סיכום מאקרו של 2007: שנה חמישית ברציפות של צמיחה במשק
המשק נמצא בצמיחה של חמש שנים ברציפות. התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2007 ב-5.3%, בדומה לעליות בתוצר בשלוש השנים הקודמות. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי מחציות מראים שבמחצית השנייה גדל התוצר ב-5.6%. זאת, לאחר גידול של 6.3% במחצית הראשונה של 2007. נציין כי האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2007 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-3.5% בהמשך לעלייה של 3.4% בשנת 2006. התוצר לנפש בשנת 2007 הסתכם בכ-92.7 אלף שקל, במחירים שוטפים. הנתונים נמסרו ממחלקת המחקר של גאון בית השקעות.
על פי גאון בית השקעות "אנו מדברים על צמיחה גבוהה יחסית לעולם המערבי אשר צמח בכ-2% בממוצע". בשנת 2007 עלה יצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. כמו כן, עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-7.2% לאחר עלייה של 4.5% ב-2006. יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. סה"כ היה גרעון קטן בחשבון הסחורות והשירותים שהסתכם ב-134 מיליון דולר. זאת, לאחר עודף של 3.6 מיליארד דולר בשנת 2006.
צפי צמיחה ל-2008
בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 על פי נתונים מנוכי עונתיות, הייצור התעשייתי עלה ב- 5.7%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בשנת 2006 עלה הייצור התעשייתי ב-9.8%, בהמשך לעלייה שהחלה בשנת 2004. נציין, כי
ההשקעות הזרות לישראל
ישנה ירידה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל, מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי סך ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, ב-11 החודשים הראשונים של 2007 היה 8.9 מיליארד דולר, כ-32.1% פחות משנת 2006, בחישוב שנתי. בגאון בית השקעות מציינים, כי "שנת 2006 הייתה שנת שיא בתולדות המשק הן בהשקעות של תושבי חוץ בישראל והן בהשקעות של המגזר העסקי בחו"ל". נתוני 2007 נחשבים טובים מאוד, אף שהם נמוכים מהשיא של 2006. ההערכה במשרד האוצר היא כי ההשקעות, הן של תושבי החוץ בישראל והן של המשק הישראלי בחו"ל, ימשיכו להיות גבוהות גם ב-2008, אבל לא יגיעו לסכומי השיא של 2006.
הריבית במשק
בנק ישראל הודיע כי הריבית לחודש ינואר 2007 תעלה ב0.25% לרמה של 4.25%. עפ"י בנק ישראל, העלאת הריבית נדרשת בשל לחצים ועליות מחירים שבאים לידי ביטוי באינפלציה בפועל וגם בציפיות לאינפלציה. לחצים אלה נגרמים בשל המשך הצמיחה המהירה במשק ועמה סגירת פער התוצר והעלייה במחירי הייבוא, בין היתר, על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. ההערכות הן כי 2007 תסתיים עם אינפלציה של 3.1%.
קק"ל (לע"מ)איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?
הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית
קק"ל אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול.
ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.
מי זאת קק"ל?
מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.
היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.
- עיריית פתח תקווה תיאלץ לרכוש קרקעות עבור בעלי נכסים בעיר
- כך סיבכו רמ"י וקק"ל פרויקט תמ"א 38 בבניין מסוכן בבת ים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.
"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?
רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?
רומן זדורוב התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש.
תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור.
בשורה התחתונה, רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים.
כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות?
העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.
- רומן זדורוב יקבל מהמדינה פיצוי של 17 מיליון שקל
- רומן זדורוב למשטרה: החזירו לי את טבעת הנישואין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.
