המבורגר רוצה תשתיות: הראל תקים קרן של 200 מ' דולר

חברת הראל השקעות תחבור לחברת STG שנסחרת בבורסה בת"א, ומנוהלת על ידי עו"ד יהודה רוה. יחדיו הן יקימו קרן השקעות שצפויה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהתמודד בפרוייקטי תשתית בישראל. סכום מינימלי למשקיעים שמצטרפים: מיליון דולר
חזי שטרנליכט |

קבוצת הראל השקעות בשיתוף עם STG, חברה בשליטת עו"ד יהודה רוה, מודיעה הבוקר כי היא מעמיקה את פעילותה בתחום התשתיות בישראל ומקימה קרן פרטית להשקעה בתשתיות. הקרן החדשה תפעל לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים מקומיים וזרים. היקף ההשקעה המינימלי לגופים שירצו להיות שותפים בקרן, הוא מיליון דולר.

הראל מסרה כי תבצע השקעת עוגן בהיקף של עד 20% מההיקף הכספי של הקרן. הקרן צפויה לגייס עד 200 מיליון דולר והיא תחל לפעול מרגע שתגייס 40 מיליון דולר.

יאיר המבורגר מנכ"ל הראל השקעות מסר כי הראל רואה בתחום התשתיות חלק מרכזי באסטרטגיה הניהולית שלה. הקבוצה מחזיקה ב-20% מסיטיפס, זכיין הרכבת הקלה בירושלים והינה שותפה פעילה במימון פרויקטי תשתית (כביש 6, כביש 431 ומתקן ההתפלה באשקלון). בימים אלה בוחנת הקבוצה כניסה למספר פרויקטים נוספים.

המבורגר הוסיף כי הקרן תיזום ותשתלב בפרוייקטים מסדר גודל בינוני וקטן, פרוייקטים ברמת נגישות נמוכה עבור המשקיעים המוסדיים. הקרן תפעל בשיתוף הסקטור הציבורי והפרטי. פעילות הקרן תתבצע בעיקר בדרכים המקובלות כיום בפרוייקטים כאלה – BOT,BOO ו-PFI.

לדבריו, הקרן תשקיע בפרויקטים מתוך מטרה להשיא תשואה גבוהה מהמקובל בהשקעות מסורתיות. לשותפים בקרן תהא זכות ראשונים למימון החוב הבכיר בפרויקטים אותם תיזום הקרן. הרווח הצפוי למשקיעים בקרן ינבע הן מהכנסות שוטפות מהפרויקטים והן ממימוש הפרויקטים (exit) באמצעות מכירה, הנפקה פרטית או הנפקה ציבורית.

הקרן תנוהל ע"י ירון קסטנבאום, שכיהן עד לאחרונה כמנהל פרויקטים באגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי במשרד האוצר. בתפקידו, שימש כאחראי על ניהול המשא ומתן עם הזכיינים והמממנים של מס' פרויקטי תשתית מהגדולים במשק: הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל וקטע 18 בכביש חוצה ישראל. עוד שימש כיועץ למשרדי ממשלה שונים באשר להוצאתם אל הפועל של פרויקטי תשתית בשיטת BOT/PFI וביצוע הפרטות.

קודם לכן שימש ירון כמנהל פיתוח עסקי ומימון פרויקטים בקבוצת שיכון ובינוי החזקות.

../2

-2-

את פעילות הקרן תלווה ועדת השקעות המורכבת ממנהלים עתירי ניסיון בתחומי התשתיות, המימון וההשקעות.

עו"ד יהודה רוה עומד בראש משרד יהודה רוה ושות', המונה כ-50 עורכי דין במשרדים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע וכרמיאל. המשרד מתמחה במתן יעוץ משפטי במכרזים מורכבים בשיטות ה-BOT וה-PFI, והינו מעורב ברבים מן הפרוייקטים מסוג זה המוקמים בישראל. עו"ד רוה חבר בצוות בינלאומי של האו"ם BOT Expert Group המייעץ לממשלות במזרח ומרכז אירופה בנושאי תשתיות בשיטות BOT/PFI.

לדברי רוה, שוק פרויקטי התשתית הקטנים-בינוניים משווע לגורם מקצועי-פיננסי שיוכל לפתחו ולשמש כמקור מימון זמין ויעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

בזן
צילום: שגיא מורן

חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה

עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת הסביבה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזן

מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87%   , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".

על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.

בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.

בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.