אנלייט בתחזית אופטימית: מעלה את טווח ההכנסות – עלייה ברווח הנקי מפרוייקטים
ההכנסות של חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת אנלייט אנרגיה -1.05% הדואלית ברבעון השלישי של השנה הסתכמו 109 מיליון דולר (407 מיליון ש"ח), גידול של 88% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד – כך עולה מהדוחות שהגישה. הרווח נקי ברבעון הזה עמד על רווח נקי של 24 מיליון דולר (90 מיליון ש"ח), קיטון של 7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך זאת בשל אירועים חד פעמיים. הגידול ברווח הנקי שנבע מפרוייקטים גדל ב–13 מיליון דולר לעומת הרבעון הקודים. כמו כן תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ב–66 מיליון דולר (247 מיליון ש"ח), גידול של 115% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. החברה רשמה EBITDA מתואם של 214 מיליון דולר (791 מיליון ש"ח), גידול של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד.
הקמת פרוייקט ביורנברגט בשוודיה (מקור: אתר החברה)
לדברי החברה, תוצאות הפעילות ברבעון השלישי ובתשעת החודשים הראשונים של שנת 2024 היו מצוינות. ההכנסות וה–EBITDA של החברה היו גבוהים מהציפיות, לאור ביצועים תפעוליים מצוינים. כתוצאה מכך, בחברה מעלים את טווחי התחזיות לשנת 2024. בחברה צופים כעת בשנת 2024 הכנסות בטווח של 355-370 מיליון דולר בהשוואה לטווח של 345-360 מיליון דולר בתחזית הקודמת, ו–EBITDA בטווח של 255 עד 270 מיליון דולר בהשוואה לטווח של 245–260 מיליון דולר בתחזית הקודמת, המהווה גידול של 10 מיליון דולר הן בהכנסות והן ב-EBITDA, ממרכז טווח התחזית הקודמת. העלאת התחזית ממחישה את הביטחון שלנו בהמשך הצמיחה האיתנה בפרמטרים השונים של הפעילות העסקית.
מניית החברה עולה בתל־אביב בכ–3%, ובטרום בוול סטריט עולה המנייה 1%.
כאמור, ברבעון השלישי נרשם גידול בהכנסות והוא נבע בעיקר מהכנסות מפרויקטים מניבים חדשים, וכן מתפוקות ייצור גבוהות יותר בפרויקטים המניבים ומהשפעת מדדי אינפלציה שונים אליו צמודים הסכמי ה-PPA של חלק מהפרויקטים המניבים של החברה.
מה קרה לרווח הנקי?ומה קרה לרווח הנקי שירד מ–24 ל–22 מיליון דולר וספג קיטון של 7%? לפי הדוחות, פרויקטים חדשים וקיימים הגדילו את הרווח הנקי ב–13 מיליון דולר. הגידול קוזז על ידי הפסד של 4 מיליון דולר כתוצאה מהפרשי שער הנבעו מתנודות בשער החליפין שקל-דולר ברבעון השלישי 24, ומרווח לא תזרימי של 6 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2023 מגידור שיעור ריבית החוב הקשור לסגירה הפיננסית של פרויקט אטריסקו.
בנוסף, הרווח הנקי הושפע ממספר אירועים חד-פעמיים הן ברבעון השלישי של 2024 והן ברבעון המקביל של 2023. ברבעון השלישי של 2024 החברה רשמה רווח נקי של 7 מיליון דולר, כתוצאה מהערכה מחדש של תשלומי Earnout המיוחסים לעסקת רכישת Clenera, וכן מהכרה בפיצויים בסך 8 מיליון דולר מ–Siemens עבור ביצועי חסר של הטורבינות בפרויקט Björnberget בשבדיה. בהשוואה, ברבעון השלישי של 2023 החברה רשמה רווח נקי של 9 מיליון דולר כתוצאה מהערכה מחדש של תשלומי ה-Earnout המיוחסים לעסקת רכישת קלינרה, וכן רווח חד-פעמי בסך של 7 מיליון דולר ממכירת נכסים בארה"ב שאינם בליבת הפעילות של החברה.
הביצועים העסקיים של אנלייט במהלך הרבעון השלישי
ביצועים תפעוליים מצוינים בפרויקטי הרוח בישראל ובאירופה הובילו לצמיחה גבוהה בהכנסות וב–EBITDA המתואם. תפוקות הייצור בפרויקטים המניבים ברבעון השלישי היו גבוהות ב-11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד; תחילת הפעלה מסחרית בפרויקט Solar Atrisco בארה"ב (364 מגה-וואט) ובפרויקטים נוספים בצבר סולארי משולב אגירה בישראל (55 מגה-וואט ו-160 מגה-וואט שעה אגירה), הצפויים לייצר ביחד הכנסות של 28-31 מיליון דולר ו-EBITDA של 20-23 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה המלאה.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות...
פרויקט Atrisco Storage צפוי להגיע להפעלה מסחרית מלאה בשבועות הקרובים, וצפוי לייצר הכנסות של 32-33 מיליון דולר ו-EBITDA של 27-28 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה המלאה; החברה החלה בהקמה של פרויקטים Country Acres, Quail Ranchו-Roadrunner (810 מגה-וואט ו-2.0 גיגה-וואט שעה אגירה סה"כ) הממוקמים במערב ארה"ב. פרויקטים אלו צפויים להניב הכנסות מצרפיות של 132-141 מיליון דולר ו-EBITDA מצרפית של 108-114 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה המלאה, והם צפויים להגיע להפעלה מסחרית בשנים 2025-2026.
פרויקט Snowflake A, בהספק של 600 מגה-וואט שעה סולארי ו-1.9 גיגה-וואט שעה אגירה מצטרף לפורטפוליו הבשל בסטטוס לקראת הקמה. הפרויקט, הממוקם באריזונה, ארה"ב, צפוי להתחיל בהקמה במהלך הרבעון השלישי של שנת 2025 ולהגיע להפעלה מסחרית באמצע שנת 2027. הפרויקט, אשר הבשיל מתוך פורטפוליו הפיתוח המתקדם של החברה, צפוי להניב הכנסות בסך 115-125 מיליון דולר ו-EBITDA בסך 95-105 מיליון דולר בשנת ההפעלה הראשונה המלאה.
החברה התקשרה לאחרונה בהסכם מכירת חשמל (Busbar PPA) עם (Arizona Public Service (APS, למכירת מלוא ההספק הסולארי והאגירה של פרויקט Snowflake A בתעריף קבוע לתקופה של 20 שנים
הפורטפוליו המניב גדל ב-418 מגה-וואט ייצור ו-191 מגה וואט-שעה אגירה. הפורטפוליו הבשל של החברה גדל בכ-600 מגה-וואט ייצור וכ-1,650 מגה-וואט שעה אגירה מאז פרסום תוצאות החברה לרבעון השני של שנת 2024.
יעבץ: "אנו אופטימיים לגבי המשך הצמיחה"
"אנחנו גאים בעוד רבעון נוסף של דוחות מצוינים לחברה, ובהעלאה נוספת, השנייה ברציפות השנה, של התחזית ל-2024", אומר גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת.
"אנלייט ממשיכה לצמוח בצורה מאוזנת באמצעות מכפיל הכוח שנוצר מפעילות מגוונת בשלוש גיאוגרפיות, בשילוב פעילות בשלושת הסגמנטים הטכנולוגיים המובילים, אשר מספקים עבורנו מטריצת גידול עוצמתית במיוחד. התחלנו הקמה בשלושה פרויקטים גדולים נוספים בארה"ב, וכן בהאצת הפיתוח של פרויקט Snowflake A, שיהווה עבורנו קפיצת מדרגה נוספת. אנו צופים שההכנסות בארה"ב בשנה הבאה יגיעו לכ-15% מכלל הכנסות החברה".
"נתוני המקרו והסביבה העסקית ממשיכים להיות חיוביים בכל השווקים בהם אנו פועלים. הביקוש לחשמל ממשיך להתעצם, וכיוון שאנרגיה מתחדשת מהווה את המענה הכמעט בלעדי לצורך זה בשנים הבאות, אנו אופטימיים לגבי המשך הצמיחה העתידית בכל הגיאוגרפיות".
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
