עוגת הפרסום 2007: 898 מיליון דולר וגידול של 8.3%
כמעט בכל שנה יש בענף הפרסום גורם שמצליח לעכב את הגידול והמשך הצמיחה בהוצאה לפרסום. 2007 הייתה שונה בהיבט הזה, ובנוסף גם הוציאה את השוק לדרך חדשה, מוצלחת ושקטה יותר לאחר מלחמת לבנון ה-2 ב-2006.
הסעיפים הבולטים ביותר שניתן לדלות מהסיכום מדברים על שנה מצוינת לטלוויזיה עם גידול מרשים בערוץ 2 ובערוץ 10. השנה החלשה של מעריב, עם הירידה הגדולה בפרסום התבטאה בקיטון של ההוצאה לפרסום בעיתונות.
האינטרנט עומד במרכז החגיגה, מעבר לנתונים המעודדים, עם נתח פרסום שמגיע כבר ל-10% מההוצאה הכוללת והתבססות במקום ה-3 בדירוג ההוצאה לפי מדיות.
נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום מוסר, כי "זוהי השנה הראשונה מזה מספר שנים, שענף הפרסום אינו חווה אירוע דרמטי המשפיע על גידולו.
עו"ד תלמה בירו, מנכ"ל איגוד המפרסמים מוסרת כי: "2007 היתה אחת השנים הטובות בתולדות המשק על פי כל פרמטר והצמיחה בו היתה אחת מהגבוהות בעולם. המשק התאושש במהירות רבה ממלחמת לבנון השנייה שבלמה את הגידול הנמרץ שהתחיל ב-2006. התרחבות המיגזר העיסקי, שיעור הצמיחה הגבוה, והתחזקות הכלכלה הישראלית לא פסחו על שוק הפרסום.
העיתונות היא מניה בטוחה - במיוחד בשוק ההון
ב-2007 ממשיכה העיתונות להיות המדיה המועדפת על מפרסמים עם נתח של 42% מסך ההוצאה הכוללת, עם זאת נרשמה ירידה קלה בהיקף ההוצאה לפרסום. סך כל הפרסום בעיתונות עמד על 374 מליון דולר בשנה החולפת לעומת 385 ב – 2006.
אחת המגמות הבולטות ביותר בהוצאה לפרסום בעיתונות מגיעה מכיוון שוק ההון, והפרסום המאסיבי בענף. ידיעות אחרונות הצליח לשמור על כוחו וחלקו היחסי בסקטור העיתונות, ואת הירידה בנתח העיתונות בעוגת הפרסום ניתן לייחס לירידת מחירים, גידול בהנחות למפרסמים, איום האינטרנט, ובעיקר בעקבות להפסדים המשמעותיים במעריב אשר לא הצליחו לקזז את הגידול בעיתונים האחרים.
הטלוויזיה צומחת: הערוצים מעלים מחירי תשדירים בהתאם
המדיום הטלוויזיוני מציג ב-2007 גידול של 16% שהופך אותו לכלי התקשורת עם הצמיחה הגבוהה ביותר בהוצאה לפרסום, ומסתבר ששנת 2007 מעידה על כוחו ועוצמתו של המדיום.
במהלך השנה החולפת נרשמה עליה של כ-5% ברייטינג הממוצע בפריים טיים של קשת רשת וערוץ 10 והביקוש לזמן אויר גבר בחודשי השיא על ההיצע. כפועל יוצא האמירו מחירי התשדירים בכ - 10% בממוצע.
להבדיל מערוץ 1 שממשיך לרשום ירידה ברייטינג, שאר הערוצים המסחריים
ידעו לתרגם את העלייה בביקוש וברייטינג לגידול משמעותי בהכנסות: הגידול המשוער של קשת מוערך ב15%, של רשת ב10%, ואילו בערוץ 10 הגידול בהכנסות מוערך סביב ה – 40%. ערוץ 24 שומר על חלקו במדיה , ערוץ 9 גדל גם הוא בכ – 15%.
האינטרנט לא עוצר: מציג גידול שנה שישית ברציפות
האינטרנט בישראל עובר את הממוצע העולמי בהוצאה לפרסום וממשיך לגדול, זו השנה השישית ברציפות. כך מקבע האינטרנט בצעד ענק את מעמדו כמדיה השלישית בגודלה בעוגת הפרסום. סך כל הוצאות הפרסום במדיה זו הסתכמו ב – 90 מיליון דולר והנתח הגיע למספר דו-ספרתי של 10% לעומת 8.5% עולמי.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי יפטר מעל 100 עובדים ב-i24NEWS
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")