עוגת הפרסום 2007: 898 מיליון דולר וגידול של 8.3%
כמעט בכל שנה יש בענף הפרסום גורם שמצליח לעכב את הגידול והמשך הצמיחה בהוצאה לפרסום. 2007 הייתה שונה בהיבט הזה, ובנוסף גם הוציאה את השוק לדרך חדשה, מוצלחת ושקטה יותר לאחר מלחמת לבנון ה-2 ב-2006.
הסעיפים הבולטים ביותר שניתן לדלות מהסיכום מדברים על שנה מצוינת לטלוויזיה עם גידול מרשים בערוץ 2 ובערוץ 10. השנה החלשה של מעריב, עם הירידה הגדולה בפרסום התבטאה בקיטון של ההוצאה לפרסום בעיתונות.
האינטרנט עומד במרכז החגיגה, מעבר לנתונים המעודדים, עם נתח פרסום שמגיע כבר ל-10% מההוצאה הכוללת והתבססות במקום ה-3 בדירוג ההוצאה לפי מדיות.
נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום מוסר, כי "זוהי השנה הראשונה מזה מספר שנים, שענף הפרסום אינו חווה אירוע דרמטי המשפיע על גידולו.
עו"ד תלמה בירו, מנכ"ל איגוד המפרסמים מוסרת כי: "2007 היתה אחת השנים הטובות בתולדות המשק על פי כל פרמטר והצמיחה בו היתה אחת מהגבוהות בעולם. המשק התאושש במהירות רבה ממלחמת לבנון השנייה שבלמה את הגידול הנמרץ שהתחיל ב-2006. התרחבות המיגזר העיסקי, שיעור הצמיחה הגבוה, והתחזקות הכלכלה הישראלית לא פסחו על שוק הפרסום.
העיתונות היא מניה בטוחה - במיוחד בשוק ההון
ב-2007 ממשיכה העיתונות להיות המדיה המועדפת על מפרסמים עם נתח של 42% מסך ההוצאה הכוללת, עם זאת נרשמה ירידה קלה בהיקף ההוצאה לפרסום. סך כל הפרסום בעיתונות עמד על 374 מליון דולר בשנה החולפת לעומת 385 ב – 2006.
אחת המגמות הבולטות ביותר בהוצאה לפרסום בעיתונות מגיעה מכיוון שוק ההון, והפרסום המאסיבי בענף. ידיעות אחרונות הצליח לשמור על כוחו וחלקו היחסי בסקטור העיתונות, ואת הירידה בנתח העיתונות בעוגת הפרסום ניתן לייחס לירידת מחירים, גידול בהנחות למפרסמים, איום האינטרנט, ובעיקר בעקבות להפסדים המשמעותיים במעריב אשר לא הצליחו לקזז את הגידול בעיתונים האחרים.
הטלוויזיה צומחת: הערוצים מעלים מחירי תשדירים בהתאם
המדיום הטלוויזיוני מציג ב-2007 גידול של 16% שהופך אותו לכלי התקשורת עם הצמיחה הגבוהה ביותר בהוצאה לפרסום, ומסתבר ששנת 2007 מעידה על כוחו ועוצמתו של המדיום.
במהלך השנה החולפת נרשמה עליה של כ-5% ברייטינג הממוצע בפריים טיים של קשת רשת וערוץ 10 והביקוש לזמן אויר גבר בחודשי השיא על ההיצע. כפועל יוצא האמירו מחירי התשדירים בכ - 10% בממוצע.
להבדיל מערוץ 1 שממשיך לרשום ירידה ברייטינג, שאר הערוצים המסחריים
ידעו לתרגם את העלייה בביקוש וברייטינג לגידול משמעותי בהכנסות: הגידול המשוער של קשת מוערך ב15%, של רשת ב10%, ואילו בערוץ 10 הגידול בהכנסות מוערך סביב ה – 40%. ערוץ 24 שומר על חלקו במדיה , ערוץ 9 גדל גם הוא בכ – 15%.
האינטרנט לא עוצר: מציג גידול שנה שישית ברציפות
האינטרנט בישראל עובר את הממוצע העולמי בהוצאה לפרסום וממשיך לגדול, זו השנה השישית ברציפות. כך מקבע האינטרנט בצעד ענק את מעמדו כמדיה השלישית בגודלה בעוגת הפרסום. סך כל הוצאות הפרסום במדיה זו הסתכמו ב – 90 מיליון דולר והנתח הגיע למספר דו-ספרתי של 10% לעומת 8.5% עולמי.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
