שנת ה- CFO

אמיר שלו - one1 אגדה סינית עתיקה מספרת כי בודהה, לפני שנפח את נשמתו ועלה השמיימה, קרא לכל החיות למפגש פרידה ממנו לפני שהוא עובר לעולם שכולו טוב, אך רצה הגורל ורק 12 חיות הגיעו למפגש.
אמיר שלו - one1 |

בודהה, כאות הכרה ותודה על המאמץ, נתן שם של חיה לכל שנה וזה על פי סדר הגעתן של החיות למפגש. כך בעצם נולד לוח השנה הסיני המבוסס מחד על חמשת יסודות האנרגיה (מתכת, מים, אש, עץ ואדמה) יחד עם שמות החיות, וכך קיבלו הסינים את: שנת הקוף, שנת התרנגול, שנת הכלב, שנת החזיר, שנת העכברוש, שנת השור, שנת הארנבת, שנת הנמר, שנת הדרקון, שנת הנחש, שנת הסוס ושנת העז (2007 היא שנת החזיר, אשר תתחלף לה לשנת העכברוש).

אולם בלוח השנה של שוק ה- BI וה- CPM זו הולכת להיות שנת ה- CFO.

הערכה זו מושתתת על שני פרמטרים: הפרמטר הראשון הינו צרכיו של ה- CFO והפרמטר השני הינו ניתוח התנהגות ספקי פתרונות ה- BI/CPM המהותיים.

בעלי הזיכרון הטוב זוכרים לבטח כי לאחר "התפרצות" תקנות SOX בארה"ב, פורסם סקר בו נקבע כי תפקיד ה- CFO הפך להיות התפקיד הכי פחות נחשק בהנהלת הארגון, למרות שחלף זמן רב, עדיין חייו של ה- CFO אינם קלים והוא ניצב אל מול לא מעט אתגרים ומופעלים עליו לא מעט לחצים.

מצד אחד הסביבה העסקית דינמית ומשתנה מתמיד, צד נוסף היא הרגולציה המוסיפה עדיין להוות גורם משמעותי בתפקודו של ה- CFO. בעלי המניות דורשים ביצועים מצד אחד, שקיפות מצד שני וחוסר חשיפה מצד שלישי, והגרוע מכל הוא שהצלחת ה- CFO תלויה בניתוח אמין, מהיר ומדויק של מידע, אולם כמויות מידע אלו גדלות באופן אקספוננציאלי בין אם כתוצאה של גידול טבעי או כזה הנובע ממיזוגים ורכישות, ובדרך כלל גם אינו נגיש ל- CFO בדרך אותה הוא היה בוחר לקבל.

ברור כשמש כי בימים אלו ה- CFO הוא הרבה מעבר למה שנתפס כתפקיד ה- CFO בעבר. כיום ה- CFO הוא בין השאר המביא והמוציא של האסטרטגיה הארגונית אשר שואף לעבור ממצב של תגובה והיגררות למצב של יוזמה ומובילות.

משפט עממי עתיק אומר כי אם אחד אומר לך שאתה שיכור אולי הוא טועה, אולם אם שניים אומרים לך שאתה שיכור עדיף שתלך לישון. כאן המצב הרבה יותר מעניין, לא אחד ולא שניים, אלא כל השחקנים הגדולים בשוק ה- BI / CPM, אומרים לך ה- CFO, שאתה תהיה "שיכור" השנה, על כן במקום ללכת "לישון", תתעורר, פתח את היומן, פתח את הארנק, ולא פחות חשוב בחר לך יועץ מומחה שמכיר את החלופות השונות ומסוגל ללוות אותך ולהוביל אותך לפתרון המתאים בדיוק לצרכיך.

מסקנות,

1. יותר ויותר CFO's ינטשו השנה את סביבת העבודה החמה והמוכרת, קרי, גיליונות האקסל האינסופיים, ויעברו לעבוד במערכות מסודרות ומובנות מצד אחד אך גמישות לצורכי ה- CFO's מצד שני.

2. ה- CFO's שבדרך כלל בוחנים את החזר ההשקעה מן הפרוייקטים השונים בארגון, יחליפו כובע וינסו לשכנע את עצמם בצדקת ההוצאה.

צפו לשנה מעניינת...

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.