אכיפת תניית אי תחרות בחוזה
בש"א 6870/05 בורדו דיגיטל פרינט אינק בע"מ נ. אלכס טרובניקוב ואח' ניתן ביום: 5.9.2005
עובדות
~~~~~~
1. מהות הבקשה הנה הגבלת עיסוקו של המשיב 1 (להלן - המשיב), עובד לשעבר של המבקשת, אצל מעסיקתו החדשה - המשיבה 2 (להלן - נור), בהתאם לתניית הגבלת עיסוק עליה חתם המשיב והכל במטרה להגן על סודותיה.
2. המבקשת חברה ישראלית בבעלות פרטית, שהוקמה בשנת 2000 לערך ועיסוקה בפיתוח, ייצור, שיווק ומכירת דיו למדפסות רחבות שאינן לשימוש ביתי. בין היתר מייצרת המבקשת תחליפי דיו למדפסות של נור.
3. המשיב, ד"ר לכימיה שהתמחה בתחום של פולימריזציה, והועסק אצל המבקשת החל מחודש ינואר 2002, כמספר 2 במחלקת הפיתוח. בנוסף לפיתוח, עסק המשיב גם בייצור ובבקרה. לטענת המשיב, קודם לעבודתו אצל המבקשת עבד בחברה אחרת בפיתוח דיו לצורך הדפסה על מעגלים מודפסים, בטכנולוגיה דומה לזו שפיתח במבקשת.
4. המשיב חתם ביום 2.1.2002 וביום 1.2.2004, על מסמך המכונה הסכם סודיות ובו התחייב לשמור בסוד כל מידע שיגיע לידיעתו והקשור במבקשת, בלקוחותיה, בתפקידו, בשכרו, בתהליכי הפיתוח, בתנאי השיווק וכיוצ"ב וכן שלא להתחרות במבקשת במשך 3 שנים מיום סיום יחסי עובד מעביד, ללא אישור מוקדם מהמבקשת. ביום 30.6.2005 נותקו יחסי העבודה עם המבקשת.
5. לטענת המבקשת, המשיב רכש את ניסיונו בתחום הדיו תוך כדי עבודתו אצלה, ובכך שהחל לעבוד בנור הפר המשיב את הסכם הסודיות ואי התחרות שנחתם ביניהם ואשר נועד להגן על סודה המסחרי של המבקשת. לטענת המשיב, החל לחפש עבודה לאחר שהמבקשת נקלעה לקשיים כלכליים, ובעת כריתת החוזה בינו לבין נור, התחייב המשיב לא לעשות שימוש במידע אותו רכש אצל המבקשת. כן טען המשיב, כי עסוקו היחידי בחברת נור הנו בפיתוח.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו פסק
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
1. נדחית טענת המבקשת, כי תניית הגבלת העיסוק במקרה זה נועדה להגן על הכשרה מיוחדת שניתנה למשיב. לא הוכחה שום הכשרה מיוחדת, פרט להשתתפות המשיב במספר תערוכות. מתקבלת עמדת המשיב, כי היה בעל ניסיון בתחום הדיו, על אף שלא ניתן היה לכנות את המשיב כ"מומחה" לדיו, בעת קבלתו לעבודה אצל המבקשת.
2. לעניין טענת המבקשת, כי התניה נועדה להגן על סוד מסחרי, משלושה סוגים, "תהליכי ייצור", "סוגי חמרי גלם" ונוסחאות - על המבקש לאכוף על זולתו תניית הגבלת עיסוק ובכך להגביל את עיסוקו, הנטל להוכיח כי התניה באה להגן על אינטרס בר הגנה. תניה בין עובד ומעביד המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד, אינה חוקית ולכן בטלה.
אינטרס לגיטימי של מעביד הוא, בין השאר, סוד מסחרי, הכשרה מיוחדת, תמורה מיוחדת וכן כאשר מופרת חובת תום הלב. בנוסף, יש להוכיח כי היקף ההגנה הדרוש - צו המניעה המבוקש - אינו מעבר לדרוש לשם הגנה על אותו אינטרס.
3. "סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שארע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמא, על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי", על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו רק בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם, או שמירת החומר במקום מוגן. כמו כן, על הטוען לקיומו של סוד מסחרי לאבחן בין הידע שנצבר כתוצאה מהנסיון ועניינו ידע כללי ולפיכך הופך לחלק מכישורי העובד, לבין הידע הפרטני המיוחד למעביד הקודם בלבד ולפיכך סודי.
4. הסוד המסחרי היחיד של המבקשת מצוי בנוסחאות - סודיות הנלמדת הן מהגיונם של דברים והן מדרך שמירתם, ומשנועדה התנייה להגן על אנטרס לגיטימי לכאורה, התנייה תקפה. עם זאת, בע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ. רדגארד בע"מ, נפסק כי בית הדין לא יתן, כדבר שבשגרה, צו מניעה המגביל את חופש עיסוקו של העובד, על אף שהוכח קיומו של סוד מסחרי. צו כאמור ינתן בנסיבות המצטברות: ראשית, לכאורה קיימת הסתברות סבירה על פי מכלול הנסיבות כי העובד יעשה בסוד המסחרי שימוש. שנית, הדבר יפגע באופן ממשי במעסיק הקודם.
5. במקרה דנן לא קיימת הסתברות סבירה כי המשיב יעשה שימוש בנוסחאות של המבקשת. המשיב החל לעבוד אצל מעסיק אשר פועל בתחום הדיו שנים רבות, גיוס המשיב לעבודה
אצל נור נעשה באופן אקראי, תוך מתן הדעת לעניין אי הגילוי של סודות המבקשת ואף כתנאי להתקשרותם. כמו כן, לא הוכח על ידי המבקשת כי המשיב העתיק את הנוסחאות בעת שעזב את עבודתו אצל המבקשת.
6. הבקשה למנוע את המשך העסקתו של המשיב על ידי נור נדחית ואילו הבקשה למניעת גילוי סודותיה של המבקשת מתקבלת. אין צו להוצאות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
