דינמיקות של שווקים בבהלה

דניאל פלג ממחלקת המט"ח של ברוקרטוב מדבר על מאחורי הקלעים של המסחר במט"ח
דניאל פלג |

ימים של לחץ ובהלה בשווקים הפיננסיים מתאפיינים בדינמיקות אשר חשוב כי משקיעים יבינו על מנת שיוכלו להגיב בהתאם. השנה חווינו בשוק המט"ח תיקונים חדים של מאות פיפסים תוך פרק זמן קצר של יום עד מספר ימים. אחד המפורסמים שבהם התרחש באמצע אוגוסט 2007, כאשר פרץ לכותרות משבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית. תיקון נוסף בקנה מידה קטן יותר התרחש לפני כשבועיים. התיקון אינו מוגבל לשוק המט"ח אלא מהווה חלק מבהלה רגעית בכל השווקים.

בעיתות של בהלה, משקיעים ברחבי העולם סוגרים פוזיציות הנחשבות מסוכנות וספקולטיביות במיוחד, במה שמכונה "גל של בריחה מסיכון". הכסף הנזיל שנשאר לאחר סגירת הפוזיציות מוזרם לאפיקים הנחשבים למקלט המסורתי: הזהב, הדולר האמריקאי והפרנק השוויצרי. זהו גם הסבר פשוט מדוע לאחרונה, בימים של טלטלה בשווקים הפיננסיים, הדולר התחזק בפתאומיות על חשבון חבריו החזקים היורו, הפאונד, הדולר האוסטרלי ועוד.

אולם מאחורי הקלעים פועלים כוחות מורכבים יותר, אשר עומדים מאחורי דינמיקות המשפיעות באופן ניכר על שוק המט"ח: ספקולנטים וחברות הזקוקות לגידור, אשר קנו יורו בכמויות ענק כדי להגן מעליית מחירי הנפט, מוכרים חזרה כאשר הנפט מתקן. תמורת היורו הם יבקשו דולרים, ומהר. כך נוצר ביקוש זמני לדולר, על אף שברמה הפונדמנטלית המטבע האמריקאי אינו נתפס כחזק.

בנוסף לכך, מבין הגופים המשפיעים ביותר על השוק בתקופות שכאלו ניתן למצוא קרנות מאקרו גלובלי. אלו הן קרנות המבוססות על ניצול של מגמות מאקרו כלכליות גדולות בשוקי ההון השונים בעולם. קרנות אלו מעורבות בשוקי המטבעות, סחורות, מניות, ריביות ועוד. קרנות מסוג זה מחבבות את אסטרטגיית ה"קרי טרייד" המאפשרת ליהנות מריבית יומית שהיא כביכול חסרת-סיכון. לדוגמה, הקרנות מוכרות ין יפני בעל ריבית נמוכה של חצי אחוז וקונות את הדולר האוסטרלי המניב ריבית גבוהה של 6.75% כרגע. אולם כשיש לקרנות אלו בעיות בתחומים אחרים כגון חשיפה לשוק מניות צונח או משבר אשראי גלובלי, הן סוגרות את פוזיציות הקרי טרייד כדי לפנות כסף שיאפשר להן לכבות את השריפות. סגירת הפוזיציות מלווה בהמרה לדולרים ושליחת הכסף הביתה, כאשר "הבית" הוא ברוב המקרים ארצות הברית. כך קורה שהדולר נהנה מלחץ ביקושים ומתחזק זמנית בעיצומו של המשבר.

בעיתות משבר, קשה למשקיעים לקבל החלטות רציונאליות. על גבי הגרפים של השווקים הפיננסיים השונים נרשמת תנועה חדה. תנועה זו היא התמונה המסכמת של תגובות הפחד האנושיות הבסיסיות, המשתלטות על מנגנוני קבלת ההחלטות ומחליפות את החשיבה הרציונלית. אולם גם כאשר המניע איננו פחד בלתי רציונאלי, משקיעים רבים נאלצים להגיב במהירות ובחדות למצב החרום, אפילו אם התגובה אינה מתיישבת עם מטרות השקעה בטווח הארוך יותר. כאשר העניינים נרגעים, השוק לרוב חוזר אל כיוון המגמה הראשית הטכנית והפונדמנטלית אשר שררה לפני המשבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.