נועם מאירוביץ מגדל
צילום: מגדל שוקי הון
ראיון

"קשה להגיד אם העליה במניות הטכנולוגיה מוצדקת; כדאי לשים דגש על פיזור"

שוקי המניות בארץ ובחול נמצאים בראלי, שמובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והשבבים, ונשאלת השאלה האם זה הזמן לממש ולהעביר חלק מההשקעות למקומות אחרים; נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות:? "יכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון"
רוי שיינמן | (1)

שוקי ההון בעולם פתחו את 2024 בסערה, והבורסות הבולטות מציגות בשלב הנוכחי ביצועים חיוביים למדי, עם עליות של כ-8% במדדי הנאסד"ק וה-S&P500. המגמה בבורסה בתל-אביב מתחילת השנה מתונה יותר, ועומדת על כ-5% במדד ת"א 90, בעוד ת"א 35 מסתפק בעליה של כ-1%.

עם העליות האלה מתחילים להתעורר קולות התומכים במימושים - ניר עובדיה מכלל ביטוח למשל ציין את מניות השבבים ככאלה שעשויות לראות גל מימושים אחרי העליות החדות. זו דוגמא טובה, אנבידיה למשל עלתה ביותר מ-240% ב-12 החודשים האחרונים, אבל זה לא אומר שצריך למכור אותה, בכל זאת היא עדיין מצליחה לעלות על צפי האנליסטים בדוחות, אבל זה רק אומר שיותר סביר שהמימושים שם יתגברו.

כדאי להסתכל על התיק ולראות הכין אפשר לממשל ולהעביר את הרווחים לתחומים שיכולים להמשיך ולהציג ביצועים טובים בחודשים הקרובים. על הנושא הזה ועוד שוחחנו עם נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות.

מאירוביץ' מתייחס לגל העליות האחרונות ואומר, כי "הראלי הנוכחי בשוק מלווה אותנו כבר כשנה, ובראיה ארוכה יותר, מלווה אותנו מאז הקורונה בשנת 2020, עם תיקון בשנת 2022 שצינן את התלהבות המשקיעים, ואשר לאחריו התחיל גל עליות נוסף, בחסות נושא הבינה המלאכותית".

מאירוביץ מסביר, כי "הסיטואציה הנוכחית היא סיטואציה של עליות בשווקים, ובמקומות בהן מרוכזות יותר מניות טכנולוגיה, העליות יותר משמעותיות, אבל צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון. כרגע קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית ולקבוע אם יש הצדקה לעליות הפנומנליות הנרשמות במניות הטכנולוגיה, בפרט במניית חברת השבבים אנבידיה שהיא הכוכבת המרכזית כרגע".

אבל, הוא מדגיש, "בשורה התחתונה, צריך לזכור שהשקעה במניות זו השקעה לטווח ארוך, ובטווח הארוך זו השקעה שמוכיחה את עצמה בעשרות השנים האחרונות. לכן, בראיה ארוכת טווח, צריך להחזיק מניות בתיק ההשקעות".

לגבי דרך ניהול ההשקעות בתקופה הנוכחית מאירוביץ מציין, כי "ברגעים האלה כשהכל נראה פורח, כדאי לשים דגש על פיזור השקעות, ולא להתלהב יותר מדי מתחום מסוים או מאפיק מסוים, ולהפנות אליו את כל ההון, כי דברים יכולים בהמשך הדרך להשתנות. בדרך כלל, במקום בו כולם נמצאים, כנראה שאין הזדמנות, אבל עדיין זו יכולה להיות השקעה שתניב רווח. בכל מקרה, גם אם אפיק מסוים מאוד מצליח, צריך לדעת לא לשים בו את כל הכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם אתה חושב שנוצרה סיטואציה של בועה בשווקים?

מאירוביץ: "זו שאלה שקשה לענות עליה, כי אנחנו יודעים על בועות רק בדיעבד ואף אחד לא באמת יודע להגיד אם מצב הוא בועתי או לא בזמן אמת. גם בשנת 2000 כשנוצרה בועת מניות הטכנולוגיה, אף אחד לא אמר זאת לפני התפוצצותה".

בעניין זה הוסיף מאירוביץ, כי "אסטרטגיית הפעילות הנכונה היא לחזור לממוצע. הכוונה היא שאם אדם השקיע באפיק מסוים ואותו אפיק נהנה מעלייה בשווי, כך שהוא עלה מעל למשקלו היחסי בתיק ההשקעות, כדאי לקחת את הערך העודף שנוצר מעליית השווי ולפזר אותו בשאר הנכסים הקיימים בתיק ההשקעות. הדרך להימנע ממפחי נפש היא לשמור על צניעות ולזכור שכמו שהשווקים עולים כרגע, הם גם יכולים לרדת בהמשך".

מה לגבי חברות שבבים בארץ?

מאירוביץ: "גם בבורסה בתל-אביב ישנן כמה חברות שנהנות מהביקושים הגבוהים של מניות בתחום השבבים. שתי חברות 'מעגל שני' הפועלות בתעשיית השבבים הן חברת קמטק, העוסקת בייצור מארזי שבבים וחברת נובה, העוסקת בבקרה על שבבים שיוצרו. השתיים נהנות מתחילת השנה בעקיפין מהביקושים הגבוהים למניות בתחום השבבים". 

"בארה"ב, מניות הטכנולוגיה אחראיות על עיקר העליות שמציג מדד ה-S&P500 וככלל, המדדים בישראל בהם רכיב מניות הטכנולוגיה נמוך יחסית, הציגו תשואות נמוכות יותר. בשלב הנוכחי, שאר ענפי הפעילות נותרים מאחור ביחס לביצועי מניות הטכנולוגיה, שם החברות נהנות מצמיחה ברווחים, גם ברמת הפעילות וגם ברמת המשקיעים המחזיקים במניות".

מהיכן מגיע כל הכסף שממשיך להיכנס להשקעה בשוקי המניות? 

מאירוביץ: "בעקבות מגפת הקורונה, הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הזרימו כספים בהיקפים גדולים למשקים השונים, בהתאם ליכולות שלהם, כדי לעודד ולהשיב את אותן כלכלות לפסי צמיחה. חלק מאותם כספים נספגו בחזרה אצל הבנקים המרכזיים, וחלק מהכסף נשאר בידי הציבור, ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאירופה. לכן, לאנשים נשאר הרבה מאוד כסף, וחלק ממנו מנותב להשקעה באפיקי סיכון – אחד מהם הוא האפיק המנייתי".

ולהעלאות הריבית אין השפעה על כיוון המסחר בבורסות?

מאירוביץ: "בהתחלה, להעלאות הריבית הייתה השפעה מצננת על השווקים, וחלק גדול מהכלכלנים ציפו למשבר כלכלי בסיטואציה של ריבית עולה. אבל שוקי התעסוקה הוכיחו שהביקושים לעובדים נמשכים, המשבר הכלכלי שכולם ציפו לו – בדומה למה שקרה במחזורים כלכליים קודמים, לא הגיע, והשווקים מצליחים להתמודד עם עליית הריבית, כך שהם ממשיכים להתקדם".

הדובר הינו בעל רישיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור התחייבות להשגת תשואה/רווח ו/או למניעת הפסדים. האמור אינו תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בצרכים המיוחדים לכל אדם. לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים ו/או בסקטורים ו/או באפיקים ו/או במדינות שהוזכרו, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל נכסים מהסוג שהוזכר ו/או מכשירי השקעה בסקטורים/אפיקים/מדינות אלה ו/או שהשקעותיהם עשויים לכלול נכסים המשתייכים לסקטורים/אפיקים/מדינות אלה. ההערכות בכתבה, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינה בשליטת קבוצת מגדל שוקי הון ו/או מי מטעמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 17/03/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    איך משקיע מוסדי גדול לא יודע אם יש בועה, או אין בועה, יש לחברות המוסדיים אנליסטים שהם צריכים לדעת.פעם לא היו תעודות סל והקרנות היו משקיעות במניות לאחר בדיקת שווי ומכפיל רווח נמוך וכו'. היום תעודות סל קונות סקטור מסויים שמבקש הלקוח לא משנה כמה חברות בועה יש בסקטור שניקנה.
חן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסףחן גולן יו"ר דירקטוריון נקסט ויז'ן צילום:שלומי יוסף
ראיון

יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"

"אין הבעת אמון גדולה יותר מלקבל הזמנה כזאת; הלקוח אומר, אני סומך עליכם שתדעו לספק בהיקפים כאלה". יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן מתייחס לעסקת הענק: "היתרון של נקסט ויז'ן הוא לא רק טכנולוגי, אלא גם ביכולת לדלבר מהר ובכמויות". האם המגמה תמשיך? "אנחנו רואים את 'אפקט פוטין' שהראה שגם כדי לתחזק שלום צריך צבאות חזקים"

נקסט ויז’ן נקסט ויז'ן 0.81%   דיווחה על הזמנה גדולה במיוחד, בהיקף של כ-76.8 מיליון דולר, מלקוח קיים, לרכישת מצלמות מתוצרתה, עם אספקה מדורגת עד סוף 2026. להזמנה צורף גם מנגנון שדרוג שעשוי להגדיל את היקפה בעוד עד כ-3 מיליון דולר. העסקה הזו מצטרפת להזמנה נוספת שעליה דיווחה החברה רק בשבוע שעבר, בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר, כך שבתוך שבוע צבר ההזמנות החדש של נקסט ויז’ן מתרחב בעשרות מיליוני דולרים. 

עד כמה זה משמעותי? בין ינואר לספטמבר השנה רשמה נקסט ויז’ן הכנסות של כ-120 מיליון דולר, כך שההזמנות שעליהן דווח בימים האחרונים משקפות לבדן שוות לכ-86% מהשורה העליונה שנרשמה בתשעת החודשים הראשונים של השנה. מה שמיוחד בהזמנה הזאת הוא לא רק הגודל שלה אלא גם מועד האספקה, כל ההזמנה תסופק בתוך 2026, וזה לוח זמנים מאוד קצר. בתעשייה הזו, אחד היתרונות הכי משמעותיים הוא היכולת להבטיח אספקה מהירה. היכולת של נקסט ויז’ן לספק במועדים קצרים נותנת לה יתרון תחרותי מובהק מול מתחרות, והלקוחות סומכים עליה בעניין הזה. זה משהו שמחזק את הפעילות שלה גם לשנים הבאות. כדי להבין איך העסקה הזאת תשפיע על חברת המצלמות המיוצבות, שהמניה שלה כבר הספיקה כמעט לשלש את ערכה רק השנה, ולזנק יותר מ-1900% מ-3 שנים, דיברנו עם יו"ר נקסט ויז'ן חן גולן.


איך אתה מתאר את העסקה, ומה מייחד אותה ביחס לעסקאות קודמות?

"מה שמייחד את העסקה הזאת זה קודם כול הגודל שלה ולוחות הזמנים. מדובר בהזמנה של 76.8 מיליון דולר, לתקופה של כשנה, כשהאספקה כולה אמורה להתבצע בשנת 2026. יש גם אופציה לבצע שינויים שיכולים להגדיל את ההיקף. מעבר למספרים, זו עסקה עם לקוח שאומר בפועל: אני עובד עם נקסט ויז’ן, יש לה מוצרים טובים, ואני סומך עליה שתדע לספק בהיקפים כאלה ובזמנים קצרים. אין הבעת אמון גדולה מזו.

כמה זמן עסקה כזו "מתבשלת", זה משהו שהיה בפייפליין הרבה חודשים?

"הביצוע הטכני של עסקה כזאת הוא לא תהליך ארוך. מה שחשוב הוא הדרך שהובילה לשם. הקשר עם הלקוח נבנה לאורך שנים. כמעט כל לקוח מתחיל ברכישה של מצלמה אחת או שתיים, מבצע אינטגרציה, בדיקות והדגמות. אם הוא גדל, בונה מוצר תחרותי ומצליח לזכות במכרזים, ההזמנות שהוא מקבל מתגלגלות אלינו. אנחנו מספקים לו את פתרון הווידאו המיוצב, וכך נוצר המעגל".

כלומר, אין כאן מכרז מול ספקים אחרים ברגע קבלת ההזמנה?

"אנחנו לא עושים מכרזים. הלקוחות שלנו הם יצרני הכלים. הם מתמודדים על מכרזים מול הגורמים שמזמינים מהם את הכלים. אחרי שהם זוכים במכרז, הם משרשרים אלינו את ההזמנה, כי המוצר שלנו כבר עומד בדרישות. זה לקוח שעובד איתנו הרבה שנים, מכיר את המוצר, ובשלב הזה רק ביצעה את ההזמנה".

ירון קיקוז פריים אנרגי
צילום: יחצ

מאבק שליטה באלומיי: פריים אנרג'י מאיימת במהלך משפטי

פריים טוענת שהייתה לה בלעדיות לרכישת מניות השליטה ושכבר לפני כעשרה ימים הסכימה להתקדם לעסקה, עכשיו היא מאותתת שתלך לבית המשפט ותנסה למנוע את המכירה לנופר של עופר ינאי

ליאור דנקנר |

פריים אנרג'י פריים אנרג'י -1.58%  נכנסת לתמונה רגע אחרי ההודעה על רכישת השליטה באלומיי, ומציבה סימן שאלה סביב ההמשך. בחברה טוענים שהיה לה הסכם בלעדיות בקשר לאלומיי אלומיי 1.05%  , ובסביבתה אומרים שהיא כבר הסכימה להתקדם לרכישת החברה עוד לפני שהעסקה עם נופר אנרגיה נופר אנרג'י 1.54%   נסגרה. לטענתה, ההסכם הזה מעניק לה זכויות שהיא מתכוונת למצות, גם אם זה אומר מהלך משפטי.

לפי הטענה של פריים, הבלעדיות הייתה אמורה להבטיח חלון זמן שבו מתנהל מו"מ רק איתה, בלי הצעות מתחרות במקביל. בחברה טוענים כי כבר לפני כעשרה ימים הם נאותו להתקדם לרכישת מניות השליטה, ועכשיו הם מאותתים על פתיחת מאבק משפטי כדי לבדוק האם ההתקדמות לעסקה עם נופר חצתה את גבולות הבלעדיות.


מה בדיוק עומד במחלוקת

הסיפור כאן הוא לא רק מחיר, אלא בעיקר התזמון והמסמכים. פריים מכוונת להסכם הבלעדיות עצמו ולשאלה האם בתקופה הזו התקיימו מגעים מקבילים או מתקדמים עם גורם אחר, ואם כן, באיזה שלב הם היו. לפעמים ההבדל בין “שיחה כללית” לבין “מו"מ מתקדם” הוא בדיוק מה שבית משפט ינסה לפרק, ומכאן מגיע הדגש על ניסוחי ההסכם וההתכתבויות.

אם הטענה הזו תגיע לבית משפט, המוקד צפוי להיות תיעוד של ההתקשרות, טיוטות, מיילים, מועדים מדויקים ומי ידע מה ומתי. זה כולל גם את השאלות הקטנות שנשמעות טכניות אבל משפיעות על הכל, מתי הבלעדיות התחילה ומתי הסתיימה, האם היו הארכות, מה בדיוק נאסר במסגרת ההסכם, והאם היו חריגים שמאפשרים לצד השני לנהל שיחות ראשוניות עם גורמים אחרים. גם צורת ההתנהלות בתוך התקופה חשובה, למשל האם אחד הצדדים משך זמן או שינה תנאים, ואיך זה מתועד.

המשמעות המעשית היא שמעל העסקה מרחפת אפשרות לעיכוב. גם אם נופר ואלומיי ממשיכות לעבוד על השלמת תנאים ואישורים רגולטוריים, חזית משפטית יכולה להכניס את כולם להמתנה, כי אף צד לא אוהב להתקדם לתוך חוסר ודאות. מעבר ללוחות הזמנים, עצם הסכסוך יכול להפוך את העסקה ליותר מורכבת, לא בגלל שינוי בפרטים הכלכליים, אלא בגלל הצורך להקטין סיכון משפטי.