הרעה נוספת נרשמה במוסר התשלומים במשק באוגוסט
בחודש יולי הורע מוסר התשלומים במשק הישראלי הרעה נוספת, בהמשך לחוסר יציבות כללי בחודשים האחרונים ולהרעה חדה בחודש יולי. כך עולה מנתונים שמפרסת חברת ביזנס דאטה ישראל. עוד עולה מהנתונים, כי בחודש אוגוסט רשם המשק הישראלי הרעה של יומיים נוספים בסך ימי האשראי בפועל (ימי פיגור+ ימי אשראי בהסכמה), זאת לאחר הרעה משמעותית של 6 ימים בחודש יולי. בחודש אוגוסט עמד מספר ימי האשראי בפועל על 103 ימים, בהשוואה ל-101 ימים בחודש יולי.
במהלך חודש אוגוסט, עמד מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על 88 ימים. מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה אמנם נותר יציב החודש, אך כלכלני ביזנס דאטה ישראל מזכירים כי מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה במשק הישראלי, גבוה מאוד ביחס לממוצע העולמי.
מספר ימי הפיגור בתשלומים בסוף חודש אוגוסט עומד על 15 ימים, הרעה של יומיים, בהשוואה לחודש הקודם. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי לאחר שהמשק הישראלי, רשם שיאים חיוביים חדשים בממוצע ימי הפיגור בתשלומים במהלך השנה החולפת, ממוצע ימי הפיגור בתשלומים במשק עומד החודש על 15 ימים- מספר ימי הפיגור בתשלומים הגבוה ביותר מאז יוני 2004, אז עמד מספר ימי הפיגור בתשלומים על 14 ימים.
עוד מוסיפים בביזנס דאטה ישראל, כי מספר ימי הפיגור בתשלומים החודש, כמו בחודש הקודם, גבוה מהממוצע העולמי, העומד על כ- 10 ימים.
כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים כי ההרעה במוסר התשלומים בישראל היא פועל יוצא של גידול במספר ימי הפיגור של חברות, בעוד שמספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על-ידי הספקים נשאר יציב. מספר ימי הפיגור בישראל, עמד בחודש האחרון על 15 ימים, בהשוואה ל-13 ול-7 ימים בחודשים יולי ויוני, בהתאמה. מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על ידי הספקים ללקוחות העסקיים, לעומת זאת, נותר יציב בחודש אוגוסט ועמד על- 88 ימים, בדיוק כמו בחודש יולי.
אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל
בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים
הלבנת הון במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם.
מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש.
בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים,
ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון
שקל.
הליך היבוא התקני
הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית.
- 5 בכירים באוטומקס נעצרו בחשד לעבירות רבות
- נחשפה תשתית להלבנת הון בקריפטו בהיקף עשרות מיליוני דולרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים.
וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.
