אהוד ברק זכה לסיקור העיתונאי הגבוה ביותר בפריימריס
אהוד ברק כבש את ראש הטבלה בתקשורת מבחינת אזכורים בנושא הפריימריס במפלגת העבודה, כך עולה ממחקר שביצעה "יפעת מחקרי מדיה מתקדמים", בעיתונות היומית המובילה. ברק הוביל על המועמדים האחרים במספר אזכורים בכותרות שגרף עם כ-114 אזכורים. את המקום האחרון תופס דני יתום.
המחקר נערך בין התאריכים: 22.4-25.5 וכלל אזכורים בכותרות וכותרות המשנה של העיתונים: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, גלובס, יתד נאמן, המודיע ומקור ראשון/הצופה.
במקום השני נמצא עמי איילון עם 53 אזכורים, עמיר פרץ עם 42 אזכורים (לא כולל אזכורים כשר ביטחון), אופיר פינס עם 13 אזכורים ודני יתום, כאמור, עם 6 אזכורים בלבד, שעסקו בעיקר בספקולציות האם יפרוש מהמרוץ.
עוד עולה מן המחקר, כי המועמד עמי איילון מוביל ביחס כותרות חיוביות לשליליות ואילו עמיר פרץ הוא המועמד היחיד שלו יותר כותרות שליליות מחיוביות (בהקשר לפריימריס), בעיקר בשל פרסום תוצאות סקרים שאינם מנבאים לו הצלחה במרוץ.
נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת מחקרי מדיה מתקדמים, מסביר את תוצאות הדרוג בכך שהעיסוק התקשורתי הנרחב בברק, נבע לא מעט מהשתיקה התקשורתית שגזר על עצמו, שיצרה סקרנות סביב כוונותיו. "התקשורת נתנה לברק במה מפרגנת בכותרות למסיבת העיתונאים שכינס אודות דו"ח וינוגרד, אך במקביל גם הבליטה ראיון שנתן עמירם לוין בו הוא מכנה את ברק "אדם עם בעיה נפשית". לעומתו, עמי איילון, שקיבל כמחצית מכמות האזכורים בכותרות, בולט עם 17 כותרות חיוביות בעיקר אודות תוצאותיו בסקרים ובמה לדעותיו", אומר יעקובי.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.