מתקן להתפלת מי ים באשקלון - למעלה ממליארד שקל
היום החל לפעול מתקן התפלת המים הגדול והמתקדם מסוגו בעולם להתפלת מי ים באשקלון. הפעלת מתקן ההתפלה באשקלון הינה הדרגתית, בשלב הראשון הוא מספק 50 מיליון קוב מים בשנה ובשלב השני (עד דצמבר 2005), הוא יספק תפוקה מלאה של 100 מיליון מטר מים מעוקבים לשנה שיותפלו ממי ים. זאת, לאחר שהתקבלו האישורים של משרד הבריאות, נציבות המים, רשות ההתפלה והמשרד לאיכות הסביבה.
המתקן הוקם בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל ומופעל ע"י חברת וי. איי. די. (V.I.D) המובלת על ידי חברת איי.די.אי טכנולוגיות (50%). בבעלות שווה של כימיקלים לישראל מקבוצת החברה לישראל ושל קבוצת דלק. השותפות הנוספות ב-וי.איי.די הן: ויאוליה ווטר (25%), חטיבת המים של תאגיד בינלאומי המתמחה בשירותי סביבה וטיפול במים, ו-25% הנותרים, אלרן תשתיות מקבוצת דנקנר בבעלות משותפת של דנקנר, פי.בי. בית השקעות ודור גז.
ההסכם עם המדינה מבוסס על עיקרון ה-BOT , לפיו היזמים מממנים ובונים את מתקני ההתפלה על קרקע המדינה העומדת לרשותם, מתפעלים ומתחזקים את המתקנים כעסק פרטי, ומוכרים את כל תפוקת המים לממשלת ישראל במחירים נקובים לתקופה של 25 שנים (כולל תקופת ההקמה). בתום תקופת ההסכם, יועבר המפעל לבעלות הממשלה.
מתקן ההתפלה באשקלון פועל בטכנולוגית אוסמוזה הפוכה, שהינה טכנולוגיה תהליכית מודרנית, המשמשת להתפלת מים במגוון רחב של יישומים. המתקן מספק מי שתייה באיכות גבוהה, תוך הפעלת אמצעי חסכון מתקדמים באנרגיה. מחיר המים המופקים בו עומד על כ- 2.6 שקלים למ"ק.
שטח המפעל הינו כ-70,000 מ"ר ועבודות הקמתו כללו את האספקה וההתקנה של כל ציוד ההתפלה, עבודות הנדסה אזרחית, בניינים ותשתיות, מתקן תפיסת מי ים והובלתם למתקן ההתפלה עצמו, סילוק התמלחת לים, טיפול במי המוצר והבאתם לאיכות סופית של מי שתייה. כל זאת, תוך עמידה בכל הפרמטרים הקבועים בתקנות משרד הבריאות, הולכת מי השתייה עד המאגר של חברת מקורות והקמת תחנת כוח לאספקת צרכי החשמל של מתקן ההתפלה.
אבשלום פלבר, מנכ"ל איי. די. אי. טכנולוגיות, המשמש גם כיו"ר וי.איי.די, מסר, כי "הניסיון והידע העשיר של איי.די.אי טכנולוגיות ביישומי אספקת מים מותפלים איכותיים שנצבר בלמעלה מ-350 מתקני התפלה שונים הפרושים בכ- 40 מדינות בכל היבשות, יחד עם הידע והניסיון של ואוליה בהפעלת מתקני מים תרמו להצלחה הטכנולוגית והמסחרית של וי.איי.די (VID) ולהשלמת מתקן ההתפלה באשקלון".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
