המבורגר רוצה תשתיות: הראל תקים קרן של 200 מ' דולר
קבוצת הראל השקעות בשיתוף עם STG, חברה בשליטת עו"ד יהודה רוה, מודיעה הבוקר כי היא מעמיקה את פעילותה בתחום התשתיות בישראל ומקימה קרן פרטית להשקעה בתשתיות. הקרן החדשה תפעל לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים מקומיים וזרים. היקף ההשקעה המינימלי לגופים שירצו להיות שותפים בקרן, הוא מיליון דולר.
הראל מסרה כי תבצע השקעת עוגן בהיקף של עד 20% מההיקף הכספי של הקרן. הקרן צפויה לגייס עד 200 מיליון דולר והיא תחל לפעול מרגע שתגייס 40 מיליון דולר.
יאיר המבורגר מנכ"ל הראל השקעות מסר כי הראל רואה בתחום התשתיות חלק מרכזי באסטרטגיה הניהולית שלה. הקבוצה מחזיקה ב-20% מסיטיפס, זכיין הרכבת הקלה בירושלים והינה שותפה פעילה במימון פרויקטי תשתית (כביש 6, כביש 431 ומתקן ההתפלה באשקלון). בימים אלה בוחנת הקבוצה כניסה למספר פרויקטים נוספים.
המבורגר הוסיף כי הקרן תיזום ותשתלב בפרוייקטים מסדר גודל בינוני וקטן, פרוייקטים ברמת נגישות נמוכה עבור המשקיעים המוסדיים. הקרן תפעל בשיתוף הסקטור הציבורי והפרטי. פעילות הקרן תתבצע בעיקר בדרכים המקובלות כיום בפרוייקטים כאלה – BOT,BOO ו-PFI.
לדבריו, הקרן תשקיע בפרויקטים מתוך מטרה להשיא תשואה גבוהה מהמקובל בהשקעות מסורתיות. לשותפים בקרן תהא זכות ראשונים למימון החוב הבכיר בפרויקטים אותם תיזום הקרן. הרווח הצפוי למשקיעים בקרן ינבע הן מהכנסות שוטפות מהפרויקטים והן ממימוש הפרויקטים (exit) באמצעות מכירה, הנפקה פרטית או הנפקה ציבורית.
הקרן תנוהל ע"י ירון קסטנבאום, שכיהן עד לאחרונה כמנהל פרויקטים באגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי במשרד האוצר. בתפקידו, שימש כאחראי על ניהול המשא ומתן עם הזכיינים והמממנים של מס' פרויקטי תשתית מהגדולים במשק: הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל וקטע 18 בכביש חוצה ישראל. עוד שימש כיועץ למשרדי ממשלה שונים באשר להוצאתם אל הפועל של פרויקטי תשתית בשיטת BOT/PFI וביצוע הפרטות.
קודם לכן שימש ירון כמנהל פיתוח עסקי ומימון פרויקטים בקבוצת שיכון ובינוי החזקות.
../2
-2-
את פעילות הקרן תלווה ועדת השקעות המורכבת ממנהלים עתירי ניסיון בתחומי התשתיות, המימון וההשקעות.
עו"ד יהודה רוה עומד בראש משרד יהודה רוה ושות', המונה כ-50 עורכי דין במשרדים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע וכרמיאל. המשרד מתמחה במתן יעוץ משפטי במכרזים מורכבים בשיטות ה-BOT וה-PFI, והינו מעורב ברבים מן הפרוייקטים מסוג זה המוקמים בישראל. עו"ד רוה חבר בצוות בינלאומי של האו"ם BOT Expert Group המייעץ לממשלות במזרח ומרכז אירופה בנושאי תשתיות בשיטות BOT/PFI.
לדברי רוה, שוק פרויקטי התשתית הקטנים-בינוניים משווע לגורם מקצועי-פיננסי שיוכל לפתחו ולשמש כמקור מימון זמין ויעיל.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
