דינמיקות של שווקים בבהלה
ימים של לחץ ובהלה בשווקים הפיננסיים מתאפיינים בדינמיקות אשר חשוב כי משקיעים יבינו על מנת שיוכלו להגיב בהתאם. השנה חווינו בשוק המט"ח תיקונים חדים של מאות פיפסים תוך פרק זמן קצר של יום עד מספר ימים. אחד המפורסמים שבהם התרחש באמצע אוגוסט 2007, כאשר פרץ לכותרות משבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית. תיקון נוסף בקנה מידה קטן יותר התרחש לפני כשבועיים. התיקון אינו מוגבל לשוק המט"ח אלא מהווה חלק מבהלה רגעית בכל השווקים.
בעיתות של בהלה, משקיעים ברחבי העולם סוגרים פוזיציות הנחשבות מסוכנות וספקולטיביות במיוחד, במה שמכונה "גל של בריחה מסיכון". הכסף הנזיל שנשאר לאחר סגירת הפוזיציות מוזרם לאפיקים הנחשבים למקלט המסורתי: הזהב, הדולר האמריקאי והפרנק השוויצרי. זהו גם הסבר פשוט מדוע לאחרונה, בימים של טלטלה בשווקים הפיננסיים, הדולר התחזק בפתאומיות על חשבון חבריו החזקים היורו, הפאונד, הדולר האוסטרלי ועוד.
אולם מאחורי הקלעים פועלים כוחות מורכבים יותר, אשר עומדים מאחורי דינמיקות המשפיעות באופן ניכר על שוק המט"ח: ספקולנטים וחברות הזקוקות לגידור, אשר קנו יורו בכמויות ענק כדי להגן מעליית מחירי הנפט, מוכרים חזרה כאשר הנפט מתקן. תמורת היורו הם יבקשו דולרים, ומהר. כך נוצר ביקוש זמני לדולר, על אף שברמה הפונדמנטלית המטבע האמריקאי אינו נתפס כחזק.
בנוסף לכך, מבין הגופים המשפיעים ביותר על השוק בתקופות שכאלו ניתן למצוא קרנות מאקרו גלובלי. אלו הן קרנות המבוססות על ניצול של מגמות מאקרו כלכליות גדולות בשוקי ההון השונים בעולם. קרנות אלו מעורבות בשוקי המטבעות, סחורות, מניות, ריביות ועוד. קרנות מסוג זה מחבבות את אסטרטגיית ה"קרי טרייד" המאפשרת ליהנות מריבית יומית שהיא כביכול חסרת-סיכון. לדוגמה, הקרנות מוכרות ין יפני בעל ריבית נמוכה של חצי אחוז וקונות את הדולר האוסטרלי המניב ריבית גבוהה של 6.75% כרגע. אולם כשיש לקרנות אלו בעיות בתחומים אחרים כגון חשיפה לשוק מניות צונח או משבר אשראי גלובלי, הן סוגרות את פוזיציות הקרי טרייד כדי לפנות כסף שיאפשר להן לכבות את השריפות. סגירת הפוזיציות מלווה בהמרה לדולרים ושליחת הכסף הביתה, כאשר "הבית" הוא ברוב המקרים ארצות הברית. כך קורה שהדולר נהנה מלחץ ביקושים ומתחזק זמנית בעיצומו של המשבר.
בעיתות משבר, קשה למשקיעים לקבל החלטות רציונאליות. על גבי הגרפים של השווקים הפיננסיים השונים נרשמת תנועה חדה. תנועה זו היא התמונה המסכמת של תגובות הפחד האנושיות הבסיסיות, המשתלטות על מנגנוני קבלת ההחלטות ומחליפות את החשיבה הרציונלית. אולם גם כאשר המניע איננו פחד בלתי רציונאלי, משקיעים רבים נאלצים להגיב במהירות ובחדות למצב החרום, אפילו אם התגובה אינה מתיישבת עם מטרות השקעה בטווח הארוך יותר. כאשר העניינים נרגעים, השוק לרוב חוזר אל כיוון המגמה הראשית הטכנית והפונדמנטלית אשר שררה לפני המשבר.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
