דינמיקות של שווקים בבהלה
ימים של לחץ ובהלה בשווקים הפיננסיים מתאפיינים בדינמיקות אשר חשוב כי משקיעים יבינו על מנת שיוכלו להגיב בהתאם. השנה חווינו בשוק המט"ח תיקונים חדים של מאות פיפסים תוך פרק זמן קצר של יום עד מספר ימים. אחד המפורסמים שבהם התרחש באמצע אוגוסט 2007, כאשר פרץ לכותרות משבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית. תיקון נוסף בקנה מידה קטן יותר התרחש לפני כשבועיים. התיקון אינו מוגבל לשוק המט"ח אלא מהווה חלק מבהלה רגעית בכל השווקים.
בעיתות של בהלה, משקיעים ברחבי העולם סוגרים פוזיציות הנחשבות מסוכנות וספקולטיביות במיוחד, במה שמכונה "גל של בריחה מסיכון". הכסף הנזיל שנשאר לאחר סגירת הפוזיציות מוזרם לאפיקים הנחשבים למקלט המסורתי: הזהב, הדולר האמריקאי והפרנק השוויצרי. זהו גם הסבר פשוט מדוע לאחרונה, בימים של טלטלה בשווקים הפיננסיים, הדולר התחזק בפתאומיות על חשבון חבריו החזקים היורו, הפאונד, הדולר האוסטרלי ועוד.
אולם מאחורי הקלעים פועלים כוחות מורכבים יותר, אשר עומדים מאחורי דינמיקות המשפיעות באופן ניכר על שוק המט"ח: ספקולנטים וחברות הזקוקות לגידור, אשר קנו יורו בכמויות ענק כדי להגן מעליית מחירי הנפט, מוכרים חזרה כאשר הנפט מתקן. תמורת היורו הם יבקשו דולרים, ומהר. כך נוצר ביקוש זמני לדולר, על אף שברמה הפונדמנטלית המטבע האמריקאי אינו נתפס כחזק.
בנוסף לכך, מבין הגופים המשפיעים ביותר על השוק בתקופות שכאלו ניתן למצוא קרנות מאקרו גלובלי. אלו הן קרנות המבוססות על ניצול של מגמות מאקרו כלכליות גדולות בשוקי ההון השונים בעולם. קרנות אלו מעורבות בשוקי המטבעות, סחורות, מניות, ריביות ועוד. קרנות מסוג זה מחבבות את אסטרטגיית ה"קרי טרייד" המאפשרת ליהנות מריבית יומית שהיא כביכול חסרת-סיכון. לדוגמה, הקרנות מוכרות ין יפני בעל ריבית נמוכה של חצי אחוז וקונות את הדולר האוסטרלי המניב ריבית גבוהה של 6.75% כרגע. אולם כשיש לקרנות אלו בעיות בתחומים אחרים כגון חשיפה לשוק מניות צונח או משבר אשראי גלובלי, הן סוגרות את פוזיציות הקרי טרייד כדי לפנות כסף שיאפשר להן לכבות את השריפות. סגירת הפוזיציות מלווה בהמרה לדולרים ושליחת הכסף הביתה, כאשר "הבית" הוא ברוב המקרים ארצות הברית. כך קורה שהדולר נהנה מלחץ ביקושים ומתחזק זמנית בעיצומו של המשבר.
בעיתות משבר, קשה למשקיעים לקבל החלטות רציונאליות. על גבי הגרפים של השווקים הפיננסיים השונים נרשמת תנועה חדה. תנועה זו היא התמונה המסכמת של תגובות הפחד האנושיות הבסיסיות, המשתלטות על מנגנוני קבלת ההחלטות ומחליפות את החשיבה הרציונלית. אולם גם כאשר המניע איננו פחד בלתי רציונאלי, משקיעים רבים נאלצים להגיב במהירות ובחדות למצב החרום, אפילו אם התגובה אינה מתיישבת עם מטרות השקעה בטווח הארוך יותר. כאשר העניינים נרגעים, השוק לרוב חוזר אל כיוון המגמה הראשית הטכנית והפונדמנטלית אשר שררה לפני המשבר.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
