דינמיקות של שווקים בבהלה
ימים של לחץ ובהלה בשווקים הפיננסיים מתאפיינים בדינמיקות אשר חשוב כי משקיעים יבינו על מנת שיוכלו להגיב בהתאם. השנה חווינו בשוק המט"ח תיקונים חדים של מאות פיפסים תוך פרק זמן קצר של יום עד מספר ימים. אחד המפורסמים שבהם התרחש באמצע אוגוסט 2007, כאשר פרץ לכותרות משבר ה"סאב-פריים" בארצות הברית. תיקון נוסף בקנה מידה קטן יותר התרחש לפני כשבועיים. התיקון אינו מוגבל לשוק המט"ח אלא מהווה חלק מבהלה רגעית בכל השווקים.
בעיתות של בהלה, משקיעים ברחבי העולם סוגרים פוזיציות הנחשבות מסוכנות וספקולטיביות במיוחד, במה שמכונה "גל של בריחה מסיכון". הכסף הנזיל שנשאר לאחר סגירת הפוזיציות מוזרם לאפיקים הנחשבים למקלט המסורתי: הזהב, הדולר האמריקאי והפרנק השוויצרי. זהו גם הסבר פשוט מדוע לאחרונה, בימים של טלטלה בשווקים הפיננסיים, הדולר התחזק בפתאומיות על חשבון חבריו החזקים היורו, הפאונד, הדולר האוסטרלי ועוד.
אולם מאחורי הקלעים פועלים כוחות מורכבים יותר, אשר עומדים מאחורי דינמיקות המשפיעות באופן ניכר על שוק המט"ח: ספקולנטים וחברות הזקוקות לגידור, אשר קנו יורו בכמויות ענק כדי להגן מעליית מחירי הנפט, מוכרים חזרה כאשר הנפט מתקן. תמורת היורו הם יבקשו דולרים, ומהר. כך נוצר ביקוש זמני לדולר, על אף שברמה הפונדמנטלית המטבע האמריקאי אינו נתפס כחזק.
בנוסף לכך, מבין הגופים המשפיעים ביותר על השוק בתקופות שכאלו ניתן למצוא קרנות מאקרו גלובלי. אלו הן קרנות המבוססות על ניצול של מגמות מאקרו כלכליות גדולות בשוקי ההון השונים בעולם. קרנות אלו מעורבות בשוקי המטבעות, סחורות, מניות, ריביות ועוד. קרנות מסוג זה מחבבות את אסטרטגיית ה"קרי טרייד" המאפשרת ליהנות מריבית יומית שהיא כביכול חסרת-סיכון. לדוגמה, הקרנות מוכרות ין יפני בעל ריבית נמוכה של חצי אחוז וקונות את הדולר האוסטרלי המניב ריבית גבוהה של 6.75% כרגע. אולם כשיש לקרנות אלו בעיות בתחומים אחרים כגון חשיפה לשוק מניות צונח או משבר אשראי גלובלי, הן סוגרות את פוזיציות הקרי טרייד כדי לפנות כסף שיאפשר להן לכבות את השריפות. סגירת הפוזיציות מלווה בהמרה לדולרים ושליחת הכסף הביתה, כאשר "הבית" הוא ברוב המקרים ארצות הברית. כך קורה שהדולר נהנה מלחץ ביקושים ומתחזק זמנית בעיצומו של המשבר.
בעיתות משבר, קשה למשקיעים לקבל החלטות רציונאליות. על גבי הגרפים של השווקים הפיננסיים השונים נרשמת תנועה חדה. תנועה זו היא התמונה המסכמת של תגובות הפחד האנושיות הבסיסיות, המשתלטות על מנגנוני קבלת ההחלטות ומחליפות את החשיבה הרציונלית. אולם גם כאשר המניע איננו פחד בלתי רציונאלי, משקיעים רבים נאלצים להגיב במהירות ובחדות למצב החרום, אפילו אם התגובה אינה מתיישבת עם מטרות השקעה בטווח הארוך יותר. כאשר העניינים נרגעים, השוק לרוב חוזר אל כיוון המגמה הראשית הטכנית והפונדמנטלית אשר שררה לפני המשבר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".
