נועם מאירוביץ מגדל
צילום: מגדל שוקי הון
ראיון

"קשה להגיד אם העליה במניות הטכנולוגיה מוצדקת; כדאי לשים דגש על פיזור"

שוקי המניות בארץ ובחול נמצאים בראלי, שמובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והשבבים, ונשאלת השאלה האם זה הזמן לממש ולהעביר חלק מההשקעות למקומות אחרים; נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות:? "יכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון"
רוי שיינמן | (1)

שוקי ההון בעולם פתחו את 2024 בסערה, והבורסות הבולטות מציגות בשלב הנוכחי ביצועים חיוביים למדי, עם עליות של כ-8% במדדי הנאסד"ק וה-S&P500. המגמה בבורסה בתל-אביב מתחילת השנה מתונה יותר, ועומדת על כ-5% במדד ת"א 90, בעוד ת"א 35 מסתפק בעליה של כ-1%.

עם העליות האלה מתחילים להתעורר קולות התומכים במימושים - ניר עובדיה מכלל ביטוח למשל ציין את מניות השבבים ככאלה שעשויות לראות גל מימושים אחרי העליות החדות. זו דוגמא טובה, אנבידיה למשל עלתה ביותר מ-240% ב-12 החודשים האחרונים, אבל זה לא אומר שצריך למכור אותה, בכל זאת היא עדיין מצליחה לעלות על צפי האנליסטים בדוחות, אבל זה רק אומר שיותר סביר שהמימושים שם יתגברו.

כדאי להסתכל על התיק ולראות הכין אפשר לממשל ולהעביר את הרווחים לתחומים שיכולים להמשיך ולהציג ביצועים טובים בחודשים הקרובים. על הנושא הזה ועוד שוחחנו עם נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות.

מאירוביץ' מתייחס לגל העליות האחרונות ואומר, כי "הראלי הנוכחי בשוק מלווה אותנו כבר כשנה, ובראיה ארוכה יותר, מלווה אותנו מאז הקורונה בשנת 2020, עם תיקון בשנת 2022 שצינן את התלהבות המשקיעים, ואשר לאחריו התחיל גל עליות נוסף, בחסות נושא הבינה המלאכותית".

מאירוביץ מסביר, כי "הסיטואציה הנוכחית היא סיטואציה של עליות בשווקים, ובמקומות בהן מרוכזות יותר מניות טכנולוגיה, העליות יותר משמעותיות, אבל צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון. כרגע קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית ולקבוע אם יש הצדקה לעליות הפנומנליות הנרשמות במניות הטכנולוגיה, בפרט במניית חברת השבבים אנבידיה שהיא הכוכבת המרכזית כרגע".

אבל, הוא מדגיש, "בשורה התחתונה, צריך לזכור שהשקעה במניות זו השקעה לטווח ארוך, ובטווח הארוך זו השקעה שמוכיחה את עצמה בעשרות השנים האחרונות. לכן, בראיה ארוכת טווח, צריך להחזיק מניות בתיק ההשקעות".

לגבי דרך ניהול ההשקעות בתקופה הנוכחית מאירוביץ מציין, כי "ברגעים האלה כשהכל נראה פורח, כדאי לשים דגש על פיזור השקעות, ולא להתלהב יותר מדי מתחום מסוים או מאפיק מסוים, ולהפנות אליו את כל ההון, כי דברים יכולים בהמשך הדרך להשתנות. בדרך כלל, במקום בו כולם נמצאים, כנראה שאין הזדמנות, אבל עדיין זו יכולה להיות השקעה שתניב רווח. בכל מקרה, גם אם אפיק מסוים מאוד מצליח, צריך לדעת לא לשים בו את כל הכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם אתה חושב שנוצרה סיטואציה של בועה בשווקים?

מאירוביץ: "זו שאלה שקשה לענות עליה, כי אנחנו יודעים על בועות רק בדיעבד ואף אחד לא באמת יודע להגיד אם מצב הוא בועתי או לא בזמן אמת. גם בשנת 2000 כשנוצרה בועת מניות הטכנולוגיה, אף אחד לא אמר זאת לפני התפוצצותה".

בעניין זה הוסיף מאירוביץ, כי "אסטרטגיית הפעילות הנכונה היא לחזור לממוצע. הכוונה היא שאם אדם השקיע באפיק מסוים ואותו אפיק נהנה מעלייה בשווי, כך שהוא עלה מעל למשקלו היחסי בתיק ההשקעות, כדאי לקחת את הערך העודף שנוצר מעליית השווי ולפזר אותו בשאר הנכסים הקיימים בתיק ההשקעות. הדרך להימנע ממפחי נפש היא לשמור על צניעות ולזכור שכמו שהשווקים עולים כרגע, הם גם יכולים לרדת בהמשך".

מה לגבי חברות שבבים בארץ?

מאירוביץ: "גם בבורסה בתל-אביב ישנן כמה חברות שנהנות מהביקושים הגבוהים של מניות בתחום השבבים. שתי חברות 'מעגל שני' הפועלות בתעשיית השבבים הן חברת קמטק, העוסקת בייצור מארזי שבבים וחברת נובה, העוסקת בבקרה על שבבים שיוצרו. השתיים נהנות מתחילת השנה בעקיפין מהביקושים הגבוהים למניות בתחום השבבים". 

"בארה"ב, מניות הטכנולוגיה אחראיות על עיקר העליות שמציג מדד ה-S&P500 וככלל, המדדים בישראל בהם רכיב מניות הטכנולוגיה נמוך יחסית, הציגו תשואות נמוכות יותר. בשלב הנוכחי, שאר ענפי הפעילות נותרים מאחור ביחס לביצועי מניות הטכנולוגיה, שם החברות נהנות מצמיחה ברווחים, גם ברמת הפעילות וגם ברמת המשקיעים המחזיקים במניות".

מהיכן מגיע כל הכסף שממשיך להיכנס להשקעה בשוקי המניות? 

מאירוביץ: "בעקבות מגפת הקורונה, הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הזרימו כספים בהיקפים גדולים למשקים השונים, בהתאם ליכולות שלהם, כדי לעודד ולהשיב את אותן כלכלות לפסי צמיחה. חלק מאותם כספים נספגו בחזרה אצל הבנקים המרכזיים, וחלק מהכסף נשאר בידי הציבור, ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאירופה. לכן, לאנשים נשאר הרבה מאוד כסף, וחלק ממנו מנותב להשקעה באפיקי סיכון – אחד מהם הוא האפיק המנייתי".

ולהעלאות הריבית אין השפעה על כיוון המסחר בבורסות?

מאירוביץ: "בהתחלה, להעלאות הריבית הייתה השפעה מצננת על השווקים, וחלק גדול מהכלכלנים ציפו למשבר כלכלי בסיטואציה של ריבית עולה. אבל שוקי התעסוקה הוכיחו שהביקושים לעובדים נמשכים, המשבר הכלכלי שכולם ציפו לו – בדומה למה שקרה במחזורים כלכליים קודמים, לא הגיע, והשווקים מצליחים להתמודד עם עליית הריבית, כך שהם ממשיכים להתקדם".

הדובר הינו בעל רישיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור התחייבות להשגת תשואה/רווח ו/או למניעת הפסדים. האמור אינו תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בצרכים המיוחדים לכל אדם. לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים ו/או בסקטורים ו/או באפיקים ו/או במדינות שהוזכרו, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל נכסים מהסוג שהוזכר ו/או מכשירי השקעה בסקטורים/אפיקים/מדינות אלה ו/או שהשקעותיהם עשויים לכלול נכסים המשתייכים לסקטורים/אפיקים/מדינות אלה. ההערכות בכתבה, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינה בשליטת קבוצת מגדל שוקי הון ו/או מי מטעמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 17/03/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    איך משקיע מוסדי גדול לא יודע אם יש בועה, או אין בועה, יש לחברות המוסדיים אנליסטים שהם צריכים לדעת.פעם לא היו תעודות סל והקרנות היו משקיעות במניות לאחר בדיקת שווי ומכפיל רווח נמוך וכו'. היום תעודות סל קונות סקטור מסויים שמבקש הלקוח לא משנה כמה חברות בועה יש בסקטור שניקנה.
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.