קארין לירי: מה משותף לדנקנר לסומך ולחמי פרס?
הגיע הזמן לסכם את התוצאות הכספיות - של ארגון מתן כמובן. השנה נרתמו לסיוע לארגון החברתי שמות נוצצים כמו אבי פישר, נוחי דנקנר, חמי פרס, רקפת רוסק עמינח, נוגה יציב, ארנון מנטבר, גד סומך, שלמה נחמה ויונתן קולבר. בזכותם אספו במתן 31.4 מיליון שקל בשנה שחלפה זה עתה. מרשים לא?
מתן, למי שלא יודע, עוסק בחיבור בין עסקים לקהילה. הסכום שציינתי מורכב מתרומות של עובדים וחברות וכולל בתוכו 17.5 מיליון שקל תרומה מיוחדת של החברה לישראל, כימיקלים לישראל, צים שירותי ספנות משולבים ומר סמי עופר, עבור "קרן החברה בישראל למען הבריאות בישראל" לסיוע לחולים ברכישת תרופות מצילות חיים שאינן נכללות בסל הבריאות. היקף הקרן הוא 35 מיליון שקלים והיא מנוהלת על ידי ארגון מתן.
כוחות הבלונד שלי מדווחים מהשטח. בפלאפון חוגגים מכשיר חדש עם LG. התוצאה? מפלי שוקולד, פנקייקים עסיסיים, ברנשים חתיכים בחליפות שאפשר לנשנש. אני מתאפקת בדרך כלל, אבל עובדות פלאפון הביעו עליצות. מקורותי בעולם אירועי הסלולר מדווחים על מכונית סמארט מקושטת להפליא שנעמדה במרכז האירוע, אי שם בממלכה הסלולרית. טוב שלא רק מדברים שם, גם עושים.
מקורות הטרנדים שלי מדווחים לי על משהו לוהט וחדש שנמצא בדרך אלינו: ספא עיסקי. עד עכשיו זה היה סתם ספא, מעכשיו זה ביזנס אנד פלז'ר. את המקום הראשון בישראל פתחו לאחרונה ברחוב ראול ולנברג 24, במגדלי זיו רמת החייל, בתל אביב. הצמרת העיסקית נפגשת בחדרי המסז'ים ובביזנס לאונג' בחלוקים.
הבעלים של המקום הם משה נחמיאס (37) נשוי ואב לשלושה, גר במושב מגשימים, הגיע מתחום המלונאות-סמנכ"ל "קרלטון" תל אביב, "רויאל ביץ"' אילת, "שרתון", ורוני נוחם (35), מאמן כושר פרטי ובונה חדרי כושר פרטיים. עובד בעזרת ציוד בלעדי ומיוחד ומאמן הרבה אנשי עסקים וסלבס.
מה יציעו לאנשי הביזנס מהזירה המקומית? מיטות הידראוליות למסז'ים, מיטות חשמליות מיוחדות, מקלחת מים ומתקן נתז מים שוויצרי, אמבטיית בוץ גרמנית, מכונת התזת צבע מבריטניה, מכונות שזיוף חדישות, מתקן מריחת בוץ, חדר מים בעל מקלחות 60 נתזים, ג'קוזי אישי עם מפל מים כבדים, משטחי חימום למריחות חומרים ושטיפה בנתזי מים, ג'קוזי זוגי מיוחד לחלב אמבט, שמפניות, מיטות שיזוף.
קיבלתי סחרחורת - אני צריכה לנוח. אולי ארשם לאיזה ספא. הריהוט, דרך אגב, כולו בהזמנה מיוחדת מאיטליה תחת עיצובה של לימור אלוני.
רגע נוסף של רצינות. בטקס שהתקיים במהלך השבוע בבית חולים לילדים מאיר ברמב"ם תרם מועדון רוטרי חיפה-מוריה בובות צבעוניים של בעלי חיים שונים למוטות אינפוזיה, מוביילים ובית מיניאטורי שנבנה על ידי דיירי ההוסטל לשיקום האסיר המאומץ על ידי המועדון, עבורהילדים השוהים בבית החולים. ממה שהתרשמתי, הבובות הצבעוניים על מוטות האינפוזיה מתוקות ממש והן מוסיפות לילדים נוף שונה שמעלה חיוך על פניהם.
בטקס השתתפו, נשיא רוטרי העולמי, קרל ויילהם שטנהאמר, סגן מנהל בית החולים רמב"ם, ד"ר בן ישי, נגיד רוטרי ישראל, אבנר פוקס, נשיאת המועדון, ניקי פלדמן וחברי מועדון רוטרי חיפה-מוריה, הצוות הרפואי וצוערי קורס קצינים של חיל הים הנתמכים על ידי המועדון. נשיא רוטרי העולמי ציין במהלך הטקס שזהו המיזם היפה ביותר שראה מימיו בכל הארצות בהם ביקר.
רגע מתוק. גונבה השמועה לאוזניי שגלידות בן אנד ג'ריס מתכננות לצאת מכאן למזרח הרחוק. מסתבר שחברת "מוצרי איכות אמריקאיים", שיש לה את זכיון היצור של הגלידה האמריקנית תהיה הזכיינית הראשונה מחוץ לארצות הברית של אמריקה שתייצא את הגלידות. היעדים שנבחרו? בעיקר לסינגפור ולהונג קונג. מקורותיי בממלכה הנמסה מציינים כי מדובר בסדרת גלידות ה"שורטי", ויתכן שעבור השוק הנ"ל תפתח "בן אנד ג'ריס" טעם חדש ומיוחד- גלידת תה ירוק.
ועוד משהו קטן לסיום: מכללת גבע פותחת מגמה ללימודי מנעולנות. כן, לא טעינו מכללת גבע שהכשירה דורות של קרייני רדיו וטלוויזיה בישראל, תעזור להכשיר פורצי מנעולים.
במכללה מדווחים לי על קורס רציני ויסודי. הוא יכלול ידע רב בשלל תחומים: פריצת דלתות ומכוניות, טיפול באזעקות לרכב, החלפת צילינדרים בכל סוגי המנעולים, התאמה וקידוד מפתחות, פריצת כספות, מיגון מחשבים ועוד. את הקורס מעביר אבשלום משולם, מרצה בכיר בתחומי המנעולנות. משמעות חדשה ל"פריצה לשידור"?
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
