"קשה להגיד אם העליה במניות הטכנולוגיה מוצדקת; כדאי לשים דגש על פיזור"
שוקי ההון בעולם פתחו את 2024 בסערה, והבורסות הבולטות מציגות בשלב הנוכחי ביצועים חיוביים למדי, עם עליות של כ-8% במדדי הנאסד"ק וה-S&P500. המגמה בבורסה בתל-אביב מתחילת השנה מתונה יותר, ועומדת על כ-5% במדד ת"א 90, בעוד ת"א 35 מסתפק בעליה של כ-1%.
עם העליות האלה מתחילים להתעורר קולות התומכים במימושים - ניר עובדיה מכלל ביטוח למשל ציין את מניות השבבים ככאלה שעשויות לראות גל מימושים אחרי העליות החדות. זו דוגמא טובה, אנבידיה למשל עלתה ביותר מ-240% ב-12 החודשים האחרונים, אבל זה לא אומר שצריך למכור אותה, בכל זאת היא עדיין מצליחה לעלות על צפי האנליסטים בדוחות, אבל זה רק אומר שיותר סביר שהמימושים שם יתגברו.
כדאי להסתכל על התיק ולראות הכין אפשר לממשל ולהעביר את הרווחים לתחומים שיכולים להמשיך ולהציג ביצועים טובים בחודשים הקרובים. על הנושא הזה ועוד שוחחנו עם נועם מאירוביץ', מנהל השקעות בכיר במגדל ניהול תיקי השקעות.
מאירוביץ' מתייחס לגל העליות האחרונות ואומר, כי "הראלי הנוכחי בשוק מלווה אותנו כבר כשנה, ובראיה ארוכה יותר, מלווה אותנו מאז הקורונה בשנת 2020, עם תיקון בשנת 2022 שצינן את התלהבות המשקיעים, ואשר לאחריו התחיל גל עליות נוסף, בחסות נושא הבינה המלאכותית".
- מניית וויקס זינקה והמנהלים נפגשו עם עשרות מיליוני דולרים
- רני צים: העסקה עם בית הזהב התפוצצה; המאבק הפיננסי לא נעצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאירוביץ מסביר, כי "הסיטואציה הנוכחית היא סיטואציה של עליות בשווקים, ובמקומות בהן מרוכזות יותר מניות טכנולוגיה, העליות יותר משמעותיות, אבל צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שבהמשך הדרך הדברים ישנו כיוון. כרגע קשה לתמחר את כל הנושא של פעילות הבינה המלאכותית ולקבוע אם יש הצדקה לעליות הפנומנליות הנרשמות במניות הטכנולוגיה, בפרט במניית חברת השבבים אנבידיה שהיא הכוכבת המרכזית כרגע".
אבל, הוא מדגיש, "בשורה התחתונה, צריך לזכור שהשקעה במניות זו השקעה לטווח ארוך, ובטווח הארוך זו השקעה שמוכיחה את עצמה בעשרות השנים האחרונות. לכן, בראיה ארוכת טווח, צריך להחזיק מניות בתיק ההשקעות".
לגבי דרך ניהול ההשקעות בתקופה הנוכחית מאירוביץ מציין, כי "ברגעים האלה כשהכל נראה פורח, כדאי לשים דגש על פיזור השקעות, ולא להתלהב יותר מדי מתחום מסוים או מאפיק מסוים, ולהפנות אליו את כל ההון, כי דברים יכולים בהמשך הדרך להשתנות. בדרך כלל, במקום בו כולם נמצאים, כנראה שאין הזדמנות, אבל עדיין זו יכולה להיות השקעה שתניב רווח. בכל מקרה, גם אם אפיק מסוים מאוד מצליח, צריך לדעת לא לשים בו את כל הכסף".
- הייפר גלובל: הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי?
- הייפר גלובל מזנקת 12%, עין שלישית 4.8% - המדדים במגמה מעורבת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
האם אתה חושב שנוצרה סיטואציה של בועה בשווקים?
מאירוביץ: "זו שאלה שקשה לענות עליה, כי אנחנו יודעים על בועות רק בדיעבד ואף אחד לא באמת יודע להגיד אם מצב הוא בועתי או לא בזמן אמת. גם בשנת 2000 כשנוצרה בועת מניות הטכנולוגיה, אף אחד לא אמר זאת לפני התפוצצותה".
בעניין זה הוסיף מאירוביץ, כי "אסטרטגיית הפעילות הנכונה היא לחזור לממוצע. הכוונה היא שאם אדם השקיע באפיק מסוים ואותו אפיק נהנה מעלייה בשווי, כך שהוא עלה מעל למשקלו היחסי בתיק ההשקעות, כדאי לקחת את הערך העודף שנוצר מעליית השווי ולפזר אותו בשאר הנכסים הקיימים בתיק ההשקעות. הדרך להימנע ממפחי נפש היא לשמור על צניעות ולזכור שכמו שהשווקים עולים כרגע, הם גם יכולים לרדת בהמשך".
מה לגבי חברות שבבים בארץ?
מאירוביץ: "גם בבורסה בתל-אביב ישנן כמה חברות שנהנות מהביקושים הגבוהים של מניות בתחום השבבים. שתי חברות 'מעגל שני' הפועלות בתעשיית השבבים הן חברת קמטק, העוסקת בייצור מארזי שבבים וחברת נובה, העוסקת בבקרה על שבבים שיוצרו. השתיים נהנות מתחילת השנה בעקיפין מהביקושים הגבוהים למניות בתחום השבבים".
"בארה"ב, מניות הטכנולוגיה אחראיות על עיקר העליות שמציג מדד ה-S&P500 וככלל, המדדים בישראל בהם רכיב מניות הטכנולוגיה נמוך יחסית, הציגו תשואות נמוכות יותר. בשלב הנוכחי, שאר ענפי הפעילות נותרים מאחור ביחס לביצועי מניות הטכנולוגיה, שם החברות נהנות מצמיחה ברווחים, גם ברמת הפעילות וגם ברמת המשקיעים המחזיקים במניות".
מהיכן מגיע כל הכסף שממשיך להיכנס להשקעה בשוקי המניות?
מאירוביץ: "בעקבות מגפת הקורונה, הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הזרימו כספים בהיקפים גדולים למשקים השונים, בהתאם ליכולות שלהם, כדי לעודד ולהשיב את אותן כלכלות לפסי צמיחה. חלק מאותם כספים נספגו בחזרה אצל הבנקים המרכזיים, וחלק מהכסף נשאר בידי הציבור, ברחבי העולם, ובעיקר בארה"ב ובאירופה. לכן, לאנשים נשאר הרבה מאוד כסף, וחלק ממנו מנותב להשקעה באפיקי סיכון – אחד מהם הוא האפיק המנייתי".
ולהעלאות הריבית אין השפעה על כיוון המסחר בבורסות?
מאירוביץ: "בהתחלה, להעלאות הריבית הייתה השפעה מצננת על השווקים, וחלק גדול מהכלכלנים ציפו למשבר כלכלי בסיטואציה של ריבית עולה. אבל שוקי התעסוקה הוכיחו שהביקושים לעובדים נמשכים, המשבר הכלכלי שכולם ציפו לו – בדומה למה שקרה במחזורים כלכליים קודמים, לא הגיע, והשווקים מצליחים להתמודד עם עליית הריבית, כך שהם ממשיכים להתקדם".
הדובר הינו בעל רישיון ניהול תיקים במגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, מקבוצת מגדל שוקי הון. אין באמור התחייבות להשגת תשואה/רווח ו/או למניעת הפסדים. האמור אינו תחליף לייעוץ/שיווק השקעות, המתחשב בצרכים המיוחדים לכל אדם. לקבוצת מגדל שוקי הון ו/או למי מטעמה עשוי להיות עניין אישי בנושא ו/או אחזקות בנכסים ו/או בסקטורים ו/או באפיקים ו/או במדינות שהוזכרו, והם מנהלים ו/או עשויים לנהל נכסים מהסוג שהוזכר ו/או מכשירי השקעה בסקטורים/אפיקים/מדינות אלה ו/או שהשקעותיהם עשויים לכלול נכסים המשתייכים לסקטורים/אפיקים/מדינות אלה. ההערכות בכתבה, מהוות מידע צופה פני עתיד ולכן התממשותן אינה וודאית, ואינה בשליטת קבוצת מגדל שוקי הון ו/או מי מטעמה.
- 1.משה 17/03/2024 18:43הגב לתגובה זואיך משקיע מוסדי גדול לא יודע אם יש בועה, או אין בועה, יש לחברות המוסדיים אנליסטים שהם צריכים לדעת.פעם לא היו תעודות סל והקרנות היו משקיעות במניות לאחר בדיקת שווי ומכפיל רווח נמוך וכו'. היום תעודות סל קונות סקטור מסויים שמבקש הלקוח לא משנה כמה חברות בועה יש בסקטור שניקנה.

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.89% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהייפר גלובל מזנקת 12%, עין שלישית 4.8% - המדדים במגמה מעורבת
הייפר גלובל מזנקת אחרי הודעה על הזמנה של 24 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי עבורה?
הסיפור של היום ואתמול הוא - ההנפקה של ארית. הרחבנו כאן: 3 הערות על הנפקת ארית, אבל בגדול מדובר על הורדת מדרגה בשווי ההנפקה של רשף, הבת של ארית שמהווה כ-99% מהפעילות של ארית כולה. זה כמו להנפיק את עצמך. זו הנפקה שנעשתה לגופים מוסדיים - הפניקס, מור, כלל ומיטב. מנהלי ההשקעות בכל אחד מהגופים האלו הם אנשים רציניים. הם לא רואים שלחברה אין הזמנה כבר 5 חודשים? הם יודעים. אבל הם יודעים דברים שאתם לא יודעים - קוראים לזה "מידע פנים מוסדי", אז או שהם יודעים כי הם קיבלו מידע לקראת ההנפקה, ואגב, זה חוקי, אבל בעייתי מאוד, או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. אחרי הכל מה זה לכל גוף כזה 100 מיליון שקל, הם מנהלים עשרות רבות של מיליארדים וחלקם גם מאות מיליארדים.
ארית תעשיות -3.89%
מה צפוי בפתיחה הבוקר? אסיה ירוקה, על רקע החלטת הבנק המרכזי של סין (PBOC) להותיר את ריביות הפריים ללא שינוי - בהתאם לציפיות השוק. הבנק השאיר את ריבית ההלוואות לשנה על 3% ואת הריבית לחמש שנים על 3.5%, זה החודש השביעי ברציפות, בניסיון לשמור על יציבות פיננסית תוך תמיכה מתונה בצמיחה. מדד ניקיי מוביל את העליות ומטפס ב-1.8%, על רקע חולשה ביין והמשך זרימת הון למניות היצואניות. בסין, שנגחאי מתחזק ב-0.8% ושנזן מזנק ב-1.3%, כאשר המשקיעים מפרשים את הותרת הריבית כסימן לכך שבבייג’ינג מעדיפים צעדים ממוקדים ולא מהלך רוחבי אגרסיבי. בדרום קוריאה מדד קוספי קופץ ב-1.7%, בהובלת מניות הטכנולוגיה.
החוזים על וול סטריט עולים בעד 0.4%, זו רוח גבית לשוק המקומי. הגופים המוסדיים מחפשים את "שיפוץ התשואות", זה סוף המירוץ השנתי הם עושים הרבה כדי לשפר תשואות. המידע על בזק ואפריקה ישראל מאתמול הוא הדלפות של שיפוץ תשואה. זה לא אומר שזה לא יקרה, זה אומר שהעיתוי נעשה כדי לשפר תשואה. בסוף הגופים האלו רחוקים אחד מהשני עשיריות אחוז, כל פיפס במניות שהם מהווים חלק גדול מההחזקה לעומת האחרים יעזרו להם.
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות. עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות. בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך. מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת? אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
