שווקי האנרגיה השנה: שיאים ודשדוש עם חשש לבאות
השנה הייתה ללא ספק שנת הסחורות. שווקי המניות עולים ויורדים, סקטורים מתפתחים הוריקנים מכים והשנה-הסחורות נוסקים. בכותרות כיכבו מחירי הנפט שאיימו לעצור את העולם וללא ספק האטו אותו ברמה זו או אחרת.
מחירי המתכות נסחרים ברמות שיא של עשרות שנים בהתאם על רקע ההתפתחות הכלכלית של המדינות המתפתחות, והחשש לאינפלציה והחלשות הדולר בעולם. הסחורות הפחות נוצצות, אלה הנקראים soft commodities, תרמו את חלקם, כל אחד מסיבתו שלו לשנת השיא בשווקי הסחורות.
גז טבעי
בסקטור האנרגיה מספר סחורות נשמו אוויר פסגות השנה. מחירי הגז הטבעי נסחרו ברמות שיא של כל הזמנים על רקע פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו. אבל עוד לפני פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ החלו מחירי הגז הטבעי לעלות.
בסוף שנת 2004 סגרו המחירים את השנה ברמות של 7.10 דולר ל-Min BTU (Million British Thermal Units), היום נסחרים החוזים סביב רמות מחירים של 15.8 דולר ל-Min BTU, עלייה של 122% במחירי הגז הטבעי בשנה האחרונה.
אנליסטים רבים מתווכחים באשר לצידוק מאחורי העליות החדות הללו. שמועות בנוגע לאי סדרים ומניפולציה של השווקים על ידי סוחרים ספקולטיבים מתחילים לצוץ. לאור העלייה החדה והתזזיתיות במחירים העבירו לאחרונה המחוקקים בארה"ב חוק המאפשר פיקוח מוגבר של הממשל על המסחר בחוזים על סחורות.
השמועות על אי סדרים לא מערערים על העובדה שחלק ניכר מהעליות במחירים, במיוחד אלה שהתרחשו לפני פגיעתן של ההוריקנים במפרץ מקסיקו נעשו על רקע כוחות השוק אשר המכתיבו את ההיצע והביקוש.
בצפון ארה"ב, למשל, לא התגלו מאגרי גז חדשים בשנה האחרונה, פגיעת ההוריקנים במאגרים במפרץ מקסיקו היוותה מכה קשה לתעשיית האנרגיה העולמית. כלכלנים רבים במשרד האנרגיה סבורים עדיין כי סיבות הקשורות לפגיעת ההוריקנים במפרץ מהווים את הגורם העיקרי לעליית המחירים.
הדעה הרווחת ברחוב הינה שהנתונים הפונדמנטליסטים בשווקי האנרגיה מורים כי אם לא יימצאו מאגרים חדשים צפויים מחירי הגז הטבעי להמשיך לעלות ולהסחר במהלך שנת 2006 ברמות של 20 דולר ל-Min BTU.
נפט גולמי
בסוף חודש אוגוסט, ביום פגיעתה של הוריקן "קטרינה" במפרץ מקסיקו נסחרו מחירי הנפט ברמות שיא של 71.8 דולר לחבית. היום נסחרים מחירי הנפט ברמות נמוכות יותר של 60 דולר לחבית, עלייה של 40% "בלבד" מרמות המחירים של פתיחת השנה.
העלות הכוללת לארה"ב מפגיעתן של ההוריקנים במהלך שנת 2005 עומד על 150 מיליארד דולר, זוהי עונת ההוריקנים הקשה ביותר שארה"ב התמודדה עמה מעולם. סך ההפסדים לתעשיית הנפט לאור פגיעת ההוריקנים עומד על 100 מיליון חביות נפט.
עובדה קיימת הינה שמחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל. מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית.
אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.
העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.
הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60.
הרושם המתקבל הוא שהמשבר השנה היה קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל ולכן דעות האנליסטים לגבי המשך המגמתיות חלוקות. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים רבים הינה שמחירי הנפט לא יראו את רמות השיא של השנה האחרונה גם השנה, עם זאת בטווח הארוך צפויה מגמת עליית המחירים להמשיך.
הנוסחה היא יחסית פשוטה, תפוקת הנפט מהבארות בערב הסעודית יורדת בקצב של 5%-12% בשנה בעוד, כפי שרשמתי מעלה, הביקוש הולך וגובר. גידול בביקוש וצמצום ההיצע מביא לעליות מחירים. בטווח הקצר, כפי שאומרים האנליסטים, סביר שלא נראה את המחירים ברמות השיא של השנה האחרונה הסיבה לכך גם היא פשוטה, כפי שראינו העלייה החדה במחירים הביאה את מחירי הנפט לרמות הנקראים Demand Destruction Zone, אלו הרמות בהם המחירים כל כך גבוהים שהם מרסקים את הביקוש לאותו מוצר.
הפתרון הטוב ביותר לרמות המחירי ההרסניות הוא הזמן, כפי שניתן לראות השווקים כבר התרגלו היום לרמות מחירים שבעבר נחשבו גבוהות וחסרות תקדים, באם ייסחרו מחירי הנפט ברמות נמוכות מ-50 דולר לחבית יאמרו שאלו רמות נמוכות בעוד במהלך הקיץ האחרון כאשר רמות המחירים עלו מעל ל-50 דולר אף אחד לא תיאר לעצמו שהם עוד יראו את רמות ה-60 דולר.
רק כאשר התחילו האנליסטים לדבר על 100 דולר לחבית והציבור הרחב הבין שהוא צריך לצמצם את הצריכה החלו המחירים לרדת. היום מדשדשים המחרים סביב רמות ה-60 דולר לחבית ומעטים הם המפגינים מרת רוח על הרמות הגבוהות. עוד כמה חודשים אולי, ועוד מספר מצומצם של שנים בוודאות, ישובו מחירי הנפט לעלות לרמות מחירים שהיום נראים לנו כלא הגיוניות.
בנזין ונפט לחימום
הפאניקה בשווקי הנפט הגולמי השליכה ישירות על תזקיקי הנפט. מחירי תזקיקי הנפט לחימום נסחרו ברמות שיא של 2.20 דולר לגאלון במהלך חודש ספטמבר האחרון, ומחירי הבנזין נסחרו ברמות שיא של 43 דולר לגאלון במהלך חודש אוגוסט.
בחודש ספטמבר הגיע מחירו של גאלון בנזין לרמות שיא של כל הזמנים, אז נמכר הדלק ללקוח הסופי במחיר של 3.057 דולר לגאלון. כיום נרגעו המחירים וגאלון בנזין נמכר ללקוח הסופי ברמות מחירים של 2.16 דולר לגאלון.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
