נועם מאירוביץ מגדל
צילום: מגדל שוקי הון
ראיון

"קשה להגיד אם העליה במניות הטכנולוגיה מוצדקת; כדאי לשים דגש על פיזור"

שוקי המניות בארץ ובחול נמצאים בראלי, שמובל בעיקר על ידי מניות הטכנולוגיה והשבבים, ונשאלת השאלה האם זה הזמן לממש ולהעביר חלק מההשקעות למקומות אחרים; נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות:? "יכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון"
רוי שיינמן | (1)

שוקי ההון בעולם פתחו את 2024 בסערה, והבורסות הבולטות מציגות בשלב הנוכחי ביצועים חיוביים למדי, עם עליות של כ-8% במדדי הנאסד"ק וה-S&P500. המגמה בבורסה בתל-אביב מתחילת השנה מתונה יותר, ועומדת על כ-5% במדד ת"א 90, בעוד ת"א 35 מסתפק בעליה של כ-1%.

עם העליות האלה מתחילים להתעורר קולות התומכים במימושים - ניר עובדיה מכלל ביטוח למשל ציין את מניות השבבים ככאלה שעשויות לראות גל מימושים אחרי העליות החדות. זו דוגמא טובה, אנבידיה למשל עלתה ביותר מ-240% ב-12 החודשים האחרונים, אבל זה לא אומר שצריך למכור אותה, בכל זאת היא עדיין מצליחה לעלות על צפי האנליסטים בדוחות, אבל זה רק אומר שיותר סביר שהמימושים שם יתגברו.

כדאי להסתכל על התיק ולראות הכין אפשר לממשל ולהעביר את הרווחים לתחומים שיכולים להמשיך ולהציג ביצועים טובים בחודשים הקרובים. על הנושא הזה ועוד שוחחנו עם נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות.

מאירוביץ' מתייחס לגל העליות האחרונות ואומר, כי "הראלי הנוכחי בשוק מלווה אותנו כבר כשנה, ובראיה ארוכה יותר, מלווה אותנו מאז הקורונה בשנת 2020, עם תיקון בשנת 2022 שצינן את התלהבות המשקיעים, ואשר לאחריו התחיל גל עליות נוסף, בחסות נושא הבינה המלאכותית".

מאירוביץ מסביר, כי "הסיטואציה הנוכחית היא סיטואציה של עליות בשווקים, ובמקומות בהן מרוכזות יותר מניות טכנולוגיה, העליות יותר משמעותיות, אבל צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון. כרגע קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית ולקבוע אם יש הצדקה לעליות הפנומנליות הנרשמות במניות הטכנולוגיה, בפרט במניית חברת השבבים אנבידיה שהיא הכוכבת המרכזית כרגע".

אבל, הוא מדגיש, "בשורה התחתונה, צריך לזכור שהשקעה במניות זו השקעה לטווח ארוך, ובטווח הארוך זו השקעה שמוכיחה את עצמה בעשרות השנים האחרונות. לכן, בראיה ארוכת טווח, צריך להחזיק מניות בתיק ההשקעות".

לגבי דרך ניהול ההשקעות בתקופה הנוכחית מאירוביץ מציין, כי "ברגעים האלה כשהכל נראה פורח, כדאי לשים דגש על פיזור השקעות, ולא להתלהב יותר מדי מתחום מסוים או מאפיק מסוים, ולהפנות אליו את כל ההון, כי דברים יכולים בהמשך הדרך להשתנות. בדרך כלל, במקום בו כולם נמצאים, כנראה שאין הזדמנות, אבל עדיין זו יכולה להיות השקעה שתניב רווח. בכל מקרה, גם אם אפיק מסוים מאוד מצליח, צריך לדעת לא לשים בו את כל הכסף".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם אתה חושב שנוצרה סיטואציה של בועה בשווקים?

מאירוביץ: "זו שאלה שקשה לענות עליה, כי אנחנו יודעים על בועות רק בדיעבד ואף אחד לא באמת יודע להגיד אם מצב הוא בועתי או לא בזמן אמת. גם בשנת 2000 כשנוצרה בועת מניות הטכנולוגיה, אף אחד לא אמר זאת לפני התפוצצותה".

בעניין זה הוסיף מאירוביץ, כי "אסטרטגיית הפעילות הנכונה היא לחזור לממוצע. הכוונה היא שאם אדם השקיע באפיק מסוים ואותו אפיק נהנה מעלייה בשווי, כך שהוא עלה מעל למשקלו היחסי בתיק ההשקעות, כדאי לקחת את הערך העודף שנוצר מעליית השווי ולפזר אותו בשאר הנכסים הקיימים בתיק ההשקעות. הדרך להימנע ממפחי נפש היא לשמור על צניעות ולזכור שכמו שהשווקים עולים כרגע, הם גם יכולים לרדת בהמשך".

מה לגבי חברות שבבים בארץ?

מאירוביץ: "גם בבורסה בתל-אביב ישנן כמה חברות שנהנות מהביקושים הגבוהים של מניות בתחום השבבים. שתי חברות 'מעגל שני' הפועלות בתעשיית השבבים הן חברת קמטק, העוסקת בייצור מארזי שבבים וחברת נובה, העוסקת בבקרה על שבבים שיוצרו. השתיים נהנות מתחילת השנה בעקיפין מהביקושים הגבוהים למניות בתחום השבבים". 

"בארה"ב, מניות הטכנולוגיה אחראיות על עיקר העליות שמציג מדד ה-S&P500 וככלל, המדדים בישראל בהם רכיב מניות הטכנולוגיה נמוך יחסית, הציגו תשואות נמוכות יותר. בשלב הנוכחי, שאר ענפי הפעילות נותרים מאחור ביחס לביצועי מניות הטכנולוגיה, שם החברות נהנות מצמיחה ברווחים, גם ברמת הפעילות וגם ברמת המשקיעים המחזיקים במניות".

מהיכן מגיע כל הכסף שממשיך להיכנס להשקעה בשוקי המניות? 

מאירוביץ: "בעקבות מגפת הקורונה, הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הזרימו כספים בהיקפים גדולים למשקים השונים, בהתאם ליכולות שלהם, כדי לעודד ולהשיב את אותן כלכלות לפסי צמיחה. חלק מאותם כספים נספגו בחזרה אצל הבנקים המרכזיים, וחלק מהכסף נשאר בידי הציבור, ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאירופה. לכן, לאנשים נשאר הרבה מאוד כסף, וחלק ממנו מנותב להשקעה באפיקי סיכון – אחד מהם הוא האפיק המנייתי".

ולהעלאות הריבית אין השפעה על כיוון המסחר בבורסות?

מאירוביץ: "בהתחלה, להעלאות הריבית הייתה השפעה מצננת על השווקים, וחלק גדול מהכלכלנים ציפו למשבר כלכלי בסיטואציה של ריבית עולה. אבל שוקי התעסוקה הוכיחו שהביקושים לעובדים נמשכים, המשבר הכלכלי שכולם ציפו לו – בדומה למה שקרה במחזורים כלכליים קודמים, לא הגיע, והשווקים מצליחים להתמודד עם עליית הריבית, כך שהם ממשיכים להתקדם".

הדובר הינו בעל רישיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור התחייבות להשגת תשואה/רווח ו/או למניעת הפסדים. האמור אינו תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בצרכים המיוחדים לכל אדם. לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים ו/או בסקטורים ו/או באפיקים ו/או במדינות שהוזכרו, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל נכסים מהסוג שהוזכר ו/או מכשירי השקעה בסקטורים/אפיקים/מדינות אלה ו/או שהשקעותיהם עשויים לכלול נכסים המשתייכים לסקטורים/אפיקים/מדינות אלה. ההערכות בכתבה, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינה בשליטת קבוצת מגדל שוקי הון ו/או מי מטעמה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משה 17/03/2024 18:43
    הגב לתגובה זו
    איך משקיע מוסדי גדול לא יודע אם יש בועה, או אין בועה, יש לחברות המוסדיים אנליסטים שהם צריכים לדעת.פעם לא היו תעודות סל והקרנות היו משקיעות במניות לאחר בדיקת שווי ומכפיל רווח נמוך וכו'. היום תעודות סל קונות סקטור מסויים שמבקש הלקוח לא משנה כמה חברות בועה יש בסקטור שניקנה.
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%