מטבעות כסף שקל חיסכון
צילום: Istock
בדיקה

הקרנות המחקות על מדדי חו"ל שהשיגו את התוצאות הטובות ביותר

הפרמטר העיקרי לבחירת קרנות מחקות - פער עקיבה; החודש בדקנו את הפער בקרנות המחקות את ה-S&P500 וה-DAX. מי הקרנות המובילות?
ערן סוקול | (3)

עולם ההשקעות נחלק באופן גס לשניים - השקעות אקטיביות והשקעות פסיביות. השקעות אקטיביות משמע ניהול אקטיבי שמטרתו לייצר ערך - בחירת מניות ואג"חים; ניהול פסיבי משמעו, מעקב אחרי מדדים.

מבחינה היסטורית, מסתבר שלאורך זמן הניהול הפסיבי מנצח - כלומר, לאורך זמן עדיף להשקיע במדדים (שהם למעשה "הממוצע"). בנוסף, מסתבר שאי אפשר להכות את המדדים, אם כי, ישנם מנהלי השקעות אקטיביים שלתקופות מסוימות מצליחים להכות את המדדים. 

בכל מקרה, דמי הניהול על המכשירים המנוהלים עולים משמעותית על דמי הניהול במכשירים הפסיביים, כך שבמקרים רבים ההבדל הזה הוא שמייצר את היתרון למכשירים פסיביים.

המכשירים הפסיביים הם בעיקר קרנות סל, וקרנות נאמנות מחקות. 

תעשיית הקרנות המחקות - כ-32.5 מיליארד שקל

קרנות נאמנות מחקות מנהלות כיום סכום של כ-32.5 מיליארד שקל, לעומת כ-28 מיליארד שקל בתחילת השנה. הקרנות המחקות עוקבות אחרי מדדים, כאשר שני מדדי המניות בהם בחרנו להתמקד היום, הינם ה-S&P500 האמריקאי, אשר רשם תשואה של כ-2.1% במהלך 12 החודשים האחרונים ומדד ה-DAX הגרמני שהציג תשואה שלילית של כ-4.5% במהלך התקופה.

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בודק מדי חודש מהי התשואה בקרנות המחקות, ואיזה קרנות מצליחות להשיג את התשואות הטובות ביותר, כלומר פער עקיבה חיובי. 

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי, משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

איך בוחרים קרן מחקה?

קרנות מחקות נבחרות על פי פער העקיבה שלהן. פער העקיבה מגלם את התשואה של המדד וכן את דמי הניהול, ואת ביצועי מנהל הקרן. ככל שהפער כאמור חיובי יותר, הקרן טובה יותר. 

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

הראל וקסם, היחידות שהשיגו תשואה עודפת על ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד וחשופות גם לשינויים בשער הדולר, כלומר קרנות שאינן מנוטרלות מט"ח. בעוד המדד השיג תשואה של כ-6.5% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הדולר נחלש במהלך התקופה בכ-4.2% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 1 באוגוסט) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-2.1%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרנות של הראל וקסם הינן הקרנות היחידות שהשיגו תשואה עודפת ביחס לנכס הבסיס, עם פער של 0.1% ו-0.08% בהתאמה. 

DAX30 - שוב דמי הניהול קובעים

בנוסף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-59 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שלוש הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין. 

מהבדיקה עולה כי בדומה לחודשים קודמים, גם בחודש הנוכחי, דמי הניהול עשו את ההבדל, כאשר בזמן שמדד ה-DAX30 השיג תשואה שלילית כ-4.5% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הקרנות של הראל וקסם אשר גובות דמי ניהול אפסיים, השיגו תשואה גבוהה יותר בכ-0.73% וכ-0.66% בהתאמה, לעומת הקרן של אי.בי.אי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4% והשיגה את התשואה הנמוכה ביותר.

הבהרה

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צפדינה 06/08/2019 21:40
    הגב לתגובה זו
    התחילו להיסחר אתמול, 5.8.2019. https://www.as-invest.co.il/interstedin/blackrock/ishares-%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%9C-%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%AA/
  • מישהו 07/08/2019 09:23
    הגב לתגובה זו
    ISHARES הנפיקו קרנות סל ולא מחקות כפי שבכתבה הנ"ל.
  • צפדינה 07/08/2019 11:09
    אבל שים לב לדמי הניהול, ולאחזקה הפיזית בנכסים.
כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.

כרטיס פייטר (כאל)כרטיס פייטר (כאל)

פייטר למילואימניקים - למה המדינה בחרה לתת למילואימניקים כרטיס הטבות ולא כסף לחשבון הבנק?

מה נותן לכם כרטיס פייטר ומה היקף ההטבה? 

עוזי גרסטמן |

כרטיס המועדון "פייטר" ללוחמים, שהושק במסגרת שיתוף פעולה בין משרד הביטחון, משרד האוצר וצה"ל, נועד לבטא הוקרה למשרתי המילואים ביחידות הלוחמות במהלך שנת 2025. מדובר במהלך שהחליט עליו קבינט המלחמה, תוקצב בכמיליארד שקל, והוגדר כהטבה רוחבית עם ארנק דיגיטלי נטען בסכום של עד 5,000 שקל בשנה לכל לוחם זכאי, לפי מספר ימי השירות שצבר.

בפועל, מדובר בהטבה שיכולה להגיע למאות שקלים ואף יותר, כבר עבור כמה ימי שירות בלבד. מנגנון החישוב פשוט: עבור כל יום מילואים מיום 1 ועד יום 30 נזקפים 30 שקל ליום, ומהיום ה-31 ואילך 80 שקל ליום, עד תקרה שנתית של 5,000 שקל. לדוגמה, לוחם שביצע 12 ימי מילואים יהיה זכאי ל-360 שקל. מי ששירת 35 ימים, יהיה זכאי ל־30 ימים * 30 = 900 שקל ועוד 5 ימים * 80 = 400 שקל, כלומר 1,300 שקל נטענים לשימוש מיידי. הכסף נטען לכרטיס דיגיטלי שנשלח על ידי חברת כאל בהודעת סמס, וניתן להפעילו מידית דרך אפליקציה ייעודית או אתר המועדון.

מאז השקתו, עבר הכרטיס שינוי מהותי באפשרויות השימוש: אם בתחילה הוצגו 66 קטגוריות סליקה שונות הכוללות מגוון רחב של חנויות, מסעדות, שירותים ותחומי תרבות, הרי שזמן קצר לאחר מכן צומצמה הרשימה לכ-30 קטגוריות בלבד. עסקים שהוסרו כוללים חנויות ספרים, מוצרי אלקטרוניקה, כלי נגינה, צילום, מוצרי מאפייה, קייטרינג, טיפולי יופי ועוד. הסיבה הרשמית לצמצום היא התאמה מחודשת של ההטבות למטרות הליבה, פנאי ורווחה, בהתאם לרוח החלטת הממשלה.

עם זאת, צמצום זה יצר שיח ער סביב שקיפות ההליך, הסברה למשרתי המילואים, ותיאום הציפיות בשטח. הטענה המרכזית שעלתה היא כי רבים מהמשרתים קיבלו את ההטבה כחלופה חלקית לפיצוי או כהשלמה לתמרוץ, ותכננו להשתמש בכרטיס לרכישת ציוד, מתנות וחוויות למשפחותיהם, דבר שאינו מתאפשר כעת באותה מידה.

הכרטיס עצמו מאפשר רכישה לפי קוד עסק (קטגוריית סליקה), כלומר לא לפי שם של חנות אלא לפי אופי העסק, לפי הגדרתו במערכת הסליקה הארצית. כך לדוגמה, חנות צעצועים שפועלת תחת קוד אופנה לא תאושר, אך אם קוד הסליקה שלה מוגדר כ"פנאי", העסקה תאושר. באתר המילואים של משרד הביטחון פורסמה רשימת הקטגוריות המאושרות, וניתן לוודא דרכן היכן ניתן לבצע רכישה בפועל.