הישראלים לא אוהבים לשלם: 14.6% מהעסקאות ביולי שולמו בפיגור

עליה של 0.6% בהשוואה לחודש יוני השנה. ענף קבלנות הבניין סובל ממוסר התשלומים הירוד ביותר עם תנאי תשלום ממוצעים של שוטף + 84 ימים
דותן לוי |

מוסר התשלומים במשק הורע בחודש יולי. כך עולה ממדד מוסר התשלומים של דן אנד ברדסטריט. על פי מדד זה, הנבנה מחישוב סטטיסטי של דיווחי הספקים הנאספים ב-14.6% מסך העסקאות במשק נרשמו בחודש יולי פיגורים בתשלומים זאת לעומת 14% פיגורים בחודש יוני ו-11.2% פיגור בכלל העסקאות לחודש מאי.

המגמה הזו מבטאת שימוש הולך וגובר באשראי ספקים. עסקים רבים דוחים את התשלומים לספקים ולמעשה מממנים את פעילותם דרך אשראי זה שהוא זול ביחס לאשראי הבנקאי.

ממוצע ימי האשראי במשק עומדים כעת על שוטף פלוס 68, בדומה לימי האשראי בחודש יוני. משמעות הנתון היא שמסוף החודש בו הופקה החשבונית עוברים בממוצע 68 יום עד לתשלום.

בחלוקה לענפים עולה כי ענף קבלנות הבניין סובל מהפיגור הגבוה ביותר בימי אשראי הלקוחות ומסתכם בשוטף פלוס 84 ימים, ומנגד, בחנויות המזון ימי האשראי נמוכים יחסית – 56 ימים בממוצע.

הרשתות הקמעונאיות בתחום המזון נהנות לא רק מימי אשראי נוחים, אלא גם ממוסר תשלומים טוב. בחנויות המזון גם ירד שיעור העסקאות שבהם נרשם פיגור מ-7.5% בחודש יוני ל-6.9% בחודש יולי.

בחודש יולי חלה הרעה במוסר התשלומים בתחום הקבלנות. שיעור העסקאות המבוצעות בפיגור עלה בחודש יולי ל-28.8%, בהשוואה ל-27.3% בחודש הקודם ו-22.8% בחודש מאי. עלייה בתשלומים בפיגור הייתה גם בתעשיית המתכת והמכונות.

שיעור העסקאות ששולמו בפיגור, בתעשייה זו, עמד על 16.4% לעומת שיעור עסקאות בפיגור של 13.9% בחודש יולי, ושיעור עסקאות בפיגור של 12.6% בחודש מאי.

כמו כן, נרשמה עלייה בשיעור העסקאות ששולמו בפיגור בתחומים - ייצור הציוד האלקטרוני, סיטונאות מסחר ומוצרים ברי קיימא (מכונות, ציוד רפואי, ריהוט, תכשיטים, חומרי בניין ועוד) , סיטונות שאינם ברי קיימא (הלבשה,מזון, כלי כתיבה ועוד), עץ נייר ודפוס ושירותים עסקיים.

מנגד, נרשם שיפור במוסר התשלומים בתעשיית מוצרי הכימיה והדלק ובחנויות המזון.

בתחום הכימיה והדלק ירד שיעור העסקאות שבהם היו תשלומים בפיגור

מ-9.8% בחודש יוני ל-7.7% בחודש יולי. בתחום הטקסטיל שיעור העסקאות שנרשמו בהם פיגורים בתשלומים עמד על 4.3% בדומה לשיעור בחודש יוני.

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט מעריך שהמגמה הזו תימשך במיוחד על רקע האינפלציה שמרימה ראש והציפיות להעלאת הריבית. "ככל שעלות המימון גבוהה יותר, כך כדאי לעסקים לדחות יותר את התשלומים לספקים שלהם", אומר קובנט, "המדד הגבוה בחודש יוני בשיעור של 0.7% והציפיות להמשך מדדים גבוהים שעשויים להביא להעלאות ריבית, גורמים להעדפה של האשראי מספקים בהשוואה לאשראי הבנקאי. עם זאת, ספקים רבים לא מוכנים לספוג את עלויות המימון והם מגלגלים את עלות המימון על הלקוחות דרך עליית מחירים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.