השנה הקשה של הנפט: צלל 31% ב-2015, בגלל סיבה אחת מרכזית

הנפט ירד השנה ב-30.4% זו הייתה שנה עצובה לסקטור הנפט בארה"ב, 950 אסדות נסגרו 
אלמוג עזר | (2)
נושאים בכתבה נפט

אחרי יומיים של ירידות, מחיר הנפט התאושש מעט ביום המסחר האחרון וסגר את השנה במחיר של 37.1 דולר לחבית.

בהסתכלות שנתית מחיר החבית איבד 31% ובהסתכלות דו-שנתית מדובר בנפילה של 62.5% ונציין כי זו הפעם הראשונה שמחיר הנפט רושם ירידות שנתיים ברציפות מאז 1998. הסיבה המרכזית למפולת היא עודף היצע. זה התחיל עם הגדלה דרמטית בהיצע מצד ארה"ב (תעשיית הפצלים) ונמשך כתגובה עם הגדלת ההיצע מצד מדינות אופ"ק. גם ההסכם עם אירן והעובדה כי המדינה צפויה לחזור להיות יצואנית נפט דומיננטית משפיע על ההיצע הצפוי ולכן על מחיר החבית. מהצד השני, הגידול בהיצע פגש חולשה כלכלית גלובאלית, וספציפית גם מצידה של סין שהינה היבואנית השנייה בעולם של נפט - אך זו סיבה משנית להתרסקות מחיר החבית.

לגבי השנה הנכנסת, לא נראה שמצב העניינים הולך להשתנות בצורה משמעותית אם בכלל. רק השבוע הודיע שר הנפט הסעודי כי ארצו מוכנה להגדיל את יצוא הנפט ככל שיידרש. המשמעות היא שמדיניות אי הוויסות (כלומר לא מקצצים בהיצע בכדי לתמוך במחיר) תימשך. ומנגד, כריסטין לגארד יו"ר קרן המטבע, אותתה השבוע על אפשרות של הפחתת תחזית הצמיחה העולמית כאשר אמרה כי הצמיחה השנה צפויה להיות מאכזבת.

נכון לאתמול, מחיר הנפט קיבל רוח גבית לנוכח התרחקותה המחודשת של איראן משוק הייצוא העולמי. זאת לאחר שהנשיא חסן רוחני הורה לשר ההגנה שלו להרחיב את תוכנית הגרעין המדינית. מוקדם יותר ארה"ב איימה כי תגדיל את הסנקציות על המדינה לאחר הניסיון הבליסטי שנעשה על ידה באוקטובר האחרון.

בשעה 20:00 (שעון ישראל) אתמול התפרסם מדד האסדות של חברת בייקר יו. החברה מודדת מדי שבוע את השינוי שנעשה במספר האסדות הפעילות בשטחה של ארה"ב. הסקר השבועי הראה ירידה של 2 אסדות לכדי 536 אסדות פעילות במדינה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חדשות 01/01/2016 11:56
    הגב לתגובה זו
    אולי המין האנושי יצליח למשוך עוד עשרים שנה לפני שיהרוס כליל את כדור הארץ ואת כצמו
  • 1.
    י 01/01/2016 09:57
    הגב לתגובה זו
    במקביל לרוסיה
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות