עוגת הפרסום 2007: 898 מיליון דולר וגידול של 8.3%

איגוד המפרסמים ויפעת בקרת פרסום מפרסמים היום (ג') את הנתונים על השנה החולפת. השנה השקטה יחסית מעלה את ענף הפרסום בחזרה על פסי ההצלחה והצמיחה. האינטרנט כבר במקום ה-3 בדירוג המדיות
משה בנימין |

כמעט בכל שנה יש בענף הפרסום גורם שמצליח לעכב את הגידול והמשך הצמיחה בהוצאה לפרסום. 2007 הייתה שונה בהיבט הזה, ובנוסף גם הוציאה את השוק לדרך חדשה, מוצלחת ושקטה יותר לאחר מלחמת לבנון ה-2 ב-2006.

הסעיפים הבולטים ביותר שניתן לדלות מהסיכום מדברים על שנה מצוינת לטלוויזיה עם גידול מרשים בערוץ 2 ובערוץ 10. השנה החלשה של מעריב, עם הירידה הגדולה בפרסום התבטאה בקיטון של ההוצאה לפרסום בעיתונות.

האינטרנט עומד במרכז החגיגה, מעבר לנתונים המעודדים, עם נתח פרסום שמגיע כבר ל-10% מההוצאה הכוללת והתבססות במקום ה-3 בדירוג ההוצאה לפי מדיות.

נתי יעקובי מנכ"ל יפעת בקרת פרסום מוסר, כי "זוהי השנה הראשונה מזה מספר שנים, שענף הפרסום אינו חווה אירוע דרמטי המשפיע על גידולו.

עו"ד תלמה בירו, מנכ"ל איגוד המפרסמים מוסרת כי: "2007 היתה אחת השנים הטובות בתולדות המשק על פי כל פרמטר והצמיחה בו היתה אחת מהגבוהות בעולם. המשק התאושש במהירות רבה ממלחמת לבנון השנייה שבלמה את הגידול הנמרץ שהתחיל ב-2006. התרחבות המיגזר העיסקי, שיעור הצמיחה הגבוה, והתחזקות הכלכלה הישראלית לא פסחו על שוק הפרסום.

העיתונות היא מניה בטוחה - במיוחד בשוק ההון

ב-2007 ממשיכה העיתונות להיות המדיה המועדפת על מפרסמים עם נתח של 42% מסך ההוצאה הכוללת, עם זאת נרשמה ירידה קלה בהיקף ההוצאה לפרסום. סך כל הפרסום בעיתונות עמד על 374 מליון דולר בשנה החולפת לעומת 385 ב – 2006.

אחת המגמות הבולטות ביותר בהוצאה לפרסום בעיתונות מגיעה מכיוון שוק ההון, והפרסום המאסיבי בענף. ידיעות אחרונות הצליח לשמור על כוחו וחלקו היחסי בסקטור העיתונות, ואת הירידה בנתח העיתונות בעוגת הפרסום ניתן לייחס לירידת מחירים, גידול בהנחות למפרסמים, איום האינטרנט, ובעיקר בעקבות להפסדים המשמעותיים במעריב אשר לא הצליחו לקזז את הגידול בעיתונים האחרים.

הטלוויזיה צומחת: הערוצים מעלים מחירי תשדירים בהתאם

המדיום הטלוויזיוני מציג ב-2007 גידול של 16% שהופך אותו לכלי התקשורת עם הצמיחה הגבוהה ביותר בהוצאה לפרסום, ומסתבר ששנת 2007 מעידה על כוחו ועוצמתו של המדיום.

במהלך השנה החולפת נרשמה עליה של כ-5% ברייטינג הממוצע בפריים טיים של קשת רשת וערוץ 10 והביקוש לזמן אויר גבר בחודשי השיא על ההיצע. כפועל יוצא האמירו מחירי התשדירים בכ - 10% בממוצע.

להבדיל מערוץ 1 שממשיך לרשום ירידה ברייטינג, שאר הערוצים המסחריים

ידעו לתרגם את העלייה בביקוש וברייטינג לגידול משמעותי בהכנסות: הגידול המשוער של קשת מוערך ב15%, של רשת ב10%, ואילו בערוץ 10 הגידול בהכנסות מוערך סביב ה – 40%. ערוץ 24 שומר על חלקו במדיה , ערוץ 9 גדל גם הוא בכ – 15%.

האינטרנט לא עוצר: מציג גידול שנה שישית ברציפות

האינטרנט בישראל עובר את הממוצע העולמי בהוצאה לפרסום וממשיך לגדול, זו השנה השישית ברציפות. כך מקבע האינטרנט בצעד ענק את מעמדו כמדיה השלישית בגודלה בעוגת הפרסום. סך כל הוצאות הפרסום במדיה זו הסתכמו ב – 90 מיליון דולר והנתח הגיע למספר דו-ספרתי של 10% לעומת 8.5% עולמי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: