מתקן להתפלת מי ים באשקלון - למעלה ממליארד שקל
היום החל לפעול מתקן התפלת המים הגדול והמתקדם מסוגו בעולם להתפלת מי ים באשקלון. הפעלת מתקן ההתפלה באשקלון הינה הדרגתית, בשלב הראשון הוא מספק 50 מיליון קוב מים בשנה ובשלב השני (עד דצמבר 2005), הוא יספק תפוקה מלאה של 100 מיליון מטר מים מעוקבים לשנה שיותפלו ממי ים. זאת, לאחר שהתקבלו האישורים של משרד הבריאות, נציבות המים, רשות ההתפלה והמשרד לאיכות הסביבה.
המתקן הוקם בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל ומופעל ע"י חברת וי. איי. די. (V.I.D) המובלת על ידי חברת איי.די.אי טכנולוגיות (50%). בבעלות שווה של כימיקלים לישראל מקבוצת החברה לישראל ושל קבוצת דלק. השותפות הנוספות ב-וי.איי.די הן: ויאוליה ווטר (25%), חטיבת המים של תאגיד בינלאומי המתמחה בשירותי סביבה וטיפול במים, ו-25% הנותרים, אלרן תשתיות מקבוצת דנקנר בבעלות משותפת של דנקנר, פי.בי. בית השקעות ודור גז.
ההסכם עם המדינה מבוסס על עיקרון ה-BOT , לפיו היזמים מממנים ובונים את מתקני ההתפלה על קרקע המדינה העומדת לרשותם, מתפעלים ומתחזקים את המתקנים כעסק פרטי, ומוכרים את כל תפוקת המים לממשלת ישראל במחירים נקובים לתקופה של 25 שנים (כולל תקופת ההקמה). בתום תקופת ההסכם, יועבר המפעל לבעלות הממשלה.
מתקן ההתפלה באשקלון פועל בטכנולוגית אוסמוזה הפוכה, שהינה טכנולוגיה תהליכית מודרנית, המשמשת להתפלת מים במגוון רחב של יישומים. המתקן מספק מי שתייה באיכות גבוהה, תוך הפעלת אמצעי חסכון מתקדמים באנרגיה. מחיר המים המופקים בו עומד על כ- 2.6 שקלים למ"ק.
שטח המפעל הינו כ-70,000 מ"ר ועבודות הקמתו כללו את האספקה וההתקנה של כל ציוד ההתפלה, עבודות הנדסה אזרחית, בניינים ותשתיות, מתקן תפיסת מי ים והובלתם למתקן ההתפלה עצמו, סילוק התמלחת לים, טיפול במי המוצר והבאתם לאיכות סופית של מי שתייה. כל זאת, תוך עמידה בכל הפרמטרים הקבועים בתקנות משרד הבריאות, הולכת מי השתייה עד המאגר של חברת מקורות והקמת תחנת כוח לאספקת צרכי החשמל של מתקן ההתפלה.
אבשלום פלבר, מנכ"ל איי. די. אי. טכנולוגיות, המשמש גם כיו"ר וי.איי.די, מסר, כי "הניסיון והידע העשיר של איי.די.אי טכנולוגיות ביישומי אספקת מים מותפלים איכותיים שנצבר בלמעלה מ-350 מתקני התפלה שונים הפרושים בכ- 40 מדינות בכל היבשות, יחד עם הידע והניסיון של ואוליה בהפעלת מתקני מים תרמו להצלחה הטכנולוגית והמסחרית של וי.איי.די (VID) ולהשלמת מתקן ההתפלה באשקלון".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
