שנת ה- CFO
בודהה, כאות הכרה ותודה על המאמץ, נתן שם של חיה לכל שנה וזה על פי סדר הגעתן של החיות למפגש. כך בעצם נולד לוח השנה הסיני המבוסס מחד על חמשת יסודות האנרגיה (מתכת, מים, אש, עץ ואדמה) יחד עם שמות החיות, וכך קיבלו הסינים את: שנת הקוף, שנת התרנגול, שנת הכלב, שנת החזיר, שנת העכברוש, שנת השור, שנת הארנבת, שנת הנמר, שנת הדרקון, שנת הנחש, שנת הסוס ושנת העז (2007 היא שנת החזיר, אשר תתחלף לה לשנת העכברוש).
אולם בלוח השנה של שוק ה- BI וה- CPM זו הולכת להיות שנת ה- CFO.
הערכה זו מושתתת על שני פרמטרים: הפרמטר הראשון הינו צרכיו של ה- CFO והפרמטר השני הינו ניתוח התנהגות ספקי פתרונות ה- BI/CPM המהותיים.
בעלי הזיכרון הטוב זוכרים לבטח כי לאחר "התפרצות" תקנות SOX בארה"ב, פורסם סקר בו נקבע כי תפקיד ה- CFO הפך להיות התפקיד הכי פחות נחשק בהנהלת הארגון, למרות שחלף זמן רב, עדיין חייו של ה- CFO אינם קלים והוא ניצב אל מול לא מעט אתגרים ומופעלים עליו לא מעט לחצים.
מצד אחד הסביבה העסקית דינמית ומשתנה מתמיד, צד נוסף היא הרגולציה המוסיפה עדיין להוות גורם משמעותי בתפקודו של ה- CFO. בעלי המניות דורשים ביצועים מצד אחד, שקיפות מצד שני וחוסר חשיפה מצד שלישי, והגרוע מכל הוא שהצלחת ה- CFO תלויה בניתוח אמין, מהיר ומדויק של מידע, אולם כמויות מידע אלו גדלות באופן אקספוננציאלי בין אם כתוצאה של גידול טבעי או כזה הנובע ממיזוגים ורכישות, ובדרך כלל גם אינו נגיש ל- CFO בדרך אותה הוא היה בוחר לקבל.
ברור כשמש כי בימים אלו ה- CFO הוא הרבה מעבר למה שנתפס כתפקיד ה- CFO בעבר. כיום ה- CFO הוא בין השאר המביא והמוציא של האסטרטגיה הארגונית אשר שואף לעבור ממצב של תגובה והיגררות למצב של יוזמה ומובילות.
משפט עממי עתיק אומר כי אם אחד אומר לך שאתה שיכור אולי הוא טועה, אולם אם שניים אומרים לך שאתה שיכור עדיף שתלך לישון. כאן המצב הרבה יותר מעניין, לא אחד ולא שניים, אלא כל השחקנים הגדולים בשוק ה- BI / CPM, אומרים לך ה- CFO, שאתה תהיה "שיכור" השנה, על כן במקום ללכת "לישון", תתעורר, פתח את היומן, פתח את הארנק, ולא פחות חשוב בחר לך יועץ מומחה שמכיר את החלופות השונות ומסוגל ללוות אותך ולהוביל אותך לפתרון המתאים בדיוק לצרכיך.
מסקנות,
1. יותר ויותר CFO's ינטשו השנה את סביבת העבודה החמה והמוכרת, קרי, גיליונות האקסל האינסופיים, ויעברו לעבוד במערכות מסודרות ומובנות מצד אחד אך גמישות לצורכי ה- CFO's מצד שני.
2. ה- CFO's שבדרך כלל בוחנים את החזר ההשקעה מן הפרוייקטים השונים בארגון, יחליפו כובע וינסו לשכנע את עצמם בצדקת ההוצאה.
צפו לשנה מעניינת...
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
