עמרי שרון ירצה שבעה חודשי מאסר

שנה וחצי לאחר תחילת משפטו החליט ביהמ"ש המחוזי בת"א להפחית חודשיים מעונשו של שרון הבן, שהורשע בעבירות על חוק מימון מפלגות. השופטים סירבו להטיל עליו עבודות שירות
מעריב NRG |

לאחר כשנה וחצי של מאבק משפטי, הסתיים הבוקר אחד המשפטים המתוקשרים ביותר שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיצר את עונשו של עמרי שרון בחודשיים וגזר עליו שבעה חודשי מאסר בפועל. ההחלטה התקבלה בערעור שהגיש שרון על העונש שנגזר עליו – תשעה חודשי מאסר – לאחר שהורשע בשורה ארוכה של עבירות על חוק מימון המפלגות. ברוב של שני שופטים מול שופט אחד החליטו שופטי בית המשפט המחוזי לדחות את ערעורו של שרון להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו בעבודות שירות. עם זאת השופטים החליטו קצר טת העונש. "שרון סיכן את התהליך הדמוקרטי", כתבה השופטת יהודית שיפר בהחלטתה.

במשך שעה ארוכה הקריאה השופטת שיפר את פסק הדין, ודחתה באופן שיטתי את כל טיעוניו של שרון. לדבריה, מרכז הכבוד של הערעור היה שחוק המפלגות הוא "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה", אולם היא דחתה את הטענה, וקבעה שלא ייתכן מצב של מתן לגיטימציה של עשיית דין אישי.

"איש אינו מוסמך לשים את עצמו מעל החוק גם אם הוא חושב שלא ניתן לעמוד בחוק", אמרה השופטת והעבירה ביקורת רבה על דרך פעולתו של שרון. בית המשפט קבע שלא היה מדובר ב"התנהגות של הרף עין", אלא בהתנהגות שיטתית שפגעה בשלטון בחוק ובכנסת. שרון הקים "מכונה משומנת היטב" השופטת שיפר ציינה בהחלטה כי שרון הבן הקים "מכונה משומנת היטב לביצוע עבירות ומצא דרכים חדשות ומקוריות לעבור על החוק". לדבריה, העובדה שחרג בכ-700% מהמימון שהותר בחוק, וביצע 41 פעולות כספיות. היא הדגישה כי הוא היה יכול בכל שלב "להתעשת ולחדול מכך".

כמו כן היא העבירה ביקורת על העובדה שהוא בחר לשתוק בחקירתו. בית המשפט לא חסך ביקורתו מהענישה הקלה שהיתה נהוגה בעבר כלפי חברי כנסת ואנשי ציבור שחרגו מהנורמות הכספיות. השופטת ציינה שהענישה ככל הנראה לא התריעה אחרים להמשיך ולפעול כך ועל כן יש צורך בעונש של מאסר בפועל.

עם זאת, בשל העובדה שלדבריה שרון "שינה את גישתו, הודה בהאשמות ופרש מהכנסת" עומדת לזכותו, ועל כן קבעה שיש להפחית במעט את העונש. גם אב בית הדין, השופט זאב המר, תמך בעמדתה. מנגד השופט זכריה כספי קבע בדעת מיעוט שיש להטיל על שרון רק עונש מאסר על תנאי, זאת מכיווון שבית משפט השלום אינו נתן את דעתו לגבי הבעייתיות של חוק מימון המפלגות ולתנאים האישיים של הנאשם. שרון חרג מהמותר בחוק בפתיחת משפטו הודה שרון שקיבל תרומות בסך שישה מיליון שקל, מגורמים בארץ ובחו"ל, בזמן שניהל את קמפיין הבחירות של אביו, אריאל שרון, לראשות הליכוד בשנת 1999. מדובר בסכומים החורגים בהרבה מהמותר על פי חוק מימון המפלגות. את הכספים העביר שרון לספקים ולנותני שירות שהשתתפו בקמפיין, באמצעות חברת קש שהקים בשם "אננקס מחקרים".

בנובמבר 2005 הורשע שרון הבן בקבלת תרומה אסורה, קבלת סכומים מעל המותר בחוק, הוצאת סכומים מעל המותר, אי-ניהול מערכת חשבונות כנדרש ומסירת דוח של מועמד. בנוסף, הוא הורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר ועבירות מנהלים.

בפברואר 2006 גזר בית משפט השלום בתל-אביב תשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי על עמרי שרון. אולם, השופטת עדנה בקנשטיין, התחשבה במצבו הבריאותי הקשה של אביו והורתה על עיכוב ביצוע המאסר.

במהלך הדיון בערעורו ביקשו פרקליטיו של שרון, עורכי הדין דן שינמן ונוית רגב, להמיר את עונש המאסר לעבודות שירות. לדבריהם, בית משפט השלום התעלם מלקיחת האחריות המלאה על ידי עמרי, המחיר הגדול שכבר שילם והעובדה שהביע צער וחרטה על מעשיו. כמו כן, הם טענו שחוק מימון המפלגות יצר מכשלה שכל אחד יכול למעוד בה. "המחוקק יצר מכשלה, אבל בית המשפט בחר שלא להתמודד כלל עם הטענות באשר לבעייתיות הרבה בחוק עצמו ובאופן חקיקתו", טענו עורכי הדין. לאתר NRG מעריב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה