אשפוז - כתנאי לזכאות למענק לידה
מענק לידה הינו תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם ליולדת בתנאי שהמבוטחת הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה והיא אחת מאלה: תושבת ישראל או אשת תושב ישראל, גם אם הלידה היתה מחוץ לישראל; עובדת שכירה או עובדת עצמאית המועסקת בישראל גם אם אינה תושבת ישראל, ובתנאי שהלידה היתה בישראל; אשת עובד שכיר או אשת עובד עצמאי, שבן זוגה מועסק בישראל 6 חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה גם אם היולדת ובן זוגה אינם תושבי ישראל, ובתנאי שהלידה היתה בישראל (סעיף 42 ו-44 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).
נראה כי המונח "הזדקקה לאשפוז" המופיע בחוק שולל כל אפשרות של מתן מענק למי שלא הזדקקה לאשפוז.
יצוין כי, ביום 3.11.2005 ניתן פסק דין בתיק עב"ל 1245/00 רות דיוויס נ. המוסד לביטוח לאומי, בו טענה המערערת כי שלילת מענק הלידה למי שהחליטה ללדת בביתה פוגעת באוטונומיה של האישה על גופה ובזכותה לבחור את מקום הלידה מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית הדין הארצי לעבודה דחה את טענתה של המערערת תוך שהוא סוקר את החוק הקיים והרקע לחקיקתו וקבע כי מטרת מענק הלידה היתה לתמרץ את היולדת ללדת בבית החולים. מפסיקתו של בית הדין עולה כי מי שנמנעה מדעת להזדקק לאשפוז בקשר ללידה שוללת את הזכות לקבל מענק לידה.
עם זאת, יודגש כי עפ"י סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, במקרה שהיולדת אינה זכאית למענק בשל אי הזדקקות לאשפוז, רשאי המוסד לפי שיקול דעתו, לתת הענקה מטעמי צדק, אם הנסיבות מצדיקות זאת. כך למשל, נפסק כי מקרה בו נמנע מן היולדת להגיע לבית החולים בשל גשם שוטף אך הוכח כי היא ביקרה באופן סדיר בבית חולים כמעט עד יום הלידה, היא יצאה ידי אותה חובה שלה התכוון המחוקק בקובעו את חובת ההזדקקות לאשפוז (בדב"ע מח/191-0).

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
