שווקי האנרגיה השנה: שיאים ודשדוש עם חשש לבאות

מהגז הטבעי עד לנפט, לבנזין והנפט לחימום, זאת היתה השנה בה המחירים של סחורות האנרגיה סיפקו כותרות ומיקדו את תשומת הלב. הם החלו לדשדש בתום עונת ההוריקנים, אבל לא הפסיקו לאיים
יניב לפן |

השנה הייתה ללא ספק שנת הסחורות. שווקי המניות עולים ויורדים, סקטורים מתפתחים הוריקנים מכים והשנה-הסחורות נוסקים. בכותרות כיכבו מחירי הנפט שאיימו לעצור את העולם וללא ספק האטו אותו ברמה זו או אחרת.

מחירי המתכות נסחרים ברמות שיא של עשרות שנים בהתאם על רקע ההתפתחות הכלכלית של המדינות המתפתחות, והחשש לאינפלציה והחלשות הדולר בעולם. הסחורות הפחות נוצצות, אלה הנקראים soft commodities, תרמו את חלקם, כל אחד מסיבתו שלו לשנת השיא בשווקי הסחורות.

גז טבעי

בסקטור האנרגיה מספר סחורות נשמו אוויר פסגות השנה. מחירי הגז הטבעי נסחרו ברמות שיא של כל הזמנים על רקע פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו. אבל עוד לפני פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ החלו מחירי הגז הטבעי לעלות.

בסוף שנת 2004 סגרו המחירים את השנה ברמות של 7.10 דולר ל-Min BTU (Million British Thermal Units), היום נסחרים החוזים סביב רמות מחירים של 15.8 דולר ל-Min BTU, עלייה של 122% במחירי הגז הטבעי בשנה האחרונה.

אנליסטים רבים מתווכחים באשר לצידוק מאחורי העליות החדות הללו. שמועות בנוגע לאי סדרים ומניפולציה של השווקים על ידי סוחרים ספקולטיבים מתחילים לצוץ. לאור העלייה החדה והתזזיתיות במחירים העבירו לאחרונה המחוקקים בארה"ב חוק המאפשר פיקוח מוגבר של הממשל על המסחר בחוזים על סחורות.

השמועות על אי סדרים לא מערערים על העובדה שחלק ניכר מהעליות במחירים, במיוחד אלה שהתרחשו לפני פגיעתן של ההוריקנים במפרץ מקסיקו נעשו על רקע כוחות השוק אשר המכתיבו את ההיצע והביקוש.

בצפון ארה"ב, למשל, לא התגלו מאגרי גז חדשים בשנה האחרונה, פגיעת ההוריקנים במאגרים במפרץ מקסיקו היוותה מכה קשה לתעשיית האנרגיה העולמית. כלכלנים רבים במשרד האנרגיה סבורים עדיין כי סיבות הקשורות לפגיעת ההוריקנים במפרץ מהווים את הגורם העיקרי לעליית המחירים.

הדעה הרווחת ברחוב הינה שהנתונים הפונדמנטליסטים בשווקי האנרגיה מורים כי אם לא יימצאו מאגרים חדשים צפויים מחירי הגז הטבעי להמשיך לעלות ולהסחר במהלך שנת 2006 ברמות של 20 דולר ל-Min BTU.

נפט גולמי

בסוף חודש אוגוסט, ביום פגיעתה של הוריקן "קטרינה" במפרץ מקסיקו נסחרו מחירי הנפט ברמות שיא של 71.8 דולר לחבית. היום נסחרים מחירי הנפט ברמות נמוכות יותר של 60 דולר לחבית, עלייה של 40% "בלבד" מרמות המחירים של פתיחת השנה.

העלות הכוללת לארה"ב מפגיעתן של ההוריקנים במהלך שנת 2005 עומד על 150 מיליארד דולר, זוהי עונת ההוריקנים הקשה ביותר שארה"ב התמודדה עמה מעולם. סך ההפסדים לתעשיית הנפט לאור פגיעת ההוריקנים עומד על 100 מיליון חביות נפט.

עובדה קיימת הינה שמחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל. מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית.

אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.

העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.

הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60.

הרושם המתקבל הוא שהמשבר השנה היה קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל ולכן דעות האנליסטים לגבי המשך המגמתיות חלוקות. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים רבים הינה שמחירי הנפט לא יראו את רמות השיא של השנה האחרונה גם השנה, עם זאת בטווח הארוך צפויה מגמת עליית המחירים להמשיך.

הנוסחה היא יחסית פשוטה, תפוקת הנפט מהבארות בערב הסעודית יורדת בקצב של 5%-12% בשנה בעוד, כפי שרשמתי מעלה, הביקוש הולך וגובר. גידול בביקוש וצמצום ההיצע מביא לעליות מחירים. בטווח הקצר, כפי שאומרים האנליסטים, סביר שלא נראה את המחירים ברמות השיא של השנה האחרונה הסיבה לכך גם היא פשוטה, כפי שראינו העלייה החדה במחירים הביאה את מחירי הנפט לרמות הנקראים Demand Destruction Zone, אלו הרמות בהם המחירים כל כך גבוהים שהם מרסקים את הביקוש לאותו מוצר.

הפתרון הטוב ביותר לרמות המחירי ההרסניות הוא הזמן, כפי שניתן לראות השווקים כבר התרגלו היום לרמות מחירים שבעבר נחשבו גבוהות וחסרות תקדים, באם ייסחרו מחירי הנפט ברמות נמוכות מ-50 דולר לחבית יאמרו שאלו רמות נמוכות בעוד במהלך הקיץ האחרון כאשר רמות המחירים עלו מעל ל-50 דולר אף אחד לא תיאר לעצמו שהם עוד יראו את רמות ה-60 דולר.

רק כאשר התחילו האנליסטים לדבר על 100 דולר לחבית והציבור הרחב הבין שהוא צריך לצמצם את הצריכה החלו המחירים לרדת. היום מדשדשים המחרים סביב רמות ה-60 דולר לחבית ומעטים הם המפגינים מרת רוח על הרמות הגבוהות. עוד כמה חודשים אולי, ועוד מספר מצומצם של שנים בוודאות, ישובו מחירי הנפט לעלות לרמות מחירים שהיום נראים לנו כלא הגיוניות.

בנזין ונפט לחימום

הפאניקה בשווקי הנפט הגולמי השליכה ישירות על תזקיקי הנפט. מחירי תזקיקי הנפט לחימום נסחרו ברמות שיא של 2.20 דולר לגאלון במהלך חודש ספטמבר האחרון, ומחירי הבנזין נסחרו ברמות שיא של 43 דולר לגאלון במהלך חודש אוגוסט.

בחודש ספטמבר הגיע מחירו של גאלון בנזין לרמות שיא של כל הזמנים, אז נמכר הדלק ללקוח הסופי במחיר של 3.057 דולר לגאלון. כיום נרגעו המחירים וגאלון בנזין נמכר ללקוח הסופי ברמות מחירים של 2.16 דולר לגאלון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".