למה הזהב מזנק? מתעודות הסל ועד התכשיטים
התנהגות מחירי הסחורות בשבוע האחרון מעידה על החשש הגובר של ציבור המשקיעים מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית. מחירי האנרגיה (מלבד הגז הטבעי) ירדו באופן משמעותי: מחיר הנפט ירד ב-5.1% ל-92.90 דולר לחבית, ומחיר הבנזין ירד ב-7.6%. מחירי המתכות התעשייתיות (מלבד נחושת) ירדו גם הן ירידה תלולה: מחיר האבץ ירד ב-9.4%, מחיר הניקל ירד ב-6.5% ומחיר העופרת ירד ב-4.3%.
לעומת זאת, מחיר המתכות האצילות הוסיפו לעלות: מחיר הזהב עלה בשבוע שעבר ב-3.7%, מחיר הכסף עלה ב-5.9% ומחיר הפלטינה עלה ב-1.4%. גם מחירי הסחורות החקלאיות (מלבד החיטה) הוסיפו לעלות: מחיר התירס ב-6.1% ומחיר הסויה ב- 2.9%.
מדד מחירי הסחורות המשוקלל, ,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-0.29%, בהשוואה לירידה שבועית של 0.75% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולירידה של 2.58% במדד מניות הנאסד"ק.
זהב
מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-3.7%: חוזה עתידי לחודש פברואר בחטיבת המסחר במתכות, COMEX, שבבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 897.70 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר מזה 28 שנה; לאחר שבמסחר התוך יומי הגיע מחיר הזהב ל-900.10 דולר לאונקיה. מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-21 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הקשה בארצות הברית, והיה 973 דולר לאונקיה, מחיר המקביל ל-2,500 דולר לאונקיה בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.
הזהב משמש בעיקר לייצור תכשיטים, אבל גם להשקעה פיננסית. ככל שעולה מחיר הזהב יורד השימוש בו לתכשיטים, ויצרני התכשיטים מחפשים תחליפים זולים יותר. מנגד ככל שעולה מחיר הזהב הוא מושך משקיעים רבים, משום שהם רואים בהשקעה בזהב הגנה מפני אינפלציה והגנה מפני ירידה בערך הדולר. שיעור השימוש בזהב לתכשיטים ירד בשנתיים האחרונות מממוצע היסטורי של 78% ל-65%.
סיבה נוספת לעלייה במחיר הזהב היא הציפייה כי תימשך המגמה להוריד את הריבית בארצות הברית; וככל שהריבית יורדת, כך ההשקעה במטבעות נעשית אטרקטיבית פחות, וציבור המשקיעים מעדיף לרכוש נכסים ממשיים ובהם גם זהב. כמו כן, אי הוודאות הפוליטית במישור הבינלאומי והסכסוך עם איראן תורמים לגידול בביקוש לזהב.
המסחר הספקולטיבי בזהב הוא גם אחד הגורמים לעלייה המתמשכת במחיר הזהב. תעודות הסל המשקיעות בזהב רוכשות כמויות גדולות של זהב; תעודת הסל streetTRACKS Gold Shares למשל, הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD, מחזיקה ברשותה כבר כמות של 20,555,673 אונקיות זהב בערך כספי של כ-18 מיליארד דולר. התעודה אגב סחירה ביותר, נפח המסחר הממוצע בה הוא יותר משמונה מיליון מניות ביום.
בשבוע האחרון התחיל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים לזהב בבורסת הסחורות של שנחאי, דבר שמעלה גם הוא את הביקוש לזהב.
גורם שריסן את מחיר הזהב שנים רבות היה מכירות זהב בכמויות גדולות על ידי בנקים מרכזיים של מדינות דוגמת גרמניה, צרפת, שווייץ, ספרד ואיטליה. אולם בספטמבר 2004 נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים החשובים וקרן המטבע העולמית להגביל את מכירות הזהב ל-500 טון לשנה. ביוני 2007 הודיע הבנק המרכזי השוויצרי על כוונתו למכור 250 טון זהב בשנתיים הבאות. מעריכים גם שקרן המטבע העולמית מתכוננת למכור זהב ולהשתמש בתמורה לתמיכה במדינות עניות.
מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כל שהוא על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב בעולם היא כ-160,000 טון: כ-18% ממנו (כ-28,500 טון) שמורים במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות; ואת כל השאר אפשר למצוא בתכשיטים (כ-52% כ-81,700 טון), בתעשייה (כ-12%) ובידי משקיעים (כ-16%). עתודות הזהב שעדיין לא נכרה מוערכות ב-50,000 טון. כלומר, כשלושה רבעים מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע.
תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2006 הייתה 2,280 טון, והביקוש לזהב היה 3,380 טון. המכירות של הבנקים המרכזיים, המכירות מהמלאי והשימוש החוזר כיסו על ההפרש בין הביקוש להפקה ממכרות.
מנכ"ל חברת Barrick Gold, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, הסביר לאחרונה שתפוקת הזהב ממכרות תרד בשנים הקרובות בקצב גבוה ממה שחשבו קודם לכן, כיוון שבכל פעם הכרייה מסובכת יותר ונעשית ממקומות עמוקים יותר. לדבריו, אם ישוב וירד מחיר הזהב לכ-500 דולר לאונקיה, יאלצו מכרות רבים להפסיק לכרות זהב בגלל הוצאות ההפקה הגבוהות. כיום העלות הממוצעת של הפקת הזהב במכרות היא כ-400 דולר לאונקיה. מניית חברת Barrick Gold נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ABX, ומחיר המניה עלה ב-72% מתחילת שנת 2007.
סין צפויה להיות מפיקת הזהב הגדולה בעולם בתוך שנתיים וכך לעבור את דרום אפריקה, המחזיקה בתואר כיום. דרום אפריקה הפיקה 290 טון זהב ממכרות בשנת 2007, לעומת 270 טון שהפיקה סין; אך סין מגדילה את כמות הזהב שהיא מפיקה ב-20% בכל שנה, ואילו הפקת הזהב בדרום אפריקה יורדת בשנים האחרונות. ארצות הברית ואוסטרליה הפיקו כל אחת 260 טון זהב ממכרות בשנת 2006, ופרו הפיקה 210 טון זהב באותה שנה.
הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם, אחריה נמצאות טורקיה, איטליה, סין, ארצות הברית ויפן.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 6.1%, כסף – 5.9%, גז טבעי – 4.7%, נחושת – 4.6%, אורניום – 4.6%, זהב – 3.7%, קקאו – 3.1%, סויה – 2.9%, קפה – 2.7%, שיבולת שועל – 1.9%, כותנה – 1.9% ופלטינה – 1.4%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 9.4%, בנזין – 7.6%, ניקל – 6.5%, נפט להסקה – 5.5%, עץ – 5.1%, נפט גולמי – 5.1%, עופרת – 4.3%, חזיר לפיטום – 4.3%, בקר חי – 3.4%, רכז תפוזים – 2.6%, חיטה – 2.4%, בדיל – 2.3% ואלומיניום – 1.2%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
