למה הזהב מזנק? מתעודות הסל ועד התכשיטים

התנהגות מחירי הסחורות בשבוע האחרון מעידה על החשש הגובר של ציבור המשקיעים מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית. מחירי האנרגיה ירדו באופן משמעותי ומחירי המתכות התעשייתיות ירדו גם הן ירידה תלולה
אריה גורן |

התנהגות מחירי הסחורות בשבוע האחרון מעידה על החשש הגובר של ציבור המשקיעים מפני האטה בפעילות הכלכלית העולמית. מחירי האנרגיה (מלבד הגז הטבעי) ירדו באופן משמעותי: מחיר הנפט ירד ב-5.1% ל-92.90 דולר לחבית, ומחיר הבנזין ירד ב-7.6%. מחירי המתכות התעשייתיות (מלבד נחושת) ירדו גם הן ירידה תלולה: מחיר האבץ ירד ב-9.4%, מחיר הניקל ירד ב-6.5% ומחיר העופרת ירד ב-4.3%.

לעומת זאת, מחיר המתכות האצילות הוסיפו לעלות: מחיר הזהב עלה בשבוע שעבר ב-3.7%, מחיר הכסף עלה ב-5.9% ומחיר הפלטינה עלה ב-1.4%. גם מחירי הסחורות החקלאיות (מלבד החיטה) הוסיפו לעלות: מחיר התירס ב-6.1% ומחיר הסויה ב- 2.9%.

מדד מחירי הסחורות המשוקלל, ,Reuters/Jefferies CRB המורכב מחוזים עתידיים על 19 סחורות שונות, ירד בשבוע שעבר ב-0.29%, בהשוואה לירידה שבועית של 0.75% במדד המניות האמריקאי, ,S&P 500 ולירידה של 2.58% במדד מניות הנאסד"ק.

זהב

מחיר הזהב עלה בשבוע האחרון ב-3.7%: חוזה עתידי לחודש פברואר בחטיבת המסחר במתכות, COMEX, שבבורסת הסחורות של ניו יורק, NYMEX, נסגר ביום שישי האחרון במחיר של 897.70 דולר לאונקיה, ערכו הגבוה ביותר מזה 28 שנה; לאחר שבמסחר התוך יומי הגיע מחיר הזהב ל-900.10 דולר לאונקיה. מחיר הזהב הגבוה בכל הזמנים נרשם ב-21 בינואר 1980, בתקופת האינפלציה הקשה בארצות הברית, והיה 973 דולר לאונקיה, מחיר המקביל ל-2,500 דולר לאונקיה בדולרים של היום מתואמים לאינפלציה.

הזהב משמש בעיקר לייצור תכשיטים, אבל גם להשקעה פיננסית. ככל שעולה מחיר הזהב יורד השימוש בו לתכשיטים, ויצרני התכשיטים מחפשים תחליפים זולים יותר. מנגד ככל שעולה מחיר הזהב הוא מושך משקיעים רבים, משום שהם רואים בהשקעה בזהב הגנה מפני אינפלציה והגנה מפני ירידה בערך הדולר. שיעור השימוש בזהב לתכשיטים ירד בשנתיים האחרונות מממוצע היסטורי של 78% ל-65%.

סיבה נוספת לעלייה במחיר הזהב היא הציפייה כי תימשך המגמה להוריד את הריבית בארצות הברית; וככל שהריבית יורדת, כך ההשקעה במטבעות נעשית אטרקטיבית פחות, וציבור המשקיעים מעדיף לרכוש נכסים ממשיים ובהם גם זהב. כמו כן, אי הוודאות הפוליטית במישור הבינלאומי והסכסוך עם איראן תורמים לגידול בביקוש לזהב.

המסחר הספקולטיבי בזהב הוא גם אחד הגורמים לעלייה המתמשכת במחיר הזהב. תעודות הסל המשקיעות בזהב רוכשות כמויות גדולות של זהב; תעודת הסל streetTRACKS Gold Shares למשל, הנסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול GLD, מחזיקה ברשותה כבר כמות של 20,555,673 אונקיות זהב בערך כספי של כ-18 מיליארד דולר. התעודה אגב סחירה ביותר, נפח המסחר הממוצע בה הוא יותר משמונה מיליון מניות ביום.

בשבוע האחרון התחיל לראשונה מסחר בחוזים עתידיים לזהב בבורסת הסחורות של שנחאי, דבר שמעלה גם הוא את הביקוש לזהב.

גורם שריסן את מחיר הזהב שנים רבות היה מכירות זהב בכמויות גדולות על ידי בנקים מרכזיים של מדינות דוגמת גרמניה, צרפת, שווייץ, ספרד ואיטליה. אולם בספטמבר 2004 נחתם הסכם בין הבנקים המרכזיים החשובים וקרן המטבע העולמית להגביל את מכירות הזהב ל-500 טון לשנה. ביוני 2007 הודיע הבנק המרכזי השוויצרי על כוונתו למכור 250 טון זהב בשנתיים הבאות. מעריכים גם שקרן המטבע העולמית מתכוננת למכור זהב ולהשתמש בתמורה לתמיכה במדינות עניות.

מכיוון שהזהב הוא מתכת אצילה שאינה מתכלה או מתחמצנת, כמעט כל הזהב שהופק אי פעם נמצא במקום כל שהוא על פני האדמה. על פי ההערכות, כמות הזהב בעולם היא כ-160,000 טון: כ-18% ממנו (כ-28,500 טון) שמורים במרתפי הבנקים המרכזיים של המדינות השונות; ואת כל השאר אפשר למצוא בתכשיטים (כ-52% כ-81,700 טון), בתעשייה (כ-12%) ובידי משקיעים (כ-16%). עתודות הזהב שעדיין לא נכרה מוערכות ב-50,000 טון. כלומר, כשלושה רבעים מסך כל הזהב כבר נמצא מעל פני הקרקע.

תפוקת הזהב העולמית ממכרות בשנת 2006 הייתה 2,280 טון, והביקוש לזהב היה 3,380 טון. המכירות של הבנקים המרכזיים, המכירות מהמלאי והשימוש החוזר כיסו על ההפרש בין הביקוש להפקה ממכרות.

מנכ"ל חברת Barrick Gold, מפיקת הזהב הגדולה בעולם, הסביר לאחרונה שתפוקת הזהב ממכרות תרד בשנים הקרובות בקצב גבוה ממה שחשבו קודם לכן, כיוון שבכל פעם הכרייה מסובכת יותר ונעשית ממקומות עמוקים יותר. לדבריו, אם ישוב וירד מחיר הזהב לכ-500 דולר לאונקיה, יאלצו מכרות רבים להפסיק לכרות זהב בגלל הוצאות ההפקה הגבוהות. כיום העלות הממוצעת של הפקת הזהב במכרות היא כ-400 דולר לאונקיה. מניית חברת Barrick Gold נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול ABX, ומחיר המניה עלה ב-72% מתחילת שנת 2007.

סין צפויה להיות מפיקת הזהב הגדולה בעולם בתוך שנתיים וכך לעבור את דרום אפריקה, המחזיקה בתואר כיום. דרום אפריקה הפיקה 290 טון זהב ממכרות בשנת 2007, לעומת 270 טון שהפיקה סין; אך סין מגדילה את כמות הזהב שהיא מפיקה ב-20% בכל שנה, ואילו הפקת הזהב בדרום אפריקה יורדת בשנים האחרונות. ארצות הברית ואוסטרליה הפיקו כל אחת 260 טון זהב ממכרות בשנת 2006, ופרו הפיקה 210 טון זהב באותה שנה.

הודו היא צרכנית הזהב הגדולה בעולם, אחריה נמצאות טורקיה, איטליה, סין, ארצות הברית ויפן.

השינויים העיקריים במחירי הסחורות בשבוע שעבר:

סחורות שמחירם עלה, שיעור העלייה באחוזים: תירס – 6.1%, כסף – 5.9%, גז טבעי – 4.7%, נחושת – 4.6%, אורניום – 4.6%, זהב – 3.7%, קקאו – 3.1%, סויה – 2.9%, קפה – 2.7%, שיבולת שועל – 1.9%, כותנה – 1.9% ופלטינה – 1.4%.

סחורות שמחירם ירד, שיעור הירידה באחוזים: אבץ – 9.4%, בנזין – 7.6%, ניקל – 6.5%, נפט להסקה – 5.5%, עץ – 5.1%, נפט גולמי – 5.1%, עופרת – 4.3%, חזיר לפיטום – 4.3%, בקר חי – 3.4%, רכז תפוזים – 2.6%, חיטה – 2.4%, בדיל – 2.3% ואלומיניום – 1.2%.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".