מספר עצות למשקיע שמתקשה להירדם בלילה

שלמה גרינברג רואה תקופה נוספת של פאניקה, האם אפשר לנצל את המצב? להסתכל על הגרף של הדאו ג'ונס מאז 1898, לבחור את המניות ה"נכונות" ועוד
שלמה גרינברג |

נשאלת השאלה איך זה קורה שמפעם לפעם אנחנו נתפסים בבהלה במפולות מהסוג של הימים האחרונים? אנחנו אישית ושאר חברינו המשחקים בבורסה עברנו, בשלושים השנים האחרונות, מאורעות כאלו אין ספור וצריכים היינו, בתיאוריה, להיות רגועים, להתכונן ולנווט דרכנו בזעזועים כמו שייט מנוסה במורד נהר הקולראדו. בסה"כ הבהלה של הזמן האחרון בשווקים הפיננסיים מוזרה. מילא הצעירים והבלתי מנוסים אבל שהותיקים והמנוסים נופלים?

ממה בעצם נובע הפחד? הרי מי שמאמין בהמשכיות החיים על פני כדור הארץ צריך תמיד ללכת ולאסוף נכסים כשהם זולים, השאלה היחידה היא "מתי הנכס זול?". לניק היווני המנוח, אליל ההתערבויות מלאס וגאס, הייתה תשובה נהדרת, "נכסים תמיד זולים לקונה שמוכן להמתין". יפה, אבל אז שואלים, "כמה זמן להמתין?" והתשובה היחידה לכך היא, "כמה שיידרש".

עכשיו ננסה להסביר למה אנחנו מכוונים. העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים, פסימיים ואופטימיים. הראשונים ממתינים לחורבן כדור הארץ והאחרונים לביאת המשיח. אם נסתכל על הנושא באמצעות גרף נקבל עקומת פעמון. חצי העקומה מלא בפסימיים וחציה באופטימיים כאשר בקצוות נמצאים ה"מטורפים" (באמריקאית אומרים The Twilight people) שבמקרה של עולם ההשקעות הם מכונים "ספקולנטים". ללא החלוקה הזו אי אפשר היה לנהל בורסה. המבנה הזה, אופטימיים-פסימיים וספקולנטים יוצר, מפעם לפעם, זעזועים גדולים בשווקים הפיננסיים שמנסים לחזות איך ייגמר הזעזוע בעולם האמיתי.

עד כה, מאז החלו להפעיל את בורסת אמסטרדם במאה ה-16 האופטימיים צודקים וההוכחה לצדקתם היא במצב הכלכלי בעולם, כל משבר הסתיים בגאות כלכלית שהייתה גדולה מקודמותיה ואת זה אפשר לראות במדדים, תסתכלו על מדד הדאו ג'ונס מאז 1898 למשל והוא נראה כמו קו עולה של 45 מעלות.

היה מאלטוס עם התחזיות הרעב שלו והיו המשברים הנוראיים של 1929 וכו' אבל הכלכלה העולמית, בטח האמריקאית, המשיכה ותמשיך לצמוח כך שערך הנכסים, בטווח הארוך, ימשיך לעלות.

השאלה לפיכך היא, "מדוע? אם הכול מודעים לכך שמשברים מסתיימים בגאות, אנחנו עדים לתופעות של בהלה בשווקים". הרי ההאטה בארה"ב ברורה לכל משקיע מזה כשנה (מה? למשקיעים הסינים והיפנים אין אינטרנט? הם לא מודעים לתלותם בצרכן האמריקאי?) אז מה קרה דווקא בסוף השבוע שעבר שגרם למשקיעים לזרוק הכול ולברוח? זה כנראה עניין פסיכולוגי שקשור בגנים האנושיים ושמכריח משקיעים להגיב, בפראות, בתגובות לא רציונאליות על חדשות שמאשרות את מה שהם ידעו בברור כבר ממזמן. אנחנו קוראים לזה "אפקט ירידת האסימון". מעניין שגם התופעה הזו, של תגובה מטורפת, ידועה ומוכרת מקדמה דנן. ההצעה שלנו פשוטה, בפעם הבאה שזעזוע כזה יבוא סעו לנופש שבוע בצימר בגליל.

לאלו שבכל זאת מוכנים לנסות ולהתמודד עם מצבי חוסר הגיון שכאלו השאלה היא, "מתי לנסות ומה לקנות?". הניסיון שלנו מראה שזה מעשה איוולת לתת עצה למי שכל הרזרבות שלו במניות שהולכות ומצטמקות במהירות. העצה לכאלו היא, "לך לפי תחושות הבטן כי זה מה שתעשה גם עם העצה שלנו". מאידך, למשקיע הממוצע וההגיוני תהיה זו טעות שלא לנצל מצבי פאניקה על מנת לרכוש נכסים במחירים כלכליים יותר.

"המתי" היא השאלה הקשה כי לשווקים הפיננסיים חיים משלהם, כל רמת מחירים שנראית זולה היום יכולה להראות נורא יקרה מחר כי השיקולים שמשפיעים על המחירים בבורסה נשענים על הציפיות לעתיד ואלו משתנות במהירות. כאשר אומרים לכם ש"מניה נסחרת במחיר המזומן שלה וכדאי לקנות כי מקבלים את כל הפוטנציאל בחינם" עלול להסתבר לכם שלמרות ששום דבר לא השתנה בחברה המניה ממשיכה לרדת ונסחרת בחצי מערך המזומן בקופתה. זה בדיוק אותו הדבר אגב בדרך למעלה.

מניות סיליקום (SILC ) נסחרו, בקיץ 2002, בפחות ממחצית מערך המזומנים שהיו בקופת החברה. חודש מאוחר יותר ירד הערך ל - ¼ מהמזומן. בינואר 2003 הגיע ערך החברה לערך המזומנים שהחזיקה וכעת, 5 שנים מאוחר יותר ערך החברה הוא פי 5.3 משווי המזומנים בקופתה כאשר, לפני 3 חודשים בלבד, הגיע ערכה של החברה הזו לפי 13 מערך המזומנים שבקופה. כל זה אומר שה"גבול התחתון" או ה"גבול העליון" הם בעיני המשקיע בלבד. זה לגבי עיתוי הקניה או המכירה של מניות אבל מה לגבי, "מה לקנות? " או "מה למכור?".

כאן הדברים הרבה פחות מסובכים. בתקופות כמו של היום צריך להתרכז אך ורק במניות המייצגות את החברות "הטובות". מה זה "טובות"? זה החברות בעלות היסטוריה של ניהול טוב, צמיחה, שקיפות ושפועלות בנישות שתפגענה פחות ממיתון. מניות של חברות כאלו גם לא יורדות כחברותיהן הפחות טובות וגם לא עולות כמוהן. המשקיעים הותיקים יגידו לכם, "בעיתות כמו הנוכחית, של חשש ממיתון, קנה אך ורק את החברות המובילות בתחום שלהן ושהתחום נראה יציב גם בהאטה כלכלית.

מניות כמו אלטריה (MO ) והרה אנטרטיינמנט (HET ) הן המלצה קלאסית לתקופה הנוכחית, של כניסה להאטה. סיגריות וקזינו הם תחומים שנחשבים "חסיני מיתון" בארה"ב. אין לנו ספק שההכנסות של שתי החברות הללו יפרחו אם יהיה מיתון. "אל תגעו בוול מארט (WMT )" וכל חברות השדרוג הטכנולוגי גם הן טאבו, "מי ישדרג בעיתות של מיתון?". אבל חברות מהסוג של פייזר (PFE ), IBM (IBM ), מייקרוסופט (MSFT ) או בואינג (BA ), אם ערכן יפול חזק זו תהיה מציאה לטווח הארוך.

בין הישראליות בניו יורק היינו ממתינים כרגע לצוד רק 2 מניות וגם אלו רק לאחר ירידות משמעותיות, אלביט מערכות (ESLT ) וטבע (TEVA ). אלקטרוניקה ביטחונית ותרופות גנריות הן חסינות ממיתון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חן שרייבר  (ניב קנטור)חן שרייבר (ניב קנטור)

59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל

רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור

מנדי הניג |

יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.

מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה. 

על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל

שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.

בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.