למה הזהב מזנק? מתעודות הסל ועד התכשיטים
התנהגות מחירי הסחורות בשבוע האחרון מעידה על החשש הגובר של ציבור המשקיעים מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית. מחירי האנרגיה (מלבד הגז הטבעי) ירדו באופן משמעותי: מחיר הנפט ירד ב-5.1% ל-92.90 דולר לחבית, ומחיר הבנזין ירד ב-7.6%. מחירי המתכות התעשייתיות (מלבד נחושת) ירדו גם הן ירידה תלולה: מחיר האבץ ירד ב-9.4%, מחיר הניקל ירד ב-6.5% ומחיר העופרת ירד ב-4.3%.
לעומת זאת, מחיר המתכות האצילות הוסיפו לעלות: מחיר הזהב עלה בשבוע שעבר ב-3.7%, מחיר הכסף עלה ב-5.9% ומחיר הפלטינה עלה ב-1.4%. גם מחירי הסחורות החקלאיות (מלבד החיטה) הוסיפו לעלות: מחיר התירס ב-6.1% ומחיר הסויה ב- 2.9%.
מדד מחירי הסחורות המשוקלל, ,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-0.29%, בהשוואה לירידה שבועית של 0.75% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולירידה של 2.58% במדד מניות הנאסד"ק.
זהב
מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-3.7%: חוזה עתידי לחודש פברואר בחטיבת המסחר במתכות, COMEX, שבבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 897.70 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר מזה 28 שנה; לאחר שבמסחר התוך יומי הגיע מחיר הזהב ל-900.10 דולר לאונקיה. מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-21 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הקשה בארצות הברית, והיה 973 דולר לאונקיה, מחיר המקביל ל-2,500 דולר לאונקיה בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.
הזהב משמש בעיקר לייצור תכשיטים, אבל גם להשקעה פיננסית. ככל שעולה מחיר הזהב יורד השימוש בו לתכשיטים, ויצרני התכשיטים מחפשים תחליפים זולים יותר. מנגד ככל שעולה מחיר הזהב הוא מושך משקיעים רבים, משום שהם רואים בהשקעה בזהב הגנה מפני אינפלציה והגנה מפני ירידה בערך הדולר. שיעור השימוש בזהב לתכשיטים ירד בשנתיים האחרונות מממוצע היסטורי של 78% ל-65%.
סיבה נוספת לעלייה במחיר הזהב היא הציפייה כי תימשך המגמה להוריד את הריבית בארצות הברית; וככל שהריבית יורדת, כך ההשקעה במטבעות נעשית אטרקטיבית פחות, וציבור המשקיעים מעדיף לרכוש נכסים ממשיים ובהם גם זהב. כמו כן, אי הוודאות הפוליטית במישור הבינלאומי והסכסוך עם איראן תורמים לגידול בביקוש לזהב.
המסחר הספקולטיבי בזהב הוא גם אחד הגורמים לעלייה המתמשכת במחיר הזהב. תעודות הסל המשקיעות בזהב רוכשות כמויות גדולות של זהב; תעודת הסל streetTRACKS Gold Shares למשל, הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD, מחזיקה ברשותה כבר כמות של 20,555,673 אונקיות זהב בערך כספי של כ-18 מיליארד דולר. התעודה אגב סחירה ביותר, נפח המסחר הממוצע בה הוא יותר משמונה מיליון מניות ביום.
בשבוע האחרון התחיל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים לזהב בבורסת הסחורות של שנחאי, דבר שמעלה גם הוא את הביקוש לזהב.
גורם שריסן את מחיר הזהב שנים רבות היה מכירות זהב בכמויות גדולות על ידי בנקים מרכזיים של מדינות דוגמת גרמניה, צרפת, שווייץ, ספרד ואיטליה. אולם בספטמבר 2004 נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים החשובים וקרן המטבע העולמית להגביל את מכירות הזהב ל-500 טון לשנה. ביוני 2007 הודיע הבנק המרכזי השוויצרי על כוונתו למכור 250 טון זהב בשנתיים הבאות. מעריכים גם שקרן המטבע העולמית מתכוננת למכור זהב ולהשתמש בתמורה לתמיכה במדינות עניות.
מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כל שהוא על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב בעולם היא כ-160,000 טון: כ-18% ממנו (כ-28,500 טון) שמורים במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות; ואת כל השאר אפשר למצוא בתכשיטים (כ-52% כ-81,700 טון), בתעשייה (כ-12%) ובידי משקיעים (כ-16%). עתודות הזהב שעדיין לא נכרה מוערכות ב-50,000 טון. כלומר, כשלושה רבעים מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע.
תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2006 הייתה 2,280 טון, והביקוש לזהב היה 3,380 טון. המכירות של הבנקים המרכזיים, המכירות מהמלאי והשימוש החוזר כיסו על ההפרש בין הביקוש להפקה ממכרות.
מנכ"ל חברת Barrick Gold, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, הסביר לאחרונה שתפוקת הזהב ממכרות תרד בשנים הקרובות בקצב גבוה ממה שחשבו קודם לכן, כיוון שבכל פעם הכרייה מסובכת יותר ונעשית ממקומות עמוקים יותר. לדבריו, אם ישוב וירד מחיר הזהב לכ-500 דולר לאונקיה, יאלצו מכרות רבים להפסיק לכרות זהב בגלל הוצאות ההפקה הגבוהות. כיום העלות הממוצעת של הפקת הזהב במכרות היא כ-400 דולר לאונקיה. מניית חברת Barrick Gold נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ABX, ומחיר המניה עלה ב-72% מתחילת שנת 2007.
סין צפויה להיות מפיקת הזהב הגדולה בעולם בתוך שנתיים וכך לעבור את דרום אפריקה, המחזיקה בתואר כיום. דרום אפריקה הפיקה 290 טון זהב ממכרות בשנת 2007, לעומת 270 טון שהפיקה סין; אך סין מגדילה את כמות הזהב שהיא מפיקה ב-20% בכל שנה, ואילו הפקת הזהב בדרום אפריקה יורדת בשנים האחרונות. ארצות הברית ואוסטרליה הפיקו כל אחת 260 טון זהב ממכרות בשנת 2006, ופרו הפיקה 210 טון זהב באותה שנה.
הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם, אחריה נמצאות טורקיה, איטליה, סין, ארצות הברית ויפן.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 6.1%, כסף – 5.9%, גז טבעי – 4.7%, נחושת – 4.6%, אורניום – 4.6%, זהב – 3.7%, קקאו – 3.1%, סויה – 2.9%, קפה – 2.7%, שיבולת שועל – 1.9%, כותנה – 1.9% ופלטינה – 1.4%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 9.4%, בנזין – 7.6%, ניקל – 6.5%, נפט להסקה – 5.5%, עץ – 5.1%, נפט גולמי – 5.1%, עופרת – 4.3%, חזיר לפיטום – 4.3%, בקר חי – 3.4%, רכז תפוזים – 2.6%, חיטה – 2.4%, בדיל – 2.3% ואלומיניום – 1.2%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
חן שרייבר (ניב קנטור)תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
מאמר דעה של נשיא לשכת רואי החשבון לקראת הבחירות בלשכה: על מבנה ההנהגה והבחירה הדמוקרטית
על רקע הבחירות מחר בלשכת רואי החשבון, שבמסגרתן צפויים חברי הלשכה להצביע גם על שינוי תקנון הנוגע למבנה ההנהגה ולמשך כהונת נשיא הלשכה מתפרסם המאמר הבא. אחד הסעיפים המרכזיים שעומדים על הפרק הוא ביטול מגבלת הקדנציות הרצופות
לנשיא, מהלך שעורר בחודשים האחרונים חילוקי דעות בתוך הלשכה. הדברים שלהלן משקפים את עמדתו של נשיא הלשכה המכהן, חן שרייבר, כפי שהיא מובאת במאמר דעה מטעמו.
מעמד המקצוע הוא הנושא החשוב ביותר שנמצא על סדר יומי מאז הודעתי על כניסה לחיים הציבוריים והתמודדתי על נשיאות לשכת רואי החשבון בישראל. הוא החזון, הוא הדרך, הוא העתיד של כולנו. כל בר דעת יודע שבשביל שמעמד המקצוע שלנו יהיה במקום הראוי לו – בקדמת הבמה של המגזר העסקי בישראל, אנו צריכים לשכה חזקה, שהכוח נמצא בידי כלל חבריה ולא בידי קבוצה מצומצמת.
לכן בקדנציה הראשונה שלי כנשיא לשכת רואי החשבון, הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים.
מדוע מדובר במהלך דמוקרטי וכל כך חשוב? מכיוון שהבחירה אם להישאר עם ההנהגה באשר היא, תהיה אך ורק בידי החברות והחברים בכל שלוש שנים. במסגרת התהליך, ההכרעה עוברת אך ורק לכלל החברים, כמקובל בלשכות המקבילות כמו לשכת עורכי הדין ולשכת יועצי המס, ואנו מחסלים בעצם את ההצבעה המיושנת בקלפיות והבחירה של ההנהגה בידי קומץ עסקנים.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- "הסיבה שהנגיד לא הוריד ריבית היא פוליטית, הוא רוצה שהממשלה תקצץ בהוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי מעבר לערך הדמוקרטי החשוב והמעבר להתנהלות תקינה, בריאה ושמכבדת את המקצוע שלנו, מדובר בצעד בהתאם להחלטה גורפת של הוועד המרכזי של לשכת רואי החשבון, שהתקבלה בהצבעה של 23 בעד ו-9 נגד. חברות וחברי לשכה רבים יודעים כי זהו צעד חשוב שמאפשר ראייה לטווח ארוך והובלה רציפה של רפורמות מהותיות – הן בתוך המקצוע והן ברמת המשק. בתקופה שבה הלשכה נדרשת למעורבות עמוקה יותר בקידום נושאים פיננסיים, רגולטוריים וכלכליים שתומכים בפיתוח המשק והכלכלה, רציפות ניהולית היא תנאי קריטי להצלחה.
