עמרי שרון ירצה שבעה חודשי מאסר

שנה וחצי לאחר תחילת משפטו החליט ביהמ"ש המחוזי בת"א להפחית חודשיים מעונשו של שרון הבן, שהורשע בעבירות על חוק מימון מפלגות. השופטים סירבו להטיל עליו עבודות שירות
מעריב NRG |

לאחר כשנה וחצי של מאבק משפטי, הסתיים הבוקר אחד המשפטים המתוקשרים ביותר שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיצר את עונשו של עמרי שרון בחודשיים וגזר עליו שבעה חודשי מאסר בפועל. ההחלטה התקבלה בערעור שהגיש שרון על העונש שנגזר עליו – תשעה חודשי מאסר – לאחר שהורשע בשורה ארוכה של עבירות על חוק מימון המפלגות.

ברוב של שני שופטים מול שופט אחד החליטו שופטי בית המשפט המחוזי לדחות את ערעורו של שרון להמיר את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו בעבודות שירות. עם זאת השופטים החליטו קצר טת העונש. "שרון סיכן את התהליך הדמוקרטי", כתבה השופטת יהודית שיפר בהחלטתה.

במשך שעה ארוכה הקריאה השופטת שיפר את פסק הדין, ודחתה באופן שיטתי את כל טיעוניו של שרון. לדבריה, מרכז הכבוד של הערעור היה שחוק המפלגות הוא "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה", אולם היא דחתה את הטענה, וקבעה שלא ייתכן מצב של מתן לגיטימציה של עשיית דין אישי.

"איש אינו מוסמך לשים את עצמו מעל החוק גם אם הוא חושב שלא ניתן לעמוד בחוק", אמרה השופטת והעבירה ביקורת רבה על דרך פעולתו של שרון. בית המשפט קבע שלא היה מדובר ב"התנהגות של הרף עין", אלא בהתנהגות שיטתית שפגעה בשלטון בחוק ובכנסת.

שרון הקים "מכונה משומנת היטב"

השופטת שיפר ציינה בהחלטה כי שרון הבן הקים "מכונה משומנת היטב לביצוע עבירות ומצא דרכים חדשות ומקוריות לעבור על החוק". לדבריה, העובדה שחרג בכ-700% מהמימון שהותר בחוק, וביצע 41 פעולות כספיות. היא הדגישה כי הוא היה יכול בכל שלב "להתעשת ולחדול מכך".

כמו כן היא העבירה ביקורת על העובדה שהוא בחר לשתוק בחקירתו. בית המשפט לא חסך ביקורתו מהענישה הקלה שהיתה נהוגה בעבר כלפי חברי כנסת ואנשי ציבור שחרגו מהנורמות הכספיות. השופטת ציינה שהענישה ככל הנראה לא התריעה אחרים להמשיך ולפעול כך ועל כן יש צורך בעונש של מאסר בפועל.

עם זאת, בשל העובדה שלדבריה שרון "שינה את גישתו, הודה בהאשמות ופרש מהכנסת" עומדת לזכותו, ועל כן קבעה שיש להפחית במעט את העונש. גם אב בית הדין, השופט זאב המר, תמך בעמדתה. מנגד השופט זכריה כספי קבע בדעת מיעוט שיש להטיל על שרון רק עונש מאסר על תנאי, זאת מכיווון שבית משפט השלום אינו נתן את דעתו לגבי הבעייתיות של חוק מימון המפלגות ולתנאים האישיים של הנאשם.

שרון חרג מהמותר בחוק

בפתיחת משפטו הודה שרון שקיבל תרומות בסך שישה מיליון שקל, מגורמים בארץ ובחו"ל, בזמן שניהל את קמפיין הבחירות של אביו, אריאל שרון, לראשות הליכוד בשנת 1999. מדובר בסכומים החורגים בהרבה מהמותר על פי חוק מימון המפלגות. את הכספים העביר שרון לספקים ולנותני שירות שהשתתפו בקמפיין, באמצעות חברת קש שהקים בשם "אננקס מחקרים".

בנובמבר 2005 הורשע שרון הבן בקבלת תרומה אסורה, קבלת סכומים מעל המותר בחוק, הוצאת סכומים מעל המותר, אי-ניהול מערכת חשבונות כנדרש ומסירת דוח של מועמד. בנוסף, הוא הורשע בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, שבועת שקר ועבירות מנהלים.

בפברואר 2006 גזר בית משפט השלום בתל-אביב תשעה חודשי מאסר בפועל ותשעה חודשי מאסר על תנאי על עמרי שרון. אולם, השופטת עדנה בקנשטיין, התחשבה במצבו הבריאותי הקשה של אביו והורתה על עיכוב ביצוע המאסר.

במהלך הדיון בערעורו ביקשו פרקליטיו של שרון, עורכי הדין דן שינמן ונוית רגב, להמיר את עונש המאסר לעבודות שירות. לדבריהם, בית משפט השלום התעלם מלקיחת האחריות המלאה על ידי עמרי, המחיר הגדול שכבר שילם והעובדה שהביע צער וחרטה על מעשיו. כמו כן, הם טענו שחוק מימון המפלגות יצר מכשלה שכל אחד יכול למעוד בה. "המחוקק יצר מכשלה, אבל בית המשפט בחר שלא להתמודד כלל עם הטענות באשר לבעייתיות הרבה בחוק עצמו ובאופן חקיקתו", טענו עורכי הדין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.