מתקן להתפלת מי ים באשקלון - למעלה ממליארד שקל
היום החל לפעול מתקן התפלת המים הגדול והמתקדם מסוגו בעולם להתפלת מי ים באשקלון. הפעלת מתקן ההתפלה באשקלון הינה הדרגתית, בשלב הראשון הוא מספק 50 מיליון קוב מים בשנה ובשלב השני (עד דצמבר 2005), הוא יספק תפוקה מלאה של 100 מיליון מטר מים מעוקבים לשנה שיותפלו ממי ים. זאת, לאחר שהתקבלו האישורים של משרד הבריאות, נציבות המים, רשות ההתפלה והמשרד לאיכות הסביבה.
המתקן הוקם בהשקעה של למעלה ממיליארד שקל ומופעל ע"י חברת וי. איי. די. (V.I.D) המובלת על ידי חברת איי.די.אי טכנולוגיות (50%). בבעלות שווה של כימיקלים לישראל מקבוצת החברה לישראל ושל קבוצת דלק. השותפות הנוספות ב-וי.איי.די הן: ויאוליה ווטר (25%), חטיבת המים של תאגיד בינלאומי המתמחה בשירותי סביבה וטיפול במים, ו-25% הנותרים, אלרן תשתיות מקבוצת דנקנר בבעלות משותפת של דנקנר, פי.בי. בית השקעות ודור גז.
ההסכם עם המדינה מבוסס על עיקרון ה-BOT , לפיו היזמים מממנים ובונים את מתקני ההתפלה על קרקע המדינה העומדת לרשותם, מתפעלים ומתחזקים את המתקנים כעסק פרטי, ומוכרים את כל תפוקת המים לממשלת ישראל במחירים נקובים לתקופה של 25 שנים (כולל תקופת ההקמה). בתום תקופת ההסכם, יועבר המפעל לבעלות הממשלה.
מתקן ההתפלה באשקלון פועל בטכנולוגית אוסמוזה הפוכה, שהינה טכנולוגיה תהליכית מודרנית, המשמשת להתפלת מים במגוון רחב של יישומים. המתקן מספק מי שתייה באיכות גבוהה, תוך הפעלת אמצעי חסכון מתקדמים באנרגיה. מחיר המים המופקים בו עומד על כ- 2.6 שקלים למ"ק.
שטח המפעל הינו כ-70,000 מ"ר ועבודות הקמתו כללו את האספקה וההתקנה של כל ציוד ההתפלה, עבודות הנדסה אזרחית, בניינים ותשתיות, מתקן תפיסת מי ים והובלתם למתקן ההתפלה עצמו, סילוק התמלחת לים, טיפול במי המוצר והבאתם לאיכות סופית של מי שתייה. כל זאת, תוך עמידה בכל הפרמטרים הקבועים בתקנות משרד הבריאות, הולכת מי השתייה עד המאגר של חברת מקורות והקמת תחנת כוח לאספקת צרכי החשמל של מתקן ההתפלה.
אבשלום פלבר, מנכ"ל איי. די. אי. טכנולוגיות, המשמש גם כיו"ר וי.איי.די, מסר, כי "הניסיון והידע העשיר של איי.די.אי טכנולוגיות ביישומי אספקת מים מותפלים איכותיים שנצבר בלמעלה מ-350 מתקני התפלה שונים הפרושים בכ- 40 מדינות בכל היבשות, יחד עם הידע והניסיון של ואוליה בהפעלת מתקני מים תרמו להצלחה הטכנולוגית והמסחרית של וי.איי.די (VID) ולהשלמת מתקן ההתפלה באשקלון".
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
