מתקן להתפלת מי ים באשקלון - למעלה ממליארד שקל
היום החל לפעול מתקן התפלת המים הגדול והמתקדם מסוגו בעולם להתפלת מי ים באשקלון. הפעלת מתקן ההתפלה באשקלון הינה הדרגתית, בשלב הראשון הוא מספק 50 מיליון קוב מים בשנה ובשלב השני (עד דצמבר 2005), הוא יספק תפוקה מלאה של 100 מיליון מטר מים מעוקבים לשנה שיותפלו ממי ים. זאת, לאחר שהתקבלו האישורים של משרד הבריאות, נציבות המים, רשות ההתפלה והמשרד לאיכות הסביבה.
המתקן הוקם בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל ומופעל ע"י חברת וי. איי. די. (V.I.D) המובלת על ידי חברת איי.די.אי טכנולוגיות (50%). בבעלות שווה של כימיקלים לישראל מקבוצת החברה לישראל ושל קבוצת דלק. השותפות הנוספות ב-וי.איי.די הן: ויאוליה ווטר (25%), חטיבת המים של תאגיד בינלאומי המתמחה בשירותי סביבה וטיפול במים, ו-25% הנותרים, אלרן תשתיות מקבוצת דנקנר בבעלות משותפת של דנקנר, פי.בי. בית השקעות ודור גז.
ההסכם עם המדינה מבוסס על עיקרון ה-BOT , לפיו היזמים מממנים ובונים את מתקני ההתפלה על קרקע המדינה העומדת לרשותם, מתפעלים ומתחזקים את המתקנים כעסק פרטי, ומוכרים את כל תפוקת המים לממשלת ישראל במחירים נקובים לתקופה של 25 שנים (כולל תקופת ההקמה). בתום תקופת ההסכם, יועבר המפעל לבעלות הממשלה.
מתקן ההתפלה באשקלון פועל בטכנולוגית אוסמוזה הפוכה, שהינה טכנולוגיה תהליכית מודרנית, המשמשת להתפלת מים במגוון רחב של יישומים. המתקן מספק מי שתייה באיכות גבוהה, תוך הפעלת אמצעי חסכון מתקדמים באנרגיה. מחיר המים המופקים בו עומד על כ- 2.6 שקלים למ"ק.
שטח המפעל הינו כ-70,000 מ"ר ועבודות הקמתו כללו את האספקה וההתקנה של כל ציוד ההתפלה, עבודות הנדסה אזרחית, בניינים ותשתיות, מתקן תפיסת מי ים והובלתם למתקן ההתפלה עצמו, סילוק התמלחת לים, טיפול במי המוצר והבאתם לאיכות סופית של מי שתייה. כל זאת, תוך עמידה בכל הפרמטרים הקבועים בתקנות משרד הבריאות, הולכת מי השתייה עד המאגר של חברת מקורות והקמת תחנת כוח לאספקת צרכי החשמל של מתקן ההתפלה.
אבשלום פלבר, מנכ"ל איי. די. אי. טכנולוגיות, המשמש גם כיו"ר וי.איי.די, מסר, כי "הניסיון והידע העשיר של איי.די.אי טכנולוגיות ביישומי אספקת מים מותפלים איכותיים שנצבר בלמעלה מ-350 מתקני התפלה שונים הפרושים בכ- 40 מדינות בכל היבשות, יחד עם הידע והניסיון של ואוליה בהפעלת מתקני מים תרמו להצלחה הטכנולוגית והמסחרית של וי.איי.די (VID) ולהשלמת מתקן ההתפלה באשקלון".
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
שכר מינימום היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.
ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.
המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח
לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.
- שיח מדיקל - החלטת בג"צ בקשר עם צו ביניים
- כחלון: "נתחיל בהליכים לצורך צמצום המכסים על ייבוא מוצרי חלב"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.
