עולם ההשקעות נחלק באופן גס לשניים - השקעות אקטיביות והשקעות פסיביות. השקעות אקטיביות משמע ניהול אקטיבי שמטרתו לייצר ערך - בחירת מניות ואג"חים; ניהול פסיבי משמעו, מעקב אחרי מדדים.

מבחינה היסטורית, מסתבר שלאורך זמן הניהול הפסיבי מנצח - כלומר, לאורך זמן עדיף להשקיע במדדים (שהם למעשה "הממוצע"). בנוסף, מסתבר שאי אפשר להכות את המדדים, אם כי, ישנם מנהלי השקעות אקטיביים שלתקופות מסוימות מצליחים להכות את המדדים. 

בכל מקרה, דמי הניהול על המכשירים המנוהלים עולים משמעותית על דמי הניהול במכשירים הפסיביים, כך שבמקרים רבים ההבדל הזה הוא שמייצר את היתרון למכשירים פסיביים.

המכשירים הפסיביים הם בעיקר קרנות סל, וקרנות נאמנות מחקות. 

תעשיית הקרנות המחקות - כ-32.5 מיליארד שקל

קרנות נאמנות מחקות מנהלות כיום סכום של כ-32.5 מיליארד שקל, לעומת כ-28 מיליארד שקל בתחילת השנה. הקרנות המחקות עוקבות אחרי מדדים, כאשר שני מדדי המניות בהם בחרנו להתמקד היום, הינם ה-S&P500 האמריקאי, אשר רשם תשואה של כ-2.1% במהלך 12 החודשים האחרונים ומדד ה-DAX הגרמני שהציג תשואה שלילית של כ-4.5% במהלך התקופה.

• המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
• תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קרנות מחקות לא תמיד משיגות את תשואת המדד, לעיתים בשל טעויות של מנהל הקרן ולעיתים בשל דמי ניהול גבוהים. Bizportal בודק מדי חודש מהי התשואה בקרנות המחקות, ואיזה קרנות מצליחות להשיג את התשואות הטובות ביותר, כלומר פער עקיבה חיובי. 

הפער שיוצר את ההבדל

פער עקיבה (Tracking Error) הינו הפער בין תשואת מדד נכס הבסיס ביחס לתשואת הקרן. אמנם קרנות מחקות אמורות לעקוב אחרי נכס הבסיס, אולם לעיתים קרנות אלו גובות דמי ניהול, ובנוסף הקרן המחקה לא מבטיחה הצמדה מלאה לנכס הבסיס שכן היא מנוהלת על פי הערכותיו של מנהל ההשקעות בקרן, אשר רשאי להחליט על הענקת משקלים שונים למניות השונות במדד נכס הבסיס. כתוצאה מכך, בחלק מהמקרים מושג פער עקיבה חיובי, כלומר הקרן השיגה תשואה עודפת על נכס הבסיס, או לחילופין, כאשר פער העקיבה שלילי, משמע, הקרן השיגה תשואה נמוכה יותר מנכס הבסיס.

איך בוחרים קרן מחקה?

קרנות מחקות נבחרות על פי פער העקיבה שלהן. פער העקיבה מגלם את התשואה של המדד וכן את דמי הניהול, ואת ביצועי מנהל הקרן. ככל שהפער כאמור חיובי יותר, הקרן טובה יותר. 

• הודעות פרטיות מסלבס ומבצעי חיסול מעכשיו לעכשיו: חודש הקניות מביא איתו גם הונאות מבוססות AI.
• "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?

הראל וקסם, היחידות שהשיגו תשואה עודפת על ה-S&P500 והדולר

המדד המוביל בארה"ב הינו ה-S&P500, כאשר מרבית הכספים בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, מנוהלים בקרנות המחקות את המדד וחשופות גם לשינויים בשער הדולר, כלומר קרנות שאינן מנוטרלות מט"ח. בעוד המדד השיג תשואה של כ-6.5% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הדולר נחלש במהלך התקופה בכ-4.2% (נכון ליום המסחר האחרון בקרנות - 1 באוגוסט) - כלומר תשואת נכס הבסיס הסתכמה בכ-2.1%. 

בחינת פערי העקיבה בתחום זה העלתה כי הקרנות של הראל וקסם הינן הקרנות היחידות שהשיגו תשואה עודפת ביחס לנכס הבסיס, עם פער של 0.1% ו-0.08% בהתאמה. 

DAX30 - שוב דמי הניהול קובעים

בנוסף, בדקנו את הקרנות המחקות את מדד הדגל של גרמניה DAX30 אשר נחשב בעיני רבים כמדד המשמעותי ביותר באירופה. בשל היקף הנכסים המנוהל בקרנות אלו, אשר הסתכם בכ-59 מיליון שקל בלבד, גם היצע הקרנות המחקות בו קטן יחסית, כאשר שלוש הקרנות הבודדות שנכללו בבדיקה הינן קרנות מנוטרלות השפעת שערי חליפין. 

מהבדיקה עולה כי בדומה לחודשים קודמים, גם בחודש הנוכחי, דמי הניהול עשו את ההבדל, כאשר בזמן שמדד ה-DAX30 השיג תשואה שלילית כ-4.5% במהלך 12 החודשים האחרונים (כולל דיבידנדים), הקרנות של הראל וקסם אשר גובות דמי ניהול אפסיים, השיגו תשואה גבוהה יותר בכ-0.73% וכ-0.66% בהתאמה, לעומת הקרן של אי.בי.אי אשר גובה דמי ניהול של כ-0.4% והשיגה את התשואה הנמוכה ביותר.

הבהרה