עוגת הפרסום 2007: 898 מיליון דולר וגידול של 8.3%

איגוד המפרסמים ויפעת בקרת פרסום מפרסמים היום (ג') את הנתונים על השנה החולפת. השנה השקטה יחסית מעלה את ענף הפרסום בחזרה על פסי ההצלחה והצמיחה. האינטרנט כבר במקום ה-3 בדירוג המדיות
משה בנימין |

כמעט בכל שנה יש בענף הפרסום גורם שמצליח לעכב את הגידול והמשך הצמיחה בהוצאה לפרסום. 2007 הייתה שונה בהיבט הזה, ובנוסף גם הוציאה את השוק לדרך חדשה, מוצלחת ושקטה יותר לאחר מלחמת לבנון ה-2 ב-2006.

הסעיפים הבולטים ביותר שניתן לדלות מהסיכום מדברים על שנה מצוינת לטלוויזיה עם גידול מרשים בערוץ 2 ובערוץ 10. השנה החלשה של מעריב, עם הירידה הגדולה בפרסום התבטאה בקיטון של ההוצאה לפרסום בעיתונות.

האינטרנט עומד במרכז החגיגה, מעבר לנתונים המעודדים, עם נתח פרסום שמגיע כבר ל-10% מההוצאה הכוללת והתבססות במקום ה-3 בדירוג ההוצאה לפי מדיות.

נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום מוסר, כי "זוהי השנה הראשונה מזה מספר שנים, שענף הפרסום אינו חווה אירוע דרמטי המשפיע על גידולו.

עו"ד תלמה בירו, מנכ"ל איגוד המפרסמים מוסרת כי: "2007 היתה אחת השנים הטובות בתולדות המשק על פי כל פרמטר והצמיחה בו היתה אחת מהגבוהות בעולם. המשק התאושש במהירות רבה ממלחמת לבנון השנייה שבלמה את הגידול הנמרץ שהתחיל ב-2006. התרחבות המיגזר העיסקי, שיעור הצמיחה הגבוה, והתחזקות הכלכלה הישראלית לא פסחו על שוק הפרסום.

העיתונות היא מניה בטוחה - במיוחד בשוק ההון

ב-2007 ממשיכה העיתונות להיות המדיה המועדפת על מפרסמים עם נתח של 42% מסך ההוצאה הכוללת, עם זאת נרשמה ירידה קלה בהיקף ההוצאה לפרסום. סך כל הפרסום בעיתונות עמד על 374 מליון דולר בשנה החולפת לעומת 385 ב – 2006.

אחת המגמות הבולטות ביותר בהוצאה לפרסום בעיתונות מגיעה מכיוון שוק ההון, והפרסום המאסיבי בענף. ידיעות אחרונות הצליח לשמור על כוחו וחלקו היחסי בסקטור העיתונות, ואת הירידה בנתח העיתונות בעוגת הפרסום ניתן לייחס לירידת מחירים, גידול בהנחות למפרסמים, איום האינטרנט, ובעיקר בעקבות להפסדים המשמעותיים במעריב אשר לא הצליחו לקזז את הגידול בעיתונים האחרים.

הטלוויזיה צומחת: הערוצים מעלים מחירי תשדירים בהתאם

המדיום הטלוויזיוני מציג ב-2007 גידול של 16% שהופך אותו לכלי התקשורת עם הצמיחה הגבוהה ביותר בהוצאה לפרסום, ומסתבר ששנת 2007 מעידה על כוחו ועוצמתו של המדיום.

במהלך השנה החולפת נרשמה עליה של כ-5% ברייטינג הממוצע בפריים טיים של קשת רשת וערוץ 10 והביקוש לזמן אויר גבר בחודשי השיא על ההיצע. כפועל יוצא האמירו מחירי התשדירים בכ - 10% בממוצע.

להבדיל מערוץ 1 שממשיך לרשום ירידה ברייטינג, שאר הערוצים המסחריים

ידעו לתרגם את העלייה בביקוש וברייטינג לגידול משמעותי בהכנסות: הגידול המשוער של קשת מוערך ב15%, של רשת ב10%, ואילו בערוץ 10 הגידול בהכנסות מוערך סביב ה – 40%. ערוץ 24 שומר על חלקו במדיה , ערוץ 9 גדל גם הוא בכ – 15%.

האינטרנט לא עוצר: מציג גידול שנה שישית ברציפות

האינטרנט בישראל עובר את הממוצע העולמי בהוצאה לפרסום וממשיך לגדול, זו השנה השישית ברציפות. כך מקבע האינטרנט בצעד ענק את מעמדו כמדיה השלישית בגודלה בעוגת הפרסום. סך כל הוצאות הפרסום במדיה זו הסתכמו ב – 90 מיליון דולר והנתח הגיע למספר דו-ספרתי של 10% לעומת 8.5% עולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':