אכיפת תניית אי תחרות בחוזה
בש"א 6870/05 בורדו דיגיטל פרינט אינק בע"מ נ. אלכס טרובניקוב ואח' ניתן ביום: 5.9.2005
עובדות
~~~~~~
1. מהות הבקשה הנה הגבלת עיסוקו של המשיב 1 (להלן - המשיב), עובד לשעבר של המבקשת, אצל מעסיקתו החדשה - המשיבה 2 (להלן - נור), בהתאם לתניית הגבלת עיסוק עליה חתם המשיב והכל במטרה להגן על סודותיה.
2. המבקשת חברה ישראלית בבעלות פרטית, שהוקמה בשנת 2000 לערך ועיסוקה בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירת דיו למדפסות רחבות שאינן לשימוש ביתי. בין היתר מייצרת המבקשת תחליפי דיו למדפסות של נור.
3. המשיב, ד"ר לכימיה שהתמחה בתחום של פולימריזציה, והועסק אצל המבקשת החל מחודש ינואר 2002, כמספר 2 במחלקת הפיתוח. בנוסף לפיתוח, עסק המשיב גם בייצור ובבקרה. לטענת המשיב, קודם לעבודתו אצל המבקשת עבד בחברה אחרת בפיתוח דיו לצורך הדפסה על מעגלים מודפסים, בטכנולוגיה דומה לזו שפיתח במבקשת.
4. המשיב חתם ביום 2.1.2002 וביום 1.2.2004, על מסמך המכונה הסכם סודיות ובו התחייב לשמור בסוד כל מידע שיגיע לידיעתו והקשור במבקשת, בלקוחותיה, בתפקידו, בשכרו, בתהליכי הפיתוח, בתנאי השיווק וכיוצ"ב וכן שלא להתחרות במבקשת במשך 3 שנים מיום סיום יחסי עובד מעביד, ללא אישור מוקדם מהמבקשת. ביום 30.6.2005 נותקו יחסי העבודה עם המבקשת.
5. לטענת המבקשת, המשיב רכש את ניסיונו בתחום הדיו תוך כדי עבודתו אצלה, ובכך שהחל לעבוד בנור הפר המשיב את הסכם הסודיות ואי התחרות שנחתם ביניהם ואשר נועד להגן על סודה המסחרי של המבקשת. לטענת המשיב, החל לחפש עבודה לאחר שהמבקשת נקלעה לקשיים כלכליים, ובעת כריתת החוזה בינו לבין נור, התחייב המשיב לא לעשות שימוש במידע אותו רכש אצל המבקשת. כן טען המשיב, כי עסוקו היחידי בחברת נור הנו בפיתוח.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
1. נדחית טענת המבקשת, כי תניית הגבלת העיסוק במקרה זה נועדה להגן על הכשרה מיוחדת שניתנה למשיב. לא הוכחה שום הכשרה מיוחדת, פרט להשתתפות המשיב במספר תערוכות. מתקבלת עמדת המשיב, כי היה בעל ניסיון בתחום הדיו, על אף שלא ניתן היה לכנות את המשיב כ"מומחה" לדיו, בעת קבלתו לעבודה אצל המבקשת.
2. לעניין טענת המבקשת, כי התניה נועדה להגן על סוד מסחרי, משלושה סוגים, "תהליכי ייצור", "סוגי חמרי גלם" ונוסחאות - על המבקש לאכוף על זולתו תניית הגבלת עיסוק ובכך להגביל את עיסוקו, הנטל להוכיח כי התניה באה להגן על אינטרס בר הגנה. תניה בין עובד ומעביד המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד, אינה חוקית ולכן בטלה.
אינטרס לגיטימי של מעביד הוא, בין השאר, סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת וכן כאשר מופרת חובת תום הלב. בנוסף, יש להוכיח כי היקף ההגנה הדרוש - צו המניעה המבוקש - אינו מעבר לדרוש לשם הגנה על אותו אינטרס.
3. "סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שארע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי", על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו רק בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם, או שמירת החומר במקום מוגן. כמו כן, על הטוען לקיומו של סוד מסחרי לאבחן בין הידע שנצבר כתוצאה מהנסיון ועניינו ידע כללי ולפיכך הופך לחלק מכישורי העובד, לבין הידע הפרטני המיוחד למעביד הקודם בלבד ולפיכך סודי.
4. הסוד המסחרי היחיד של המבקשת מצוי בנוסחאות - סודיות הנלמדת הן מהגיונם של דברים והן מדרך שמירתם, ומשנועדה התנייה להגן על אנטרס לגיטימי לכאורה, התנייה תקפה. עם זאת, בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ. רדגארד בע"מ, נפסק כי בית הדין לא יתן, כדבר שבשגרה, צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד, על אף שהוכח קיומו של סוד מסחרי. צו כאמור ינתן בנסיבות המצטברות: ראשית, לכאורה קיימת הסתברות סבירה על פי מכלול הנסיבות כי העובד יעשה בסוד המסחרי שימוש. שנית, הדבר יפגע באופן ממשי במעסיק הקודם.
5. במקרה דנן לא קיימת הסתברות סבירה כי המשיב יעשה שימוש בנוסחאות של המבקשת. המשיב החל לעבוד אצל מעסיק אשר פועל בתחום הדיו שנים רבות, גיוס המשיב לעבודה
אצל נור נעשה באופן אקראי, תוך מתן הדעת לעניין אי הגילוי של סודות המבקשת ואף כתנאי להתקשרותם. כמו כן, לא הוכח על ידי המבקשת כי המשיב העתיק את הנוסחאות בעת שעזב את עבודתו אצל המבקשת.
6. הבקשה למנוע את המשך העסקתו של המשיב על ידי נור נדחית ואילו הבקשה למניעת גילוי סודותיה של המבקשת מתקבלת. אין צו להוצאות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
אנבידיה סעודיה; קרדיט: רוי שיינמןמנסיכות נפט למעצמת AI: החזון הטכנולוגי והצבאי החדש של סעודיה
שיתוף פעולה בין xAI של אילון מאסק, Nvidia ו-Humain הסעודית ימנף את סעודיה למוקד טכנולוגי גלובלי; האם ישראל תצליח לגשר על פער התשתיות מול היוזמה האזורית?
במסגרת פורום ההשקעות האמריקאי-סעודי שנערך לאחרונה בוושינגטון, הכריזו אילון מאסק מנכ"ל xAI וג׳נסן הואנג מנכ"ל Nvidia על הקמת מרכז נתונים ענק בערב הסעודית, בשיתוף חברת Humain המקומית. המרכז צפוי לצרוך 500 מגה-ואט, כמות חשמל המספיקה למאות אלפי בתים, אך ייעודו שונה: תמיכה באימון מודלים של בינה מלאכותית מתקדמת. מהלך זה הוא חלק ממגמה רחבה: סעודיה בונה תשתית בינה מלאכותית נרחבת, לא רק ככלי אזרחי אלא כבסיס ליכולות השפעה גיאופוליטיות ואסטרטגיות. מגמה זו דורשת מישראל, עם כל עוצמתה הטכנולוגית, לשאול את עצמה אם היא מוכנה לשלב הבא.
בשנים האחרונות ערב הסעודית רותמת את קרנות העושר שלה, את שטחה ואת משאביה האנרגטיים לטובת בניית תשתית טכנולוגית רחבה. לצד xAI ו-Nvidia, גם אמזון, AMD, סיסקו ו-Blackstone השקיעו לאחרונה בפרויקטים מקבילים של דאטה סנטרים ויכולות AI. חלק מהפרויקטים אף חורגים מגבולות סעודיה, עם פריסת פעילות באיחוד האמירויות. הבחירה בסעודיה אינה מקרית. מדובר במדינה שניחנת בשטח עצום, גישה נוחה לאנרגיה זולה והחשוב מכל – מימון נדיב ורגולציה נוחה. בעוד שבמערב קיימות מגבלות רבות, סעודיה מציעה פתרון כולל: אירוח תשתית חומרה, ניהול פעילות מקומית, ומתן אפשרות לחברות גלובליות לפעול בקצב ובקנה מידה שונים לגמרי.
הצירוף בין שבבי AI מתקדמים (כגון סדרת Blackwell של Nvidia), מרכזי נתונים רבי-עוצמה ושותפויות ממשלתיות הופך את סעודיה לא רק ללקוחה אלא לשחקנית תשתית. נכון לשנת 2025 דווח כי Humain כבר קיבלה את המשלוח הראשון של אלפי שבבים מתקדמים, בהסכמה רגולטורית מהאמריקאים, עם מגבלות שנועדו למנוע העברת טכנולוגיה לסין.
ישראל עדיין בזירה, אך צריכה להגביר הילוך
חשוב להבהיר: ישראל אינה מחוץ למגרש. עם תעשיית סטארט-אפים עשירה, מעל 2,000 חברות AI פעילות ותרומה מהותית לעולמות הביטחוניים והאזרחיים, ישראל היא עדיין מוקד גלובלי לחדשנות. אלא שתחום התשתיות הפיזיות של AI – כוח חישוב, מרכזי נתונים גדולים ושליטה בשרשראות ייצור של שבבים, הוא תחום שבו נדרשת קפיצת מדרגה. תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית שהושקה בישראל כוללת השקעות במחקר, יישומים אזרחיים וביטחוניים, ופיתוח ידע, אך לא כוללת בשלב זה מהלך כולל להקמת תשתית חישוב לאומית בקנה מידה שמתקרב לפרויקטים המפרציים. לפי נתוני Deloitte, רק כ-13% מההשקעות בתחום מופנים כיום בישראל לתשתית חומרה וענן.
- האנליסט שהפך לגורו: "מסיבת ה-AI התחילה ואנחנו רק בהתחלה"
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השליטה בתשתית החישוב, כלומר ביכולת לאמן מודלים מתקדמים בצורה עצמאית, להחזיק במאגרים מאובטחים, ולהפעיל עיבוד מקומי ללא תלות בשחקנים חיצוניים, הופכת לאחד המרכיבים הקריטיים בכלכלה ובביטחון. סעודיה מזהה את זה ופועלת בנחישות. ישראל, עם כל ההובלה בתחומים אחרים, עדיין מתמקדת בעיקר בשכבת האפליקציה. מבחינה ביטחונית, ההשלכות ברורות: היכולת לאמן מודלים גדולים, לנהל דאטה סנטרים עם רמת אבטחה גבוהה, ולשלוט במעבדות עיבוד מקומיות, לא נופלת בחשיבותה מהחזקת צי או מערך מטוסי חמקן. תשתית חישוב היא תשתית אסטרטגית.
