סקירה שבועית: מה יביא נאום ברננקי והאם יוון תשרוד את תאריך היעד?
השבוע האחרון ריכז סביבו בעיקר חדשות בנוגע לתנאים הנחוצים לאישור תוכניות הצנע ביוון. סגירה ירוקה נוספת נרשמה בבורסות ארה"ב בעקבות פרסום דוחות חיוביים יותר מצפי המעריכים, ובעקבות נאומו של בן ברננקי, בו קרא לקונגרס לפעול לצמצום הגירעון בתקציב הממשל בטווח הארוך. כמו כן, התייחס ברננקי לשוק העבודה. למרות נתוני האבטלה החיוביים שהתפרסמו בתחילת החודש, ציין כי קצב ההתאוששות איטי באופן מסתכל, ועדיין נותרה דרך ארוכה בטרם ניתן יהיה לקבוע כי שוק העבודה האמריקני שב לפעול באופן נורמלי. ברננקי סיים את נאומו בחיזוק ניצי ואמר כי הבנק המרכזי מוכן ונכון לעשות את כל שביכולתו בכדי לתרום לתהליך ההתאוששות הכלכלית של המשק האמריקני. הדאו ג'ונס עלה 0.3%, ה-S&P 500 הוסיף 0.7% והנאסד"ק, כוכב השבועות האחרונים התחזק ב-1.5%.
באירופה מנגד, החששות הכבדים מפני כישלון או עיכוב המשא ומתן על הסכם תוכנית הצנע שלחו במהלך השבוע את מדדי בורסות גרמניה וצרפת לירידות קלות. הדאקס הגרמני ירד בכ-0.9% ומדד הקאק השיל 1.2% מרמתו.
יש לזכור כי שני תנאים עיקריים עומדים בפני ממשלת יוון בכדי שתהיה זכאית לקבלת חבילת הסיוע השניה בהיקף של 130 מיליארד אירו מהבנק המרכזי של אירופה ומקרן המטבע הבינלאומית.
יוון זקוקה לחבילת הסיוע עד ל-20 במארס, מועד התשלום הבא של חובותיה. משמעות אי תשלום החוב עד למועד זה, הינה חד משמעית 'חדלות פירעון', ולתרחיש זה צפויות השלכות קשות מאוד על הגוש האירופי כולו.
לאחר עיכובי השבוע שעבר, נחתמה הלילה תוכנית הצנע החדשה שמהווה את התנאי הראשון וצפויה לקצץ את התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) של יוון בכ-4%-5% בסך קיצוצים של 3.2 מיליארד אירו. התנאי השני לקבלת חבילת החילוץ, הוא חתימת הסכם על 'תספורת' באג"ח הממשלתית המוחזק ע"י משקיעים פרטיים שעדיין נמצא תחת דיונים ארוכים ולא הגיע לפיתרון.
בריטניה
הכרזה על הריבית השבוע נחתמה ללא שינוי, בהתאם לתחזיות האנליסטים. הבנק המרכזי הרחיב את תכנית רכישת האג"ח ב-50 מיליארד ליש"ט נוספים לסך כולל של 325 מיליארד ליש"ט. הרחבה כמותית נועדה לחזק את צמיחת הכלכלה המקומית ולתת עמידות נוספת כנגד משבר החובות האירופי. חשוב לציין, כי הזרמות הכספים לשוק מרחיבות את כמות הכסף במשק ומפחיתות את ערך המטבע המקומי.
יפן
החשבון השוטף במאזן התשלומים של יפן התרחב מעבר לציפיות האנליסטים לרמה של 750 מיליארד ין. משמעות ההתרחבות היא שביקושים גדולים למטבע מקומי נוצרים ע"י זרים בכדי לבצע עסקאות פיננסיות במדינה. אם ביקושים אלו יחזקו את הין חזרה לרמת ה-76 הפסיכולוגית, יעמידו במבחן את הצהרת שיראקווה, נגיד הבנק המרכזי היפני משבוע שעבר, כי הבנק נמצא במוכנות אגרסיבית להתערבות בשוק המט"ח הייסוף במטבע המקומי ימשך.
כלכלת יפן התכווצה ברבעון האחרון של 2011 (אוקטובר עד דצמבר) ב-0.6%. נתון אשר משפיע חדות על קצב ההתאוששות של המדינה מהאסון אשר חוותה בשנה שעברה. ביום שלישי לפנות בוקר, צפוי הבנק המרכזי להכריז על שיעור הריבית ולפרסם את מדיניותו המוניטרית לאור ההתפתחויות הכלכליות האחרונות
כיצד יגיב השוק הגלובלי לאחר אישור תוכנית הצנע של יוון?
לקראת שבוע המסחר הקרוב, המשקיעים צריכים לשאת את עיניהם בעיקר להתרחשויות בגוש האירופי. בנוסף דוחות אינפלציה ומדדי מחירים לצרכן יפורסמו במהלך השבוע בקרב מדינות רבות.
ביום חמישי 16:00 שעון ישראל, ינאם נגיד הפדרל רזרב, ברננקי, בנושא מגזר הבנקאות האמריקני. הוא צפוי להתייחס בין השאר, גם לרמות החשיפה של הבנקים לאג"חים של מדינות אירופה הנמצאות במשבר חובות.

הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?
בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל. הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.
הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.
השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר
הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות.
לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.
