עוגת הפרסום 2007: 898 מיליון דולר וגידול של 8.3%

איגוד המפרסמים ויפעת בקרת פרסום מפרסמים היום (ג') את הנתונים על השנה החולפת. השנה השקטה יחסית מעלה את ענף הפרסום בחזרה על פסי ההצלחה והצמיחה. האינטרנט כבר במקום ה-3 בדירוג המדיות
משה בנימין |

כמעט בכל שנה יש בענף הפרסום גורם שמצליח לעכב את הגידול והמשך הצמיחה בהוצאה לפרסום. 2007 הייתה שונה בהיבט הזה, ובנוסף גם הוציאה את השוק לדרך חדשה, מוצלחת ושקטה יותר לאחר מלחמת לבנון ה-2 ב-2006.

הסעיפים הבולטים ביותר שניתן לדלות מהסיכום מדברים על שנה מצוינת לטלוויזיה עם גידול מרשים בערוץ 2 ובערוץ 10. השנה החלשה של מעריב, עם הירידה הגדולה בפרסום התבטאה בקיטון של ההוצאה לפרסום בעיתונות.

האינטרנט עומד במרכז החגיגה, מעבר לנתונים המעודדים, עם נתח פרסום שמגיע כבר ל-10% מההוצאה הכוללת והתבססות במקום ה-3 בדירוג ההוצאה לפי מדיות.

נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום מוסר, כי "זוהי השנה הראשונה מזה מספר שנים, שענף הפרסום אינו חווה אירוע דרמטי המשפיע על גידולו.

עו"ד תלמה בירו, מנכ"ל איגוד המפרסמים מוסרת כי: "2007 היתה אחת השנים הטובות בתולדות המשק על פי כל פרמטר והצמיחה בו היתה אחת מהגבוהות בעולם. המשק התאושש במהירות רבה ממלחמת לבנון השנייה שבלמה את הגידול הנמרץ שהתחיל ב-2006. התרחבות המיגזר העיסקי, שיעור הצמיחה הגבוה, והתחזקות הכלכלה הישראלית לא פסחו על שוק הפרסום.

העיתונות היא מניה בטוחה - במיוחד בשוק ההון

ב-2007 ממשיכה העיתונות להיות המדיה המועדפת על מפרסמים עם נתח של 42% מסך ההוצאה הכוללת, עם זאת נרשמה ירידה קלה בהיקף ההוצאה לפרסום. סך כל הפרסום בעיתונות עמד על 374 מליון דולר בשנה החולפת לעומת 385 ב – 2006.

אחת המגמות הבולטות ביותר בהוצאה לפרסום בעיתונות מגיעה מכיוון שוק ההון, והפרסום המאסיבי בענף. ידיעות אחרונות הצליח לשמור על כוחו וחלקו היחסי בסקטור העיתונות, ואת הירידה בנתח העיתונות בעוגת הפרסום ניתן לייחס לירידת מחירים, גידול בהנחות למפרסמים, איום האינטרנט, ובעיקר בעקבות להפסדים המשמעותיים במעריב אשר לא הצליחו לקזז את הגידול בעיתונים האחרים.

הטלוויזיה צומחת: הערוצים מעלים מחירי תשדירים בהתאם

המדיום הטלוויזיוני מציג ב-2007 גידול של 16% שהופך אותו לכלי התקשורת עם הצמיחה הגבוהה ביותר בהוצאה לפרסום, ומסתבר ששנת 2007 מעידה על כוחו ועוצמתו של המדיום.

במהלך השנה החולפת נרשמה עליה של כ-5% ברייטינג הממוצע בפריים טיים של קשת רשת וערוץ 10 והביקוש לזמן אויר גבר בחודשי השיא על ההיצע. כפועל יוצא האמירו מחירי התשדירים בכ - 10% בממוצע.

להבדיל מערוץ 1 שממשיך לרשום ירידה ברייטינג, שאר הערוצים המסחריים

ידעו לתרגם את העלייה בביקוש וברייטינג לגידול משמעותי בהכנסות: הגידול המשוער של קשת מוערך ב15%, של רשת ב10%, ואילו בערוץ 10 הגידול בהכנסות מוערך סביב ה – 40%. ערוץ 24 שומר על חלקו במדיה , ערוץ 9 גדל גם הוא בכ – 15%.

האינטרנט לא עוצר: מציג גידול שנה שישית ברציפות

האינטרנט בישראל עובר את הממוצע העולמי בהוצאה לפרסום וממשיך לגדול, זו השנה השישית ברציפות. כך מקבע האינטרנט בצעד ענק את מעמדו כמדיה השלישית בגודלה בעוגת הפרסום. סך כל הוצאות הפרסום במדיה זו הסתכמו ב – 90 מיליון דולר והנתח הגיע למספר דו-ספרתי של 10% לעומת 8.5% עולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.