שבוע המסחר האחרון התאפיין בהתחזקות קלה של הדולר האמריקאי, ב-0.06%, כנגד האירו. יחד עם זאת, מידת ההטרוגניות של השינוי בשער החליפין של מטבעות הסחר המרכזיים כנגד הדולר האמריקאי הייתה גדולה.

מבין המטבעות שהתחזקו כנגד הדולר נציין את: הדולר הניו-זילנדי (3.9%), קרונה שבדית (1.0%) ו-ליש"ט (0.9%). מבין המטבעות שנחלשו כנגד הדולר האמריקאי נציין את: פרנק שוויצרי (0.6%), דולר סינגפורי (0.6%) וין יפני (0.5%).

המעניין בשוקי המט"ח בעת האחרונה הוא ירידה הן ברמת התנודתיות היומית והן במידת המתאם שבין המטבעות. היתרון המרכזי שמשקיע ישראלי עשוי להניב מירידה ברמת המתאם היא יכולת טובה יותר לפזר השקעות בין נכסים. כלומר, במקום שכל המטבעות יתחזקו או ייחלשו בהתאם למגמות הסחר שבין הדולר לאירו, לאחרונה אילו נעים כנגד הדולר בהתאם למגמות פנימיות.

בכדי להמחיש זאת, נזכיר מספרי אירועים פנימיים אשר השפיעו על מטבעות באופן פרטני: ליש"ט – העלאת הריבית באנגליה (הביא להתחזקות המטבע) והתפטרותו הצפויה של ראש-הממשלה הבריטי טוני בלייר (היחלשות המטבע).

דולר ניו-זילנדי- התחזקות המטבע על רקע דבריו של הנגיד על כך שאי אפשר לפסול כי ריבית הבנק, שהיא הגבוהה ביותר בקרב השווקים המפתחים, עוד תועלה.

מטבעות הסחורות – במיוחד ראנד דרום האפריקאי נחלש זה 5 שבועות כנגד הדולר על רקע ירידה במחירי הזהב. גם הדולר הקנדי נחלש כנגד הדולר האמריקאי במקביל לירידה במחירי הנפט הגולמי, הזהב והנחושת. המטבע הקנדי רגיש לשינויים במחירי הסחורות הואיל ו- 54% מיצוא המדינה הוא של סחורות.

יתרה על כן, אנו עדים בשבועות האחרונים לירידה ברמת התנודתיות היומית. התפתחות זו מאפשרת למטבעות Carry לשמור על חוזקה שהרי ירידה ברמת התנודתיות מבטאת ירידה ברמת הסיכון עקב החזקה של מטבע מסוכן.

דולר ניו-זילנד - המטבע הניו-זילנדי היה חביב הקהל במשך מספר שנים. בהשפעת ההאטה בארה"ב בשנים 2002-2001 רמת הריבית שם הגיעה לשפל של כל הזמנים - 1%. זו אף הייתה שלילית במונחים ריאליים. כך, המשקיעים אשר חיפשו תשואות פנו למטבעות אקזוטיים, מי יותר ומי פחות. הדולר הניו-זילנדי היה אחד מהם.

הריבית על החזקה של נכסים הנקובים ב-NZD הייתה גבוהה והיא למעשה הגבוהה ביותר, גם היום, בקרב נבחרת המדינות המפותחות. יתרה על כן, הכלכלה הניו-זילנדית התאפיינה בקצבי צמיחה נאים כך שלמשקיע הגלובלי לא היה קשה למצוא סיבות מדוע לרכוש נכסים במטבע זה.

האטרקטיביות של הריבית הביאה לזרימה של הון רב לנכסים ניו-זילנדים ולביקוש למטבע. כך, בתקופה שבין שנת 2000 ועד 2005 התחזק המטבע ביותר מ-80%. כאן, עוד לא לקחנו בחשבון את הריבית הגבוהה שהתקבלה, לעומת משקים אחרים.

הבעיה המרכזית הייתה שהצלחתה של ריבית הגבוהה לקדם את המטרות המוניטריות של הבנק המרכזי הייתה חלקית בלבד. זו הצליחה לעצור את הצמיחה הכלכלית, אך לא את האינפלציה. ברבע האחרון של 2005 חלה הצטמצמות (צמיחה שלילית) בגודלה של הכלכלה הניו-זילנדית. עם זאת, האינפלציה ממשיכה להתרומם.

החולשה הכלכלית הביאה במהרה לכדי פיחות בערכו של הדולר הניו-זילנדי כנגד הדולר האמריקאי. נראה היה כי בעקבות זאת יחל הבנק המרכזי להפחית את הריבית. אולם, האינפלציה לא יורדת ולפיכך, גם לא הריבית. השבוע התקבלה החלטה בבנק המרכזי הניו-זילנדי להשאיר את הריבית המוניטרית על כנה, ברמה של 7.25%.

הדבר המעניין בדבריו של נגיד הבנק המרכזי, אלן בולרד, הייתה טענתו כי אינו יכול לפסול על הסף העלאת ריבית נוספת במשק. זו הביאה לכדי התחזקות מהירה של המטבע.

אירוע זה, התקבל בשוקי המט"ח די בהפתעה. המשקיעים הגלובליים ממתינים תקופה די ארוכה לכך שהריבית המוניטרית תחל במסע מטה. כעת, דבריו של הנגיד היו מפתיעים למדי. כתגובה לאירוע התחזק הדולר הניו-זילנדי בשיעור חד מאוד.

כאמור, במשך השבוע יוסף המטבע הניו-זילנדי כנגד הדולר בשיעור של 3.9%.