הדולר מנסה להתאושש: היציג עלה ב-0.5% ל-3.828 שקלים
השקל נעל את יום המסחר בשוק המט"ח בהיחלשות אל מול העיקריים. שערו היציג של הדולר נקבע בעלייה של 0.55% לרמה של 3.828 שקלים, והאירו היציג התחזק ב-0.38% לרמה של 5.622 שקלים.
מחדר המסחר של פורקסיארד נמסר, כי שבוע המסחר במטבע חוץ נפתח בהתחזקות של הדולר אל מול השקל, התחזקות ששיקפו האופציות על הדולר כבר אתמול. זאת, לאחר שהמטבע האמריקני רשם ביום שישי רמת שפל נוספת אל מול השקל, שעה ששערו היציג נקבע על רמתו הנמוכה ביותר ב-9.5 השנים האחרונות..
בפורקסיארד מציינים, כי ביום שישי נקבע שערו היציג של הדולר ברמה של 3.807 שקלים, ירידה של 0.808%. האירו היציג נחלש אף הוא, וירד ב-1.104% ל-5.6009 שקלים. נציין, כי השקל יצר שיא רב-שנתי חדש כנגד הדולר, מעט מעל ל-3.8 שקלים. כך מתגברים הסיכויים כי מגמת התחזקותו לטווח הארוך לא הגיעה לכדי מיצוי.
לאחר שסיים השקל את השבוע סמוך לרמות השיא של תשע השנים האחרונות, נחלש מעט השקל אל מול המטבע האמריקני, כשאי הוודאות לגבי יכולתה של הכלכלה הישראלית להתמודד עם מיתון בארה"ב מתפקדת כרוח גבית להתחזקות הנקודתית של השטר הירוק.
מנגד, הציפיות להמשך קיצוצי ריבית בארה"ב אשר יובילו לעדיפות של ריבית בנק ישראל לראשונה מזה תקופה ארוכה, מעניקים תמיכה למטבע הישראלי ועשויים להגביל את הפסדיו.
היום נתוני הסנטימנט באזור האירו צפויים להראות ירידה באמון הצרכנים והעסקים גם יחד, כצפוי לאור העובדה שתנאי שוק האשראי נותרו מצומצמים, השווקים הפיננסיים אינם יציבים ומחירי האנרגיה מזנקים לרמות שיא, אך החדשות לא יהיו סימן מבשר טובות לצריכה באזור האירו ולתחזיות הצמיחה באופן כללי.
אמון הצרכנים (8.2) ירד לרמה הנמוכה ביותר בשנה האחרונה, ומכיוון שנתוני המכירות הקמעונאיות כבר היו מעט חלשים במהלך הרבעון הרביעי, הסנטימנט הירוד מאותת על כך שההוצאות ירדו בזמן הקרוב והנזילות בשווקים תיפגע. בינתיים, האמון במגזר השירותים צפוי גם הוא לרדת מעט, בהתאם לירידה במדד רכש המנהלים של מגזר השירותים באזור האירו, אשר ירד ל-53.1 מ-54.1 בנובמבר. ניתוח המדד מראה שחלה ירידה כמעט בכל הרכיבים העסקיים, כולל התעסוקה, עסקים חדשים ומחירי תשומה. אף על פי כן, כל הנתונים האלה הם מעל לרמה הקריטית של צמיחה/קריסה, דבר המאותת על צמיחה. מצד שני, ציפיות העסקים עלו מעט למעלה, דבר שעשוי לרמוז על כך שעסקי השירותים נותרו מעט אופטימיים לגבי התחזיות שלהם בשנת 2008.
בשנה שעברה הבנק הפדראלי הפחית את הריבית ב-100 נקודות בסיס כדי למנוע האטה משמעותית בכלכלה האמריקנית ושמר על דולר נמוך במטרה להזרים כספים לכלכלה וכדי להוזיל את עלות הייצור המקומית ובכך לעשות את הסחורה האמריקאית אטרקטיבית יותר ובכך לדחוף את ענף הייצוא.
ובכן למרות שמאמציו יש יאמרו מנעו את המיתון ב 2007, הם לא מנעו התרחשות פוטנציאלית של מיתון בשנת 2008. דוח התעסוקה (NFP) האחרון ללא המגזר החקלאי של חודש דצמבר היו חלשים מאוד וגרמו לאנליסטים רבים של בנקים לשנות את תחזיותיהם לגבי עד כמה יפחית הבנק הפדראלי את הריבית ב-30 בינואר. לפני שבוע שוק החוזים העתידיים תמחר סיכוי של 30% בלבד לכך שהריבית תהיה בשיעור 3.5% בסוף אפריל (75 נקודות בסיס מתחת לשיעורה הנוכחי). אולם לאחר פרסום דוח התעסוקה של חודש דצמבר, השוק החל לתמחר הפחתה של עד כ-100 נקודות בסיס בארבעת החודשים הקרובים.
מאה נקודות בסיס בשנת 2007 ו-100 נקודות בסיס ב-2008 יורידו את הריבית ל-3.25%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2005. בפורקסיארד מאמינים שהסיכוי לכך שהריבית בארה"ב תהיה 3.25% או פחות עד סוף שנת 2008 הוא גבוה, אבל עדיין לא ברור אם מחצית מההפחתה תתרחש בינואר. העלייה של 18,000 מקומות עבודה בחודש דצמבר היתה העלייה החלשה ביותר שראינו מאז אוגוסט 2003, כאשר הכלכלה האמריקנית איבדה 42,000 מקומות עבודה.
לרוע המזל, אין שום היבט אופטימי בדוח. ניתוח של מרכיביו מעלה שאם הממשלה לא היתה מוסיפה מקומות עבודה במגזר הציבורי, צמיחת מקומות העבודה היתה למעשה שלילית בחודש שעבר. בנוסף, שיעור האבטלה עלה לשיא של שנתיים ואילו השיעור השנתי של צמיחת ההכנסות ירד מ-3.8% ל-3.7%. רמות אלה מצביעות על כך שאנחנו נמצאים בדרך למיתון.
עידן הרטמן אנליסט בכיר מחדר העסקאות של פורקס יארד מציין שהורדה של 0.25% היא סבירה יותר בניגוד לצפי כלכלנים להורדה של חצי אחוז לאחר נתוניי התעסוקה האחרונים,אל נא נשכח שנותרו עוד 18 ימי מסחר עד לועידת המדיניות המוניטרית בארה"ב.
עידן מוסיף ואומר שאם מחירי הנפט יעברו את 100 דולר לחבית ונתוני המחירים לצרכן או המכירות הקמעונאיות יהיו חיוביים באופן מפתיע, יוכל הבנק הפדראלי למשוך את סדרת הפחתות הריבית עד לקיץ ולהפחית את הריבית בפעימות של רבע אחוז במקום לפעול בצורה אגרסיבית ולהפחית את הריבית בבכחצי אחוז כבר בינואר.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
