הפרשנים מדברים - ריכוז תחזיות ופרשנויות האסטרטגים
ורד דר, אסטרטגית ראשית בפסגות-אופק - "הפד יפחית ב-0.25% בלבד
"כן יהיה מיתון או לא יהיה מיתון היא שאלה עיתונאית בעיקרה, ולא בהכרח כלכלית-מקצועית. יכולים להיות שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית (של 0.1, למשל) שלאחריהם יזנק המשק האמריקאי בקצב של 3-4%. לעומת זאת, יתכן מצב של צמיחה חיובית מתמשכת על פני ארבעה חודשים, שלא יענה על הגדרה של "מיתון", למשל צמיחה של 0.1%. ברור שהמצב השני, שלא ייקרא "מיתון" חמור יותר עבור המשק האמרקאי מהמצב השני", כך אומרת היום ורד דר, אסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות אופק.
"בארה"ב, בניגוד לישראל למשל, חשיבות נתון האבטלה נופלת מחשיבותו של נתון המשרות. שיעור האבטלה נגזר מסקר קטן יחסית, בעוד שמספר המשרות שמייצר המשק, נגזר מנתונים רחבי הקף הרבה יותר", אומרת דר ומוסיפה, כי בעבר, כאשר היו מקרים של חוסר התאמה, הבהיר הפד שהמשרות הן הנתון אחריו הם עוקבים. הפעם, שני הנתונים הולכים לאותו כיוון ותומכים זה בזה.
"לכן השאלה האם כן יהיה מיתון או לא, נראית לנו פחות חשובה. התחזית שלנו היא שהצמיחה בארבעת הרבעונים המתחילים ברבעון הרביעי של 2007 ומסתיימים בשלישי של 2008 תעמוד בממוצע על 1-1.5%", אומרת דר ומדגישה שזוהי "נחיתה קשה".
שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע, אומרת דר ומצביעה על כך שנפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם, אינה עוד קירטוע.
מדד ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר.
"זה לא רק דוח המשרות. שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע. יום שישי כבר חרג מקרטוע - נפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם - אינדיקטור ברור לשינוי שלילי בסנטימנט של משקיעים בעולם. ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר
על הריבית בארה"ב אומרת דר, כי הנתונים תומכים בכל מי שטען כבר שנה, שהפד לא יודע איפה הוא חי, ומצבו של המשק האמריקאי בכי רע. ההסתברות שנותן השוק להפחתת הריבית בישיבת הפד הקרובה ב-31 בינואר, עלתה ביום שישי ל-97% לעומת 72% שבוע קודם לכן. 60% מאמינים שהיא תופחת ב-50 נקודות.
"למרות, שאנחנו יודעים על לפחות שני בנקים רציניים, גולדמן וג'יי פי מורגן, שחוזים רשמית הפחתה של 50 נקודות ולמרות ששלשום דובר גם על אפשרות שהפד יקדים את מועד ההפחתה ולא יחכה עד סוף החודש, אנחנו מעריכים שללא הפתעות מהותיות עד סוף החודש, לא יעלה על דעתו של איש שם להקדים את ההחלטה", אומרת דר ומעריכה שהפד יעדיף להפחית בעוד 25 ולא 50.
שלמה מעוז - הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה -סביר שנראה הורדה של 0.5%
"הצבע של נתוני משבר שהחל במשכנתאות הסאב-פריים, שוטף כעת את הכלכלה האמריקנית ואנחנו רואים עם פתיחת המסחר הבוקר", כך אומר היום שלמה מעוז, האסטרטג הראשי באקסלנס נשואה, בתגובה לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי בארה"ב.
"תחילה ראינו ירידה בביקוש לבתים, דבר שהשתקף בתעשייה הקשורה לענף הבנייה - סקטור אספקת המוצרים. לאחר מכן, גלש המשבר לסטור הפיננסים, דבר שנתן את אותתנו על שיעורי הריבית. עכשיו אנחנו רואים את זה בנתון התעסוקה במשק", אומר מעוז ומדגיש, כי "העלייה המועטה של 18,000 משרות במשק האמריקני מתגמדת בהשוואה לקפיצה בשיעור האבטלה ל-5%".
"ביום שישי בבוקר, ראינו איך השוק היפני צפה את נתוני התעסוקה המאכזבים, כאשר מדד הניקיי 225 צנח ב-4% כשהוא מובל ע"י ענקיות הייצוא טויוטה וסוני", אומר מעוז וצופה שמחר נראה את הדבר קורה שוב בכל המדינות מוטות ייצוא, כגון דרום קוריאה והונג קונג.
מבחינת שיעורי הריבית, אומר מעוז, כי "שני שלישים מהמשקיעים צופיים כרגע הורדה של0.5% בשיעורי הריבית בארה"ב, דבר הצפוי לרכך מעט את הירידות החדות". אך מעוז מדגיש, כי השאלה החשובה היא, "כמה נתונים גרועים נוספים יגיעו אל השוק בזמן הקרוב כשהעיקרי מבניהם הינו התמ"ג לרבעון הרביעי".
הקריאה הראשונה של התוצר המקומי הגולמי לרבעון הרביעי צפויה להתפרסם ב-30 לינואר, כאשר הציפיות מדברות כעת על עלייה מותאמת שנתית של 1% בלבד, זאת בהשוואה לעלייה של 4.9% ברבעון השלישי של 2007.
בהמשך השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים ברחבי העולם וכמו כן, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן ברננקי, צפוי לדבר ביום חמישי, על השווקים הפיננסים ועל תחזית הכלכלה האמריקנית והמדיניות המוניטרית. עוד ביום רביעי, יודיעו הבנקים המרכזים באירופה ובבריטניה את החלטת הריבית לחודש ינואר.
אייל סגל - מנכ"ל תכלית בית השקעות: "הירידות לא מבשרות על מפנה"
"הירידות בשוק לא מבשרות על נקודת מפנה לירידות". עוד אומר סגל, כי "נקודות מפנה בשוקי ההון מתאפיינות בדרך כלל במצב של רמות מחירים גבוהות וריביות גבוהות. כיום, הן רמות המחירים והן הריביות בארץ, בארה"ב ובאירופה אינן גבוהות. בנוסף, המדינות המתעוררות, בעיקר מדינות הבריק, ימשיכו לתמוך בכלכלה העולמית ולחזק אותה.
"לכן, אני מעריך שלא מדובר בנקודת מפנה אלא בתגובה נקודתית, שהשלכותיה מוגבלות לטווח קצר. משקיעים שמתלבטים כיצד לנהוג בימים אלה בהחלט יכולים להתחיל להגדיל את שיעור האחזקה במניות בארץ, בעוד שבארה"ב לא הייתי ממהר להגדיל את הרכיב המנייתי".
כלכלנים בעולם
"המיתון הולך להיות רציני", מזהיר דין בייקר מ-Center for Economic and Policy Research. בייקר מעריך כי הפגיעה בשוק המשכנתאות האמריקני כולו תגיע לפי 3 מפגיעה בהיקף 160-200 מיליארד דולר אותה צפוי לספוג שוק משכנתאות הסאב-פריים. מחיקות הענק, לדבריו, יפגעו בעיקר בחברות המשכנתאות המובילות בארה"ב, פרדי-מק (סימול: FRE) ופאני-מיי (סימול: FNN).
רג'וראם רג'אן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו אשר כיהן בעבר ככלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, סבור כי התקשורת מנפחת את הבעיות בשוק האמריקני. "אנחנו הולכים לקבל צמיחה נמוכה מאוד בשני הרבעונים הקרובים; צמיחה אפסית או אף שלילית", אומר רג'אן, אך מדגיש כי סימן השאלה ניצב סביב המגמה במחצית השנייה של 2008, אז עשויה הכלכלה האמריקנית להתאושש, או לחלופין לספוג זעזועים קשים יותר במידה ומשבר האשראי יתרחב לתחומים אחרים של הכלכלה.
הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
- בנק ישראל הוריד כצפוי את הריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
כלכלת הבחירות של סמוטריץ - נותן לכם פטור במסים כדי לקבל מנדטים
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם מהלך שיוזיל את הקניות מאמזון ואתרי יבוא אישי אחרים, אבל קשה להתעלם מהתזמון ומהמשמעות הכלכלית הרחבה שלו. הגדלת תקרת הפטור ממע"מ מ־75 דולר ל־150 או 200 דולר נשמעת כמו בשורה לצרכנים, אך בפועל היא עשויה להפוך לאחד הצעדים הפופוליסטיים היקרים של השנה.
מאחורי ההחלטה עומד מהלך שמוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.
בניגוד לנרטיב של "הקלה ביוקר המחיה", רוב המוצרים שמוזמנים באינטרנט הם אופנה והנעלה ולא אלה שמכבידים באמת על תקציב משקי הבית, כמו מזון. כלומר, ההטבה לא פותרת את בעיית המחירים המשמעותית של הציבור, אלא רק יוצרת תחושת הטבה רגעית. הערכות באוצר מדברות על כך שסמוטריץ' נשען על תחזית לגידול בגביית המסים, מה שאמור לאפשר מהלכים שנויים במחלוקת בלי לפגוע בקופה. אבל תחזית איננה מציאות ואם ההכנסות לא יגיעו כפי שהוצג, הציבור יגלה מהר מאוד שההנחה הקטנה באמזון תעלה לו ביוקר במקום אחר.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינה פוליטית, המהלך מובן מאוד. העלאת הפטור מיד לפני קמפיין פוליטי משדרת "דאגה לציבור" ומייצרת כותרות חיוביות. בפועל, זהו צעד שמיטיב עם ציבור קטן של צרכני אונליין ומעמיק את הבעיה העיקרית של הכלכלה הישראלית: פער עצום בין מדיניות לטווח קצר לבין השלכות לטווח ארוך.
