שנת ה- CFO
בודהה, כאות הכרה ותודה על המאמץ, נתן שם של חיה לכל שנה וזה על פי סדר הגעתן של החיות למפגש. כך בעצם נולד לוח השנה הסיני המבוסס מחד על חמשת יסודות האנרגיה (מתכת, מים, אש, עץ ואדמה) יחד עם שמות החיות, וכך קיבלו הסינים את: שנת הקוף, שנת התרנגול, שנת הכלב, שנת החזיר, שנת העכברוש, שנת השור, שנת הארנבת, שנת הנמר, שנת הדרקון, שנת הנחש, שנת הסוס ושנת העז (2007 היא שנת החזיר, אשר תתחלף לה לשנת העכברוש).
אולם בלוח השנה של שוק ה- BI וה- CPM זו הולכת להיות שנת ה- CFO.
הערכה זו מושתתת על שני פרמטרים: הפרמטר הראשון הינו צרכיו של ה- CFO והפרמטר השני הינו ניתוח התנהגות ספקי פתרונות ה- BI/CPM המהותיים.
בעלי הזיכרון הטוב זוכרים לבטח כי לאחר "התפרצות" תקנות SOX בארה"ב, פורסם סקר בו נקבע כי תפקיד ה- CFO הפך להיות התפקיד הכי פחות נחשק בהנהלת הארגון, למרות שחלף זמן רב, עדיין חייו של ה- CFO אינם קלים והוא ניצב אל מול לא מעט אתגרים ומופעלים עליו לא מעט לחצים.
מצד אחד הסביבה העסקית דינמית ומשתנה מתמיד, צד נוסף היא הרגולציה המוסיפה עדיין להוות גורם משמעותי בתפקודו של ה- CFO. בעלי המניות דורשים ביצועים מצד אחד, שקיפות מצד שני וחוסר חשיפה מצד שלישי, והגרוע מכל הוא שהצלחת ה- CFO תלויה בניתוח אמין, מהיר ומדויק של מידע, אולם כמויות מידע אלו גדלות באופן אקספוננציאלי בין אם כתוצאה של גידול טבעי או כזה הנובע ממיזוגים ורכישות, ובדרך כלל גם אינו נגיש ל- CFO בדרך אותה הוא היה בוחר לקבל.
ברור כשמש כי בימים אלו ה- CFO הוא הרבה מעבר למה שנתפס כתפקיד ה- CFO בעבר. כיום ה- CFO הוא בין השאר המביא והמוציא של האסטרטגיה הארגונית אשר שואף לעבור ממצב של תגובה והיגררות למצב של יוזמה ומובילות.
משפט עממי עתיק אומר כי אם אחד אומר לך שאתה שיכור אולי הוא טועה, אולם אם שניים אומרים לך שאתה שיכור עדיף שתלך לישון. כאן המצב הרבה יותר מעניין, לא אחד ולא שניים, אלא כל השחקנים הגדולים בשוק ה- BI / CPM, אומרים לך ה- CFO, שאתה תהיה "שיכור" השנה, על כן במקום ללכת "לישון", תתעורר, פתח את היומן, פתח את הארנק, ולא פחות חשוב בחר לך יועץ מומחה שמכיר את החלופות השונות ומסוגל ללוות אותך ולהוביל אותך לפתרון המתאים בדיוק לצרכיך.
מסקנות,
1. יותר ויותר CFO's ינטשו השנה את סביבת העבודה החמה והמוכרת, קרי, גיליונות האקסל האינסופיים, ויעברו לעבוד במערכות מסודרות ומובנות מצד אחד אך גמישות לצורכי ה- CFO's מצד שני.
2. ה- CFO's שבדרך כלל בוחנים את החזר ההשקעה מן הפרוייקטים השונים בארגון, יחליפו כובע וינסו לשכנע את עצמם בצדקת ההוצאה.
צפו לשנה מעניינת...
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
