למה הזהב מזנק? מתעודות הסל ועד התכשיטים
התנהגות מחירי הסחורות בשבוע האחרון מעידה על החשש הגובר של ציבור המשקיעים מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית. מחירי האנרגיה (מלבד הגז הטבעי) ירדו באופן משמעותי: מחיר הנפט ירד ב-5.1% ל-92.90 דולר לחבית, ומחיר הבנזין ירד ב-7.6%. מחירי המתכות התעשייתיות (מלבד נחושת) ירדו גם הן ירידה תלולה: מחיר האבץ ירד ב-9.4%, מחיר הניקל ירד ב-6.5% ומחיר העופרת ירד ב-4.3%.
לעומת זאת, מחיר המתכות האצילות הוסיפו לעלות: מחיר הזהב עלה בשבוע שעבר ב-3.7%, מחיר הכסף עלה ב-5.9% ומחיר הפלטינה עלה ב-1.4%. גם מחירי הסחורות החקלאיות (מלבד החיטה) הוסיפו לעלות: מחיר התירס ב-6.1% ומחיר הסויה ב- 2.9%.
מדד מחירי הסחורות המשוקלל, ,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-0.29%, בהשוואה לירידה שבועית של 0.75% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולירידה של 2.58% במדד מניות הנאסד"ק.
זהב
מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-3.7%: חוזה עתידי לחודש פברואר בחטיבת המסחר במתכות, COMEX, שבבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 897.70 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר מזה 28 שנה; לאחר שבמסחר התוך יומי הגיע מחיר הזהב ל-900.10 דולר לאונקיה. מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-21 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הקשה בארצות הברית, והיה 973 דולר לאונקיה, מחיר המקביל ל-2,500 דולר לאונקיה בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.
הזהב משמש בעיקר לייצור תכשיטים, אבל גם להשקעה פיננסית. ככל שעולה מחיר הזהב יורד השימוש בו לתכשיטים, ויצרני התכשיטים מחפשים תחליפים זולים יותר. מנגד ככל שעולה מחיר הזהב הוא מושך משקיעים רבים, משום שהם רואים בהשקעה בזהב הגנה מפני אינפלציה והגנה מפני ירידה בערך הדולר. שיעור השימוש בזהב לתכשיטים ירד בשנתיים האחרונות מממוצע היסטורי של 78% ל-65%.
סיבה נוספת לעלייה במחיר הזהב היא הציפייה כי תימשך המגמה להוריד את הריבית בארצות הברית; וככל שהריבית יורדת, כך ההשקעה במטבעות נעשית אטרקטיבית פחות, וציבור המשקיעים מעדיף לרכוש נכסים ממשיים ובהם גם זהב. כמו כן, אי הוודאות הפוליטית במישור הבינלאומי והסכסוך עם איראן תורמים לגידול בביקוש לזהב.
המסחר הספקולטיבי בזהב הוא גם אחד הגורמים לעלייה המתמשכת במחיר הזהב. תעודות הסל המשקיעות בזהב רוכשות כמויות גדולות של זהב; תעודת הסל streetTRACKS Gold Shares למשל, הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD, מחזיקה ברשותה כבר כמות של 20,555,673 אונקיות זהב בערך כספי של כ-18 מיליארד דולר. התעודה אגב סחירה ביותר, נפח המסחר הממוצע בה הוא יותר משמונה מיליון מניות ביום.
בשבוע האחרון התחיל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים לזהב בבורסת הסחורות של שנחאי, דבר שמעלה גם הוא את הביקוש לזהב.
גורם שריסן את מחיר הזהב שנים רבות היה מכירות זהב בכמויות גדולות על ידי בנקים מרכזיים של מדינות דוגמת גרמניה, צרפת, שווייץ, ספרד ואיטליה. אולם בספטמבר 2004 נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים החשובים וקרן המטבע העולמית להגביל את מכירות הזהב ל-500 טון לשנה. ביוני 2007 הודיע הבנק המרכזי השוויצרי על כוונתו למכור 250 טון זהב בשנתיים הבאות. מעריכים גם שקרן המטבע העולמית מתכוננת למכור זהב ולהשתמש בתמורה לתמיכה במדינות עניות.
מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כל שהוא על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב בעולם היא כ-160,000 טון: כ-18% ממנו (כ-28,500 טון) שמורים במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות; ואת כל השאר אפשר למצוא בתכשיטים (כ-52% כ-81,700 טון), בתעשייה (כ-12%) ובידי משקיעים (כ-16%). עתודות הזהב שעדיין לא נכרה מוערכות ב-50,000 טון. כלומר, כשלושה רבעים מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע.
תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2006 הייתה 2,280 טון, והביקוש לזהב היה 3,380 טון. המכירות של הבנקים המרכזיים, המכירות מהמלאי והשימוש החוזר כיסו על ההפרש בין הביקוש להפקה ממכרות.
מנכ"ל חברת Barrick Gold, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, הסביר לאחרונה שתפוקת הזהב ממכרות תרד בשנים הקרובות בקצב גבוה ממה שחשבו קודם לכן, כיוון שבכל פעם הכרייה מסובכת יותר ונעשית ממקומות עמוקים יותר. לדבריו, אם ישוב וירד מחיר הזהב לכ-500 דולר לאונקיה, יאלצו מכרות רבים להפסיק לכרות זהב בגלל הוצאות ההפקה הגבוהות. כיום העלות הממוצעת של הפקת הזהב במכרות היא כ-400 דולר לאונקיה. מניית חברת Barrick Gold נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ABX, ומחיר המניה עלה ב-72% מתחילת שנת 2007.
סין צפויה להיות מפיקת הזהב הגדולה בעולם בתוך שנתיים וכך לעבור את דרום אפריקה, המחזיקה בתואר כיום. דרום אפריקה הפיקה 290 טון זהב ממכרות בשנת 2007, לעומת 270 טון שהפיקה סין; אך סין מגדילה את כמות הזהב שהיא מפיקה ב-20% בכל שנה, ואילו הפקת הזהב בדרום אפריקה יורדת בשנים האחרונות. ארצות הברית ואוסטרליה הפיקו כל אחת 260 טון זהב ממכרות בשנת 2006, ופרו הפיקה 210 טון זהב באותה שנה.
הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם, אחריה נמצאות טורקיה, איטליה, סין, ארצות הברית ויפן.
השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:
סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 6.1%, כסף – 5.9%, גז טבעי – 4.7%, נחושת – 4.6%, אורניום – 4.6%, זהב – 3.7%, קקאו – 3.1%, סויה – 2.9%, קפה – 2.7%, שיבולת שועל – 1.9%, כותנה – 1.9% ופלטינה – 1.4%.
סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 9.4%, בנזין – 7.6%, ניקל – 6.5%, נפט להסקה – 5.5%, עץ – 5.1%, נפט גולמי – 5.1%, עופרת – 4.3%, חזיר לפיטום – 4.3%, בקר חי – 3.4%, רכז תפוזים – 2.6%, חיטה – 2.4%, בדיל – 2.3% ואלומיניום – 1.2%.
*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
