הדולר מנסה להתאושש: היציג עלה ב-0.5% ל-3.828 שקלים

האירו היציג התחזק ב-0.38% ל-5.622 שקל. פורקסיארד: הסיכוי שהריבית בארה"ב תגיע ל-3.25% או פחות מכך עד סוף 2008 הוא גבוה, אבל עדיין לא ברור מה יהיה קצב ההורדה
שי טופז |

השקל נעל את יום המסחר בשוק המט"ח בהיחלשות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.55% לרמה של 3.828 שקלים, והאירו היציג התחזק ב-0.38% לרמה של 5.622 שקלים.

מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח בהתחזקות של הדולר אל מול השקל, התחזקות ששיקפו האופציות על הדולר כבר אתמול. זאת, לאחר שהמטבע האמריקני רשם ביום שישי רמת שפל נוספת אל מול השקל, שעה ששערו היציג נקבע על רמתו הנמוכה ביותר ב-9.5 השנים האחרונות..

בפורקסיארד מציינים, כי ביום שישי נקבע שערו היציג של הדולר ברמה של 3.807 שקלים, ירידה של 0.808%. האירו היציג נחלש אף הוא, וירד ב-1.104% ל-5.6009 שקלים. נציין, כי השקל יצר שיא רב-שנתי חדש כנגד הדולר, מעט מעל ל-3.8 שקלים. כך מתגברים הסיכויים כי מגמת התחזקותו לטווח הארוך לא הגיעה לכדי מיצוי.

לאחר שסיים השקל את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות, נחלש מעט השקל אל מול המטבע האמריקני, כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתפקדת כרוח גבית להתחזקות הנקודתית של השטר הירוק.

מנגד, הציפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה, מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו.

היום נתוני הסנטימנט באזור האירו צפויים להראות ירידה באמון הצרכנים והעסקים גם יחד, כצפוי לאור העובדה שתנאי שוק האשראי נותרו מצומצמים, השווקים הפיננסיים אינם יציבים ומחירי האנרגיה מזנקים לרמות שיא, אך החדשות לא יהיו סימן מבשר טובות לצריכה באזור האירו ולתחזיות הצמיחה באופן כללי.

אמון הצרכנים (8.2) ירד לרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה, ומכיוון שנתוני המכירות הקמעונאיות כבר היו מעט חלשים במהלך הרבעון הרביעי, הסנטימנט הירוד מאותת על כך שההוצאות ירדו בזמן הקרוב והנזילות בשווקים תיפגע. בינתיים, האמון במגזר השירותים צפוי גם הוא לרדת מעט, בהתאם לירידה במדד רכש המנהלים של מגזר השירותים באזור האירו, אשר ירד ל-53.1 מ-54.1 בנובמבר. ניתוח המדד מראה שחלה ירידה כמעט בכל הרכיבים העסקיים, כולל התעסוקה, עסקים חדשים ומחירי תשומה. אף על פי כן, כל הנתונים האלה הם מעל לרמה הקריטית של צמיחה/קריסה, דבר המאותת על צמיחה. מצד שני, ציפיות העסקים עלו מעט למעלה, דבר שעשוי לרמוז על כך שעסקי השירותים נותרו מעט אופטימיים לגבי התחזיות שלהם בשנת 2008.

בשנה שעברה הבנק הפדראלי הפחית את הריבית ב-100 נקודות בסיס כדי למנוע האטה משמעותית בכלכלה האמריקנית ושמר על דולר נמוך במטרה להזרים כספים לכלכלה וכדי להוזיל את עלות הייצור המקומית ובכך לעשות את הסחורה האמריקאית אטרקטיבית יותר ובכך לדחוף את ענף הייצוא.

ובכן למרות שמאמציו יש יאמרו מנעו את המיתון ב 2007, הם לא מנעו התרחשות פוטנציאלית של מיתון בשנת 2008. דוח התעסוקה (NFP) האחרון ללא המגזר החקלאי של חודש דצמבר היו חלשים מאוד וגרמו לאנליסטים רבים של בנקים לשנות את תחזיותיהם לגבי עד כמה יפחית הבנק הפדראלי את הריבית ב-30 בינואר. לפני שבוע שוק החוזים העתידיים תמחר סיכוי של 30% בלבד לכך שהריבית תהיה בשיעור 3.5% בסוף אפריל (75 נקודות בסיס מתחת לשיעורה הנוכחי). אולם לאחר פרסום דוח התעסוקה של חודש דצמבר, השוק החל לתמחר הפחתה של עד כ-100 נקודות בסיס בארבעת החודשים הקרובים.

מאה נקודות בסיס בשנת 2007 ו-100 נקודות בסיס ב-2008 יורידו את הריבית ל-3.25%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2005. בפורקסיארד מאמינים שהסיכוי לכך שהריבית בארה"ב תהיה 3.25% או פחות עד סוף שנת 2008 הוא גבוה, אבל עדיין לא ברור אם מחצית מההפחתה תתרחש בינואר. העלייה של 18,000 מקומות עבודה בחודש דצמבר היתה העלייה החלשה ביותר שראינו מאז אוגוסט 2003, כאשר הכלכלה האמריקנית איבדה 42,000 מקומות עבודה.

לרוע המזל, אין שום היבט אופטימי בדוח. ניתוח של מרכיביו מעלה שאם הממשלה לא היתה מוסיפה מקומות עבודה במגזר הציבורי, צמיחת מקומות העבודה היתה למעשה שלילית בחודש שעבר. בנוסף, שיעור האבטלה עלה לשיא של שנתיים ואילו השיעור השנתי של צמיחת ההכנסות ירד מ-3.8% ל-3.7%. רמות אלה מצביעות על כך שאנחנו נמצאים בדרך למיתון.

עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין שהורדה של 0.25% היא סבירה יותר בניגוד לצפי כלכלנים להורדה של חצי אחוז לאחר נתוניי התעסוקה האחרונים,אל נא נשכח שנותרו עוד 18 ימי מסחר עד לועידת המדיניות המוניטרית בארה"ב.

עידן מוסיף ואומר שאם מחירי הנפט יעברו את 100 דולר לחבית ונתוני המחירים לצרכן או המכירות הקמעונאיות יהיו חיוביים באופן מפתיע, יוכל הבנק הפדראלי למשוך את סדרת הפחתות הריבית עד לקיץ ולהפחית את הריבית בפעימות של רבע אחוז במקום לפעול בצורה אגרסיבית ולהפחית את הריבית בבכחצי אחוז כבר בינואר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

המהלך מבקש להסיר חסם ביבוא הרכב, להרחיב את היבוא האישי והמקביל, ולהוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.