שווקי האנרגיה השנה: שיאים ודשדוש עם חשש לבאות

מהגז הטבעי עד לנפט, לבנזין והנפט לחימום, זאת היתה השנה בה המחירים של סחורות האנרגיה סיפקו כותרות ומיקדו את תשומת הלב. הם החלו לדשדש בתום עונת ההוריקנים, אבל לא הפסיקו לאיים
יניב לפן |

השנה הייתה ללא ספק שנת הסחורות. שווקי המניות עולים ויורדים, סקטורים מתפתחים הוריקנים מכים והשנה-הסחורות נוסקים. בכותרות כיכבו מחירי הנפט שאיימו לעצור את העולם וללא ספק האטו אותו ברמה זו או אחרת.

מחירי המתכות נסחרים ברמות שיא של עשרות שנים בהתאם על רקע ההתפתחות הכלכלית של המדינות המתפתחות, והחשש לאינפלציה והחלשות הדולר בעולם. הסחורות הפחות נוצצות, אלה הנקראים soft commodities, תרמו את חלקם, כל אחד מסיבתו שלו לשנת השיא בשווקי הסחורות.

גז טבעי

בסקטור האנרגיה מספר סחורות נשמו אוויר פסגות השנה. מחירי הגז הטבעי נסחרו ברמות שיא של כל הזמנים על רקע פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו. אבל עוד לפני פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ החלו מחירי הגז הטבעי לעלות.

בסוף שנת 2004 סגרו המחירים את השנה ברמות של 7.10 דולר ל-Min BTU (Million British Thermal Units), היום נסחרים החוזים סביב רמות מחירים של 15.8 דולר ל-Min BTU, עלייה של 122% במחירי הגז הטבעי בשנה האחרונה.

אנליסטים רבים מתווכחים באשר לצידוק מאחורי העליות החדות הללו. שמועות בנוגע לאי סדרים ומניפולציה של השווקים על ידי סוחרים ספקולטיבים מתחילים לצוץ. לאור העלייה החדה והתזזיתיות במחירים העבירו לאחרונה המחוקקים בארה"ב חוק המאפשר פיקוח מוגבר של הממשל על המסחר בחוזים על סחורות.

השמועות על אי סדרים לא מערערים על העובדה שחלק ניכר מהעליות במחירים, במיוחד אלה שהתרחשו לפני פגיעתן של ההוריקנים במפרץ מקסיקו נעשו על רקע כוחות השוק אשר המכתיבו את ההיצע והביקוש.

בצפון ארה"ב, למשל, לא התגלו מאגרי גז חדשים בשנה האחרונה, פגיעת ההוריקנים במאגרים במפרץ מקסיקו היוותה מכה קשה לתעשיית האנרגיה העולמית. כלכלנים רבים במשרד האנרגיה סבורים עדיין כי סיבות הקשורות לפגיעת ההוריקנים במפרץ מהווים את הגורם העיקרי לעליית המחירים.

הדעה הרווחת ברחוב הינה שהנתונים הפונדמנטליסטים בשווקי האנרגיה מורים כי אם לא יימצאו מאגרים חדשים צפויים מחירי הגז הטבעי להמשיך לעלות ולהסחר במהלך שנת 2006 ברמות של 20 דולר ל-Min BTU.

נפט גולמי

בסוף חודש אוגוסט, ביום פגיעתה של הוריקן "קטרינה" במפרץ מקסיקו נסחרו מחירי הנפט ברמות שיא של 71.8 דולר לחבית. היום נסחרים מחירי הנפט ברמות נמוכות יותר של 60 דולר לחבית, עלייה של 40% "בלבד" מרמות המחירים של פתיחת השנה.

העלות הכוללת לארה"ב מפגיעתן של ההוריקנים במהלך שנת 2005 עומד על 150 מיליארד דולר, זוהי עונת ההוריקנים הקשה ביותר שארה"ב התמודדה עמה מעולם. סך ההפסדים לתעשיית הנפט לאור פגיעת ההוריקנים עומד על 100 מיליון חביות נפט.

עובדה קיימת הינה שמחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל. מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית.

אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.

העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.

הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60.

הרושם המתקבל הוא שהמשבר השנה היה קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל ולכן דעות האנליסטים לגבי המשך המגמתיות חלוקות. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים רבים הינה שמחירי הנפט לא יראו את רמות השיא של השנה האחרונה גם השנה, עם זאת בטווח הארוך צפויה מגמת עליית המחירים להמשיך.

הנוסחה היא יחסית פשוטה, תפוקת הנפט מהבארות בערב הסעודית יורדת בקצב של 5%-12% בשנה בעוד, כפי שרשמתי מעלה, הביקוש הולך וגובר. גידול בביקוש וצמצום ההיצע מביא לעליות מחירים. בטווח הקצר, כפי שאומרים האנליסטים, סביר שלא נראה את המחירים ברמות השיא של השנה האחרונה הסיבה לכך גם היא פשוטה, כפי שראינו העלייה החדה במחירים הביאה את מחירי הנפט לרמות הנקראים Demand Destruction Zone, אלו הרמות בהם המחירים כל כך גבוהים שהם מרסקים את הביקוש לאותו מוצר.

הפתרון הטוב ביותר לרמות המחירי ההרסניות הוא הזמן, כפי שניתן לראות השווקים כבר התרגלו היום לרמות מחירים שבעבר נחשבו גבוהות וחסרות תקדים, באם ייסחרו מחירי הנפט ברמות נמוכות מ-50 דולר לחבית יאמרו שאלו רמות נמוכות בעוד במהלך הקיץ האחרון כאשר רמות המחירים עלו מעל ל-50 דולר אף אחד לא תיאר לעצמו שהם עוד יראו את רמות ה-60 דולר.

רק כאשר התחילו האנליסטים לדבר על 100 דולר לחבית והציבור הרחב הבין שהוא צריך לצמצם את הצריכה החלו המחירים לרדת. היום מדשדשים המחרים סביב רמות ה-60 דולר לחבית ומעטים הם המפגינים מרת רוח על הרמות הגבוהות. עוד כמה חודשים אולי, ועוד מספר מצומצם של שנים בוודאות, ישובו מחירי הנפט לעלות לרמות מחירים שהיום נראים לנו כלא הגיוניות.

בנזין ונפט לחימום

הפאניקה בשווקי הנפט הגולמי השליכה ישירות על תזקיקי הנפט. מחירי תזקיקי הנפט לחימום נסחרו ברמות שיא של 2.20 דולר לגאלון במהלך חודש ספטמבר האחרון, ומחירי הבנזין נסחרו ברמות שיא של 43 דולר לגאלון במהלך חודש אוגוסט.

בחודש ספטמבר הגיע מחירו של גאלון בנזין לרמות שיא של כל הזמנים, אז נמכר הדלק ללקוח הסופי במחיר של 3.057 דולר לגאלון. כיום נרגעו המחירים וגאלון בנזין נמכר ללקוח הסופי ברמות מחירים של 2.16 דולר לגאלון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה". 

תקומה
צילום: מסך

כאן צומחים!

לאחר שנתיים של כאב וחוסר ודאות, נפתח חלון לשינוי חברתי־כלכלי - חדשנות טכנולוגית ושותפות בין־מגזרית – הם הבסיס לבניית עתיד חזק ושוויוני יותר לישראל

נושאים בכתבה כלכלת ישראל

בשנתיים האחרונות חווינו כאבים ומשברים כבדים ומתמשכים. היו אלה שנתיים של כאב מתמשך ודימום שאינו פוסק, חוסר ודאות ופגיעה ברציפות החיים של משפחות, קהילות וארגונים. אך היו אלו גם שנתיים של השתאות מכוחות שצמחו מתוכנו, מעוצמות אנושיות, ממנהיגות מרגשת שהדגימה חוסן ומהכוח של הקהילות והסולידריות החברתית.

ישראל של היום אוספת את השברים, מנסה להתרגל לאובדן, עייפה ומתוחה. ישראל של היום היא גם מדינה שנפתח בה חלון הזדמנויות נדיר לשינוי חברתי עמוק – אם רק נדע לזהות את ההזדמנויות הטמונות בו, במשבר.

השכול היכה בנו באלפים, פציעות פיזיות ונפשיות בעשרות אלפים, מאות אלפים נעקרו מבתיהם, עסקים רבים נפגעו, מאות אלפי ישראלים ומשפחותיהם שילמו את מחיר שירות המילואים, מערכות וארגונים רבים איבדו את יכולת התפקוד השוטף ותוצרם נפגע, מאות אלפי ישראל העבירו ימים ולילות בחרדה עמוקה.

מול מציאות זו, מיליוני אזרחים, ארגונים וקהילות השקיעו משאבים חברתיים, רגשיים וערכיים בהיקפים חסרי תקדים – בהתנדבות, בליווי קהילתי, בסיוע לעסקים ובמתן מענים מהירים בשטח. ההשקעה החברתית הזו הפכה לגורם מרכזי ביכולת ההתמודדות עם המשבר, ויהיה צורך להמשיך ולהעמיק אותה גם במאמצי השיקום והצמיחה בשנים הבאות.

מעגלי הפגיעות המתרחבים והפתרונות החדשים

בתהליך האסטרטגי שקיימנו בג'וינט ישראל – "אופקים 2035: אסטרטגיה לעשור של שיקום וצמיחה" – ניסינו לשרטט את הפעולה הנדרשת לעשור הקרוב מנקודת המבט החברתית המתמקדת באוכלוסיות הפגיעות, וגיבשנו שלושה מרחבי פעולה מרכזיים: