לאחר 4 ימי עליות - הדולר מתקן ויורד ב-0.27%
לאחר 4 ימי עליות רצופים בהם התחזק הדולר למול בשעור של 1.18%. מתקן הבוקר המטבע האמריקני ופותח את המסחר בירידה, בהתאם למגמתו בעולם. בשעה זו נסחר הדולר בירידה של 0.27% סביב רמת 0.27%. מנגד, האירו שסבל בימים האחרונים מירידות מול הדולר והשקל, פותח את המסחר בעליה של 0.17% ונסחר סביב רמת 4.534 שקל.
מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול הצביע על עליה של 0.8% במדד, כשלעליית הדולר ומחירי הדלקים מרכיב לא מבוטל בעלית המדד. ככל הנראה עליית המדד שמציבה כעת את יעד האינפלציה הטווח העליון של בנק ישראל, בנוסף לתחזיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב, תוביל להעלאה נוספת בריבית השקלית בעוד כשבועיים.
בעולם
הבוקר, הדולר נחלש מעט לאחר ימים של התחזקות. ההיחלשות באה על רקע העברת המקל אתמול בערב מידו של אלן גרינספן לזו של בן ברנקה. למרות שברנקה אינו צפוי לשנות את מדיניותו של גרינספן, על פי הערכות של כלכלנים רבים, משקיעים בשוק הפגינו את ספקותיהם במכירות של הדולר. למרות חשיבותה של ההעברה, בפינוטק לא רואים במהלך זה השפעה על הדולר.
מאידך, העובדה שמכירות קמעונאיות בארה"ב נפלו באוקטובר בשיעור של 0.1% בעצם מצביעה על הלחץ האמיתי על הכלכלה האמריקנית והסבירות גבוהה יותר כי הנתון הנ"ל הינו ההשפעה הרלבנטית להיחלשותו של הדולר. חשוב לציין כי ככול שמחירי הנפט עולים כך גם יורדים מחירי הרכבים, תרגיל שיווקי של יצרני הרכבים לכסות את הפגיעה על הצרכנים של מחירי האנרגיה ההולכים ועולים.
העובדה הזו בעצם גורמת להאטה במכירות הקמעונאיות. העובדה שצרכנים אינם קונים בעוד מדד ה-PPI, מדד מחירים ליצרן אשר התפרסם אתמול בירידה של 0.3% והינה הירידה הגדולה ביותר מאז אפריל 2003, גם הוא בירידה, בעצם מצביע על אפשרות שהבנק המרכזי של ארה"ב לא יעלה את שיעור הריבית בפגישתם הקרובה.
כל המרכיבים הללו בעצם משפיעים על הדולר לרעה אולם החשיבות של ה-PPI והמכירות הקמעונאיות הינו עליונה. למרות הפסימיות, ביממה הקרובה, בפינוטק עדיין מצפים להמשך התחזקותו של הדולר בעקבות העובדה שלא צפויים פרסומים כלכליים היום ? דבר שיותיר את התמקדותם של משקיעים בנושא הריבית, אשר בטווח הרחוק עדיין צפויה להיות בעלייה.
האירו הפגין התחזקות מינורית במהלך היממה האחרונה, אולם חשוב לציין כי עלייה זו נראית רגעית בלבד. יתכן כי האירו התחזק אל מול הדולר בעקבות הפרסום שהצמיחה בגוש האירופאי עמדה על שיעור של 0.6% ברבעון השלישי כאשר הציפיות עמדו על שיעור של 0.3% בלבד. למרות זאת, לא צפויים שינויים במדיניות המוניטארית של הגוש בתקופה הקרובה, דבר שצפוי לגרום להמשך היחלשות של האירו לאור העובדה שארה"ב בונה לעצמה פער ריביות חיובי.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
בינה מלאכותית גנרי AI generic סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים
הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי
הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.
הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.
לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע
בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.
כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- שווי של כ-8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים סריבראס מצטרפת למתחרות אנבידיה בשוק ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")