למה ישראל יורדת פחות? "רק" עד 3.3% ביום
אחת התופעות הראויות לציון לאחרונה היא התנודתיות הנמוכה יחסית וירידות השערים החריפות פחות שפקדו את שוק המניות בישראל בהשוואה לשווקים אחרים. במיוחד אמורים הדברים לגבי השווקים מתעוררים, עמם נמנית ישראל.
הדבר מרשים עוד יותר על רקע מספר המלצות לא חיוביות, בלשון המעטה, על שוק המניות בישראל שהגיעו לאחרונה מבתי השקעות זרים. כך, לפי ליהמן ברדרס, הסנטימנט של הזרים לשוק המקומי נחלש. לפי סיטי, ישראל שוק הגנתי ומוצע להדיר רגליים ממנו ב 2008. ברקע – זיקה לארה"ב וביצועי חסר מאז קיץ 2007. לבסוף, מריל לינץ' חוששת כי השוק יציע תשואה חד ספרתית נמוכה ב 2008 וגם היא תתנקז למספר בודד של חברות. הסיבה: החולשה במכירות בחו"ל תהייה דומיננטית יותר מהעלייה בצריכה המקומית וכך השוק הישראלי ישתרך אחר המתעוררים, שיציעו 15% עד 20%.
כיצד ניתן להסביר זאת? ניתן לציין, בין השאר, דווקא את אופיו ההגנתי של המשק, שהיה אמור לעמוד לו לרועץ כאשר ציפו לשנה נוספת של ביצועי יתר בשווקים המתעוררים. עתה, לאחר הירידות התלולות והעצבנות הרבה שפקדה שווקים אלה, החלו ציפיות אלו להישחק. לדוגמא, לפי UBS הנסיבות בשווקים המתעוררים השתנו לרעה, הסביבה הכלכלית הפכה מאתגרת יותר וההקצאה המוצעת הונמכה מ"יתר" ל"שוק". החיפוש אחר שווקים/מגזרים הגנתיים משחק לטובת השוק המקומי.
שנית, המשק ממשיך להציג נתונים מעולים. די אם נציין את העלייה החזקה במדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, שנמצא במתאם גבוה עם התוצר העסקי. עלייה חדה בת 1.2% נרשמה במדד זה בחודש דצמבר. העליות בחודשים אוקטובר ונובמבר תוקנו כלפי מעלה ב 0.8 נקודת אחוז, במצטבר. המדד זינק ב 8.3% אשתקד. לא רבים ציינו כי ב 12 החודשים האחרונים (דצמבר מול דצמבר) זינק המדד ביותר מ 10%. נתונים אלו הפתיעו לטובה והצטרפו לנתוני התעסוקה שציירו משק הקרוב, למעשה, לתעסוקה מלאה. גם נתוני הייצור והייצוא התעשייתי לא אכזבו.
נתונים אלו מרשימים בפני עצמם, אך כאשר משווים אותם לנתונים דומים במשקים רבים אחרים, התמונה המצטיירת חיובית אף יותר.
התמהיל של משק הנחשב הגנתי בתקופות סוערות בשווקים מחד, עם מדיניות פיסיקאלית ומוניטארית אמינה ושיפור של ממש ביחסי החוב שלו, יחד עם נתונים מאקרו כלכליים טובים ומספר חברות דגל, עושה את העבודה עבור השוק המקומי.
עם זאת, יש לזכור: בתקופה בה פער התוצר בארץ נמוך מאוד, שוק הדיור מציג תמונה ברורה של עודף ביקוש (כפי שעולה מנתוני מדד משכן שפורסם היום, לדוגמא) והמשק חשוף למחירי הקומודיטיז הגבוהים, יש צורך להישמר מפני סימנים להתחממות אינפלציונית. גם הסביבה הביטחונית והגיאו פוליטית הופכת בעייתית יותר ועלולה לעמוד למשק לרועץ בהמשך הדרך. לכן, התמונה החיובית הנוכחית צריכה להיות מנוצלת כל עוד היא נמשכת.
כמו כן, אם למרות שבשנה שעברה התמ"ג העסקי עלה בשיעור חד, ובכל זאת פיזור העליות בשוק המניות היה נמוך מאוד, מדובר בגורם שלא ניתן להתעלם ממנו בהמשך הדרך. אנו צריכים לשאוף שישראל תמשיך להוות שוק יעד בפני עצמו ולאו דווקא ברירת מחדל כשמשקים מתחרים נקלעים לצרות.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
