למה ישראל יורדת פחות? "רק" עד 3.3% ביום
אחת התופעות הראויות לציון לאחרונה היא התנודתיות הנמוכה יחסית וירידות השערים החריפות פחות שפקדו את שוק המניות בישראל בהשוואה לשווקים אחרים. במיוחד אמורים הדברים לגבי השווקים מתעוררים, עמם נמנית ישראל.
הדבר מרשים עוד יותר על רקע מספר המלצות לא חיוביות, בלשון המעטה, על שוק המניות בישראל שהגיעו לאחרונה מבתי השקעות זרים. כך, לפי ליהמן ברדרס, הסנטימנט של הזרים לשוק המקומי נחלש. לפי סיטי, ישראל שוק הגנתי ומוצע להדיר רגליים ממנו ב 2008. ברקע – זיקה לארה"ב וביצועי חסר מאז קיץ 2007. לבסוף, מריל לינץ' חוששת כי השוק יציע תשואה חד ספרתית נמוכה ב 2008 וגם היא תתנקז למספר בודד של חברות. הסיבה: החולשה במכירות בחו"ל תהייה דומיננטית יותר מהעלייה בצריכה המקומית וכך השוק הישראלי ישתרך אחר המתעוררים, שיציעו 15% עד 20%.
כיצד ניתן להסביר זאת? ניתן לציין, בין השאר, דווקא את אופיו ההגנתי של המשק, שהיה אמור לעמוד לו לרועץ כאשר ציפו לשנה נוספת של ביצועי יתר בשווקים המתעוררים. עתה, לאחר הירידות התלולות והעצבנות הרבה שפקדה שווקים אלה, החלו ציפיות אלו להישחק. לדוגמא, לפי UBS הנסיבות בשווקים המתעוררים השתנו לרעה, הסביבה הכלכלית הפכה מאתגרת יותר וההקצאה המוצעת הונמכה מ"יתר" ל"שוק". החיפוש אחר שווקים/מגזרים הגנתיים משחק לטובת השוק המקומי.
שנית, המשק ממשיך להציג נתונים מעולים. די אם נציין את העלייה החזקה במדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, שנמצא במתאם גבוה עם התוצר העסקי. עלייה חדה בת 1.2% נרשמה במדד זה בחודש דצמבר. העליות בחודשים אוקטובר ונובמבר תוקנו כלפי מעלה ב 0.8 נקודת אחוז, במצטבר. המדד זינק ב 8.3% אשתקד. לא רבים ציינו כי ב 12 החודשים האחרונים (דצמבר מול דצמבר) זינק המדד ביותר מ 10%. נתונים אלו הפתיעו לטובה והצטרפו לנתוני התעסוקה שציירו משק הקרוב, למעשה, לתעסוקה מלאה. גם נתוני הייצור והייצוא התעשייתי לא אכזבו.
נתונים אלו מרשימים בפני עצמם, אך כאשר משווים אותם לנתונים דומים במשקים רבים אחרים, התמונה המצטיירת חיובית אף יותר.
התמהיל של משק הנחשב הגנתי בתקופות סוערות בשווקים מחד, עם מדיניות פיסיקאלית ומוניטארית אמינה ושיפור של ממש ביחסי החוב שלו, יחד עם נתונים מאקרו כלכליים טובים ומספר חברות דגל, עושה את העבודה עבור השוק המקומי.
עם זאת, יש לזכור: בתקופה בה פער התוצר בארץ נמוך מאוד, שוק הדיור מציג תמונה ברורה של עודף ביקוש (כפי שעולה מנתוני מדד משכן שפורסם היום, לדוגמא) והמשק חשוף למחירי הקומודיטיז הגבוהים, יש צורך להישמר מפני סימנים להתחממות אינפלציונית. גם הסביבה הביטחונית והגיאו פוליטית הופכת בעייתית יותר ועלולה לעמוד למשק לרועץ בהמשך הדרך. לכן, התמונה החיובית הנוכחית צריכה להיות מנוצלת כל עוד היא נמשכת.
כמו כן, אם למרות שבשנה שעברה התמ"ג העסקי עלה בשיעור חד, ובכל זאת פיזור העליות בשוק המניות היה נמוך מאוד, מדובר בגורם שלא ניתן להתעלם ממנו בהמשך הדרך. אנו צריכים לשאוף שישראל תמשיך להוות שוק יעד בפני עצמו ולאו דווקא ברירת מחדל כשמשקים מתחרים נקלעים לצרות.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
