אם ליברמן היה חושב עסקית, המדינה היתה מלאימה את בזן
המדינה תצטרך לשלם מיליארדים לבעלי בזן כפיצוי על הפקעת השטח; יש לה הזדמנות לרכוש שליטה בבזן ולצמצם את הנזק העתידי, אבל, שר האוצר אביגדור ליברמן חושב על החודשים הקרובים, לא על עוד 10 שנים; בינתיים - האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח"
מאבק השליטה בבזן -2.89% מגיע לישורת האחרונה. עוד יומיים יקבעו הזוכים. זה אולי יישמע מופרך, אבל המדינה היתה צריכה לתת ביד. המדינה היתה צריכה לחשוב עסקית - יש לה הזדמנות לקנות במאות מיליונים את בזן, להרוויח כבר ביום הראשון (העסקה מבטאת דיסקאונט על מחיר המניה בשוק) והכי חשוב - לשלם פיצוי לבעלי המניות של בזן בעוד שנים שחלקו יילך לכיסה. העברת השטח של בזן לפעילות של תעשייה, לוגיסטיקה וגם מגורים היא אומנם רחוקה, אבל היא טומנת הפסד-קנס ענק שהמדינה תצטרך לשלם. אז נכון שיש צרות יותר בוערות, וגם לא בטוח שמדינה צריכה להיות אקטיבית ושחקנית בשוק ההון באופן כזה, אבל יש חריג. בזן היא מקרה חריג. המשאבים, הזמן והכסף שהמדינה תשקיע בדוחות, שיחות, ועדות, תכנון, פיצויים, קנסות, תביעות ועוד יהיה מיליארדים רבים. היא יכולה כעת לסגור את הבעיה בתמורה ל-560 מיליון שקל. אבל זה לא יקרה. ליברמן עסוק בצרות היומיות ומה אכפת לו מה יקרה עוד 10 שנים.
אז נחזור למציאות. האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח" לטובת מחזיקי החוב בפטרוכימיים. חודשיים עברו מאז שהאחים חג'ג' דרך החברה הציבורית חג'ג' נדל"ן דיווחה על כוונתה לרכוש 16.7% ממניות בז"ן שהוחזקו על ידי החברה לישראל. זאת היתה עסקה בתזמון טוב, במחיר טוב. האחים חג'ג' מוכנים לשלם 560 מיליון שקל לפי מחיר של 1.04 שקל למניה, המניה כעת ב-1.32 שקל. רווח של כ-170 מיליון שקל, רק לפני שבוע זה היה 200 מיליון שקל. אבל זו עסקה עם סיכון -מדובר במניות שמצריכות אישור של הרגולטור שכן הם מהוות את גרעין השליטה בבז"ן, כאן לא נראה שתהיה לאחים בעיה, ומדובר במניות שיש עליהן זכות סירוב ראשונה של חברת פטרוכימיים – כאן יש לאחים בעיה.
פטרוכימיים היא חברה מתה מהלכת. היא נמצאת בסוג של הסדר חוב תמידי, כשמול חוב של כ-1.6 מיליארד שקל יש לה מניות בבזן שמוערכות בכ-40% מהחוב. המשמעות היא שהחברה שייכת בעצם למחזיקי החוב שלה ולא לבעלי מניותיה. מחזיקי החוב מחולקים לכמה סדרות ולצד מחזיקי חוב שיקבלו קרוב או אפילו את מלוא החוב (מחזיקי אג"ח ח') בשל בטוחות חזקות ומלאות על מניות בזן, יש כאלו עם בטוחות פחות טובות (סדרות 1, ב', ג'; כאשר סדרה ב' וג' מחזיקים במניות בזן המוערכות ב-40% מהחוב וסדרה 1 מחזיקים במניות בערך של 14% מהחוב). מחזיקי החוב, יודעים שיש להם נכס ביד – זכות הסירוב הראשונה והם מחפשים משקיעים שייכנסו להשקעה בבזן. מדברים עם אייל לפידות, משפחת פדרמן, קבוצת שפיר ואחרים כשב-1 ביוני נדע האם הדיבורים האלו הניבו עסקה.
האחים חג'ג' חוששים. ולכן הם הציעו בעצמם עסקה למחזיקי החוב כשבנוסף לזכות הסירוב הראשונה מחזיקים גם ב-15.5% ממניות בזן. מניתוח העסקה עולה כי היא טובה למחזיקי אג"ח ח' – האחים הציעו לרכוש מסדרה ח' את מניות בזן המשועבדות להם בשווי של 356 מיליון שקל, תמורת הקצאת סדרה חדשה של אג"ח. הסדרה תיפרע בתשלום אחד בעוד ארבע שנים, ותישא ריבית צמודה של 4%. בנוסף, תוענק למחזיקי אג"ח ח' תוספת בגובה ההפרש בין מניית בזן בשנתיים שלאחר השלמת העסקה לבין 1.37 שקל למניה. ההצעה למחזיקי האג"ח האחרים - אופציה לשנתיים לרכוש מהם את המניות המשועבדות להם במחיר השוק, וכן 100% בין 1.37 שקל למניה למחירה בעוד שנתיים, גם אם המניות לא ירכשו וזאת לגבי 60% ממניות בזן המשועבדות לבעלי סדרות אלו.
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט בין האחים חג'ג' לבין מתן בלעדיות לקבוצה שכוללת את אייל לפידות ואריאל שוב. קבוצה זו עשויה לממן את עסקת רכישת מניות בזן ולהעביר למחזיקים 8% ממניות בזן (בתמורה למחיקת חוב בערך זהה). במצב זה לפטרוכימיים יהיו כמעט 24% ממניות בזן ועתידה יהיה תלוי במרווחי הזיקוק.
אז מה יהיה? קשה לדעת. אבל יש לנו שאלה – המדינה לפי התכנון תהפוך את כל האזור של זן לשטח ענק של לוגיסטיקה, תעשייה ואולי גם מגורים. בזן העתידית צפויה ליהנות משינוי הייעוד של השטח. השווי הפוטנציאלי של הקרקעות שם בכיס את השווי הנוכחי של בזן – כ-4.2 מיליארד שקל. כאשר המדינה תעשה זאת היא בעצם תפקיע את הפעילות של בזן והיא תצטרך לשלם על פי חוק סכום עתק לבזן.
אם המדינה היתה חברה עסקית, ההנהלה שלה היתה רוכשת את השליטה על בזן ולו כדי שהפיצויים הענקיים שהיא תשלם לבעלי בזן יגיעו אליה. אבל המדינה היא לא חברה עסקית, שר האוצר אפילו לא חושב ולא מעודכן באפשרות כזו. פקידי האוצר, ממש לא יחשבו על צעד "נועז" כזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות להערכתנו לא מכיר את הסיפור. אפס יוזמה, חבל.
- 7.יונתן 30/05/2022 22:12הגב לתגובה זואלה שני גורמים שמושתים על בזן שהמדינה לא מעוניינת בהם. קניית בזן היא הימור. הימור מכובד ויפה - אבל הימור
- 6.עופר 29/05/2022 17:09הגב לתגובה זולעיף את עופר
- מוטב להעיף אותך ושכמותך לתהום הנשיה ורק אחכ אולי ייטב. (ל"ת)זיגלמן 31/05/2022 14:33הגב לתגובה זו
- 5.לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק 29/05/2022 14:45הגב לתגובה זולא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק אז הוא חושב !!בבבבעעעעליו !!!!
- 4.ומה עם קרנות הפנסיה, אתה מוכן לקבל פחות פנסיה כשתפרוש? (ל"ת)מאיר 29/05/2022 13:46הגב לתגובה זו
- 3.אז מומלץ להשקיע בבזן או לא ? (ל"ת)עמוס 29/05/2022 10:45הגב לתגובה זו
- 2.תומר 29/05/2022 10:12הגב לתגובה זולהלאים ומה עם בעלי המניות שקנו את המנייה בשער כפול?
- 1.אני רק שאלה 29/05/2022 10:05הגב לתגובה זולבזן יש גם חובות במיליארדים שיצטרכו לפרוע אם וכאשר החברה תיסגר לכן העלות האמיתית של רכישת החברה והפיכת הקרקע לנדלן גבוהה הרבה יותר משווי בזן בבורסה
הנשיא ממשיך לעשות בושות...
אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו
רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 108.44% , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.
זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף
שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע
להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי
אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.
במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי.
שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית.
השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?
- כמה יקבל רובי ריבלין על הפרסומת לרסק עגבניות?
- ריבלין הפך להיות מאכער של אלקטריאון - לא לכבודו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא הפעם הראשונה
מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021,
מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.59% אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד
מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים
ודילולים בדרך.
יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםדמרי רצה להישאר במדד ת״א 35 - וקיבל ירידה של 5%
המוסדיים שנכנסו דרך ההנפקה הפרטית מימשו את אחזקותיהם לאחר עליות חדות בסקטור, ומניית דמרי נופלת
בעוד שמרבית מניות הנדל״ן ממשיכות במומנטום החיובי של השבועות האחרונים, מנייתה של חברת דמרי דמרי -4.99% העוסקת בבנייה למגורים, ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב דווקא בולטת בכיוון ההפוך - ויורדת בכ-5.4%. הסיבה המרכזית נעוצה במהלך שביצעה החברה עצמה: הנפקה פרטית למוסדיים שנועדה לקדם את השמירה על מקומה במדד ת״א 35 היוקרתי. אלא שהמהלך, שבזמנו נראה כהזדמנות אסטרטגית לשיפור סחירות ושדרוג מעמד, הפך בפועל למלכודת קצרת טווח. כשהגופים המוסדיים שביצעו את הרכישה מימשו במהירות את המניות ברווח נאה, והפעילו לחץ מכירתי על השוק.
למעשה, דמרי הורידה במסגרת המהלך את מחיר המימוש של כתבי האופציה שהיו בידי המוסדיים - מה שנתפס כ״מתנה״ שאפשרה להם להיכנס במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק באותה עת. בשוק מסבירים כי אותם גופים כלל לא תכננו להחזיק במניה לטווח ארוך, אלא לנצל את העליות האחרונות בענף הנדל״ן כדי לגזור רווח מהיר. התוצאה: מניה שנועדה ליהנות ממעמד של מדד דגל, מוצאת עצמה דווקא תחת לחץ מכירות חריג בהיקף מסחר גדול.
כתבנו על "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35.
שיקול טכני
מאחורי ההנפקה הפרטית עמד שיקול טכני-שיווקי מובהק: שמירה על משקל השוק הנדרש להישארות במדד ת״א 35, מדד הדגל של הבורסה בתל אביב. חברת דמרי, שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הנדל״ן הבולטות בענף בישראל, ביקשה להגדיל את סחירות מניותיה ולהבטיח את מקומה בין החברות הגדולות בבורסה. לצורך כך נדרשה להגדיל את החזקות הציבור - ולכן פנתה לגופים מוסדיים בהנפקה מהירה ובתנאים מועדפים.
- "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שהשוק, כמו תמיד, פועל לפי תמריצים. המוסדיים, שזיהו הזדמנות ארביטראז' קצרה בין מחיר ההקצאה למחיר השוק, רכשו את המניות אך לא מתוך אמונה ארוכת טווח בחברה, אלא מתוך שיקול של רווח מהיר. כעת, לאחר העליות החדות שנרשמו בחודשים האחרונים במניות הנדל״ן ובפרט במניית דמרי, הם בחרו לממש חלק ניכר מהחזקותיהם ולסגור את הפוזיציה. המהלך הזה הפעיל לחץ מיידי על המניה, שירדה כאמור בלמעלה מ-5%.
