המבורגר רוצה תשתיות: הראל תקים קרן של 200 מ' דולר

חברת הראל השקעות תחבור לחברת STG שנסחרת בבורסה בת"א, ומנוהלת על ידי עו"ד יהודה רוה. יחדיו הן יקימו קרן השקעות שצפויה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהתמודד בפרוייקטי תשתית בישראל. סכום מינימלי למשקיעים שמצטרפים: מיליון דולר
חזי שטרנליכט |

קבוצת הראל השקעות בשיתוף עם STG, חברה בשליטת עו"ד יהודה רוה, מודיעה הבוקר כי היא מעמיקה את פעילותה בתחום התשתיות בישראל ומקימה קרן פרטית להשקעה בתשתיות. הקרן החדשה תפעל לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים מקומיים וזרים. היקף ההשקעה המינימלי לגופים שירצו להיות שותפים בקרן, הוא מיליון דולר.

הראל מסרה כי תבצע השקעת עוגן בהיקף של עד 20% מההיקף הכספי של הקרן. הקרן צפויה לגייס עד 200 מיליון דולר והיא תחל לפעול מרגע שתגייס 40 מיליון דולר.

יאיר המבורגר מנכ"ל הראל השקעות מסר כי הראל רואה בתחום התשתיות חלק מרכזי באסטרטגיה הניהולית שלה. הקבוצה מחזיקה ב-20% מסיטיפס, זכיין הרכבת הקלה בירושלים והינה שותפה פעילה במימון פרויקטי תשתית (כביש 6, כביש 431 ומתקן ההתפלה באשקלון). בימים אלה בוחנת הקבוצה כניסה למספר פרויקטים נוספים.

המבורגר הוסיף כי הקרן תיזום ותשתלב בפרוייקטים מסדר גודל בינוני וקטן, פרוייקטים ברמת נגישות נמוכה עבור המשקיעים המוסדיים. הקרן תפעל בשיתוף הסקטור הציבורי והפרטי. פעילות הקרן תתבצע בעיקר בדרכים המקובלות כיום בפרוייקטים כאלה – BOT,BOO ו-PFI.

לדבריו, הקרן תשקיע בפרויקטים מתוך מטרה להשיא תשואה גבוהה מהמקובל בהשקעות מסורתיות. לשותפים בקרן תהא זכות ראשונים למימון החוב הבכיר בפרויקטים אותם תיזום הקרן. הרווח הצפוי למשקיעים בקרן ינבע הן מהכנסות שוטפות מהפרויקטים והן ממימוש הפרויקטים (exit) באמצעות מכירה, הנפקה פרטית או הנפקה ציבורית.

הקרן תנוהל ע"י ירון קסטנבאום, שכיהן עד לאחרונה כמנהל פרויקטים באגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי במשרד האוצר. בתפקידו, שימש כאחראי על ניהול המשא ומתן עם הזכיינים והמממנים של מס' פרויקטי תשתית מהגדולים במשק: הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל וקטע 18 בכביש חוצה ישראל. עוד שימש כיועץ למשרדי ממשלה שונים באשר להוצאתם אל הפועל של פרויקטי תשתית בשיטת BOT/PFI וביצוע הפרטות.

קודם לכן שימש ירון כמנהל פיתוח עסקי ומימון פרויקטים בקבוצת שיכון ובינוי החזקות.

../2

-2-

את פעילות הקרן תלווה ועדת השקעות המורכבת ממנהלים עתירי ניסיון בתחומי התשתיות, המימון וההשקעות.

עו"ד יהודה רוה עומד בראש משרד יהודה רוה ושות', המונה כ-50 עורכי דין במשרדים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע וכרמיאל. המשרד מתמחה במתן יעוץ משפטי במכרזים מורכבים בשיטות ה-BOT וה-PFI, והינו מעורב ברבים מן הפרוייקטים מסוג זה המוקמים בישראל. עו"ד רוה חבר בצוות בינלאומי של האו"ם BOT Expert Group המייעץ לממשלות במזרח ומרכז אירופה בנושאי תשתיות בשיטות BOT/PFI.

לדברי רוה, שוק פרויקטי התשתית הקטנים-בינוניים משווע לגורם מקצועי-פיננסי שיוכל לפתחו ולשמש כמקור מימון זמין ויעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

וויז אייר
צילום: רשתות חברתיות

וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026

בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות

מנדי הניג |

התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.

בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.

בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.

על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.

שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.