מספר עצות למשקיע שמתקשה להירדם בלילה

שלמה גרינברג רואה תקופה נוספת של פאניקה, האם אפשר לנצל את המצב? להסתכל על הגרף של הדאו ג'ונס מאז 1898, לבחור את המניות ה"נכונות" ועוד
שלמה גרינברג |

נשאלת השאלה איך זה קורה שמפעם לפעם אנחנו נתפסים בבהלה במפולות מהסוג של הימים האחרונים? אנחנו אישית ושאר חברינו המשחקים בבורסה עברנו, בשלושים השנים האחרונות, מאורעות כאלו אין ספור וצריכים היינו, בתיאוריה, להיות רגועים, להתכונן ולנווט דרכנו בזעזועים כמו שייט מנוסה במורד נהר הקולראדו. בסה"כ הבהלה של הזמן האחרון בשווקים הפיננסיים מוזרה. מילא הצעירים והבלתי מנוסים אבל שהותיקים והמנוסים נופלים?

ממה בעצם נובע הפחד? הרי מי שמאמין בהמשכיות החיים על פני כדור הארץ צריך תמיד ללכת ולאסוף נכסים כשהם זולים, השאלה היחידה היא "מתי הנכס זול?". לניק היווני המנוח, אליל ההתערבויות מלאס וגאס, הייתה תשובה נהדרת, "נכסים תמיד זולים לקונה שמוכן להמתין". יפה, אבל אז שואלים, "כמה זמן להמתין?" והתשובה היחידה לכך היא, "כמה שיידרש".

עכשיו ננסה להסביר למה אנחנו מכוונים. העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים, פסימיים ואופטימיים. הראשונים ממתינים לחורבן כדור הארץ והאחרונים לביאת המשיח. אם נסתכל על הנושא באמצעות גרף נקבל עקומת פעמון. חצי העקומה מלא בפסימיים וחציה באופטימיים כאשר בקצוות נמצאים ה"מטורפים" (באמריקאית אומרים The Twilight people) שבמקרה של עולם ההשקעות הם מכונים "ספקולנטים". ללא החלוקה הזו אי אפשר היה לנהל בורסה. המבנה הזה, אופטימיים-פסימיים וספקולנטים יוצר, מפעם לפעם, זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים שמנסים לחזות איך ייגמר הזעזוע בעולם האמיתי.

עד כה, מאז החלו להפעיל את בורסת אמסטרדם במאה ה-16 האופטימיים צודקים וההוכחה לצדקתם היא במצב הכלכלי בעולם, כל משבר הסתיים בגאות כלכלית שהייתה גדולה מקודמותיה ואת זה אפשר לראות במדדים, תסתכלו על מדד הדאו ג'ונס מאז 1898 למשל והוא נראה כמו קו עולה של 45 מעלות.

היה מאלטוס עם התחזיות הרעב שלו והיו המשברים הנוראיים של 1929 וכו' אבל הכלכלה העולמית, בטח האמריקאית, המשיכה ותמשיך לצמוח כך שערך הנכסים, בטווח הארוך, ימשיך לעלות.

השאלה לפיכך היא, "מדוע? אם הכול מודעים לכך שמשברים מסתיימים בגאות, אנחנו עדים לתופעות של בהלה בשווקים". הרי ההאטה בארה"ב ברורה לכל משקיע מזה כשנה (מה? למשקיעים הסינים והיפנים אין אינטרנט? הם לא מודעים לתלותם בצרכן האמריקאי?) אז מה קרה דווקא בסוף השבוע שעבר שגרם למשקיעים לזרוק הכול ולברוח? זה כנראה עניין פסיכולוגי שקשור בגנים האנושיים ושמכריח משקיעים להגיב, בפראות, בתגובות לא רציונאליות על חדשות שמאשרות את מה שהם ידעו בברור כבר ממזמן. אנחנו קוראים לזה "אפקט ירידת האסימון". מעניין שגם התופעה הזו, של תגובה מטורפת, ידועה ומוכרת מקדמה דנן. ההצעה שלנו פשוטה, בפעם הבאה שזעזוע כזה יבוא סעו לנופש שבוע בצימר בגליל.

לאלו שבכל זאת מוכנים לנסות ולהתמודד עם מצבי חוסר הגיון שכאלו השאלה היא, "מתי לנסות ומה לקנות?". הניסיון שלנו מראה שזה מעשה איוולת לתת עצה למי שכל הרזרבות שלו במניות שהולכות ומצטמקות במהירות. העצה לכאלו היא, "לך לפי תחושות הבטן כי זה מה שתעשה גם עם העצה שלנו". מאידך, למשקיע הממוצע וההגיוני תהיה זו טעות שלא לנצל מצבי פאניקה על מנת לרכוש נכסים במחירים כלכליים יותר.

"המתי" היא השאלה הקשה כי לשווקים הפיננסיים חיים משלהם, כל רמת מחירים שנראית זולה היום יכולה להראות נורא יקרה מחר כי השיקולים שמשפיעים על המחירים בבורסה נשענים על הציפיות לעתיד ואלו משתנות במהירות. כאשר אומרים לכם ש"מניה נסחרת במחיר המזומן שלה וכדאי לקנות כי מקבלים את כל הפוטנציאל בחינם" עלול להסתבר לכם שלמרות ששום דבר לא השתנה בחברה המניה ממשיכה לרדת ונסחרת בחצי מערך המזומן בקופתה. זה בדיוק אותו הדבר אגב בדרך למעלה.

מניות סיליקום (SILC ) נסחרו, בקיץ 2002, בפחות ממחצית מערך המזומנים שהיו בקופת החברה. חודש מאוחר יותר ירד הערך ל - ¼ מהמזומן. בינואר 2003 הגיע ערך החברה לערך המזומנים שהחזיקה וכעת, 5 שנים מאוחר יותר ערך החברה הוא פי 5.3 משווי המזומנים בקופתה כאשר, לפני 3 חודשים בלבד, הגיע ערכה של החברה הזו לפי 13 מערך המזומנים שבקופה. כל זה אומר שה"גבול התחתון" או ה"גבול העליון" הם בעיני המשקיע בלבד. זה לגבי עיתוי הקניה או המכירה של מניות אבל מה לגבי, "מה לקנות? " או "מה למכור?".

כאן הדברים הרבה פחות מסובכים. בתקופות כמו של היום צריך להתרכז אך ורק במניות המייצגות את החברות "הטובות". מה זה "טובות"? זה החברות בעלות היסטוריה של ניהול טוב, צמיחה, שקיפות ושפועלות בנישות שתפגענה פחות ממיתון. מניות של חברות כאלו גם לא יורדות כחברותיהן הפחות טובות וגם לא עולות כמוהן. המשקיעים הותיקים יגידו לכם, "בעיתות כמו הנוכחית, של חשש ממיתון, קנה אך ורק את החברות המובילות בתחום שלהן ושהתחום נראה יציב גם בהאטה כלכלית.

מניות כמו אלטריה (MO ) והרה אנטרטיינמנט (HET ) הן המלצה קלאסית לתקופה הנוכחית, של כניסה להאטה. סיגריות וקזינו הם תחומים שנחשבים "חסיני מיתון" בארה"ב. אין לנו ספק שההכנסות של שתי החברות הללו יפרחו אם יהיה מיתון. "אל תגעו בוול מארט (WMT )" וכל חברות השדרוג הטכנולוגי גם הן טאבו, "מי ישדרג בעיתות של מיתון?". אבל חברות מהסוג של פייזר (PFE ), IBM (IBM ), מייקרוסופט (MSFT ) או בואינג (BA ), אם ערכן יפול חזק זו תהיה מציאה לטווח הארוך.

בין הישראליות בניו יורק היינו ממתינים כרגע לצוד רק 2 מניות וגם אלו רק לאחר ירידות משמעותיות, אלביט מערכות (ESLT ) וטבע (TEVA ). אלקטרוניקה ביטחונית ותרופות גנריות הן חסינות ממיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?

הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אמיר ירון ריבית

הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית. 

ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד. 

האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה  היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים. 

איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם? 

ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:

נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.