מיסוי אופציות שהוקצו לעובד והעברתן אל הוריו

שאלה:

-------

אופציות, אשר ניתנו לעובד לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ואשר נמצאות אצל נאמן - מבקשים להעבירן אל הורי העובד.

מטרת העברה אינה התחמקות ממס כלשהו; ואם יש צורך בתשלום מס - הוא ישולם.

● האם אפשרית - מהיבט החוק - פעולת העברה כזו ?

תשובה:

--------

רקע

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], כנוסחו לאחר תיקון 132 לפקודה, מאפשר לחברה המעבידה לבחור בין שני מסלולי מיסוי: מסלול "הכנסת עבודה" ומסלול "רווח הון".

בשני המסלולים, כאשר הקצאת המניות / האופציות היא באמצעות נאמן - מחויב העובד במס במועד המימוש, ולא במועד ההקצאה, ובלבד שהחזיק במניות / באופציות עד "תום התקופה" כהגדרתה בסעיף 102(א) לפקודה, הנקבעת בהתאם למסלול הנבחר.

לפני החברה מצויה יכולת בחירתה באחד משני מסלולים חלופיים, בהקשרה של ההקצאה לעובד הנידונה כאן: "מסלול רווח הון" ו"מסלול הכנסת עבודה"; ולכל מסלול יש תנאי מיסוי נפרדים - כלהלן:

● "מסלול רווח הון" -

אם בחרה החברה המעבידה ב"מסלול רווח הון", ואם החזיק הנאמן במניות / באופציות 24 חודשים לפחות מן היום, שבו הן הוקצו והופקדו בידיו (לאחר תיקון 147 לפקודה) - יראו את הכנסתו של העובד במועד המימוש כרווח הון בסכום "שווי ההטבה", והוא יחויב עליו במס בשיעור 25%.

● "מסלול הכנסת עבודה" -

אם בחרה החברה המעבידה ב"מסלול הכנסת עבודה", ואם החזיק הנאמן במניות / באופציות לפחות 12 חודשים מן היום, שבו הן הוקצו והופקדו בידיו (לאחר תיקון 147 לפקודה) - יראו את הכנסתו של העובד במועד המימוש כהכנסתו לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה, בסכום "שווי ההטבה", והוא יחויב עליה במס בשיעור המס השולי שלו [של העובד] לפי סעיף 121 לפקודה.

כלומר: כדי לקבל את ההטבות במס לפי הסעיף - נדרש, בין השאר, כי מועד המימוש יהא לאחר תום התקופה.

בסעיף 102(א) לפקודה מוגדר הביטוי "מועד המימוש". בחלופה (1) להגדרתו נקבע, כי מועד המימוש "לגבי הקצאת מניות באמצעות נאמן - יהא מועד העברת המניות מהנאמן לעובד או מועד מכירת המניה על ידי הנאמן, לפי המוקדם מביניהם."

העברת האופציות מן העובד אל הוריו

לאור הגדרת "מועד המימוש": העברת האופציות בידי הנאמן מן העובד אל צד ג' כלשהו, לרבות הוריו - תהווה מימוש; ולפיכך, באותו מועד ההעברה יחול החיוב במס.

אם עד למועד, שבו העביר הנאמן את האופציות אל הורי העובד, טרם הסתיימה התקופה הנדרשת להחזקתן בידי הנאמן (כפוף למסלול המסוים משני המסלולים החלופיים) - תחול "הפרה" של הוראות הסעיף דלעיל לפקודה.

במצב זה - בהתאם להוראות סעיף 102(ב)(4) לפקודה, אי אפשר להחיל את שיעורי המס המוטבים שבמסלול רווח ההון; ולפיכך - יראו את הכנסת העובד כהכנסה עבודה החייבת במס שולי. אם, אכן, מדובר במסלול הכנסת עבודה, ואם המימוש הוא לפני תום התקופה כמובא בחוק - אמצעִי הענישה, שנקבע בכללים מכוח סעיף 102 לפקודה, הוא כי העובד ימוסה לפי הגבוהה מבין שתי דרכי המיסוי האלה:

● המס, שהיה חל במועד ההקצאה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההקצאה ועד מועד התשלום.

● המס, שהיה חל במועד מימוש המניה.

חריגים

א

בסעיף 102 לפקודה נקבע, כי במימוש שלא מרצון יראו את המניות כאילו הוחזקו בידי הנאמן עד תום התקופה. תום התקופה במצב זה הוא יום המכירה שלא מרצון.

"מימוש שלא מרצון" - לפי הוראות הסעיף האמור לפקודה, הוא אחד מאלה:

(1) הורשה.

(2) מכירה במסגרת הליכי פשיטת רגל.

(3) מכירה, שרשות שלטונית הורתה עליה לפי דין ("רשות שלטונית" = המדינה וכל גוף שדינו לעניין מסים כדין המדינה).

(4) מכירה, הנעשית לפי פסק דין לגירושין, שהיא העברת נכס בין בני-הזוג זה לזה, או מהם אל ילדיהם.

ב

בסעיף 102(ח)(2) לפקודה ניתנה סמכות למנהל רשות המסים בישראל [להלן - "מנהל הרשות"] [או לממלא מקומו !] לקבוע "הוראות לגבי חיוב העובד במס כשלא נתמלאו לגביו התנאים שנקבעו בסעיף זה או לפיו, כולם או מקצתם, בשל מימוש מניות במכירה שלא מרצון."

מאחר שאין הגדרה ל"מכירה שלא מרצון" לעניין סמכותו של מנהל הרשות, ומאחר שלא נקבעו כללים כלשהם בכל הכרוך בה - הרי, לכאורה, נתון הדבר לשיקול דעתו של מנהל הרשות, ואפשר לפנות אליו לשם קבלת "החלטת מיסוי" בעניין.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.