למה ישראל יורדת פחות? "רק" עד 3.3% ביום

רונן מנחם, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות, על הירידות שרשמה ישראל מאז תחילת השנה
רונן מנחם |

אחת התופעות הראויות לציון לאחרונה היא התנודתיות הנמוכה יחסית וירידות השערים החריפות פחות שפקדו את שוק המניות בישראל בהשוואה לשווקים אחרים. במיוחד אמורים הדברים לגבי השווקים מתעוררים, עמם נמנית ישראל.

הדבר מרשים עוד יותר על רקע מספר המלצות לא חיוביות, בלשון המעטה, על שוק המניות בישראל שהגיעו לאחרונה מבתי השקעות זרים. כך, לפי ליהמן ברדרס, הסנטימנט של הזרים לשוק המקומי נחלש. לפי סיטי, ישראל שוק הגנתי ומוצע להדיר רגליים ממנו ב 2008. ברקע – זיקה לארה"ב וביצועי חסר מאז קיץ 2007. לבסוף, מריל לינץ' חוששת כי השוק יציע תשואה חד ספרתית נמוכה ב 2008 וגם היא תתנקז למספר בודד של חברות. הסיבה: החולשה במכירות בחו"ל תהייה דומיננטית יותר מהעלייה בצריכה המקומית וכך השוק הישראלי ישתרך אחר המתעוררים, שיציעו 15% עד 20%.

כיצד ניתן להסביר זאת? ניתן לציין, בין השאר, דווקא את אופיו ההגנתי של המשק, שהיה אמור לעמוד לו לרועץ כאשר ציפו לשנה נוספת של ביצועי יתר בשווקים המתעוררים. עתה, לאחר הירידות התלולות והעצבנות הרבה שפקדה שווקים אלה, החלו ציפיות אלו להישחק. לדוגמא, לפי UBS‏ הנסיבות בשווקים המתעוררים השתנו לרעה, הסביבה הכלכלית הפכה מאתגרת יותר וההקצאה המוצעת הונמכה מ"יתר" ל"שוק". החיפוש אחר שווקים/מגזרים הגנתיים משחק לטובת השוק המקומי.

שנית, המשק ממשיך להציג נתונים מעולים. די אם נציין את העלייה החזקה במדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, שנמצא במתאם גבוה עם התוצר העסקי. עלייה חדה בת 1.2% נרשמה במדד זה בחודש דצמבר. העליות בחודשים אוקטובר ונובמבר תוקנו כלפי מעלה ב 0.8 נקודת אחוז, במצטבר. המדד זינק ב 8.3% אשתקד. לא רבים ציינו כי ב 12 החודשים האחרונים (דצמבר מול דצמבר) זינק המדד ביותר מ 10%. נתונים אלו הפתיעו לטובה והצטרפו לנתוני התעסוקה שציירו משק הקרוב, למעשה, לתעסוקה מלאה. גם נתוני הייצור והייצוא התעשייתי לא אכזבו.

נתונים אלו מרשימים בפני עצמם, אך כאשר משווים אותם לנתונים דומים במשקים רבים אחרים, התמונה המצטיירת חיובית אף יותר.

התמהיל של משק הנחשב הגנתי בתקופות סוערות בשווקים מחד, עם מדיניות פיסיקאלית ומוניטארית אמינה ושיפור של ממש ביחסי החוב שלו, יחד עם נתונים מאקרו כלכליים טובים ומספר חברות דגל, עושה את העבודה עבור השוק המקומי.

עם זאת, יש לזכור: בתקופה בה פער התוצר בארץ נמוך מאוד, שוק הדיור מציג תמונה ברורה של עודף ביקוש (כפי שעולה מנתוני מדד משכן שפורסם היום, לדוגמא) והמשק חשוף למחירי הקומודיטיז הגבוהים, יש צורך להישמר מפני סימנים להתחממות אינפלציונית. גם הסביבה הביטחונית והגיאו פוליטית הופכת בעייתית יותר ועלולה לעמוד למשק לרועץ בהמשך הדרך. לכן, התמונה החיובית הנוכחית צריכה להיות מנוצלת כל עוד היא נמשכת.

כמו כן, אם למרות שבשנה שעברה התמ"ג העסקי עלה בשיעור חד, ובכל זאת פיזור העליות בשוק המניות היה נמוך מאוד, מדובר בגורם שלא ניתן להתעלם ממנו בהמשך הדרך. אנו צריכים לשאוף שישראל תמשיך להוות שוק יעד בפני עצמו ולאו דווקא ברירת מחדל כשמשקים מתחרים נקלעים לצרות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".