנה בחברה המניה ממשיכה לרדת ונסחרת בחצי מערך המזומן בקופתה. זה בדיוק אותו הדבר אגב בדרך למעלה.
מניות סיליקום (SILC ) נסחרו, בקיץ 2002, בפחות ממחצית מערך המזומנים שהיו בקופת החברה. חודש מאוחר יותר ירד הערך ל - ¼ מהמזומן. בינואר 2003 הגיע ערך החברה לערך המזומנים שהחזיקה וכעת, 5 שנים מאוחר יותר ערך החברה הוא פי 5.3 משווי המזומנים בקופתה כאשר, לפני 3 חודשים בלבד, הגיע ערכה של החברה הזו לפי 13 מערך המזומנים שבקופה. כל זה אומר שה"גבול התחתון" או ה"גבול העליון" הם בעיני המשקיע בלבד. זה לגבי עיתוי הקניה או המכירה של מניות אבל מה לגבי, "מה לקנות? " או "מה למכור?".
כאן הדברים הרבה פחות מסובכים. בתקופות כמו של היום צריך להתרכז אך ורק במניות המייצגות את החברות "הטובות". מה זה "טובות"? זה החברות בעלות היסטוריה של ניהול טוב, צמיחה, שקיפות ושפועלות בנישות שתפגענה פחות ממיתון. מניות של חברות כאלו גם לא יורדות כחברותיהן הפחות טובות וגם לא עולות כמוהן. המשקיעים הותיקים יגידו לכם, "בעיתות כמו הנוכחית, של חשש ממיתון, קנה אך ורק את החברות המובילות בתחום שלהן ושהתחום נראה יציב גם בהאטה כלכלית.
מניות כמו אלטריה (MO ) והרה אנטרטיינמנט (HET ) הן המלצה קלאסית לתקופה הנוכחית, של כניסה להאטה. סיגריות וקזינו הם תחומים שנחשבים "חסיני מיתון" בארה"ב. אין לנו ספק שההכנסות של שתי החברות הללו יפרחו אם יהיה מיתון. "אל תגעו בוול מארט (WMT )" וכל חברות השדרוג הטכנולוגי גם הן טאבו, "מי ישדרג בעיתות של מיתון?". אבל חברות מהסוג של פייזר (PFE ), IBM (IBM ), מייקרוסופט (MSFT ) או בואינג (BA ), אם ערכן יפול חזק זו תהיה מציאה לטווח הארוך.
בין הישראליות בניו יורק היינו ממתינים כרגע לצוד רק 2 מניות וגם אלו רק לאחר ירידות משמעותיות, אלביט מערכות (ESLT ) וטבע (TEVA ). אלקטרוניקה ביטחונית ותרופות גנריות הן חסינות ממיתון.

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg)