המבורגר רוצה תשתיות: הראל תקים קרן של 200 מ' דולר

חברת הראל השקעות תחבור לחברת STG שנסחרת בבורסה בת"א, ומנוהלת על ידי עו"ד יהודה רוה. יחדיו הן יקימו קרן השקעות שצפויה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהתמודד בפרוייקטי תשתית בישראל. סכום מינימלי למשקיעים שמצטרפים: מיליון דולר
חזי שטרנליכט |

קבוצת הראל השקעות בשיתוף עם STG, חברה בשליטת עו"ד יהודה רוה, מודיעה הבוקר כי היא מעמיקה את פעילותה בתחום התשתיות בישראל ומקימה קרן פרטית להשקעה בתשתיות. הקרן החדשה תפעל לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים מקומיים וזרים. היקף ההשקעה המינימלי לגופים שירצו להיות שותפים בקרן, הוא מיליון דולר.

הראל מסרה כי תבצע השקעת עוגן בהיקף של עד 20% מההיקף הכספי של הקרן. הקרן צפויה לגייס עד 200 מיליון דולר והיא תחל לפעול מרגע שתגייס 40 מיליון דולר.

יאיר המבורגר מנכ"ל הראל השקעות מסר כי הראל רואה בתחום התשתיות חלק מרכזי באסטרטגיה הניהולית שלה. הקבוצה מחזיקה ב-20% מסיטיפס, זכיין הרכבת הקלה בירושלים והינה שותפה פעילה במימון פרויקטי תשתית (כביש 6, כביש 431 ומתקן ההתפלה באשקלון). בימים אלה בוחנת הקבוצה כניסה למספר פרויקטים נוספים.

המבורגר הוסיף כי הקרן תיזום ותשתלב בפרוייקטים מסדר גודל בינוני וקטן, פרוייקטים ברמת נגישות נמוכה עבור המשקיעים המוסדיים. הקרן תפעל בשיתוף הסקטור הציבורי והפרטי. פעילות הקרן תתבצע בעיקר בדרכים המקובלות כיום בפרוייקטים כאלה – BOT,BOO ו-PFI.

לדבריו, הקרן תשקיע בפרויקטים מתוך מטרה להשיא תשואה גבוהה מהמקובל בהשקעות מסורתיות. לשותפים בקרן תהא זכות ראשונים למימון החוב הבכיר בפרויקטים אותם תיזום הקרן. הרווח הצפוי למשקיעים בקרן ינבע הן מהכנסות שוטפות מהפרויקטים והן ממימוש הפרויקטים (exit) באמצעות מכירה, הנפקה פרטית או הנפקה ציבורית.

הקרן תנוהל ע"י ירון קסטנבאום, שכיהן עד לאחרונה כמנהל פרויקטים באגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי במשרד האוצר. בתפקידו, שימש כאחראי על ניהול המשא ומתן עם הזכיינים והמממנים של מס' פרויקטי תשתית מהגדולים במשק: הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל וקטע 18 בכביש חוצה ישראל. עוד שימש כיועץ למשרדי ממשלה שונים באשר להוצאתם אל הפועל של פרויקטי תשתית בשיטת BOT/PFI וביצוע הפרטות.

קודם לכן שימש ירון כמנהל פיתוח עסקי ומימון פרויקטים בקבוצת שיכון ובינוי החזקות.

../2

-2-

את פעילות הקרן תלווה ועדת השקעות המורכבת ממנהלים עתירי ניסיון בתחומי התשתיות, המימון וההשקעות.

עו"ד יהודה רוה עומד בראש משרד יהודה רוה ושות', המונה כ-50 עורכי דין במשרדים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע וכרמיאל. המשרד מתמחה במתן יעוץ משפטי במכרזים מורכבים בשיטות ה-BOT וה-PFI, והינו מעורב ברבים מן הפרוייקטים מסוג זה המוקמים בישראל. עו"ד רוה חבר בצוות בינלאומי של האו"ם BOT Expert Group המייעץ לממשלות במזרח ומרכז אירופה בנושאי תשתיות בשיטות BOT/PFI.

לדברי רוה, שוק פרויקטי התשתית הקטנים-בינוניים משווע לגורם מקצועי-פיננסי שיוכל לפתחו ולשמש כמקור מימון זמין ויעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה

ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם

ד"ר אדם רויטר |

ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.

מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.

הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.

היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.

לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

אמיר ברמלי, צילום: אמיר ברמליאמיר ברמלי, צילום: אמיר ברמלי

המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל

בית המשפט קבע שברמלי המשיך להונות באופן סדרתי משקיעים; פסק הדין יינתן בהמשך

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה אמיר ברמלי הונאה

שופט בית המשפט המחוזי מרכז קרשן מיכאל הרשיע היום, בהתאם להודאתו, את אמיר ברמלי בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, זיוף, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט והשמדת ראיה. זאת לאחר שבמהלך ניהול משפטו המשיך להונות, יחד עם אחרים, משקיעים בסכום כולל של כ-18.5 מיליון שקלים. 

כזכור ברמלי שהורשע בהונאת משקיעים בהיקף של כ- 340 מיליון ש''ח מרצה בימים אלה 17 שנות מאסר. זאת לאחר שביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר את עונשו מעשר שנות מאסר ל 14 ועוד שלוש שנות מאסר חלף קנס בגובה 600,000.

 מכתב האישום שהגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה, ובו הודה הנאשם, עולה כי במקביל להליך הפלילי שנוהל נגדו, יזם ברמלי תוכנית מרמתית נוספת לגיוס כספי משקיעים, במסגרתה גויסו כ-18.5 מיליון שקלים מכ-40 משקיעים. בניגוד למצגים שהוצגו בפניהם, הכספים שגויסו שימשו את ברמלי לצרכיו האישיים ולמימון המיזם המרמתי, שפעל בשיטת פירמידה, מבלי שנועדה מלכתחילה כל השקעה אמיתית באפיק עסקי כלשהו.

 במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין הצדדים, הוסכם כי הצדדים יעתרו במשותף להטלת עונש של 8.5 שנות מאסר,  שחלקן ירוצו בחופף לתקופת מאסרו הנוכחית, וכן קנס בסך 100,000 שקלים.

 ההליך מנוהל על ידי עורכות הדין תמר פירון והדס נאמן-ארזואן מפרקליטות מיסוי וכלכלה, והתיק נחקר על ידי מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.