אם ליברמן היה חושב עסקית, המדינה היתה מלאימה את בזן
המדינה תצטרך לשלם מיליארדים לבעלי בזן כפיצוי על הפקעת השטח; יש לה הזדמנות לרכוש שליטה בבזן ולצמצם את הנזק העתידי, אבל, שר האוצר אביגדור ליברמן חושב על החודשים הקרובים, לא על עוד 10 שנים; בינתיים - האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח"
מאבק השליטה בבזן 0.87% מגיע לישורת האחרונה. עוד יומיים יקבעו הזוכים. זה אולי יישמע מופרך, אבל המדינה היתה צריכה לתת ביד. המדינה היתה צריכה לחשוב עסקית - יש לה הזדמנות לקנות במאות מיליונים את בזן, להרוויח כבר ביום הראשון (העסקה מבטאת דיסקאונט על מחיר המניה בשוק) והכי חשוב - לשלם פיצוי לבעלי המניות של בזן בעוד שנים שחלקו יילך לכיסה. העברת השטח של בזן לפעילות של תעשייה, לוגיסטיקה וגם מגורים היא אומנם רחוקה, אבל היא טומנת הפסד-קנס ענק שהמדינה תצטרך לשלם. אז נכון שיש צרות יותר בוערות, וגם לא בטוח שמדינה צריכה להיות אקטיבית ושחקנית בשוק ההון באופן כזה, אבל יש חריג. בזן היא מקרה חריג. המשאבים, הזמן והכסף שהמדינה תשקיע בדוחות, שיחות, ועדות, תכנון, פיצויים, קנסות, תביעות ועוד יהיה מיליארדים רבים. היא יכולה כעת לסגור את הבעיה בתמורה ל-560 מיליון שקל. אבל זה לא יקרה. ליברמן עסוק בצרות היומיות ומה אכפת לו מה יקרה עוד 10 שנים.
אז נחזור למציאות. האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח" לטובת מחזיקי החוב בפטרוכימיים. חודשיים עברו מאז שהאחים חג'ג' דרך החברה הציבורית חג'ג' נדל"ן דיווחה על כוונתה לרכוש 16.7% ממניות בז"ן שהוחזקו על ידי החברה לישראל. זאת היתה עסקה בתזמון טוב, במחיר טוב. האחים חג'ג' מוכנים לשלם 560 מיליון שקל לפי מחיר של 1.04 שקל למניה, המניה כעת ב-1.32 שקל. רווח של כ-170 מיליון שקל, רק לפני שבוע זה היה 200 מיליון שקל. אבל זו עסקה עם סיכון -מדובר במניות שמצריכות אישור של הרגולטור שכן הם מהוות את גרעין השליטה בבז"ן, כאן לא נראה שתהיה לאחים בעיה, ומדובר במניות שיש עליהן זכות סירוב ראשונה של חברת פטרוכימיים – כאן יש לאחים בעיה.
פטרוכימיים היא חברה מתה מהלכת. היא נמצאת בסוג של הסדר חוב תמידי, כשמול חוב של כ-1.6 מיליארד שקל יש לה מניות בבזן שמוערכות בכ-40% מהחוב. המשמעות היא שהחברה שייכת בעצם למחזיקי החוב שלה ולא לבעלי מניותיה. מחזיקי החוב מחולקים לכמה סדרות ולצד מחזיקי חוב שיקבלו קרוב או אפילו את מלוא החוב (מחזיקי אג"ח ח') בשל בטוחות חזקות ומלאות על מניות בזן, יש כאלו עם בטוחות פחות טובות (סדרות 1, ב', ג'; כאשר סדרה ב' וג' מחזיקים במניות בזן המוערכות ב-40% מהחוב וסדרה 1 מחזיקים במניות בערך של 14% מהחוב). מחזיקי החוב, יודעים שיש להם נכס ביד – זכות הסירוב הראשונה והם מחפשים משקיעים שייכנסו להשקעה בבזן. מדברים עם אייל לפידות, משפחת פדרמן, קבוצת שפיר ואחרים כשב-1 ביוני נדע האם הדיבורים האלו הניבו עסקה.
האחים חג'ג' חוששים. ולכן הם הציעו בעצמם עסקה למחזיקי החוב כשבנוסף לזכות הסירוב הראשונה מחזיקים גם ב-15.5% ממניות בזן. מניתוח העסקה עולה כי היא טובה למחזיקי אג"ח ח' – האחים הציעו לרכוש מסדרה ח' את מניות בזן המשועבדות להם בשווי של 356 מיליון שקל, תמורת הקצאת סדרה חדשה של אג"ח. הסדרה תיפרע בתשלום אחד בעוד ארבע שנים, ותישא ריבית צמודה של 4%. בנוסף, תוענק למחזיקי אג"ח ח' תוספת בגובה ההפרש בין מניית בזן בשנתיים שלאחר השלמת העסקה לבין 1.37 שקל למניה. ההצעה למחזיקי האג"ח האחרים - אופציה לשנתיים לרכוש מהם את המניות המשועבדות להם במחיר השוק, וכן 100% בין 1.37 שקל למניה למחירה בעוד שנתיים, גם אם המניות לא ירכשו וזאת לגבי 60% ממניות בזן המשועבדות לבעלי סדרות אלו.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט בין האחים חג'ג' לבין מתן בלעדיות לקבוצה שכוללת את אייל לפידות ואריאל שוב. קבוצה זו עשויה לממן את עסקת רכישת מניות בזן ולהעביר למחזיקים 8% ממניות בזן (בתמורה למחיקת חוב בערך זהה). במצב זה לפטרוכימיים יהיו כמעט 24% ממניות בזן ועתידה יהיה תלוי במרווחי הזיקוק.
אז מה יהיה? קשה לדעת. אבל יש לנו שאלה – המדינה לפי התכנון תהפוך את כל האזור של זן לשטח ענק של לוגיסטיקה, תעשייה ואולי גם מגורים. בזן העתידית צפויה ליהנות משינוי הייעוד של השטח. השווי הפוטנציאלי של הקרקעות שם בכיס את השווי הנוכחי של בזן – כ-4.2 מיליארד שקל. כאשר המדינה תעשה זאת היא בעצם תפקיע את הפעילות של בזן והיא תצטרך לשלם על פי חוק סכום עתק לבזן.
אם המדינה היתה חברה עסקית, ההנהלה שלה היתה רוכשת את השליטה על בזן ולו כדי שהפיצויים הענקיים שהיא תשלם לבעלי בזן יגיעו אליה. אבל המדינה היא לא חברה עסקית, שר האוצר אפילו לא חושב ולא מעודכן באפשרות כזו. פקידי האוצר, ממש לא יחשבו על צעד "נועז" כזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות להערכתנו לא מכיר את הסיפור. אפס יוזמה, חבל.
- 7.יונתן 30/05/2022 22:12הגב לתגובה זואלה שני גורמים שמושתים על בזן שהמדינה לא מעוניינת בהם. קניית בזן היא הימור. הימור מכובד ויפה - אבל הימור
- 6.עופר 29/05/2022 17:09הגב לתגובה זולעיף את עופר
- מוטב להעיף אותך ושכמותך לתהום הנשיה ורק אחכ אולי ייטב. (ל"ת)זיגלמן 31/05/2022 14:33הגב לתגובה זו
- 5.לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק 29/05/2022 14:45הגב לתגובה זולא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק אז הוא חושב !!בבבבעעעעליו !!!!
- 4.ומה עם קרנות הפנסיה, אתה מוכן לקבל פחות פנסיה כשתפרוש? (ל"ת)מאיר 29/05/2022 13:46הגב לתגובה זו
- 3.אז מומלץ להשקיע בבזן או לא ? (ל"ת)עמוס 29/05/2022 10:45הגב לתגובה זו
- 2.תומר 29/05/2022 10:12הגב לתגובה זולהלאים ומה עם בעלי המניות שקנו את המנייה בשער כפול?
- 1.אני רק שאלה 29/05/2022 10:05הגב לתגובה זולבזן יש גם חובות במיליארדים שיצטרכו לפרוע אם וכאשר החברה תיסגר לכן העלות האמיתית של רכישת החברה והפיכת הקרקע לנדלן גבוהה הרבה יותר משווי בזן בבורסה
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
