מורה נבוכים בבורסה: מהו מח"מ?

מדי שבוע נביא בעבורכם מונח משוק ההון וננסה לפשט ולהסביר אותו בלשון קצרה. הפעם בחרנו לדבר בקצרה על המח"מ, מונח משוק אגרות החוב. מה הוא ולמה הוא משמש?
חזי שטרנליכט |

מדי שבוע אנחנו נבקש לפשט ולהסביר בעבורכם, מונחים מעולם הבורסה ושוק ההון במדור "מורה נבוכים בבורסה". צוות הכתבים של Bizportal ישמח לפרש ולהשיג בעבורכם הגדרות בהירות למונחים שתמיד רציתם לדעת עליהם יותר, בשפה פשוטה ובהירה.

עוד נבקש להזכיר לכם כי לנוחיותכם קיים מילון מונחים רחב ונוח לשימוש שנבנה על ידי חברת קו מנחה והוא נגיש לשימוש הציבור באתר Bizportal (לחצ/י כאן).

מח"מ

הסבר: המח"מ, ראשי תיבות של משך חיים ממוצע, הוא מונח מתחום סיכוני הריבית והחיסונים הפיננסיים, כאשר הוא הוא מוכר למדי בתחום אגרות החוב (הבנקים עושים בו שימוש לדוגמא בהתחייבויות שלהם). אנו נתייחס לתחום האג"ח. בתחום זה משמש המח"מ להגדיר את משך התקופה הממוצעת בשנים עד לקבלת התשלומים מאיגרת החוב.

באיגרת שאינה משלמת ריבית המח"מ הוא משך התקופה עד לפדיון המלא של האיגרת. במקרה של איגרת המשלמת ריבית המח"מ תלוי במחיר של האיגרת, בשיעור הריבית ובמספר הפעמים שהיא משולמת.

המח"מ הוא סוג של מדד למידת הסיכון הטמונה באג"ח. ככל שהמח"מ גבוה הוא מעיד על רגישות גבוהה יותר לתשואת האגרת ביחס לזעזועים בשוק. מח"מים נמוכים מעידים על המצב ההפוך בו האגרת שומרת על תנודתיות קטנה יותר.

על מורה נבוכים

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':