דינמיקות של שווקים בבהלה
ימים של לחץ ובהלה בשווקים הפיננסיים מתאפיינים בדינמיקות אשר חשוב כי משקיעים יבינו על מנת שיוכלו להגיב בהתאם. השנה חווינו בשוק המט"ח תיקונים חדים של מאות פיפסים תוך פרק זמן קצר של יום עד מספר ימים. אחד המפורסמים שבהם התרחש באמצע אוגוסט 2007, כאשר פרץ לכותרות משבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית. תיקון נוסף בקנה מידה קטן יותר התרחש לפני כשבועיים. התיקון אינו מוגבל לשוק המט"ח אלא מהווה חלק מבהלה רגעית בכל השווקים.
בעיתות של בהלה, משקיעים ברחבי העולם סוגרים פוזיציות הנחשבות מסוכנות וספקולטיביות במיוחד, במה שמכונה "גל של בריחה מסיכון". הכסף הנזיל שנשאר לאחר סגירת הפוזיציות מוזרם לאפיקים הנחשבים למקלט המסורתי: הזהב, הדולר האמריקאי והפרנק השוויצרי. זהו גם הסבר פשוט מדוע לאחרונה, בימים של טלטלה בשווקים הפיננסיים, הדולר התחזק בפתאומיות על חשבון חבריו החזקים היורו, הפאונד, הדולר האוסטרלי ועוד.
אולם מאחורי הקלעים פועלים כוחות מורכבים יותר, אשר עומדים מאחורי דינמיקות המשפיעות באופן ניכר על שוק המט"ח: ספקולנטים וחברות הזקוקות לגידור, אשר קנו יורו בכמויות ענק כדי להגן מעליית מחירי הנפט, מוכרים חזרה כאשר הנפט מתקן. תמורת היורו הם יבקשו דולרים, ומהר. כך נוצר ביקוש זמני לדולר, על אף שברמה הפונדמנטלית המטבע האמריקאי אינו נתפס כחזק.
בנוסף לכך, מבין הגופים המשפיעים ביותר על השוק בתקופות שכאלו ניתן למצוא קרנות מאקרו גלובלי. אלו הן קרנות המבוססות על ניצול של מגמות מאקרו כלכליות גדולות בשוקי ההון השונים בעולם. קרנות אלו מעורבות בשוקי המטבעות, סחורות, מניות, ריביות ועוד. קרנות מסוג זה מחבבות את אסטרטגיית ה"קרי טרייד" המאפשרת ליהנות מריבית יומית שהיא כביכול חסרת-סיכון. לדוגמה, הקרנות מוכרות ין יפני בעל ריבית נמוכה של חצי אחוז וקונות את הדולר האוסטרלי המניב ריבית גבוהה של 6.75% כרגע. אולם כשיש לקרנות אלו בעיות בתחומים אחרים כגון חשיפה לשוק מניות צונח או משבר אשראי גלובלי, הן סוגרות את פוזיציות הקרי טרייד כדי לפנות כסף שיאפשר להן לכבות את השריפות. סגירת הפוזיציות מלווה בהמרה לדולרים ושליחת הכסף הביתה, כאשר "הבית" הוא ברוב המקרים ארצות הברית. כך קורה שהדולר נהנה מלחץ ביקושים ומתחזק זמנית בעיצומו של המשבר.
בעיתות משבר, קשה למשקיעים לקבל החלטות רציונאליות. על גבי הגרפים של השווקים הפיננסיים השונים נרשמת תנועה חדה. תנועה זו היא התמונה המסכמת של תגובות הפחד האנושיות הבסיסיות, המשתלטות על מנגנוני קבלת ההחלטות ומחליפות את החשיבה הרציונלית. אולם גם כאשר המניע איננו פחד בלתי רציונאלי, משקיעים רבים נאלצים להגיב במהירות ובחדות למצב החרום, אפילו אם התגובה אינה מתיישבת עם מטרות השקעה בטווח הארוך יותר. כאשר העניינים נרגעים, השוק לרוב חוזר אל כיוון המגמה הראשית הטכנית והפונדמנטלית אשר שררה לפני המשבר.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
