מתקן להתפלת מי ים באשקלון - למעלה ממליארד שקל

המתקן מופעל ע"י חברת וי. איי. די. בשלב הראשון מספק 50 מיליון קוב מים בשנה ובשלב השני (עד דצמבר 2005), הוא יספק תפוקה מלאה של 100 מיליון קוב מים
ליאור גוטליב |

היום החל לפעול מתקן התפלת המים הגדול והמתקדם מסוגו בעולם להתפלת מי ים באשקלון. הפעלת מתקן ההתפלה באשקלון הינה הדרגתית, בשלב הראשון הוא מספק 50 מיליון קוב מים בשנה ובשלב השני (עד דצמבר 2005), הוא יספק תפוקה מלאה של 100 מיליון מטר מים מעוקבים לשנה שיותפלו ממי ים. זאת, לאחר שהתקבלו האישורים של משרד הבריאות, נציבות המים, רשות ההתפלה והמשרד לאיכות הסביבה.

המתקן הוקם בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל ומופעל ע"י חברת וי. איי. די. (V.I.D) המובלת על ידי חברת איי.די.אי טכנולוגיות (50%). בבעלות שווה של כימיקלים לישראל מקבוצת החברה לישראל ושל קבוצת דלק. השותפות הנוספות ב-וי.איי.די הן: ויאוליה ווטר (25%), חטיבת המים של תאגיד בינלאומי המתמחה בשירותי סביבה וטיפול במים, ו-25% הנותרים, אלרן תשתיות מקבוצת דנקנר בבעלות משותפת של דנקנר, פי.בי. בית השקעות ודור גז.

ההסכם עם המדינה מבוסס על עיקרון ה-BOT , לפיו היזמים מממנים ובונים את מתקני ההתפלה על קרקע המדינה העומדת לרשותם, מתפעלים ומתחזקים את המתקנים כעסק פרטי, ומוכרים את כל תפוקת המים לממשלת ישראל במחירים נקובים לתקופה של 25 שנים (כולל תקופת ההקמה). בתום תקופת ההסכם, יועבר המפעל לבעלות הממשלה.

מתקן ההתפלה באשקלון פועל בטכנולוגית אוסמוזה הפוכה, שהינה טכנולוגיה תהליכית מודרנית, המשמשת להתפלת מים במגוון רחב של יישומים. המתקן מספק מי שתייה באיכות גבוהה, תוך הפעלת אמצעי חסכון מתקדמים באנרגיה. מחיר המים המופקים בו עומד על כ- 2.6 שקלים למ"ק.

שטח המפעל הינו כ-70,000 מ"ר ועבודות הקמתו כללו את האספקה וההתקנה של כל ציוד ההתפלה, עבודות הנדסה אזרחית, בניינים ותשתיות, מתקן תפיסת מי ים והובלתם למתקן ההתפלה עצמו, סילוק התמלחת לים, טיפול במי המוצר והבאתם לאיכות סופית של מי שתייה. כל זאת, תוך עמידה בכל הפרמטרים הקבועים בתקנות משרד הבריאות, הולכת מי השתייה עד המאגר של חברת מקורות והקמת תחנת כוח לאספקת צרכי החשמל של מתקן ההתפלה.

אבשלום פלבר, מנכ"ל איי. די. אי. טכנולוגיות, המשמש גם כיו"ר וי.איי.די, מסר, כי "הניסיון והידע העשיר של איי.די.אי טכנולוגיות ביישומי אספקת מים מותפלים איכותיים שנצבר בלמעלה מ-350 מתקני התפלה שונים הפרושים בכ- 40 מדינות בכל היבשות, יחד עם הידע והניסיון של ואוליה בהפעלת מתקני מים תרמו להצלחה הטכנולוגית והמסחרית של וי.איי.די (VID) ולהשלמת מתקן ההתפלה באשקלון".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.