התיק של חיים ונציה: קשה לחזות, בעיקר את העתיד
אלן גרינספאן, נגיד הבנק הפדרלי לשעבר, עשה בתחילת השנה טעות לא אופיינית. הוא העריך שישנה אפשרות שארה"ב תיכנס למיתון עד סוף השנה. טעות קשה. רק כלכלן מתחיל ייתן הערכה קצובה בזמן לאירוע חד משמעי. גרינספאן אינו חסר ניסיון ולכן הוא מיהר לחזור בו מהערכתו הראשונית ולשחרר הערכה חדשה שממנה כמובן לא ניתן להבין כלום.
בכנס משקיעים סגור של מריל לינץ העריך גרינספאן כי יש סיכוי של 33% למיתון בכלכלת ארה"ב. השאלות שעולות הן רבות: מה אפשר להבין מכך?
תוך כמה זמן? 33% זה בכלל הרבה או מעט?
העתיד הוא אמנם קשה לחיזוי, אך ניתן להתגבר על הבעיה הזאת אם נותנים תחזית לטווח ארוך מספיק ואם "מחזקים" את התחזית באחוזי סיכוי. איך אפשר לטעות? הרי בטווח הארוך הכול יכול לקרות ולגבי הטווח הקצר תמיד אפשר להגיד שאלו היו הסיכויים.
איך בכלל הגיע גרינספאן למספר 33%?
אולי הוא בנה מודל ובו 100 תרחישים שונים לכלכלת ארה"ב שב- 33 מתוכם, ארה"ב מידרדרת למיתון. אולי, אבל קשה להאמין. יותר סביר שהוא פשוט לא רצה להצטייר כמטיל מטבע ע"י נקיבת אחוז סיכוי של 50% , ו-25% נראה לו מעט מידי, אז הוא בחר איזשהו מספר באמצע.
נגיד הבנק שלנו, סטנלי פישר, מיהר גם הוא לתת הערכה בסגנון גרינספאן. הוא כמובן לא חידש כלום, כאשר העריך שבעתיד תהיה האטה בישראל וגם שיהיה צורך להעלות את הריבית. כפי שאמרנו , אם נחכה מספיק זמן הכול יקרה בסוף.
איך צריך לפעול מול התחזיות הפסימיות הללו, שמציירות עתיד מסוכן לכלכלות בכלל ולשווקי ההון בפרט? בעולם יש היום הרבה כסף פנוי, שאינו שבע רצון מהריביות הנמוכות שניתן לקבל, ולכן הוא מחפש כל הזמן השקעות חדשות ומעלה אגב כך את מחירי הנכסים.
אנו מעריכים שהתהליך הזה יסתיים או יתחזק רק אם יקרה אירוע מהותי. אירוע מהסוג שקורה פעם או פעמים בעשור, אשר משנה לטובה או לרעה את כל הדרך שבה אנו רואים דברים. בעשור הקודם היו אלה, נפילת ברית המועצות והיווצרות בועת ההי טק, שהיוו גורם מכריע בהתפתחות השווקים. ואילו בעשור הזה היו אלה אסון התאומים, הצמיחה המואצת בסין וזכייתה של נינט בכוכב נולד.
אירועים כאלה לא ניתן לחזות ולכן, כמו גרינספאן, אנו מזהירים את קוראינו מפני העתיד, אבל לא מתחייבים בעצם שמשהו יקרה.
מניות
הבורסות בכל העולם חזרו למגמה של שבירת שיאים שאפיינה אותן בחודש פברואר. המגמה, שנקטעה במהלך חודש מרץ, חזרה ביתר שאת בחודש האחרון והביאה את הבורסה התל אביבית לשבירת שיא כמעט מידי יום. אנו רוצים להאמין שהנתונים הטובים של המשק הישראלי ימשיכו לתמוך בהמשך עלייתו של השוק, אך אנו מעדיפים לנקוט בגישה זהירה ולהמשיך ולהעביר השקעות לחו"ל תוך ניצול הדולר הזול.
והמלצתנו: העליות בתל אביב מחייבות אותנו להקטין במעט את החשיפה לשוק בישראל ולהגדיל במקביל את החשיפה לשווקים בחו"ל תוך ניצול העובדה שהדולר זול.
סולידי שקלי
הירידה החדה בשער הדולר והקריאות, שלא נענו, להתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח, מותירות בידי סטנלי פישר רק את האפשרות להוריד את הריבית. על כן, הורדת הריבית תימשך והנהנים העיקריים ממנה יהיו מחזיקי אגרות החוב השקליות לטווח הארוך. הסכנה היחידה בגישה זו יכולה לבוא מכיוונו של המטבע האמריקאי. אם הדולר יעשה מהלך חד למעלה, יתכן ומגמת הורדת הריבית תיעצר, לכן כדאי להחזיק גם דולרים ביחד עם אגרות החוב השקליות הארוכות.
המלצתנו: להמשיך ולהחזיק באגרות חוב שקליות מסוג שחר לטווח ארוך כדי ליהנות מהמשך הורדת הריבית. ניתן להגן על הפוזיציה ע"י קניית דולרים.
מט"ח
תייר שיוצא לטייל בעולם בימים אלו שם לב ודאי לעובדה, שבאירופה הכול נראה מאוד יקר ואילו בארה"ב המחירים מאוד זולים. בדיוק את אותה הרגשה, רק הפוך, הרגישו תיירים שטיילו בעולם בשנת ,1999 עת היה האירו נמוך מדולר. העליוות של סוף המילניום הקודם פינה את מקומו לעיוות חדש שנובע מחולשת הדולר. אנו לא מאמינים שהעיוות הזה יימשך עוד הרבה זמן וסבורים שעוד השנה נראה את הדולר מתחזק מול האירו.
המלצתנו: להחזיק מט"ח דולרי, גם כדי ליהנות מריבית גבוהה יותר וגם כהגנה לפוזיציה שקלית.
*מאת: חיים ונציה, מנכ"ל פרוקסימה ניהול השקעות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

הריבית על הפיקדונות בבנקים ירדה - ריבית תעריף עד 3.5%
דחקנו בכם לנצל את חלון ההזדמנויות ולשריין פיקדונות בנקאיים בריביות אטקרטיביות - אבל החלון נסגר, לפחות חלקית; תמונת המצב של הריביות של הפיקדונות בבנקים
הציפיות להורדת ריבית כבר גלומות בשוק האג"ח וגם במק"מ (מלווה קצר מועד). התשואות ירדו מאוד בימים האחרונים כשהתשואה לשנה עומדת על 3.5%. במקביל הבנקים הורידו את הריבית התעריפית - בבנקים הגדולים אתם תקבלו עד 3.5% בפיקדון לשנה בריבית קבועה. אם תנהלו מו"מ אולי תקבלו עוד כמה עשיריות, כנראה שמעטים יוכלו עדיין לקבל 4%. בקרוב גם זה לא יהיה אפשרי.
הבנקים לא חיכו לירידת ריבית בנק ישראל כדי להוריד את הריבית בפיקדונות. מנגד, הריבית על ההלוואות לא ירדה. זה אומר שהמרווח שלהם דווקא גדל - הפער בין הריבית שהם מקבלים לריבית שהם משלמים דווקא עלה.
כתבנו כאן רק לפני שבוע שיש חלון הזדמנות מאוד קצר כדי להשיג עדיין תשואות יחסית טובות בפיקדונות ( כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות? ) החלון הזה לרוב הציבור נסגר, רק אלו שיכולים להתמקח מול הבנק וחשובים לבנק, יכולים לקבל ריבית עם קידומת 4. ואז עולה השאלה - מה צריך לעשות משקיע סולידי?
ובכן, מי שלא הספיק לקבע את התשואה בפיקדון שקלי בריבית קבועה, יכול לקבל סדר גודל של 3.5%, אולי 3.8% בבנק, כ-3.5% במק"מ והשאלה כמה בקרנות כספיות - המכשירים בשוק כבר מגלמים כאמור ריבית של 3.5% בשנה, והקרנות הכספיות לרוב מצליחות לעשות יותר בשל היתרון לגודל. סיכוי טוב שהתשואה שנה קדימה תהיה באזור 3.7%-3.8%, זה כמובן נכון להערכה הקיימת שמתבטאת בבשוק במחירי אגרות החוב והמק"מ. אם יהיה שוני בהערכות לגבי הורדת הריבית, אז זה ישפיע על התשואה והריבית.
- בלי עמלות ועם נזילות יומית: בנק לאומי משיק פיקדון מובנה דולרי S&P500
- מה הריבית שתקבלו בהשקעה סולידית לשנה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מעבר לתשואה ברוטו, צריך לזכור את המס. על קרנות כספיות יש מס של 25% על הרווח הריאלי. בפיקדונות יש מס של 15% על הרווח הנומינלי. נניח , כפי שצופים הכלכלנים אינפלציה של כ-2.2% שנה מהיום. זה אומר שקרן כספית שתניב 3.8%, תשלם מס על רווח ריאלי של 1.6%. מדובר במס של 0.4%. יישאר לכם ביד כ-3.4%.