מיסוי אופציות שהוקצו לעובד והעברתן אל הוריו
לאור הגדרת "מועד המימוש": העברת האופציות בידי הנאמן מן העובד אל צד ג', לרבות הוריו - תהווה מימוש.
שאלה: ------- אופציות, אשר ניתנו לעובד לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, ואשר נמצאות אצל נאמן - מבקשים להעבירן אל הורי העובד. מטרת העברה אינה התחמקות ממס כלשהו; ואם יש צורך בתשלום מס - הוא ישולם. ● האם אפשרית - מהיבט החוק - פעולת העברה כזו ? תשובה: -------- רקע סעיף 102 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "הפקודה"], כנוסחו לאחר תיקון 132 לפקודה, מאפשר לחברה המעבידה לבחור בין שני מסלולי מיסוי: מסלול "הכנסת עבודה" ומסלול "רווח הון". בשני המסלולים, כאשר הקצאת המניות / האופציות היא באמצעות נאמן - מחויב העובד במס במועד המימוש, ולא במועד ההקצאה, ובלבד שהחזיק במניות / באופציות עד "תום התקופה" כהגדרתה בסעיף 102(א) לפקודה, הנקבעת בהתאם למסלול הנבחר. לפני החברה מצויה יכולת בחירתה באחד משני מסלולים חלופיים, בהקשרה של ההקצאה לעובד הנידונה כאן: "מסלול רווח הון" ו"מסלול הכנסת עבודה"; ולכל מסלול יש תנאי מיסוי נפרדים - כלהלן: ● "מסלול רווח הון" - אם בחרה החברה המעבידה ב"מסלול רווח הון", ואם החזיק הנאמן במניות / באופציות 24 חודשים לפחות מן היום, שבו הן הוקצו והופקדו בידיו (לאחר תיקון 147 לפקודה) - יראו את הכנסתו של העובד במועד המימוש כרווח הון בסכום "שווי ההטבה", והוא יחויב עליו במס בשיעור 25%. ● "מסלול הכנסת עבודה" - אם בחרה החברה המעבידה ב"מסלול הכנסת עבודה", ואם החזיק הנאמן במניות / באופציות לפחות 12 חודשים מן היום, שבו הן הוקצו והופקדו בידיו (לאחר תיקון 147 לפקודה) - יראו את הכנסתו של העובד במועד המימוש כהכנסתו לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה, בסכום "שווי ההטבה", והוא יחויב עליה במס בשיעור המס השולי שלו [של העובד] לפי סעיף 121 לפקודה. כלומר: כדי לקבל את ההטבות במס לפי הסעיף - נדרש, בין השאר, כי מועד המימוש יהא לאחר תום התקופה. בסעיף 102(א) לפקודה מוגדר הביטוי "מועד המימוש". בחלופה (1) להגדרתו נקבע, כי מועד המימוש "לגבי הקצאת מניות באמצעות נאמן - יהא מועד העברת המניות מהנאמן לעובד או מועד מכירת המניה על ידי הנאמן, לפי המוקדם מביניהם." העברת האופציות מן העובד אל הוריו לאור הגדרת "מועד המימוש": העברת האופציות בידי הנאמן מן העובד אל צד ג' כלשהו, לרבות הוריו - תהווה מימוש; ולפיכך, באותו מועד ההעברה יחול החיוב במס. אם עד למועד, שבו העביר הנאמן את האופציות אל הורי העובד, טרם הסתיימה התקופה הנדרשת להחזקתן בידי הנאמן (כפוף למסלול המסוים משני המסלולים החלופיים) - תחול "הפרה" של הוראות הסעיף דלעיל לפקודה. במצב זה - בהתאם להוראות סעיף 102(ב)(4) לפקודה, אי אפשר להחיל את שיעורי המס המוטבים שבמסלול רווח ההון; ולפיכך - יראו את הכנסת העובד כהכנסה עבודה החייבת במס שולי. אם, אכן, מדובר במסלול הכנסת עבודה, ואם המימוש הוא לפני תום התקופה כמובא בחוק - אמצעִי הענישה, שנקבע בכללים מכוח סעיף 102 לפקודה, הוא כי העובד ימוסה לפי הגבוהה מבין שתי דרכי המיסוי האלה: ● המס, שהיה חל במועד ההקצאה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד ההקצאה ועד מועד התשלום. ● המס, שהיה חל במועד מימוש המניה. חריגים א בסעיף 102 לפקודה נקבע, כי במימוש שלא מרצון יראו את המניות כאילו הוחזקו בידי הנאמן עד תום התקופה. תום התקופה במצב זה הוא יום המכירה שלא מרצון. "מימוש שלא מרצון" - לפי הוראות הסעיף האמור לפקודה, הוא אחד מאלה: (1) הורשה. (2) מכירה במסגרת הליכי פשיטת רגל. (3) מכירה, שרשות שלטונית הורתה עליה לפי דין ("רשות שלטונית" = המדינה וכל גוף שדינו לעניין מסים כדין המדינה). (4) מכירה, הנעשית לפי פסק דין לגירושין, שהיא העברת נכס בין בני-הזוג זה לזה, או מהם אל ילדיהם. ב בסעיף 102(ח)(2) לפקודה ניתנה סמכות למנהל רשות המסים בישראל [להלן - "מנהל הרשות"] [או לממלא מקומו !] לקבוע "הוראות לגבי חיוב העובד במס כשלא נתמלאו לגביו התנאים שנקבעו בסעיף זה או לפיו, כולם או מקצתם, בשל מימוש מניות במכירה שלא מרצון." מאחר שאין הגדרה ל"מכירה שלא מרצון" לעניין סמכותו של מנהל הרשות, ומאחר שלא נקבעו כללים כלשהם בכל הכרוך בה - הרי, לכאורה, נתון הדבר לשיקול דעתו של מנהל הרשות, ואפשר לפנות אליו לשם קבלת "החלטת מיסוי" בעניין. התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן.
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%
מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?
מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.
מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד!
הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.
בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).
- מדד המחירים ביולי - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- וול סטריט חוגגת את המדד, אבל מדוע המכסים (עדיין) לא משפיעים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.
