המבורגר רוצה תשתיות: הראל תקים קרן של 200 מ' דולר

חברת הראל השקעות תחבור לחברת STG שנסחרת בבורסה בת"א, ומנוהלת על ידי עו"ד יהודה רוה. יחדיו הן יקימו קרן השקעות שצפויה לגייס מאות מיליוני דולרים ולהתמודד בפרוייקטי תשתית בישראל. סכום מינימלי למשקיעים שמצטרפים: מיליון דולר
חזי שטרנליכט |

קבוצת הראל השקעות בשיתוף עם STG, חברה בשליטת עו"ד יהודה רוה, מודיעה הבוקר כי היא מעמיקה את פעילותה בתחום התשתיות בישראל ומקימה קרן פרטית להשקעה בתשתיות. הקרן החדשה תפעל לגייס כסף ממשקיעים מוסדיים מקומיים וזרים. היקף ההשקעה המינימלי לגופים שירצו להיות שותפים בקרן, הוא מיליון דולר.

הראל מסרה כי תבצע השקעת עוגן בהיקף של עד 20% מההיקף הכספי של הקרן. הקרן צפויה לגייס עד 200 מיליון דולר והיא תחל לפעול מרגע שתגייס 40 מיליון דולר.

יאיר המבורגר מנכ"ל הראל השקעות מסר כי הראל רואה בתחום התשתיות חלק מרכזי באסטרטגיה הניהולית שלה. הקבוצה מחזיקה ב-20% מסיטיפס, זכיין הרכבת הקלה בירושלים והינה שותפה פעילה במימון פרויקטי תשתית (כביש 6, כביש 431 ומתקן ההתפלה באשקלון). בימים אלה בוחנת הקבוצה כניסה למספר פרויקטים נוספים.

המבורגר הוסיף כי הקרן תיזום ותשתלב בפרוייקטים מסדר גודל בינוני וקטן, פרוייקטים ברמת נגישות נמוכה עבור המשקיעים המוסדיים. הקרן תפעל בשיתוף הסקטור הציבורי והפרטי. פעילות הקרן תתבצע בעיקר בדרכים המקובלות כיום בפרוייקטים כאלה – BOT,BOO ו-PFI.

לדבריו, הקרן תשקיע בפרויקטים מתוך מטרה להשיא תשואה גבוהה מהמקובל בהשקעות מסורתיות. לשותפים בקרן תהא זכות ראשונים למימון החוב הבכיר בפרויקטים אותם תיזום הקרן. הרווח הצפוי למשקיעים בקרן ינבע הן מהכנסות שוטפות מהפרויקטים והן ממימוש הפרויקטים (exit) באמצעות מכירה, הנפקה פרטית או הנפקה ציבורית.

הקרן תנוהל ע"י ירון קסטנבאום, שכיהן עד לאחרונה כמנהל פרויקטים באגף הפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי במשרד האוצר. בתפקידו, שימש כאחראי על ניהול המשא ומתן עם הזכיינים והמממנים של מס' פרויקטי תשתית מהגדולים במשק: הרכבת הקלה בירושלים, מנהרות הכרמל וקטע 18 בכביש חוצה ישראל. עוד שימש כיועץ למשרדי ממשלה שונים באשר להוצאתם אל הפועל של פרויקטי תשתית בשיטת BOT/PFI וביצוע הפרטות.

קודם לכן שימש ירון כמנהל פיתוח עסקי ומימון פרויקטים בקבוצת שיכון ובינוי החזקות.

../2

-2-

את פעילות הקרן תלווה ועדת השקעות המורכבת ממנהלים עתירי ניסיון בתחומי התשתיות, המימון וההשקעות.

עו"ד יהודה רוה עומד בראש משרד יהודה רוה ושות', המונה כ-50 עורכי דין במשרדים בירושלים, תל אביב, חיפה, באר-שבע וכרמיאל. המשרד מתמחה במתן יעוץ משפטי במכרזים מורכבים בשיטות ה-BOT וה-PFI, והינו מעורב ברבים מן הפרוייקטים מסוג זה המוקמים בישראל. עו"ד רוה חבר בצוות בינלאומי של האו"ם BOT Expert Group המייעץ לממשלות במזרח ומרכז אירופה בנושאי תשתיות בשיטות BOT/PFI.

לדברי רוה, שוק פרויקטי התשתית הקטנים-בינוניים משווע לגורם מקצועי-פיננסי שיוכל לפתחו ולשמש כמקור מימון זמין ויעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.