שווקי האנרגיה השנה: שיאים ודשדוש עם חשש לבאות

מהגז הטבעי עד לנפט, לבנזין והנפט לחימום, זאת היתה השנה בה המחירים של סחורות האנרגיה סיפקו כותרות ומיקדו את תשומת הלב. הם החלו לדשדש בתום עונת ההוריקנים, אבל לא הפסיקו לאיים
יניב לפן |

השנה הייתה ללא ספק שנת הסחורות. שווקי המניות עולים ויורדים, סקטורים מתפתחים הוריקנים מכים והשנה-הסחורות נוסקים. בכותרות כיכבו מחירי הנפט שאיימו לעצור את העולם וללא ספק האטו אותו ברמה זו או אחרת.

מחירי המתכות נסחרים ברמות שיא של עשרות שנים בהתאם על רקע ההתפתחות הכלכלית של המדינות המתפתחות, והחשש לאינפלציה והחלשות הדולר בעולם. הסחורות הפחות נוצצות, אלה הנקראים soft commodities, תרמו את חלקם, כל אחד מסיבתו שלו לשנת השיא בשווקי הסחורות.

גז טבעי

בסקטור האנרגיה מספר סחורות נשמו אוויר פסגות השנה. מחירי הגז הטבעי נסחרו ברמות שיא של כל הזמנים על רקע פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו. אבל עוד לפני פגיעתן של סופות ההוריקן במפרץ החלו מחירי הגז הטבעי לעלות.

בסוף שנת 2004 סגרו המחירים את השנה ברמות של 7.10 דולר ל-Min BTU (Million British Thermal Units), היום נסחרים החוזים סביב רמות מחירים של 15.8 דולר ל-Min BTU, עלייה של 122% במחירי הגז הטבעי בשנה האחרונה.

אנליסטים רבים מתווכחים באשר לצידוק מאחורי העליות החדות הללו. שמועות בנוגע לאי סדרים ומניפולציה של השווקים על ידי סוחרים ספקולטיבים מתחילים לצוץ. לאור העלייה החדה והתזזיתיות במחירים העבירו לאחרונה המחוקקים בארה"ב חוק המאפשר פיקוח מוגבר של הממשל על המסחר בחוזים על סחורות.

השמועות על אי סדרים לא מערערים על העובדה שחלק ניכר מהעליות במחירים, במיוחד אלה שהתרחשו לפני פגיעתן של ההוריקנים במפרץ מקסיקו נעשו על רקע כוחות השוק אשר המכתיבו את ההיצע והביקוש.

בצפון ארה"ב, למשל, לא התגלו מאגרי גז חדשים בשנה האחרונה, פגיעת ההוריקנים במאגרים במפרץ מקסיקו היוותה מכה קשה לתעשיית האנרגיה העולמית. כלכלנים רבים במשרד האנרגיה סבורים עדיין כי סיבות הקשורות לפגיעת ההוריקנים במפרץ מהווים את הגורם העיקרי לעליית המחירים.

הדעה הרווחת ברחוב הינה שהנתונים הפונדמנטליסטים בשווקי האנרגיה מורים כי אם לא יימצאו מאגרים חדשים צפויים מחירי הגז הטבעי להמשיך לעלות ולהסחר במהלך שנת 2006 ברמות של 20 דולר ל-Min BTU.

נפט גולמי

בסוף חודש אוגוסט, ביום פגיעתה של הוריקן "קטרינה" במפרץ מקסיקו נסחרו מחירי הנפט ברמות שיא של 71.8 דולר לחבית. היום נסחרים מחירי הנפט ברמות נמוכות יותר של 60 דולר לחבית, עלייה של 40% "בלבד" מרמות המחירים של פתיחת השנה.

העלות הכוללת לארה"ב מפגיעתן של ההוריקנים במהלך שנת 2005 עומד על 150 מיליארד דולר, זוהי עונת ההוריקנים הקשה ביותר שארה"ב התמודדה עמה מעולם. סך ההפסדים לתעשיית הנפט לאור פגיעת ההוריקנים עומד על 100 מיליון חביות נפט.

עובדה קיימת הינה שמחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל. מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית.

אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.

העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.

הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60.

הרושם המתקבל הוא שהמשבר השנה היה קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל ולכן דעות האנליסטים לגבי המשך המגמתיות חלוקות. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים רבים הינה שמחירי הנפט לא יראו את רמות השיא של השנה האחרונה גם השנה, עם זאת בטווח הארוך צפויה מגמת עליית המחירים להמשיך.

הנוסחה היא יחסית פשוטה, תפוקת הנפט מהבארות בערב הסעודית יורדת בקצב של 5%-12% בשנה בעוד, כפי שרשמתי מעלה, הביקוש הולך וגובר. גידול בביקוש וצמצום ההיצע מביא לעליות מחירים. בטווח הקצר, כפי שאומרים האנליסטים, סביר שלא נראה את המחירים ברמות השיא של השנה האחרונה הסיבה לכך גם היא פשוטה, כפי שראינו העלייה החדה במחירים הביאה את מחירי הנפט לרמות הנקראים Demand Destruction Zone, אלו הרמות בהם המחירים כל כך גבוהים שהם מרסקים את הביקוש לאותו מוצר.

הפתרון הטוב ביותר לרמות המחירי ההרסניות הוא הזמן, כפי שניתן לראות השווקים כבר התרגלו היום לרמות מחירים שבעבר נחשבו גבוהות וחסרות תקדים, באם ייסחרו מחירי הנפט ברמות נמוכות מ-50 דולר לחבית יאמרו שאלו רמות נמוכות בעוד במהלך הקיץ האחרון כאשר רמות המחירים עלו מעל ל-50 דולר אף אחד לא תיאר לעצמו שהם עוד יראו את רמות ה-60 דולר.

רק כאשר התחילו האנליסטים לדבר על 100 דולר לחבית והציבור הרחב הבין שהוא צריך לצמצם את הצריכה החלו המחירים לרדת. היום מדשדשים המחרים סביב רמות ה-60 דולר לחבית ומעטים הם המפגינים מרת רוח על הרמות הגבוהות. עוד כמה חודשים אולי, ועוד מספר מצומצם של שנים בוודאות, ישובו מחירי הנפט לעלות לרמות מחירים שהיום נראים לנו כלא הגיוניות.

בנזין ונפט לחימום

הפאניקה בשווקי הנפט הגולמי השליכה ישירות על תזקיקי הנפט. מחירי תזקיקי הנפט לחימום נסחרו ברמות שיא של 2.20 דולר לגאלון במהלך חודש ספטמבר האחרון, ומחירי הבנזין נסחרו ברמות שיא של 43 דולר לגאלון במהלך חודש אוגוסט.

בחודש ספטמבר הגיע מחירו של גאלון בנזין לרמות שיא של כל הזמנים, אז נמכר הדלק ללקוח הסופי במחיר של 3.057 דולר לגאלון. כיום נרגעו המחירים וגאלון בנזין נמכר ללקוח הסופי ברמות מחירים של 2.16 דולר לגאלון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.