אם ליברמן היה חושב עסקית, המדינה היתה מלאימה את בזן
המדינה תצטרך לשלם מיליארדים לבעלי בזן כפיצוי על הפקעת השטח; יש לה הזדמנות לרכוש שליטה בבזן ולצמצם את הנזק העתידי, אבל, שר האוצר אביגדור ליברמן חושב על החודשים הקרובים, לא על עוד 10 שנים; בינתיים - האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח"
מאבק השליטה בבזן 0.87% מגיע לישורת האחרונה. עוד יומיים יקבעו הזוכים. זה אולי יישמע מופרך, אבל המדינה היתה צריכה לתת ביד. המדינה היתה צריכה לחשוב עסקית - יש לה הזדמנות לקנות במאות מיליונים את בזן, להרוויח כבר ביום הראשון (העסקה מבטאת דיסקאונט על מחיר המניה בשוק) והכי חשוב - לשלם פיצוי לבעלי המניות של בזן בעוד שנים שחלקו יילך לכיסה. העברת השטח של בזן לפעילות של תעשייה, לוגיסטיקה וגם מגורים היא אומנם רחוקה, אבל היא טומנת הפסד-קנס ענק שהמדינה תצטרך לשלם. אז נכון שיש צרות יותר בוערות, וגם לא בטוח שמדינה צריכה להיות אקטיבית ושחקנית בשוק ההון באופן כזה, אבל יש חריג. בזן היא מקרה חריג. המשאבים, הזמן והכסף שהמדינה תשקיע בדוחות, שיחות, ועדות, תכנון, פיצויים, קנסות, תביעות ועוד יהיה מיליארדים רבים. היא יכולה כעת לסגור את הבעיה בתמורה ל-560 מיליון שקל. אבל זה לא יקרה. ליברמן עסוק בצרות היומיות ומה אכפת לו מה יקרה עוד 10 שנים.
אז נחזור למציאות. האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח" לטובת מחזיקי החוב בפטרוכימיים. חודשיים עברו מאז שהאחים חג'ג' דרך החברה הציבורית חג'ג' נדל"ן דיווחה על כוונתה לרכוש 16.7% ממניות בז"ן שהוחזקו על ידי החברה לישראל. זאת היתה עסקה בתזמון טוב, במחיר טוב. האחים חג'ג' מוכנים לשלם 560 מיליון שקל לפי מחיר של 1.04 שקל למניה, המניה כעת ב-1.32 שקל. רווח של כ-170 מיליון שקל, רק לפני שבוע זה היה 200 מיליון שקל. אבל זו עסקה עם סיכון -מדובר במניות שמצריכות אישור של הרגולטור שכן הם מהוות את גרעין השליטה בבז"ן, כאן לא נראה שתהיה לאחים בעיה, ומדובר במניות שיש עליהן זכות סירוב ראשונה של חברת פטרוכימיים – כאן יש לאחים בעיה.
פטרוכימיים היא חברה מתה מהלכת. היא נמצאת בסוג של הסדר חוב תמידי, כשמול חוב של כ-1.6 מיליארד שקל יש לה מניות בבזן שמוערכות בכ-40% מהחוב. המשמעות היא שהחברה שייכת בעצם למחזיקי החוב שלה ולא לבעלי מניותיה. מחזיקי החוב מחולקים לכמה סדרות ולצד מחזיקי חוב שיקבלו קרוב או אפילו את מלוא החוב (מחזיקי אג"ח ח') בשל בטוחות חזקות ומלאות על מניות בזן, יש כאלו עם בטוחות פחות טובות (סדרות 1, ב', ג'; כאשר סדרה ב' וג' מחזיקים במניות בזן המוערכות ב-40% מהחוב וסדרה 1 מחזיקים במניות בערך של 14% מהחוב). מחזיקי החוב, יודעים שיש להם נכס ביד – זכות הסירוב הראשונה והם מחפשים משקיעים שייכנסו להשקעה בבזן. מדברים עם אייל לפידות, משפחת פדרמן, קבוצת שפיר ואחרים כשב-1 ביוני נדע האם הדיבורים האלו הניבו עסקה.
האחים חג'ג' חוששים. ולכן הם הציעו בעצמם עסקה למחזיקי החוב כשבנוסף לזכות הסירוב הראשונה מחזיקים גם ב-15.5% ממניות בזן. מניתוח העסקה עולה כי היא טובה למחזיקי אג"ח ח' – האחים הציעו לרכוש מסדרה ח' את מניות בזן המשועבדות להם בשווי של 356 מיליון שקל, תמורת הקצאת סדרה חדשה של אג"ח. הסדרה תיפרע בתשלום אחד בעוד ארבע שנים, ותישא ריבית צמודה של 4%. בנוסף, תוענק למחזיקי אג"ח ח' תוספת בגובה ההפרש בין מניית בזן בשנתיים שלאחר השלמת העסקה לבין 1.37 שקל למניה. ההצעה למחזיקי האג"ח האחרים - אופציה לשנתיים לרכוש מהם את המניות המשועבדות להם במחיר השוק, וכן 100% בין 1.37 שקל למניה למחירה בעוד שנתיים, גם אם המניות לא ירכשו וזאת לגבי 60% ממניות בזן המשועבדות לבעלי סדרות אלו.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט בין האחים חג'ג' לבין מתן בלעדיות לקבוצה שכוללת את אייל לפידות ואריאל שוב. קבוצה זו עשויה לממן את עסקת רכישת מניות בזן ולהעביר למחזיקים 8% ממניות בזן (בתמורה למחיקת חוב בערך זהה). במצב זה לפטרוכימיים יהיו כמעט 24% ממניות בזן ועתידה יהיה תלוי במרווחי הזיקוק.
אז מה יהיה? קשה לדעת. אבל יש לנו שאלה – המדינה לפי התכנון תהפוך את כל האזור של זן לשטח ענק של לוגיסטיקה, תעשייה ואולי גם מגורים. בזן העתידית צפויה ליהנות משינוי הייעוד של השטח. השווי הפוטנציאלי של הקרקעות שם בכיס את השווי הנוכחי של בזן – כ-4.2 מיליארד שקל. כאשר המדינה תעשה זאת היא בעצם תפקיע את הפעילות של בזן והיא תצטרך לשלם על פי חוק סכום עתק לבזן.
אם המדינה היתה חברה עסקית, ההנהלה שלה היתה רוכשת את השליטה על בזן ולו כדי שהפיצויים הענקיים שהיא תשלם לבעלי בזן יגיעו אליה. אבל המדינה היא לא חברה עסקית, שר האוצר אפילו לא חושב ולא מעודכן באפשרות כזו. פקידי האוצר, ממש לא יחשבו על צעד "נועז" כזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות להערכתנו לא מכיר את הסיפור. אפס יוזמה, חבל.
- 7.יונתן 30/05/2022 22:12הגב לתגובה זואלה שני גורמים שמושתים על בזן שהמדינה לא מעוניינת בהם. קניית בזן היא הימור. הימור מכובד ויפה - אבל הימור
- 6.עופר 29/05/2022 17:09הגב לתגובה זולעיף את עופר
- מוטב להעיף אותך ושכמותך לתהום הנשיה ורק אחכ אולי ייטב. (ל"ת)זיגלמן 31/05/2022 14:33הגב לתגובה זו
- 5.לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק 29/05/2022 14:45הגב לתגובה זולא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק אז הוא חושב !!בבבבעעעעליו !!!!
- 4.ומה עם קרנות הפנסיה, אתה מוכן לקבל פחות פנסיה כשתפרוש? (ל"ת)מאיר 29/05/2022 13:46הגב לתגובה זו
- 3.אז מומלץ להשקיע בבזן או לא ? (ל"ת)עמוס 29/05/2022 10:45הגב לתגובה זו
- 2.תומר 29/05/2022 10:12הגב לתגובה זולהלאים ומה עם בעלי המניות שקנו את המנייה בשער כפול?
- 1.אני רק שאלה 29/05/2022 10:05הגב לתגובה זולבזן יש גם חובות במיליארדים שיצטרכו לפרוע אם וכאשר החברה תיסגר לכן העלות האמיתית של רכישת החברה והפיכת הקרקע לנדלן גבוהה הרבה יותר משווי בזן בבורסה
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
