הדולר מנסה להתאושש: היציג עלה ב-0.5% ל-3.828 שקלים
השקל נעל את יום המסחר בשוק המט"ח בהיחלשות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.55% לרמה של 3.828 שקלים, והאירו היציג התחזק ב-0.38% לרמה של 5.622 שקלים.
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח בהתחזקות של הדולר אל מול השקל, התחזקות ששיקפו האופציות על הדולר כבר אתמול. זאת, לאחר שהמטבע האמריקני רשם ביום שישי רמת שפל נוספת אל מול השקל, שעה ששערו היציג נקבע על רמתו הנמוכה ביותר ב-9.5 השנים האחרונות..
בפורקסיארד מציינים, כי ביום שישי נקבע שערו היציג של הדולר ברמה של 3.807 שקלים, ירידה של 0.808%. האירו היציג נחלש אף הוא, וירד ב-1.104% ל-5.6009 שקלים. נציין, כי השקל יצר שיא רב-שנתי חדש כנגד הדולר, מעט מעל ל-3.8 שקלים. כך מתגברים הסיכויים כי מגמת התחזקותו לטווח הארוך לא הגיעה לכדי מיצוי.
לאחר שסיים השקל את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות, נחלש מעט השקל אל מול המטבע האמריקני, כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתפקדת כרוח גבית להתחזקות הנקודתית של השטר הירוק.
מנגד, הציפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה, מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו.
היום נתוני הסנטימנט באזור האירו צפויים להראות ירידה באמון הצרכנים והעסקים גם יחד, כצפוי לאור העובדה שתנאי שוק האשראי נותרו מצומצמים, השווקים הפיננסיים אינם יציבים ומחירי האנרגיה מזנקים לרמות שיא, אך החדשות לא יהיו סימן מבשר טובות לצריכה באזור האירו ולתחזיות הצמיחה באופן כללי.
אמון הצרכנים (8.2) ירד לרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה, ומכיוון שנתוני המכירות הקמעונאיות כבר היו מעט חלשים במהלך הרבעון הרביעי, הסנטימנט הירוד מאותת על כך שההוצאות ירדו בזמן הקרוב והנזילות בשווקים תיפגע. בינתיים, האמון במגזר השירותים צפוי גם הוא לרדת מעט, בהתאם לירידה במדד רכש המנהלים של מגזר השירותים באזור האירו, אשר ירד ל-53.1 מ-54.1 בנובמבר. ניתוח המדד מראה שחלה ירידה כמעט בכל הרכיבים העסקיים, כולל התעסוקה, עסקים חדשים ומחירי תשומה. אף על פי כן, כל הנתונים האלה הם מעל לרמה הקריטית של צמיחה/קריסה, דבר המאותת על צמיחה. מצד שני, ציפיות העסקים עלו מעט למעלה, דבר שעשוי לרמוז על כך שעסקי השירותים נותרו מעט אופטימיים לגבי התחזיות שלהם בשנת 2008.
בשנה שעברה הבנק הפדראלי הפחית את הריבית ב-100 נקודות בסיס כדי למנוע האטה משמעותית בכלכלה האמריקנית ושמר על דולר נמוך במטרה להזרים כספים לכלכלה וכדי להוזיל את עלות הייצור המקומית ובכך לעשות את הסחורה האמריקאית אטרקטיבית יותר ובכך לדחוף את ענף הייצוא.
ובכן למרות שמאמציו יש יאמרו מנעו את המיתון ב 2007, הם לא מנעו התרחשות פוטנציאלית של מיתון בשנת 2008. דוח התעסוקה (NFP) האחרון ללא המגזר החקלאי של חודש דצמבר היו חלשים מאוד וגרמו לאנליסטים רבים של בנקים לשנות את תחזיותיהם לגבי עד כמה יפחית הבנק הפדראלי את הריבית ב-30 בינואר. לפני שבוע שוק החוזים העתידיים תמחר סיכוי של 30% בלבד לכך שהריבית תהיה בשיעור 3.5% בסוף אפריל (75 נקודות בסיס מתחת לשיעורה הנוכחי). אולם לאחר פרסום דוח התעסוקה של חודש דצמבר, השוק החל לתמחר הפחתה של עד כ-100 נקודות בסיס בארבעת החודשים הקרובים.
מאה נקודות בסיס בשנת 2007 ו-100 נקודות בסיס ב-2008 יורידו את הריבית ל-3.25%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2005. בפורקסיארד מאמינים שהסיכוי לכך שהריבית בארה"ב תהיה 3.25% או פחות עד סוף שנת 2008 הוא גבוה, אבל עדיין לא ברור אם מחצית מההפחתה תתרחש בינואר. העלייה של 18,000 מקומות עבודה בחודש דצמבר היתה העלייה החלשה ביותר שראינו מאז אוגוסט 2003, כאשר הכלכלה האמריקנית איבדה 42,000 מקומות עבודה.
לרוע המזל, אין שום היבט אופטימי בדוח. ניתוח של מרכיביו מעלה שאם הממשלה לא היתה מוסיפה מקומות עבודה במגזר הציבורי, צמיחת מקומות העבודה היתה למעשה שלילית בחודש שעבר. בנוסף, שיעור האבטלה עלה לשיא של שנתיים ואילו השיעור השנתי של צמיחת ההכנסות ירד מ-3.8% ל-3.7%. רמות אלה מצביעות על כך שאנחנו נמצאים בדרך למיתון.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין שהורדה של 0.25% היא סבירה יותר בניגוד לצפי כלכלנים להורדה של חצי אחוז לאחר נתוניי התעסוקה האחרונים,אל נא נשכח שנותרו עוד 18 ימי מסחר עד לועידת המדיניות המוניטרית בארה"ב.
עידן מוסיף ואומר שאם מחירי הנפט יעברו את 100 דולר לחבית ונתוני המחירים לצרכן או המכירות הקמעונאיות יהיו חיוביים באופן מפתיע, יוכל הבנק הפדראלי למשוך את סדרת הפחתות הריבית עד לקיץ ולהפחית את הריבית בפעימות של רבע אחוז במקום לפעול בצורה אגרסיבית ולהפחית את הריבית בבכחצי אחוז כבר בינואר.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")