סיכום מאקרו של 2007: שנה חמישית ברציפות של צמיחה במשק
המשק נמצא בצמיחה של חמש שנים ברציפות. התוצר המקומי הגולמי, במחירים קבועים, עלה בשנת 2007 ב-5.3%, בדומה לעליות בתוצר בשלוש השנים הקודמות. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי מחציות מראים שבמחצית השנייה גדל התוצר ב-5.6%. זאת, לאחר גידול של 6.3% במחצית הראשונה של 2007. נציין כי האוכלוסייה בישראל גדלה בשנת 2007 ב-1.8%, כך שהתוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-3.5% בהמשך לעלייה של 3.4% בשנת 2006. התוצר לנפש בשנת 2007 הסתכם בכ-92.7 אלף שקל, במחירים שוטפים. הנתונים נמסרו ממחלקת המחקר של גאון בית השקעות.
על פי גאון בית השקעות "אנו מדברים על צמיחה גבוהה יחסית לעולם המערבי אשר צמח בכ-2% בממוצע". בשנת 2007 עלה יצוא הסחורות והשירותים בשיעור של 8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. כמו כן, עלתה ההוצאה לצריכה פרטית ב-7.2% לאחר עלייה של 4.5% ב-2006. יצוא הסחורות והשירותים עלה השנה ב-8.6%, לאחר עלייה של 5.9% ב-2006. סה"כ היה גרעון קטן בחשבון הסחורות והשירותים שהסתכם ב-134 מיליון דולר. זאת, לאחר עודף של 3.6 מיליארד דולר בשנת 2006.
צפי צמיחה ל-2008
בחודשים ינואר-אוקטובר 2007 על פי נתונים מנוכי עונתיות, הייצור התעשייתי עלה ב- 5.7%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. יצוין כי בשנת 2006 עלה הייצור התעשייתי ב-9.8%, בהמשך לעלייה שהחלה בשנת 2004. נציין, כי
ההשקעות הזרות לישראל
ישנה ירידה בהיקף ההשקעות הזרות בישראל, מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי סך ההשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, ב-11 החודשים הראשונים של 2007 היה 8.9 מיליארד דולר, כ-32.1% פחות משנת 2006, בחישוב שנתי. בגאון בית השקעות מציינים, כי "שנת 2006 הייתה שנת שיא בתולדות המשק הן בהשקעות של תושבי חוץ בישראל והן בהשקעות של המגזר העסקי בחו"ל". נתוני 2007 נחשבים טובים מאוד, אף שהם נמוכים מהשיא של 2006. ההערכה במשרד האוצר היא כי ההשקעות, הן של תושבי החוץ בישראל והן של המשק הישראלי בחו"ל, ימשיכו להיות גבוהות גם ב-2008, אבל לא יגיעו לסכומי השיא של 2006.
הריבית במשק
בנק ישראל הודיע כי הריבית לחודש ינואר 2007 תעלה ב0.25% לרמה של 4.25%. עפ"י בנק ישראל, העלאת הריבית נדרשת בשל לחצים ועליות מחירים שבאים לידי ביטוי באינפלציה בפועל וגם בציפיות לאינפלציה. לחצים אלה נגרמים בשל המשך הצמיחה המהירה במשק ועמה סגירת פער התוצר והעלייה במחירי הייבוא, בין היתר, על רקע העלייה במחירי המזון והאנרגיה בעולם. ההערכות הן כי 2007 תסתיים עם אינפלציה של 3.1%.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD
משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות
שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.
מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות
אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.
מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD,
שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן
רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.
- פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה
הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות
והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה
חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.
