נועם מאירוביץ מגדל
צילום: מגדל שוקי הון
ראיון

"קשה להגיד אם העליה במניות הטכנולוגיה מוצדקת; כדאי לשים דגש על פיזור"

שוקי המניות בארץ ובחול נמצאים בראלי, שמובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והשבבים, ונשאלת השאלה האם זה הזמן לממש ולהעביר חלק מההשקעות למקומות אחרים; נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות:? "יכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון"
רוי שיינמן | (1)

שוקי ההון בעולם פתחו את 2024 בסערה, והבורסות הבולטות מציגות בשלב הנוכחי ביצועים חיוביים למדי, עם עליות של כ-8% במדדי הנאסד"ק וה-S&P500. המגמה בבורסה בתל-אביב מתחילת השנה מתונה יותר, ועומדת על כ-5% במדד ת"א 90, בעוד ת"א 35 מסתפק בעליה של כ-1%.

עם העליות האלה מתחילים להתעורר קולות התומכים במימושים - ניר עובדיה מכלל ביטוח למשל ציין את מניות השבבים ככאלה שעשויות לראות גל מימושים אחרי העליות החדות. זו דוגמא טובה, אנבידיה למשל עלתה ביותר מ-240% ב-12 החודשים האחרונים, אבל זה לא אומר שצריך למכור אותה, בכל זאת היא עדיין מצליחה לעלות על צפי האנליסטים בדוחות, אבל זה רק אומר שיותר סביר שהמימושים שם יתגברו.

כדאי להסתכל על התיק ולראות הכין אפשר לממשל ולהעביר את הרווחים לתחומים שיכולים להמשיך ולהציג ביצועים טובים בחודשים הקרובים. על הנושא הזה ועוד שוחחנו עם נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות.

מאירוביץ' מתייחס לגל העליות האחרונות ואומר, כי "הראלי הנוכחי בשוק מלווה אותנו כבר כשנה, ובראיה ארוכה יותר, מלווה אותנו מאז הקורונה בשנת 2020, עם תיקון בשנת 2022 שצינן את התלהבות המשקיעים, ואשר לאחריו התחיל גל עליות נוסף, בחסות נושא הבינה המלאכותית".

מאירוביץ מסביר, כי "הסיטואציה הנוכחית היא סיטואציה של עליות בשווקים, ובמקומות בהן מרוכזות יותר מניות טכנולוגיה, העליות יותר משמעותיות, אבל צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון. כרגע קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית ולקבוע אם יש הצדקה לעליות הפנומנליות הנרשמות במניות הטכנולוגיה, בפרט במניית חברת השבבים אנבידיה שהיא הכוכבת המרכזית כרגע".

אבל, הוא מדגיש, "בשורה התחתונה, צריך לזכור שהשקעה במניות זו השקעה לטווח ארוך, ובטווח הארוך זו השקעה שמוכיחה את עצמה בעשרות השנים האחרונות. לכן, בראיה ארוכת טווח, צריך להחזיק מניות בתיק ההשקעות".

לגבי דרך ניהול ההשקעות בתקופה הנוכחית מאירוביץ מציין, כי "ברגעים האלה כשהכל נראה פורח, כדאי לשים דגש על פיזור השקעות, ולא להתלהב יותר מדי מתחום מסוים או מאפיק מסוים, ולהפנות אליו את כל ההון, כי דברים יכולים בהמשך הדרך להשתנות. בדרך כלל, במקום בו כולם נמצאים, כנראה שאין הזדמנות, אבל עדיין זו יכולה להיות השקעה שתניב רווח. בכל מקרה, גם אם אפיק מסוים מאוד מצליח, צריך לדעת לא לשים בו את כל הכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם אתה חושב שנוצרה סיטואציה של בועה בשווקים?

מאירוביץ: "זו שאלה שקשה לענות עליה, כי אנחנו יודעים על בועות רק בדיעבד ואף אחד לא באמת יודע להגיד אם מצב הוא בועתי או לא בזמן אמת. גם בשנת 2000 כשנוצרה בועת מניות הטכנולוגיה, אף אחד לא אמר זאת לפני התפוצצותה".

בעניין זה הוסיף מאירוביץ, כי "אסטרטגיית הפעילות הנכונה היא לחזור לממוצע. הכוונה היא שאם אדם השקיע באפיק מסוים ואותו אפיק נהנה מעלייה בשווי, כך שהוא עלה מעל למשקלו היחסי בתיק ההשקעות, כדאי לקחת את הערך העודף שנוצר מעליית השווי ולפזר אותו בשאר הנכסים הקיימים בתיק ההשקעות. הדרך להימנע ממפחי נפש היא לשמור על צניעות ולזכור שכמו שהשווקים עולים כרגע, הם גם יכולים לרדת בהמשך".

מה לגבי חברות שבבים בארץ?

מאירוביץ: "גם בבורסה בתל-אביב ישנן כמה חברות שנהנות מהביקושים הגבוהים של מניות בתחום השבבים. שתי חברות 'מעגל שני' הפועלות בתעשיית השבבים הן חברת קמטק, העוסקת בייצור מארזי שבבים וחברת נובה, העוסקת בבקרה על שבבים שיוצרו. השתיים נהנות מתחילת השנה בעקיפין מהביקושים הגבוהים למניות בתחום השבבים". 

"בארה"ב, מניות הטכנולוגיה אחראיות על עיקר העליות שמציג מדד ה-S&P500 וככלל, המדדים בישראל בהם רכיב מניות הטכנולוגיה נמוך יחסית, הציגו תשואות נמוכות יותר. בשלב הנוכחי, שאר ענפי הפעילות נותרים מאחור ביחס לביצועי מניות הטכנולוגיה, שם החברות נהנות מצמיחה ברווחים, גם ברמת הפעילות וגם ברמת המשקיעים המחזיקים במניות".

מהיכן מגיע כל הכסף שממשיך להיכנס להשקעה בשוקי המניות? 

מאירוביץ: "בעקבות מגפת הקורונה, הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הזרימו כספים בהיקפים גדולים למשקים השונים, בהתאם ליכולות שלהם, כדי לעודד ולהשיב את אותן כלכלות לפסי צמיחה. חלק מאותם כספים נספגו בחזרה אצל הבנקים המרכזיים, וחלק מהכסף נשאר בידי הציבור, ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאירופה. לכן, לאנשים נשאר הרבה מאוד כסף, וחלק ממנו מנותב להשקעה באפיקי סיכון – אחד מהם הוא האפיק המנייתי".

ולהעלאות הריבית אין השפעה על כיוון המסחר בבורסות?

מאירוביץ: "בהתחלה, להעלאות הריבית הייתה השפעה מצננת על השווקים, וחלק גדול מהכלכלנים ציפו למשבר כלכלי בסיטואציה של ריבית עולה. אבל שוקי התעסוקה הוכיחו שהביקושים לעובדים נמשכים, המשבר הכלכלי שכולם ציפו לו – בדומה למה שקרה במחזורים כלכליים קודמים, לא הגיע, והשווקים מצליחים להתמודד עם עליית הריבית, כך שהם ממשיכים להתקדם".

הדובר הינו בעל רישיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור התחייבות להשגת תשואה/רווח ו/או למניעת הפסדים. האמור אינו תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בצרכים המיוחדים לכל אדם. לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים ו/או בסקטורים ו/או באפיקים ו/או במדינות שהוזכרו, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל נכסים מהסוג שהוזכר ו/או מכשירי השקעה בסקטורים/אפיקים/מדינות אלה ו/או שהשקעותיהם עשויים לכלול נכסים המשתייכים לסקטורים/אפיקים/מדינות אלה. ההערכות בכתבה, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינה בשליטת קבוצת מגדל שוקי הון ו/או מי מטעמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 17/03/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    איך משקיע מוסדי גדול לא יודע אם יש בועה, או אין בועה, יש לחברות המוסדיים אנליסטים שהם צריכים לדעת.פעם לא היו תעודות סל והקרנות היו משקיעות במניות לאחר בדיקת שווי ומכפיל רווח נמוך וכו'. היום תעודות סל קונות סקטור מסויים שמבקש הלקוח לא משנה כמה חברות בועה יש בסקטור שניקנה.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים 


יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.

אחרי הסתבכות תזרימית: יבולי שמש נמכרת ל-PowerGen של ג'נריישן קפיטל

זרוע האנרגיה המתחדשת של קרן ג'נריישן תרכוש את מלוא מניות יבולי שמש, תזרים הון לצמצום חוב ותשלם לבעלי המניות תמורה מותנית של עד 55 מיליון שקל; הרכישה עשויה להגדיל את כושר הייצור והאגירה של PowerGen בכ-505 מגה-ואט ובכ-1,350 מגה-ואט-שעה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 2.55%   ממשיכה להרחיב את פעילותה בתחום האנרגיה המתחדשת. הקרן דיווחה אמש כי זרוע האנרגיה שלה, PowerGen, חתמה על הסכם לרכישת מלוא הבעלות בחברת יבולי שמש אנרגיה מתחדשת. העסקה מצרפת ל-PowerGen פורטפוליו מניב קיים בישראל וצבר פרויקטים רחב בשלבי ייזום, עם דגש על מתקנים סולאריים משולבי אגירה ופעילות נוספת באירופה.

לפי מתווה העסקה, PowerGen תרכוש מהמוכרים את כל מניות יבולי שמש, כאשר בעלי המניות יהיו זכאים לתמורה מותנית בלבד של עד 20 מיליון שקל, בכפוף לעמידה באבני דרך בהקמת פרויקטים בישראל ובפולין. בנוסף, תרכוש PowerGen את הלוואות הבעלים של החברה בסכום כולל של עד 35 מיליון שקל, שחלקו מותנה בקידום משמעותי של פרויקט הייזום בפולין במהלך 2026. במקביל, PowerGen צפויה להזרים הון לתוך יבולי שמש לצורך כיסוי חובות לגורמים מממנים והקטנת המינוף, לצד האצה של קידום הפרויקטים שבייזום. אישור רשות התחרות כבר התקבל, והשלמת העסקה כפופה לקבלת אישורי הגופים המממנים.

יבולי שמש מחזיקה כיום בפורטפוליו מניב בישראל בהספק של כ-44 מגה-ואט. לצד זאת, החברה מקדמת צבר פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בשלבי ייזום מתקדמים, בהספק של כ-150 מגה-ואט ובקיבולת אגירה של כ-850 מגה-ואט-שעה, וכן פרויקטים נוספים בשלבי ייזום מוקדמים יותר בהספק של כ-75 מגה-ואט וכ-500 מגה-ואט-שעה. מרבית הפרויקטים מיועדים לפעול תחת אסדרת מודל שוק ולהשתלב בשרשרת הערך של PowerGen. בפולין מחזיקה יבולי שמש בפרויקט רוח מניב בהספק של כ-48 מגה-ואט, עם אפשרות להרחבה, וכן בפרויקט נוסף המשלב רוח ו-PV שנמצא בשלבי ייזום.

בג'נריישן רואים ברכישת יבולי שמש מהלך שמרחיב את פורטפוליו נכסי האנרגיה של PowerGen ומחזק את פעילות הייצור והאספקה בישראל. העסקה משתלבת בשורת מהלכים אסטרטגיים שמקדמת החברה בניהולו של המנכ״ל דן קלינברגר, המחזיקה כיום (לפני העסקה) בצבר בשל של פרויקטים סולאריים בהספק של כ-247 מגה וואט ו-283 מגה וואט שעה, לצד נכסים בשלבים שונים של הקמה, פיתוח וייזום בהספק כולל של למעלה מ־1 ג׳יגה וואט ו־6 ג׳יגה וואט שעה. העסקה צפויה לחזק את מעמדה של החברה בשוק האנרגיות המתחדשות, ולהרחיב את פעילות הייצור והאספקה בישראל.