אלן גרינספאן, נגיד הבנק הפדרלי לשעבר, עשה בתחילת השנה טעות לא אופיינית. הוא העריך שישנה אפשרות שארה"ב תיכנס למיתון עד סוף השנה. טעות קשה. רק כלכלן מתחיל ייתן הערכה קצובה בזמן לאירוע חד משמעי. גרינספאן אינו חסר ניסיון ולכן הוא מיהר לחזור בו מהערכתו הראשונית ולשחרר הערכה חדשה שממנה כמובן לא ניתן להבין כלום.

בכנס משקיעים סגור של מריל לינץ העריך גרינספאן כי יש סיכוי של 33% למיתון בכלכלת ארה"ב. השאלות שעולות הן רבות: מה אפשר להבין מכך?

תוך כמה זמן? 33% זה בכלל הרבה או מעט?

העתיד הוא אמנם קשה לחיזוי, אך ניתן להתגבר על הבעיה הזאת אם נותנים תחזית לטווח ארוך מספיק ואם "מחזקים" את התחזית באחוזי סיכוי. איך אפשר לטעות? הרי בטווח הארוך הכול יכול לקרות ולגבי הטווח הקצר תמיד אפשר להגיד שאלו היו הסיכויים.

איך בכלל הגיע גרינספאן למספר 33%?

אולי הוא בנה מודל ובו 100 תרחישים שונים לכלכלת ארה"ב שב- 33 מתוכם, ארה"ב מידרדרת למיתון. אולי, אבל קשה להאמין. יותר סביר שהוא פשוט לא רצה להצטייר כמטיל מטבע ע"י נקיבת אחוז סיכוי של 50% , ו-25% נראה לו מעט מידי, אז הוא בחר איזשהו מספר באמצע.

נגיד הבנק שלנו, סטנלי פישר, מיהר גם הוא לתת הערכה בסגנון גרינספאן. הוא כמובן לא חידש כלום, כאשר העריך שבעתיד תהיה האטה בישראל וגם שיהיה צורך להעלות את הריבית. כפי שאמרנו , אם נחכה מספיק זמן הכול יקרה בסוף.

איך צריך לפעול מול התחזיות הפסימיות הללו, שמציירות עתיד מסוכן לכלכלות בכלל ולשווקי ההון בפרט? בעולם יש היום הרבה כסף פנוי, שאינו שבע רצון מהריביות הנמוכות שניתן לקבל, ולכן הוא מחפש כל הזמן השקעות חדשות ומעלה אגב כך את מחירי הנכסים.

אנו מעריכים שהתהליך הזה יסתיים או יתחזק רק אם יקרה אירוע מהותי. אירוע מהסוג שקורה פעם או פעמים בעשור, אשר משנה לטובה או לרעה את כל הדרך שבה אנו רואים דברים. בעשור הקודם היו אלה, נפילת ברית המועצות והיווצרות בועת ההי טק, שהיוו גורם מכריע בהתפתחות השווקים. ואילו בעשור הזה היו אלה אסון התאומים, הצמיחה המואצת בסין וזכייתה של נינט בכוכב נולד.

אירועים כאלה לא ניתן לחזות ולכן, כמו גרינספאן, אנו מזהירים את קוראינו מפני העתיד, אבל לא מתחייבים בעצם שמשהו יקרה.

מניות

הבורסות בכל העולם חזרו למגמה של שבירת שיאים שאפיינה אותן בחודש פברואר. המגמה, שנקטעה במהלך חודש מרץ, חזרה ביתר שאת בחודש האחרון והביאה את הבורסה התל אביבית לשבירת שיא כמעט מידי יום. אנו רוצים להאמין שהנתונים הטובים של המשק הישראלי ימשיכו לתמוך בהמשך עלייתו של השוק, אך אנו מעדיפים לנקוט בגישה זהירה ולהמשיך ולהעביר השקעות לחו"ל תוך ניצול הדולר הזול.

והמלצתנו: העליות בתל אביב מחייבות אותנו להקטין במעט את החשיפה לשוק בישראל ולהגדיל במקביל את החשיפה לשווקים בחו"ל תוך ניצול העובדה שהדולר זול.

סולידי שקלי

הירידה החדה בשער הדולר והקריאות, שלא נענו, להתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח, מותירות בידי סטנלי פישר רק את האפשרות להוריד את הריבית. על כן, הורדת הריבית תימשך והנהנים העיקריים ממנה יהיו מחזיקי אגרות החוב השקליות לטווח הארוך. הסכנה היחידה בגישה זו יכולה לבוא מכיוונו של המטבע האמריקאי. אם הדולר יעשה מהלך חד למעלה, יתכן ומגמת הורדת הריבית תיעצר, לכן כדאי להחזיק גם דולרים ביחד עם אגרות החוב השקליות הארוכות.

המלצתנו: להמשיך ולהחזיק באגרות חוב שקליות מסוג שחר לטווח ארוך כדי ליהנות מהמשך הורדת הריבית. ניתן להגן על הפוזיציה ע"י קניית דולרים.

מט"ח

תייר שיוצא לטייל בעולם בימים אלו שם לב ודאי לעובדה, שבאירופה הכול נראה מאוד יקר ואילו בארה"ב המחירים מאוד זולים. בדיוק את אותה הרגשה, רק הפוך, הרגישו תיירים שטיילו בעולם בשנת ,1999 עת היה האירו נמוך מדולר. העליוות של סוף המילניום הקודם פינה את מקומו לעיוות חדש שנובע מחולשת הדולר. אנו לא מאמינים שהעיוות הזה יימשך עוד הרבה זמן וסבורים שעוד השנה נראה את הדולר מתחזק מול האירו.

המלצתנו: להחזיק מט"ח דולרי, גם כדי ליהנות מריבית גבוהה יותר וגם כהגנה לפוזיציה שקלית.

*מאת: חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.