פרשנות

אם ליברמן היה חושב עסקית, המדינה היתה מלאימה את בזן

המדינה תצטרך לשלם מיליארדים לבעלי בזן כפיצוי על הפקעת השטח; יש לה הזדמנות לרכוש שליטה בבזן ולצמצם את הנזק העתידי, אבל, שר האוצר אביגדור ליברמן חושב על החודשים הקרובים, לא על עוד 10 שנים; בינתיים - האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח"

נתנאל אריאל | (8)

מאבק השליטה בבזן 1.07% מגיע לישורת האחרונה. עוד יומיים יקבעו הזוכים. זה אולי יישמע מופרך, אבל המדינה היתה צריכה לתת ביד. המדינה היתה צריכה לחשוב עסקית - יש לה הזדמנות לקנות במאות מיליונים את בזן, להרוויח כבר ביום הראשון (העסקה מבטאת דיסקאונט על מחיר המניה בשוק) והכי חשוב - לשלם פיצוי לבעלי המניות של בזן בעוד שנים שחלקו יילך לכיסה. העברת השטח של בזן לפעילות של תעשייה, לוגיסטיקה וגם מגורים היא אומנם רחוקה, אבל היא טומנת הפסד-קנס ענק שהמדינה תצטרך לשלם. אז נכון שיש צרות יותר בוערות, וגם לא בטוח שמדינה צריכה להיות אקטיבית ושחקנית בשוק ההון באופן כזה, אבל יש חריג. בזן היא מקרה חריג. המשאבים, הזמן והכסף שהמדינה תשקיע בדוחות, שיחות, ועדות, תכנון, פיצויים, קנסות, תביעות ועוד יהיה מיליארדים רבים. היא יכולה כעת לסגור את הבעיה בתמורה ל-560 מיליון שקל. אבל זה לא יקרה. ליברמן עסוק בצרות היומיות ומה אכפת לו מה יקרה עוד 10 שנים.   

אז נחזור למציאות. האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח" לטובת מחזיקי החוב בפטרוכימיים. חודשיים עברו מאז שהאחים חג'ג' דרך החברה הציבורית חג'ג' נדל"ן דיווחה על כוונתה לרכוש 16.7% ממניות בז"ן שהוחזקו על ידי החברה לישראל. זאת היתה עסקה בתזמון טוב, במחיר טוב. האחים חג'ג' מוכנים לשלם 560 מיליון שקל לפי מחיר של 1.04 שקל למניה, המניה כעת ב-1.32 שקל. רווח של כ-170 מיליון שקל, רק לפני שבוע זה היה 200 מיליון שקל. אבל זו עסקה עם סיכון -מדובר במניות שמצריכות אישור של הרגולטור שכן הם מהוות את גרעין השליטה בבז"ן, כאן לא נראה שתהיה לאחים בעיה, ומדובר במניות שיש עליהן זכות סירוב ראשונה של חברת פטרוכימיים – כאן יש לאחים בעיה.

 

פטרוכימיים היא חברה מתה מהלכת. היא נמצאת בסוג של הסדר חוב תמידי, כשמול חוב של כ-1.6 מיליארד שקל יש לה מניות בבזן שמוערכות בכ-40% מהחוב. המשמעות היא שהחברה שייכת בעצם למחזיקי החוב שלה ולא לבעלי מניותיה. מחזיקי החוב מחולקים לכמה סדרות ולצד מחזיקי חוב שיקבלו קרוב או אפילו את מלוא החוב (מחזיקי אג"ח ח') בשל בטוחות חזקות ומלאות על מניות בזן, יש כאלו עם בטוחות פחות טובות (סדרות 1, ב', ג'; כאשר סדרה ב' וג' מחזיקים במניות בזן המוערכות ב-40% מהחוב וסדרה 1 מחזיקים במניות בערך של 14% מהחוב). מחזיקי החוב, יודעים שיש להם נכס ביד – זכות הסירוב הראשונה והם מחפשים משקיעים שייכנסו להשקעה בבזן. מדברים עם אייל לפידות, משפחת פדרמן, קבוצת שפיר ואחרים כשב-1 ביוני  נדע האם הדיבורים האלו הניבו עסקה.

 

האחים חג'ג' חוששים. ולכן הם הציעו בעצמם עסקה למחזיקי החוב כשבנוסף לזכות הסירוב הראשונה מחזיקים גם ב-15.5% ממניות בזן. מניתוח העסקה עולה כי היא טובה למחזיקי אג"ח ח' – האחים הציעו לרכוש מסדרה ח' את מניות בזן המשועבדות להם בשווי של 356 מיליון שקל, תמורת הקצאת סדרה חדשה של אג"ח. הסדרה תיפרע בתשלום אחד בעוד ארבע שנים, ותישא ריבית צמודה של 4%. בנוסף, תוענק  למחזיקי אג"ח ח' תוספת בגובה ההפרש בין מניית בזן בשנתיים שלאחר השלמת העסקה לבין 1.37 שקל למניה. ההצעה למחזיקי האג"ח האחרים - אופציה לשנתיים לרכוש מהם את המניות המשועבדות להם במחיר השוק, וכן 100% בין 1.37 שקל למניה למחירה בעוד שנתיים, גם אם המניות לא ירכשו וזאת לגבי 60% ממניות בזן המשועבדות לבעלי סדרות אלו.

 

מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט בין האחים חג'ג' לבין מתן בלעדיות לקבוצה שכוללת את אייל לפידות ואריאל שוב. קבוצה זו עשויה לממן את עסקת רכישת מניות בזן ולהעביר למחזיקים 8% ממניות בזן (בתמורה למחיקת חוב בערך זהה). במצב זה לפטרוכימיים יהיו כמעט 24% ממניות בזן ועתידה יהיה תלוי במרווחי הזיקוק.

 

אז מה יהיה? קשה לדעת. אבל יש לנו שאלה – המדינה לפי התכנון תהפוך את כל האזור של זן לשטח ענק של לוגיסטיקה, תעשייה ואולי גם מגורים. בזן העתידית צפויה ליהנות משינוי הייעוד של השטח. השווי הפוטנציאלי של הקרקעות שם בכיס את השווי הנוכחי של בזן – כ-4.2 מיליארד שקל. כאשר המדינה תעשה זאת היא בעצם תפקיע את הפעילות של בזן והיא תצטרך לשלם על פי חוק סכום עתק לבזן.

אם המדינה היתה חברה עסקית, ההנהלה שלה היתה רוכשת את השליטה על בזן ולו כדי שהפיצויים הענקיים שהיא תשלם לבעלי בזן יגיעו אליה. אבל המדינה היא לא חברה עסקית, שר האוצר אפילו לא חושב ולא מעודכן באפשרות כזו. פקידי האוצר,  ממש לא יחשבו על צעד "נועז" כזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות להערכתנו לא מכיר את הסיפור. אפס יוזמה, חבל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יונתן 30/05/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    אלה שני גורמים שמושתים על בזן שהמדינה לא מעוניינת בהם. קניית בזן היא הימור. הימור מכובד ויפה - אבל הימור
  • 6.
    עופר 29/05/2022 17:09
    הגב לתגובה זו
    לעיף את עופר
  • מוטב להעיף אותך ושכמותך לתהום הנשיה ורק אחכ אולי ייטב. (ל"ת)
    זיגלמן 31/05/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק 29/05/2022 14:45
    הגב לתגובה זו
    לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק אז הוא חושב !!בבבבעעעעליו !!!!
  • 4.
    ומה עם קרנות הפנסיה, אתה מוכן לקבל פחות פנסיה כשתפרוש? (ל"ת)
    מאיר 29/05/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אז מומלץ להשקיע בבזן או לא ? (ל"ת)
    עמוס 29/05/2022 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תומר 29/05/2022 10:12
    הגב לתגובה זו
    להלאים ומה עם בעלי המניות שקנו את המנייה בשער כפול?
  • 1.
    אני רק שאלה 29/05/2022 10:05
    הגב לתגובה זו
    לבזן יש גם חובות במיליארדים שיצטרכו לפרוע אם וכאשר החברה תיסגר לכן העלות האמיתית של רכישת החברה והפיכת הקרקע לנדלן גבוהה הרבה יותר משווי בזן בבורסה
ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)ביקוש לאגרות חוב (CHATGPT)
מה למדנו השבוע

כשהמוסדיים חייבים לקנות, החברות נהנות מריבית נהדרת

עוד שבוע של גיוסים מרשימים בשוק החוב, כאשר החברות מקבלות ביקושים גדולים שמאפשרים להם להגדיל את היקף הגיוס ושמירה על מרווחים קטנים של תשואה לחוסכים; זה חיובי לחברות שמקבלות מימון זול, אך עשוי להעיד על התפתחות של בועה בשוק החוב

תמיר חכמוף |

בשבוע האחרון קיבלנו תזכורת נוספת למה שאנחנו יודעים הרבה זמן - יש יותר מדי כסף שמחפש תשואה, ומוצא את עצמו בשוק ההון, כאשר המקום המרכזי הוא שוק האג"ח. ברקע הגיוסים שאלנו את עצמנו אם מתפתחת בועה, ויש סימנים שמעידים שכן, אך בינתיים מרבית החברות שמגייסות הן חברות יציבות עם נכסים ועושות זאת על רקע הגאות בשוק, תוך שהן משפרות את עלויות המימון שלהם כאשר הן מגייסות בריביות שלפני שנה היו חלום רחוק.

הסיפור של רבוע כחול נדל"ן רבוע נדלן 3.65%   מדגים את הנושא. החברה יצאה להרחבת שתי סדרות אג"ח צמודות מדד, תוך שביקשה לגייס כחצי מיליארד שקל בשתי סדרות, ומצאה את עצמה עם ביקושים של כשני מיליארד. לבסוף החליטה לקחת כ-1.1 מיליארד שקל שקל. ההתנפלות המוסדית לא הגיעה ברקע ריביות גבוהות במיוחד, אלא כאלה שעשויות להעיד על "אופטימיות יתרה". הסדרה הלא מובטחת (ט') נסגרה בתשואה אפקטיבית של כ-3.2% עם דירוג -AA, והסדרה המובטחת (י') נסגרה בכ-3% עם דירוג AA, תהין במח"מ דומה. כלומר, הפער בין אג"ח עם שיעבודים לאג"ח ללא שיעבודים הוא כ-0.2% בלבד. בשוק “נורמלי” חוב ללא בטוחות אמור להיות יקר משמעותית, וכאן ההבדל כמעט ואיננו. להרחבה בנושא - מגייסים כי אפשר: רבוע נדלן ביקשה 500 מיליון ותיקח 1.1 מיליארד

גם קבוצת דלק דלק קבוצה רכבה על גל הביקושים המוגבר, כאשר רצתה לגייס סביב 300 מיליון שקל, קיבלה ביקושים של מעל 1.2 מיליארד, והגדילה לכ-980 מיליון שקל בסדרה חדשה לא צמודה, ללא בטוחות, במח"מ של כ-6.4 שנים ובריבית של 5.68%, כ-160 נקודות בסיס מעל הממשלתי.

במצטבר, על פי נתוני הבורסה, גויסו השבוע כ-6.1 מיליארד שקלים ב-11 עסקאות, כאשר הבינלאומי בינלאומי 1.15%   הוביל את הרשימה עם גיוס של כ-3 מיליארד, מתוכם כ1.7 מיליארד בריבית של 2.52% צמוד מדד למח"מ של כ-3 שנים, דומה למה שנרשם השבוע בהנפקת האג"ח הממשלתי בתחילת השבוע. גם מגדל, מגה אור, אלבר ומנרב גייסו השבוע, כמעט כולם נהנו מביקושים חזקים ומעלות מימון נוחה מאוד.

נזכיר כי אמפא אמפא 1.74%   פתחה רודשואו במטרה להחליף חוב בנקאי מגובה שיעבודים בחוב ציבורי, ללא בטוחות, ועדיין מציגה למשקיעים חיסכון צפוי של 30-40 מיליון שקלים בשנה בהוצאות המימון. זו כבר אינדיקציה ראשונה לכך שהשוק מוכן לממן סיכון גבוה יותר במחיר נמוך יותר. להרחבה - כך מתפתחת בועה בשוק - המקרה של אמפא