סיכום מאקרו של 2007: שנה חמישית ברציפות של צמיחה במשק
המשק נמצא בצמיחה של חמש שנים ברציפות. התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2007 ב-5.3%, בדומה לעליות בתוצר בשלוש השנים הקודמות. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי מחציות מראים שבמחצית השנייה גדל התוצר ב-5.6%. זאת, לאחר גידול של 6.3% במחצית הראשונה של 2007. נציין כי האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2007 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-3.5% בהמשך לעלייה של 3.4% בשנת 2006. התוצר לנפש בשנת 2007 הסתכם בכ-92.7 אלף שקל, במחירים שוטפים. הנתונים נמסרו ממחלקת המחקר של גאון בית השקעות.
על פי גאון בית השקעות "אנו מדברים על צמיחה גבוהה יחסית לעולם המערבי אשר צמח בכ-2% בממוצע". בשנת 2007 עלה יצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. כמו כן, עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-7.2% לאחר עלייה של 4.5% ב-2006. יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. סה"כ היה גרעון קטן בחשבון הסחורות והשירותים שהסתכם ב-134 מיליון דולר. זאת, לאחר עודף של 3.6 מיליארד דולר בשנת 2006.
צפי צמיחה ל-2008
בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 על פי נתונים מנוכי עונתיות, הייצור התעשייתי עלה ב- 5.7%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בשנת 2006 עלה הייצור התעשייתי ב-9.8%, בהמשך לעלייה שהחלה בשנת 2004. נציין, כי
ההשקעות הזרות לישראל
ישנה ירידה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל, מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי סך ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, ב-11 החודשים הראשונים של 2007 היה 8.9 מיליארד דולר, כ-32.1% פחות משנת 2006, בחישוב שנתי. בגאון בית השקעות מציינים, כי "שנת 2006 הייתה שנת שיא בתולדות המשק הן בהשקעות של תושבי חוץ בישראל והן בהשקעות של המגזר העסקי בחו"ל". נתוני 2007 נחשבים טובים מאוד, אף שהם נמוכים מהשיא של 2006. ההערכה במשרד האוצר היא כי ההשקעות, הן של תושבי החוץ בישראל והן של המשק הישראלי בחו"ל, ימשיכו להיות גבוהות גם ב-2008, אבל לא יגיעו לסכומי השיא של 2006.
הריבית במשק
בנק ישראל הודיע כי הריבית לחודש ינואר 2007 תעלה ב0.25% לרמה של 4.25%. עפ"י בנק ישראל, העלאת הריבית נדרשת בשל לחצים ועליות מחירים שבאים לידי ביטוי באינפלציה בפועל וגם בציפיות לאינפלציה. לחצים אלה נגרמים בשל המשך הצמיחה המהירה במשק ועמה סגירת פער התוצר והעלייה במחירי הייבוא, בין היתר, על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. ההערכות הן כי 2007 תסתיים עם אינפלציה של 3.1%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
