למה ישראל יורדת פחות? "רק" עד 3.3% ביום

רונן מנחם, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות, על הירידות שרשמה ישראל מאז תחילת השנה
רונן מנחם |

אחת התופעות הראויות לציון לאחרונה היא התנודתיות הנמוכה יחסית וירידות השערים החריפות פחות שפקדו את שוק המניות בישראל בהשוואה לשווקים אחרים. במיוחד אמורים הדברים לגבי השווקים מתעוררים, עמם נמנית ישראל.

הדבר מרשים עוד יותר על רקע מספר המלצות לא חיוביות, בלשון המעטה, על שוק המניות בישראל שהגיעו לאחרונה מבתי השקעות זרים. כך, לפי ליהמן ברדרס, הסנטימנט של הזרים לשוק המקומי נחלש. לפי סיטי, ישראל שוק הגנתי ומוצע להדיר רגליים ממנו ב 2008. ברקע – זיקה לארה"ב וביצועי חסר מאז קיץ 2007. לבסוף, מריל לינץ' חוששת כי השוק יציע תשואה חד ספרתית נמוכה ב 2008 וגם היא תתנקז למספר בודד של חברות. הסיבה: החולשה במכירות בחו"ל תהייה דומיננטית יותר מהעלייה בצריכה המקומית וכך השוק הישראלי ישתרך אחר המתעוררים, שיציעו 15% עד 20%.

כיצד ניתן להסביר זאת? ניתן לציין, בין השאר, דווקא את אופיו ההגנתי של המשק, שהיה אמור לעמוד לו לרועץ כאשר ציפו לשנה נוספת של ביצועי יתר בשווקים המתעוררים. עתה, לאחר הירידות התלולות והעצבנות הרבה שפקדה שווקים אלה, החלו ציפיות אלו להישחק. לדוגמא, לפי UBS‏ הנסיבות בשווקים המתעוררים השתנו לרעה, הסביבה הכלכלית הפכה מאתגרת יותר וההקצאה המוצעת הונמכה מ"יתר" ל"שוק". החיפוש אחר שווקים/מגזרים הגנתיים משחק לטובת השוק המקומי.

שנית, המשק ממשיך להציג נתונים מעולים. די אם נציין את העלייה החזקה במדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, שנמצא במתאם גבוה עם התוצר העסקי. עלייה חדה בת 1.2% נרשמה במדד זה בחודש דצמבר. העליות בחודשים אוקטובר ונובמבר תוקנו כלפי מעלה ב 0.8 נקודת אחוז, במצטבר. המדד זינק ב 8.3% אשתקד. לא רבים ציינו כי ב 12 החודשים האחרונים (דצמבר מול דצמבר) זינק המדד ביותר מ 10%. נתונים אלו הפתיעו לטובה והצטרפו לנתוני התעסוקה שציירו משק הקרוב, למעשה, לתעסוקה מלאה. גם נתוני הייצור והייצוא התעשייתי לא אכזבו.

נתונים אלו מרשימים בפני עצמם, אך כאשר משווים אותם לנתונים דומים במשקים רבים אחרים, התמונה המצטיירת חיובית אף יותר.

התמהיל של משק הנחשב הגנתי בתקופות סוערות בשווקים מחד, עם מדיניות פיסיקאלית ומוניטארית אמינה ושיפור של ממש ביחסי החוב שלו, יחד עם נתונים מאקרו כלכליים טובים ומספר חברות דגל, עושה את העבודה עבור השוק המקומי.

עם זאת, יש לזכור: בתקופה בה פער התוצר בארץ נמוך מאוד, שוק הדיור מציג תמונה ברורה של עודף ביקוש (כפי שעולה מנתוני מדד משכן שפורסם היום, לדוגמא) והמשק חשוף למחירי הקומודיטיז הגבוהים, יש צורך להישמר מפני סימנים להתחממות אינפלציונית. גם הסביבה הביטחונית והגיאו פוליטית הופכת בעייתית יותר ועלולה לעמוד למשק לרועץ בהמשך הדרך. לכן, התמונה החיובית הנוכחית צריכה להיות מנוצלת כל עוד היא נמשכת.

כמו כן, אם למרות שבשנה שעברה התמ"ג העסקי עלה בשיעור חד, ובכל זאת פיזור העליות בשוק המניות היה נמוך מאוד, מדובר בגורם שלא ניתן להתעלם ממנו בהמשך הדרך. אנו צריכים לשאוף שישראל תמשיך להוות שוק יעד בפני עצמו ולאו דווקא ברירת מחדל כשמשקים מתחרים נקלעים לצרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.