הפרשנים מדברים - ריכוז תחזיות ופרשנויות האסטרטגים

ורד דר, האסטרטגית הראשית של פסגות אופק: "הכיוון הוא נחיתה קשה". שלמה מעוז מאקסלנס: "הצפי הוא להפחתה של 0.5% בריבית הפד". אייל סגל מתכלית: "הירידות היום ממש לא מבשרות על מפנה כלפי מטה"
יוסי פינק |

ורד דר, אסטרטגית ראשית בפסגות-אופק - "הפד יפחית ב-0.25% בלבד

"כן יהיה מיתון או לא יהיה מיתון היא שאלה עיתונאית בעיקרה, ולא בהכרח כלכלית-מקצועית. יכולים להיות שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית (של 0.1, למשל) שלאחריהם יזנק המשק האמריקאי בקצב של 3-4%. לעומת זאת, יתכן מצב של צמיחה חיובית מתמשכת על פני ארבעה חודשים, שלא יענה על הגדרה של "מיתון", למשל צמיחה של 0.1%. ברור שהמצב השני, שלא ייקרא "מיתון" חמור יותר עבור המשק האמרקאי מהמצב השני", כך אומרת היום ורד דר, אסטרטגית ראשית בבית ההשקעות פסגות אופק.

"בארה"ב, בניגוד לישראל למשל, חשיבות נתון האבטלה נופלת מחשיבותו של נתון המשרות. שיעור האבטלה נגזר מסקר קטן יחסית, בעוד שמספר המשרות שמייצר המשק, נגזר מנתונים רחבי הקף הרבה יותר", אומרת דר ומוסיפה, כי בעבר, כאשר היו מקרים של חוסר התאמה, הבהיר הפד שהמשרות הן הנתון אחריו הם עוקבים. הפעם, שני הנתונים הולכים לאותו כיוון ותומכים זה בזה.

"לכן השאלה האם כן יהיה מיתון או לא, נראית לנו פחות חשובה. התחזית שלנו היא שהצמיחה בארבעת הרבעונים המתחילים ברבעון הרביעי של 2007 ומסתיימים בשלישי של 2008 תעמוד בממוצע על 1-1.5%", אומרת דר ומדגישה שזוהי "נחיתה קשה".

שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע, אומרת דר ומצביעה על כך שנפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם, אינה עוד קירטוע.

מדד ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר.

"זה לא רק דוח המשרות. שוק המניות האמריקאי לא התגבר על הריצה למרחק קצר שהרביץ סמוך לסוף 2007, וכבר שבוע וחצי שהוא מקרטע. יום שישי כבר חרג מקרטוע - נפילה של 2.5% ב-S&P, ירידה של התשואות ל-3.85, ירידה במחירי הנפט, החלשות של הדולר, התחזקות של הין בעולם - אינדיקטור ברור לשינוי שלילי בסנטימנט של משקיעים בעולם. ה-S&P נמצא היום 9.8% נמוך יותר מהשיא שנרשם באוקטובר

על הריבית בארה"ב אומרת דר, כי הנתונים תומכים בכל מי שטען כבר שנה, שהפד לא יודע איפה הוא חי, ומצבו של המשק האמריקאי בכי רע. ההסתברות שנותן השוק להפחתת הריבית בישיבת הפד הקרובה ב-31 בינואר, עלתה ביום שישי ל-97% לעומת 72% שבוע קודם לכן. 60% מאמינים שהיא תופחת ב-50 נקודות.

"למרות, שאנחנו יודעים על לפחות שני בנקים רציניים, גולדמן וג'יי פי מורגן, שחוזים רשמית הפחתה של 50 נקודות ולמרות ששלשום דובר גם על אפשרות שהפד יקדים את מועד ההפחתה ולא יחכה עד סוף החודש, אנחנו מעריכים שללא הפתעות מהותיות עד סוף החודש, לא יעלה על דעתו של איש שם להקדים את ההחלטה", אומרת דר ומעריכה שהפד יעדיף להפחית בעוד 25 ולא 50.

שלמה מעוז - הכלכלן הראשי של אקסלנס-נשואה -סביר שנראה הורדה של 0.5%

"הצבע של נתוני משבר שהחל במשכנתאות הסאב-פריים, שוטף כעת את הכלכלה האמריקנית ואנחנו רואים עם פתיחת המסחר הבוקר", כך אומר היום שלמה מעוז, האסטרטג הראשי באקסלנס נשואה, בתגובה לדו"ח התעסוקה שפורסם ביום שישי בארה"ב.

"תחילה ראינו ירידה בביקוש לבתים, דבר שהשתקף בתעשייה הקשורה לענף הבנייה - סקטור אספקת המוצרים. לאחר מכן, גלש המשבר לסטור הפיננסים, דבר שנתן את אותתנו על שיעורי הריבית. עכשיו אנחנו רואים את זה בנתון התעסוקה במשק", אומר מעוז ומדגיש, כי "העלייה המועטה של 18,000 משרות במשק האמריקני מתגמדת בהשוואה לקפיצה בשיעור האבטלה ל-5%".

"ביום שישי בבוקר, ראינו איך השוק היפני צפה את נתוני התעסוקה המאכזבים, כאשר מדד הניקיי 225 צנח ב-4% כשהוא מובל ע"י ענקיות הייצוא טויוטה וסוני", אומר מעוז וצופה שמחר נראה את הדבר קורה שוב בכל המדינות מוטות ייצוא, כגון דרום קוריאה והונג קונג.

מבחינת שיעורי הריבית, אומר מעוז, כי "שני שלישים מהמשקיעים צופיים כרגע הורדה של0.5% בשיעורי הריבית בארה"ב, דבר הצפוי לרכך מעט את הירידות החדות". אך מעוז מדגיש, כי השאלה החשובה היא, "כמה נתונים גרועים נוספים יגיעו אל השוק בזמן הקרוב כשהעיקרי מבניהם הינו התמ"ג לרבעון הרביעי".

הקריאה הראשונה של התוצר המקומי הגולמי לרבעון הרביעי צפויה להתפרסם ב-30 לינואר, כאשר הציפיות מדברות כעת על עלייה מותאמת שנתית של 1% בלבד, זאת בהשוואה לעלייה של 4.9% ברבעון השלישי של 2007.

בהמשך השבוע צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים ברחבי העולם וכמו כן, נגיד הבנק המרכזי בארה"ב, בן ברננקי, צפוי לדבר ביום חמישי, על השווקים הפיננסים ועל תחזית הכלכלה האמריקנית והמדיניות המוניטרית. עוד ביום רביעי, יודיעו הבנקים המרכזים באירופה ובבריטניה את החלטת הריבית לחודש ינואר.

אייל סגל - מנכ"ל תכלית בית השקעות: "הירידות לא מבשרות על מפנה"

"הירידות בשוק לא מבשרות על נקודת מפנה לירידות". עוד אומר סגל, כי "נקודות מפנה בשוקי ההון מתאפיינות בדרך כלל במצב של רמות מחירים גבוהות וריביות גבוהות. כיום, הן רמות המחירים והן הריביות בארץ, בארה"ב ובאירופה אינן גבוהות. בנוסף, המדינות המתעוררות, בעיקר מדינות הבריק, ימשיכו לתמוך בכלכלה העולמית ולחזק אותה.

"לכן, אני מעריך שלא מדובר בנקודת מפנה אלא בתגובה נקודתית, שהשלכותיה מוגבלות לטווח קצר. משקיעים שמתלבטים כיצד לנהוג בימים אלה בהחלט יכולים להתחיל להגדיל את שיעור האחזקה במניות בארץ, בעוד שבארה"ב לא הייתי ממהר להגדיל את הרכיב המנייתי".

כלכלנים בעולם

"המיתון הולך להיות רציני", מזהיר דין בייקר מ-Center for Economic and Policy Research. בייקר מעריך כי הפגיעה בשוק המשכנתאות האמריקני כולו תגיע לפי 3 מפגיעה בהיקף 160-200 מיליארד דולר אותה צפוי לספוג שוק משכנתאות הסאב-פריים. מחיקות הענק, לדבריו, יפגעו בעיקר בחברות המשכנתאות המובילות בארה"ב, פרדי-מק (סימול: FRE) ופאני-מיי (סימול: FNN).

רג'וראם רג'אן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת שיקאגו אשר כיהן בעבר ככלכלן בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, סבור כי התקשורת מנפחת את הבעיות בשוק האמריקני. "אנחנו הולכים לקבל צמיחה נמוכה מאוד בשני הרבעונים הקרובים; צמיחה אפסית או אף שלילית", אומר רג'אן, אך מדגיש כי סימן השאלה ניצב סביב המגמה במחצית השנייה של 2008, אז עשויה הכלכלה האמריקנית להתאושש, או לחלופין לספוג זעזועים קשים יותר במידה ומשבר האשראי יתרחב לתחומים אחרים של הכלכלה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.