מספר עצות למשקיע שמתקשה להירדם בלילה

שלמה גרינברג רואה תקופה נוספת של פאניקה, האם אפשר לנצל את המצב? להסתכל על הגרף של הדאו ג'ונס מאז 1898, לבחור את המניות ה"נכונות" ועוד
שלמה גרינברג |

נשאלת השאלה איך זה קורה שמפעם לפעם אנחנו נתפסים בבהלה במפולות מהסוג של הימים האחרונים? אנחנו אישית ושאר חברינו המשחקים בבורסה עברנו, בשלושים השנים האחרונות, מאורעות כאלו אין ספור וצריכים היינו, בתיאוריה, להיות רגועים, להתכונן ולנווט דרכנו בזעזועים כמו שייט מנוסה במורד נהר הקולראדו. בסה"כ הבהלה של הזמן האחרון בשווקים הפיננסיים מוזרה. מילא הצעירים והבלתי מנוסים אבל שהותיקים והמנוסים נופלים?

ממה בעצם נובע הפחד? הרי מי שמאמין בהמשכיות החיים על פני כדור הארץ צריך תמיד ללכת ולאסוף נכסים כשהם זולים, השאלה היחידה היא "מתי הנכס זול?". לניק היווני המנוח, אליל ההתערבויות מלאס וגאס, הייתה תשובה נהדרת, "נכסים תמיד זולים לקונה שמוכן להמתין". יפה, אבל אז שואלים, "כמה זמן להמתין?" והתשובה היחידה לכך היא, "כמה שיידרש".

עכשיו ננסה להסביר למה אנחנו מכוונים. העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים, פסימיים ואופטימיים. הראשונים ממתינים לחורבן כדור הארץ והאחרונים לביאת המשיח. אם נסתכל על הנושא באמצעות גרף נקבל עקומת פעמון. חצי העקומה מלא בפסימיים וחציה באופטימיים כאשר בקצוות נמצאים ה"מטורפים" (באמריקאית אומרים The Twilight people) שבמקרה של עולם ההשקעות הם מכונים "ספקולנטים". ללא החלוקה הזו אי אפשר היה לנהל בורסה. המבנה הזה, אופטימיים-פסימיים וספקולנטים יוצר, מפעם לפעם, זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים שמנסים לחזות איך ייגמר הזעזוע בעולם האמיתי.

עד כה, מאז החלו להפעיל את בורסת אמסטרדם במאה ה-16 האופטימיים צודקים וההוכחה לצדקתם היא במצב הכלכלי בעולם, כל משבר הסתיים בגאות כלכלית שהייתה גדולה מקודמותיה ואת זה אפשר לראות במדדים, תסתכלו על מדד הדאו ג'ונס מאז 1898 למשל והוא נראה כמו קו עולה של 45 מעלות.

היה מאלטוס עם התחזיות הרעב שלו והיו המשברים הנוראיים של 1929 וכו' אבל הכלכלה העולמית, בטח האמריקאית, המשיכה ותמשיך לצמוח כך שערך הנכסים, בטווח הארוך, ימשיך לעלות.

השאלה לפיכך היא, "מדוע? אם הכול מודעים לכך שמשברים מסתיימים בגאות, אנחנו עדים לתופעות של בהלה בשווקים". הרי ההאטה בארה"ב ברורה לכל משקיע מזה כשנה (מה? למשקיעים הסינים והיפנים אין אינטרנט? הם לא מודעים לתלותם בצרכן האמריקאי?) אז מה קרה דווקא בסוף השבוע שעבר שגרם למשקיעים לזרוק הכול ולברוח? זה כנראה עניין פסיכולוגי שקשור בגנים האנושיים ושמכריח משקיעים להגיב, בפראות, בתגובות לא רציונאליות על חדשות שמאשרות את מה שהם ידעו בברור כבר ממזמן. אנחנו קוראים לזה "אפקט ירידת האסימון". מעניין שגם התופעה הזו, של תגובה מטורפת, ידועה ומוכרת מקדמה דנן. ההצעה שלנו פשוטה, בפעם הבאה שזעזוע כזה יבוא סעו לנופש שבוע בצימר בגליל.

לאלו שבכל זאת מוכנים לנסות ולהתמודד עם מצבי חוסר הגיון שכאלו השאלה היא, "מתי לנסות ומה לקנות?". הניסיון שלנו מראה שזה מעשה איוולת לתת עצה למי שכל הרזרבות שלו במניות שהולכות ומצטמקות במהירות. העצה לכאלו היא, "לך לפי תחושות הבטן כי זה מה שתעשה גם עם העצה שלנו". מאידך, למשקיע הממוצע וההגיוני תהיה זו טעות שלא לנצל מצבי פאניקה על מנת לרכוש נכסים במחירים כלכליים יותר.

"המתי" היא השאלה הקשה כי לשווקים הפיננסיים חיים משלהם, כל רמת מחירים שנראית זולה היום יכולה להראות נורא יקרה מחר כי השיקולים שמשפיעים על המחירים בבורסה נשענים על הציפיות לעתיד ואלו משתנות במהירות. כאשר אומרים לכם ש"מניה נסחרת במחיר המזומן שלה וכדאי לקנות כי מקבלים את כל הפוטנציאל בחינם" עלול להסתבר לכם שלמרות ששום דבר לא השתנה בחברה המניה ממשיכה לרדת ונסחרת בחצי מערך המזומן בקופתה. זה בדיוק אותו הדבר אגב בדרך למעלה.

מניות סיליקום (SILC ) נסחרו, בקיץ 2002, בפחות ממחצית מערך המזומנים שהיו בקופת החברה. חודש מאוחר יותר ירד הערך ל - ¼ מהמזומן. בינואר 2003 הגיע ערך החברה לערך המזומנים שהחזיקה וכעת, 5 שנים מאוחר יותר ערך החברה הוא פי 5.3 משווי המזומנים בקופתה כאשר, לפני 3 חודשים בלבד, הגיע ערכה של החברה הזו לפי 13 מערך המזומנים שבקופה. כל זה אומר שה"גבול התחתון" או ה"גבול העליון" הם בעיני המשקיע בלבד. זה לגבי עיתוי הקניה או המכירה של מניות אבל מה לגבי, "מה לקנות? " או "מה למכור?".

כאן הדברים הרבה פחות מסובכים. בתקופות כמו של היום צריך להתרכז אך ורק במניות המייצגות את החברות "הטובות". מה זה "טובות"? זה החברות בעלות היסטוריה של ניהול טוב, צמיחה, שקיפות ושפועלות בנישות שתפגענה פחות ממיתון. מניות של חברות כאלו גם לא יורדות כחברותיהן הפחות טובות וגם לא עולות כמוהן. המשקיעים הותיקים יגידו לכם, "בעיתות כמו הנוכחית, של חשש ממיתון, קנה אך ורק את החברות המובילות בתחום שלהן ושהתחום נראה יציב גם בהאטה כלכלית.

מניות כמו אלטריה (MO ) והרה אנטרטיינמנט (HET ) הן המלצה קלאסית לתקופה הנוכחית, של כניסה להאטה. סיגריות וקזינו הם תחומים שנחשבים "חסיני מיתון" בארה"ב. אין לנו ספק שההכנסות של שתי החברות הללו יפרחו אם יהיה מיתון. "אל תגעו בוול מארט (WMT )" וכל חברות השדרוג הטכנולוגי גם הן טאבו, "מי ישדרג בעיתות של מיתון?". אבל חברות מהסוג של פייזר (PFE ), IBM (IBM ), מייקרוסופט (MSFT ) או בואינג (BA ), אם ערכן יפול חזק זו תהיה מציאה לטווח הארוך.

בין הישראליות בניו יורק היינו ממתינים כרגע לצוד רק 2 מניות וגם אלו רק לאחר ירידות משמעותיות, אלביט מערכות (ESLT ) וטבע (TEVA ). אלקטרוניקה ביטחונית ותרופות גנריות הן חסינות ממיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':