למה הזהב מזנק? מתעודות הסל ועד התכשיטים
התנהגות מחירי הסחורות בשבוע האחרון מעידה על החשש הגובר של ציבור המשקיעים מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית. מחירי האנרגיה (מלבד הגז הטבעי) ירדו באופן משמעותי: מחיר הנפט ירד ב-5.1% ל-92.90 דולר לחבית, ומחיר הבנזין ירד ב-7.6%. מחירי המתכות התעשייתיות (מלבד נחושת) ירדו גם הן ירידה תלולה: מחיר האבץ ירד ב-9.4%, מחיר הניקל ירד ב-6.5% ומחיר העופרת ירד ב-4.3%.
לעומת זאת, מחיר המתכות האצילות הוסיפו לעלות: מחיר הזהב עלה בשבוע שעבר ב-3.7%, מחיר הכסף עלה ב-5.9% ומחיר הפלטינה עלה ב-1.4%. גם מחירי הסחורות החקלאיות (מלבד החיטה) הוסיפו לעלות: מחיר התירס ב-6.1% ומחיר הסויה ב- 2.9%.
מדד מחירי הסחורות המשוקלל, ,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-0.29%, בהשוואה לירידה שבועית של 0.75% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולירידה של 2.58% במדד מניות הנאסד"ק.
זהב
מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-3.7%: חוזה עתידי לחודש פברואר בחטיבת המסחר במתכות, COMEX, שבבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 897.70 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר מזה 28 שנה; לאחר שבמסחר התוך יומי הגיע מחיר הזהב ל-900.10 דולר לאונקיה. מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-21 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הקשה בארצות הברית, והיה 973 דולר לאונקיה, מחיר המקביל ל-2,500 דולר לאונקיה בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.
הזהב משמש בעיקר לייצור תכשיטים, אבל גם להשקעה פיננסית. ככל שעולה מחיר הזהב יורד השימוש בו לתכשיטים, ויצרני התכשיטים מחפשים תחליפים זולים יותר. מנגד ככל שעולה מחיר הזהב הוא מושך משקיעים רבים, משום שהם רואים בהשקעה בזהב הגנה מפני אינפלציה והגנה מפני ירידה בערך הדולר. שיעור השימוש בזהב לתכשיטים ירד בשנתיים האחרונות מממוצע היסטורי של 78% ל-65%.
סיבה נוספת לעלייה במחיר הזהב היא הציפייה כי תימשך המגמה להוריד את הריבית בארצות הברית; וככל שהריבית יורדת, כך ההשקעה במטבעות נעשית אטרקטיבית פחות, וציבור המשקיעים מעדיף לרכוש נכסים ממשיים ובהם גם זהב. כמו כן, אי הוודאות הפוליטית במישור הבינלאומי והסכסוך עם איראן תורמים לגידול בביקוש לזהב.
המסחר הספקולטיבי בזהב הוא גם אחד הגורמים לעלייה המתמשכת במחיר הזהב. תעודות הסל המשקיעות בזהב רוכשות כמויות גדולות של זהב; תעודת הסל streetTRACKS Gold Shares למשל, הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD, מחזיקה ברשותה כבר כמות של 20,555,673 אונקיות זהב בערך כספי של כ-18 מיליארד דולר. התעודה אגב סחירה ביותר, נפח המסחר הממוצע בה הוא יותר משמונה מיליון מניות ביום.
בשבוע האחרון התחיל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים לזהב בבורסת הסחורות של שנחאי, דבר שמעלה גם הוא את הביקוש לזהב.
גורם שריסן את מחיר הזהב שנים רבות היה מכירות זהב בכמויות גדולות על ידי בנקים מרכזיים של מדינות דוגמת גרמניה, צרפת, שווייץ, ספרד ואיטליה. אולם בספטמבר 2004 נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים החשובים וקרן המטבע העולמית להגביל את מכירות הזהב ל-500 טון לשנה. ביוני 2007 הודיע הבנק המרכזי השוויצרי על כוונתו למכור 250 טון זהב בשנתיים הבאות. מעריכים גם שקרן המטבע העולמית מתכוננת למכור זהב ולהשתמש בתמורה לתמיכה במדינות עניות.
מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כל שהוא על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב בעולם היא כ-160,000 טון: כ-18% ממנו (כ-28,500 טון) שמורים במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות; ואת כל השאר אפשר למצוא בתכשיטים (כ-52% כ-81,700 טון), בתעשייה (כ-12%) ובידי משקיעים (כ-16%). עתודות הזהב שעדיין לא נכרה מוערכות ב-50,000 טון. כלומר, כשלושה רבעים מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע.
תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2006 הייתה 2,280 טון, והביקוש לזהב היה 3,380 טון. המכירות של הבנקים המרכזיים, המכירות מהמלאי והשימוש החוזר כיסו על ההפרש בין הביקוש להפקה ממכרות.
מנכ"ל חברת Barrick Gold, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, הסביר לאחרונה שתפוקת הזהב ממכרות תרד בשנים הקרובות בקצב גבוה ממה שחשבו קודם לכן, כיוון שבכל פעם הכרייה מסובכת יותר ונעשית ממקומות עמוקים יותר. לדבריו, אם ישוב וירד מחיר הזהב לכ-500 דולר לאונקיה, יאלצו מכרות רבים להפסיק לכרות זהב בגלל הוצאות ההפקה הגבוהות. כיום העלות הממוצעת של הפקת הזהב במכרות היא כ-400 דולר לאונקיה. מניית חברת Barrick Gold נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ABX, ומחיר המניה עלה ב-72% מתחילת שנת 2007.
סין צפויה להיות מפיקת הזהב הגדולה בעולם בתוך שנתיים וכך לעבור את דרום אפריקה, המחזיקה בתואר כיום. דרום אפריקה הפיקה 290 טון זהב ממכרות בשנת 2007, לעומת 270 טון שהפיקה סין; אך סין מגדילה את כמות הזהב שהיא מפיקה ב-20% בכל שנה, ואילו הפקת הזהב בדרום אפריקה יורדת בשנים האחרונות. ארצות הברית ואוסטרליה הפיקו כל אחת 260 טון זהב ממכרות בשנת 2006, ופרו הפיקה 210 טון זהב באותה שנה.
הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם, אחריה נמצאות טורקיה, איטליה, סין, ארצות הברית ויפן.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 6.1%, כסף – 5.9%, גז טבעי – 4.7%, נחושת – 4.6%, אורניום – 4.6%, זהב – 3.7%, קקאו – 3.1%, סויה – 2.9%, קפה – 2.7%, שיבולת שועל – 1.9%, כותנה – 1.9% ופלטינה – 1.4%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 9.4%, בנזין – 7.6%, ניקל – 6.5%, נפט להסקה – 5.5%, עץ – 5.1%, נפט גולמי – 5.1%, עופרת – 4.3%, חזיר לפיטום – 4.3%, בקר חי – 3.4%, רכז תפוזים – 2.6%, חיטה – 2.4%, בדיל – 2.3% ואלומיניום – 1.2%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
