הדולר מנסה להתאושש: היציג עלה ב-0.5% ל-3.828 שקלים
השקל נעל את יום המסחר בשוק המט"ח בהיחלשות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.55% לרמה של 3.828 שקלים, והאירו היציג התחזק ב-0.38% לרמה של 5.622 שקלים.
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח בהתחזקות של הדולר אל מול השקל, התחזקות ששיקפו האופציות על הדולר כבר אתמול. זאת, לאחר שהמטבע האמריקני רשם ביום שישי רמת שפל נוספת אל מול השקל, שעה ששערו היציג נקבע על רמתו הנמוכה ביותר ב-9.5 השנים האחרונות..
בפורקסיארד מציינים, כי ביום שישי נקבע שערו היציג של הדולר ברמה של 3.807 שקלים, ירידה של 0.808%. האירו היציג נחלש אף הוא, וירד ב-1.104% ל-5.6009 שקלים. נציין, כי השקל יצר שיא רב-שנתי חדש כנגד הדולר, מעט מעל ל-3.8 שקלים. כך מתגברים הסיכויים כי מגמת התחזקותו לטווח הארוך לא הגיעה לכדי מיצוי.
לאחר שסיים השקל את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות, נחלש מעט השקל אל מול המטבע האמריקני, כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתפקדת כרוח גבית להתחזקות הנקודתית של השטר הירוק.
מנגד, הציפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה, מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו.
היום נתוני הסנטימנט באזור האירו צפויים להראות ירידה באמון הצרכנים והעסקים גם יחד, כצפוי לאור העובדה שתנאי שוק האשראי נותרו מצומצמים, השווקים הפיננסיים אינם יציבים ומחירי האנרגיה מזנקים לרמות שיא, אך החדשות לא יהיו סימן מבשר טובות לצריכה באזור האירו ולתחזיות הצמיחה באופן כללי.
אמון הצרכנים (8.2) ירד לרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה, ומכיוון שנתוני המכירות הקמעונאיות כבר היו מעט חלשים במהלך הרבעון הרביעי, הסנטימנט הירוד מאותת על כך שההוצאות ירדו בזמן הקרוב והנזילות בשווקים תיפגע. בינתיים, האמון במגזר השירותים צפוי גם הוא לרדת מעט, בהתאם לירידה במדד רכש המנהלים של מגזר השירותים באזור האירו, אשר ירד ל-53.1 מ-54.1 בנובמבר. ניתוח המדד מראה שחלה ירידה כמעט בכל הרכיבים העסקיים, כולל התעסוקה, עסקים חדשים ומחירי תשומה. אף על פי כן, כל הנתונים האלה הם מעל לרמה הקריטית של צמיחה/קריסה, דבר המאותת על צמיחה. מצד שני, ציפיות העסקים עלו מעט למעלה, דבר שעשוי לרמוז על כך שעסקי השירותים נותרו מעט אופטימיים לגבי התחזיות שלהם בשנת 2008.
בשנה שעברה הבנק הפדראלי הפחית את הריבית ב-100 נקודות בסיס כדי למנוע האטה משמעותית בכלכלה האמריקנית ושמר על דולר נמוך במטרה להזרים כספים לכלכלה וכדי להוזיל את עלות הייצור המקומית ובכך לעשות את הסחורה האמריקאית אטרקטיבית יותר ובכך לדחוף את ענף הייצוא.
ובכן למרות שמאמציו יש יאמרו מנעו את המיתון ב 2007, הם לא מנעו התרחשות פוטנציאלית של מיתון בשנת 2008. דוח התעסוקה (NFP) האחרון ללא המגזר החקלאי של חודש דצמבר היו חלשים מאוד וגרמו לאנליסטים רבים של בנקים לשנות את תחזיותיהם לגבי עד כמה יפחית הבנק הפדראלי את הריבית ב-30 בינואר. לפני שבוע שוק החוזים העתידיים תמחר סיכוי של 30% בלבד לכך שהריבית תהיה בשיעור 3.5% בסוף אפריל (75 נקודות בסיס מתחת לשיעורה הנוכחי). אולם לאחר פרסום דוח התעסוקה של חודש דצמבר, השוק החל לתמחר הפחתה של עד כ-100 נקודות בסיס בארבעת החודשים הקרובים.
מאה נקודות בסיס בשנת 2007 ו-100 נקודות בסיס ב-2008 יורידו את הריבית ל-3.25%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2005. בפורקסיארד מאמינים שהסיכוי לכך שהריבית בארה"ב תהיה 3.25% או פחות עד סוף שנת 2008 הוא גבוה, אבל עדיין לא ברור אם מחצית מההפחתה תתרחש בינואר. העלייה של 18,000 מקומות עבודה בחודש דצמבר היתה העלייה החלשה ביותר שראינו מאז אוגוסט 2003, כאשר הכלכלה האמריקנית איבדה 42,000 מקומות עבודה.
לרוע המזל, אין שום היבט אופטימי בדוח. ניתוח של מרכיביו מעלה שאם הממשלה לא היתה מוסיפה מקומות עבודה במגזר הציבורי, צמיחת מקומות העבודה היתה למעשה שלילית בחודש שעבר. בנוסף, שיעור האבטלה עלה לשיא של שנתיים ואילו השיעור השנתי של צמיחת ההכנסות ירד מ-3.8% ל-3.7%. רמות אלה מצביעות על כך שאנחנו נמצאים בדרך למיתון.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין שהורדה של 0.25% היא סבירה יותר בניגוד לצפי כלכלנים להורדה של חצי אחוז לאחר נתוניי התעסוקה האחרונים,אל נא נשכח שנותרו עוד 18 ימי מסחר עד לועידת המדיניות המוניטרית בארה"ב.
עידן מוסיף ואומר שאם מחירי הנפט יעברו את 100 דולר לחבית ונתוני המחירים לצרכן או המכירות הקמעונאיות יהיו חיוביים באופן מפתיע, יוכל הבנק הפדראלי למשוך את סדרת הפחתות הריבית עד לקיץ ולהפחית את הריבית בפעימות של רבע אחוז במקום לפעול בצורה אגרסיבית ולהפחית את הריבית בבכחצי אחוז כבר בינואר.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
