הפרשנים מדברים - ריכוז תחזיות ופרשנויות האסטרטגים

ורד דר, האסטרטגית הראשית של פסגות אופק: "הכיוון הוא נחיתה קשה". שלמה מעוז מאקסלנס: "הצפי הוא להפחתה של 0.5% בריבית הפד". אייל סגל מתכלית: "הירידות היום ממש לא מבשרות על מפנה כלפי מטה"
יוסי פינק |

ורד דר, אסטרטגית ראשית בפסגות-אופק - "הפד יפחית ב-0.25% בלבד

"כן יהיה מיתון או לא יהיה מיתון היא שאלה עיתונאית בעיקרה, ולא בהכרח כלכלית-מקצועית. יכולים להיות שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית (של 0.1, למשל) שלאחריהם יזנק המשק האמריקאי בקצב של 3-4%. לעומת זאת, יתכן מצב של צמיחה חיובית מתמשכת על פני ארבעה חודשים, שלא יענה על הגדרה של "מיתון", למשל צמיחה של 0.1%. ברור שהמצב השני, שלא ייקרא "מיתון" חמור יותר עבור המשק האמרקאי מהמצב השני", כך אומרת היום ורד דר, אסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות אופק.

"בארה"ב, בניגוד לישראל למשל, חשיבות נתון האבטלה נופלת מחשיבותו של נתון המשרות. שיעור האבטלה נגזר מסקר קטן יחסית, בעוד שמספר המשרות שמייצר המשק, נגזר מנתונים רחבי הקף הרבה יותר", אומרת דר ומוסיפה, כי בעבר, כאשר היו מקרים של חוסר התאמה, הבהיר הפד שהמשרות הן הנתון אחריו הם עוקבים. הפעם, שני הנתונים הולכים לאותו כיוון ותומכים זה בזה.

"לכן השאלה האם כן יהיה מיתון או לא, נראית לנו פחות חשובה. התחזית שלנו היא שהצמיחה בארבעת הרבעונים המתחילים ברבעון הרביעי של 2007 ומסתיימים בשלישי של 2008 תעמוד בממוצע על 1-1.5%", אומרת דר ומדגישה שזוהי "נחיתה קשה".

שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע, אומרת דר ומצביעה על כך שנפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם, אינה עוד קירטוע.

מדד ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר.

"זה לא רק דוח המשרות. שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע. יום שישי כבר חרג מקרטוע - נפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם - אינדיקטור ברור לשינוי שלילי בסנטימנט של משקיעים בעולם. ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר

על הריבית בארה"ב אומרת דר, כי הנתונים תומכים בכל מי שטען כבר שנה, שהפד לא יודע איפה הוא חי, ומצבו של המשק האמריקאי בכי רע. ההסתברות שנותן השוק להפחתת הריבית בישיבת הפד הקרובה ב-31 בינואר, עלתה ביום שישי ל-97% לעומת 72% שבוע קודם לכן. 60% מאמינים שהיא תופחת ב-50 נקודות.

"למרות, שאנחנו יודעים על לפחות שני בנקים רציניים, גולדמן וג'יי פי מורגן, שחוזים רשמית הפחתה של 50 נקודות ולמרות ששלשום דובר גם על אפשרות שהפד יקדים את מועד ההפחתה ולא יחכה עד סוף החודש, אנחנו מעריכים שללא הפתעות מהותיות עד סוף החודש, לא יעלה על דעתו של איש שם להקדים את ההחלטה", אומרת דר ומעריכה שהפד יעדיף להפחית בעוד 25 ולא 50.

שלמה מעוז - הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה -סביר שנראה הורדה של 0.5%

"הצבע של נתוני משבר שהחל במשכנתאות הסאב-פריים, שוטף כעת את הכלכלה האמריקנית ואנחנו רואים עם פתיחת המסחר הבוקר", כך אומר היום שלמה מעוז, האסטרטג הראשי באקסלנס נשואה, בתגובה לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי בארה"ב.

"תחילה ראינו ירידה בביקוש לבתים, דבר שהשתקף בתעשייה הקשורה לענף הבנייה - סקטור אספקת המוצרים. לאחר מכן, גלש המשבר לסטור הפיננסים, דבר שנתן את אותתנו על שיעורי הריבית. עכשיו אנחנו רואים את זה בנתון התעסוקה במשק", אומר מעוז ומדגיש, כי "העלייה המועטה של 18,000 משרות במשק האמריקני מתגמדת בהשוואה לקפיצה בשיעור האבטלה ל-5%".

"ביום שישי בבוקר, ראינו איך השוק היפני צפה את נתוני התעסוקה המאכזבים, כאשר מדד הניקיי 225 צנח ב-4% כשהוא מובל ע"י ענקיות הייצוא טויוטה וסוני", אומר מעוז וצופה שמחר נראה את הדבר קורה שוב בכל המדינות מוטות ייצוא, כגון דרום קוריאה והונג קונג.

מבחינת שיעורי הריבית, אומר מעוז, כי "שני שלישים מהמשקיעים צופיים כרגע הורדה של0.5% בשיעורי הריבית בארה"ב, דבר הצפוי לרכך מעט את הירידות החדות". אך מעוז מדגיש, כי השאלה החשובה היא, "כמה נתונים גרועים נוספים יגיעו אל השוק בזמן הקרוב כשהעיקרי מבניהם הינו התמ"ג לרבעון הרביעי".

הקריאה הראשונה של התוצר המקומי הגולמי לרבעון הרביעי צפויה להתפרסם ב-30 לינואר, כאשר הציפיות מדברות כעת על עלייה מותאמת שנתית של 1% בלבד, זאת בהשוואה לעלייה של 4.9% ברבעון השלישי של 2007.

בהמשך השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים ברחבי העולם וכמו כן, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן ברננקי, צפוי לדבר ביום חמישי, על השווקים הפיננסים ועל תחזית הכלכלה האמריקנית והמדיניות המוניטרית. עוד ביום רביעי, יודיעו הבנקים המרכזים באירופה ובבריטניה את החלטת הריבית לחודש ינואר.

אייל סגל - מנכ"ל תכלית בית השקעות: "הירידות לא מבשרות על מפנה"

"הירידות בשוק לא מבשרות על נקודת מפנה לירידות". עוד אומר סגל, כי "נקודות מפנה בשוקי ההון מתאפיינות בדרך כלל במצב של רמות מחירים גבוהות וריביות גבוהות. כיום, הן רמות המחירים והן הריביות בארץ, בארה"ב ובאירופה אינן גבוהות. בנוסף, המדינות המתעוררות, בעיקר מדינות הבריק, ימשיכו לתמוך בכלכלה העולמית ולחזק אותה.

"לכן, אני מעריך שלא מדובר בנקודת מפנה אלא בתגובה נקודתית, שהשלכותיה מוגבלות לטווח קצר. משקיעים שמתלבטים כיצד לנהוג בימים אלה בהחלט יכולים להתחיל להגדיל את שיעור האחזקה במניות בארץ, בעוד שבארה"ב לא הייתי ממהר להגדיל את הרכיב המנייתי".

כלכלנים בעולם

"המיתון הולך להיות רציני", מזהיר דין בייקר מ-Center for Economic and Policy Research. בייקר מעריך כי הפגיעה בשוק המשכנתאות האמריקני כולו תגיע לפי 3 מפגיעה בהיקף 160-200 מיליארד דולר אותה צפוי לספוג שוק משכנתאות הסאב-פריים. מחיקות הענק, לדבריו, יפגעו בעיקר בחברות המשכנתאות המובילות בארה"ב, פרדי-מק (סימול: FRE) ופאני-מיי (סימול: FNN).

רג'וראם רג'אן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו אשר כיהן בעבר ככלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, סבור כי התקשורת מנפחת את הבעיות בשוק האמריקני. "אנחנו הולכים לקבל צמיחה נמוכה מאוד בשני הרבעונים הקרובים; צמיחה אפסית או אף שלילית", אומר רג'אן, אך מדגיש כי סימן השאלה ניצב סביב המגמה במחצית השנייה של 2008, אז עשויה הכלכלה האמריקנית להתאושש, או לחלופין לספוג זעזועים קשים יותר במידה ומשבר האשראי יתרחב לתחומים אחרים של הכלכלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.