סיכום מאקרו של 2007: שנה חמישית ברציפות של צמיחה במשק
המשק נמצא בצמיחה של חמש שנים ברציפות. התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2007 ב-5.3%, בדומה לעליות בתוצר בשלוש השנים הקודמות. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי מחציות מראים שבמחצית השנייה גדל התוצר ב-5.6%. זאת, לאחר גידול של 6.3% במחצית הראשונה של 2007. נציין כי האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2007 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-3.5% בהמשך לעלייה של 3.4% בשנת 2006. התוצר לנפש בשנת 2007 הסתכם בכ-92.7 אלף שקל, במחירים שוטפים. הנתונים נמסרו ממחלקת המחקר של גאון בית השקעות.
על פי גאון בית השקעות "אנו מדברים על צמיחה גבוהה יחסית לעולם המערבי אשר צמח בכ-2% בממוצע". בשנת 2007 עלה יצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. כמו כן, עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-7.2% לאחר עלייה של 4.5% ב-2006. יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. סה"כ היה גרעון קטן בחשבון הסחורות והשירותים שהסתכם ב-134 מיליון דולר. זאת, לאחר עודף של 3.6 מיליארד דולר בשנת 2006.
צפי צמיחה ל-2008
בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 על פי נתונים מנוכי עונתיות, הייצור התעשייתי עלה ב- 5.7%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בשנת 2006 עלה הייצור התעשייתי ב-9.8%, בהמשך לעלייה שהחלה בשנת 2004. נציין, כי
ההשקעות הזרות לישראל
ישנה ירידה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל, מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי סך ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, ב-11 החודשים הראשונים של 2007 היה 8.9 מיליארד דולר, כ-32.1% פחות משנת 2006, בחישוב שנתי. בגאון בית השקעות מציינים, כי "שנת 2006 הייתה שנת שיא בתולדות המשק הן בהשקעות של תושבי חוץ בישראל והן בהשקעות של המגזר העסקי בחו"ל". נתוני 2007 נחשבים טובים מאוד, אף שהם נמוכים מהשיא של 2006. ההערכה במשרד האוצר היא כי ההשקעות, הן של תושבי החוץ בישראל והן של המשק הישראלי בחו"ל, ימשיכו להיות גבוהות גם ב-2008, אבל לא יגיעו לסכומי השיא של 2006.
הריבית במשק
בנק ישראל הודיע כי הריבית לחודש ינואר 2007 תעלה ב0.25% לרמה של 4.25%. עפ"י בנק ישראל, העלאת הריבית נדרשת בשל לחצים ועליות מחירים שבאים לידי ביטוי באינפלציה בפועל וגם בציפיות לאינפלציה. לחצים אלה נגרמים בשל המשך הצמיחה המהירה במשק ועמה סגירת פער התוצר והעלייה במחירי הייבוא, בין היתר, על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. ההערכות הן כי 2007 תסתיים עם אינפלציה של 3.1%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
