מנכ"ל חברת לאומי קארד , רון פאינרו
צילום: רפי דלויה

עלות ההיפרדות מבנק לאומי - רווחי MAX ירדו ב-50% ברבעון השלישי

חברת כרטיסי האשראי (לשעבר לאומי קארד) דיווחה על ירידה של 1% בהכנסות וצניחה ברווח הנקי, בעיקר נוכח עלייה בתשלומים לבנקים בעקבות כניסתם לתוקף של הסכמי תפעול הנפקה חדשים
ערן סוקול |

חברת כרטיסי האשראי MAX (לשעבר לאומי קארד) דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של 2019 עם ירידה של 1% בהכנסות וצניחה של 50% ברווח הנקי, בעיקר נוכח עלייה בתשלומים לבנקים בעקבות כניסתם לתוקף של הסכמי תפעול הנפקה חדשים.

הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-351 מיליון שקל, ירידה של כ-1% ביחס לרבעון המקביל, בעיקר כתוצאה מעיתוי החגים והתייקרות משמעותית בעלויות המימון. 

בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של כ-27 מיליון שקל, ירידה של 50% לעומת 54 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד.

הוצאות התפעול של החברה ברבעון השלישי הסתכמו בכ-315 מיליון שקל, גידול של כ-11% ביחס לרבעון המקביל (גידול של כ-35 מיליון שקל). עיקר הגידול נבע מעלייה בתשלומים לבנקים בעקבות כניסתם לתוקף של הסכמי תפעול הנפקה חדשים עם הבנקים ומגידול בהוצאות הפסדי האשראי של החברה, הנובע בעיקר משינוי בתמהיל תיק האשראי של החברה

מחזור ההנפקה של החברה הסתכם ברבעון השלישי בכ-22.4 מיליארד שקל, גידול של כ-5.4%. כמות כרטיסי האשראי התקפים בסוף ספטמבר 2019 גדלה בכ-3% לכ-2.6 מיליון לעומת סוף ספטמבר 2018, כאשר כמות הכרטיסים החוץ בנקאיים גדלה בכ-10.5% וכמות הכרטיסים הבנקאיים ירדה בכ-0.8%. 

אשראי צרכני – יתרת תיק האשראי הצרכני (לקוחות פרטיים) הסתכמה ביום 30 בספטמבר 2019 בכ-5.4 מיליארד שקל, בדומה ליתרה בסוף הרבעון השלישי של 2018. 

אשראי לעסקים – יתרת תיק האשראי לעסקים הסתכמה ביום 30 בספטמבר 2019 בכ-381 מיליון שקל, גידול של כ-80% לעומת סוף הרבעון השלישי של שנת 2018. שיעור הריבית הממוצעת בגין אשראי עסקי עלה ונכון לסוף הרבעון השלישי עמד על 6.2% לעומת 5.8% אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.