אם ליברמן היה חושב עסקית, המדינה היתה מלאימה את בזן

המדינה תצטרך לשלם מיליארדים לבעלי בזן כפיצוי על הפקעת השטח; יש לה הזדמנות לרכוש שליטה בבזן ולצמצם את הנזק העתידי, אבל, שר האוצר אביגדור ליברמן חושב על החודשים הקרובים, לא על עוד 10 שנים; בינתיים - האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח"

נתנאל אריאל | 29/05/2022 09:52 (8)

נושאים בכתבה אביגדור ליברמן בזן הסדר חוב פטרוכימיים

מאבק השליטה בבזן -0.4% מגיע לישורת האחרונה. עוד יומיים יקבעו הזוכים. זה אולי יישמע מופרך, אבל המדינה היתה צריכה לתת ביד. המדינה היתה צריכה לחשוב עסקית - יש לה הזדמנות לקנות במאות מיליונים את בזן, להרוויח כבר ביום הראשון (העסקה מבטאת דיסקאונט על מחיר המניה בשוק) והכי חשוב - לשלם פיצוי לבעלי המניות של בזן בעוד שנים שחלקו יילך לכיסה. העברת השטח של בזן לפעילות של תעשייה, לוגיסטיקה וגם מגורים היא אומנם רחוקה, אבל היא טומנת הפסד-קנס ענק שהמדינה תצטרך לשלם. אז נכון שיש צרות יותר בוערות, וגם לא בטוח שמדינה צריכה להיות אקטיבית ושחקנית בשוק ההון באופן כזה, אבל יש חריג. בזן היא מקרה חריג. המשאבים, הזמן והכסף שהמדינה תשקיע בדוחות, שיחות, ועדות, תכנון, פיצויים, קנסות, תביעות ועוד יהיה מיליארדים רבים. היא יכולה כעת לסגור את הבעיה בתמורה ל-560 מיליון שקל. אבל זה לא יקרה. ליברמן עסוק בצרות היומיות ומה אכפת לו מה יקרה עוד 10 שנים.

אז נחזור למציאות. האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח" לטובת מחזיקי החוב בפטרוכימיים. חודשיים עברו מאז שהאחים חג'ג' דרך החברה הציבורית חג'ג' נדל"ן דיווחה על כוונתה לרכוש 16.7% ממניות בז"ן שהוחזקו על ידי החברה לישראל. זאת היתה עסקה בתזמון טוב, במחיר טוב. האחים חג'ג' מוכנים לשלם 560 מיליון שקל לפי מחיר של 1.04 שקל למניה, המניה כעת ב-1.32 שקל. רווח של כ-170 מיליון שקל, רק לפני שבוע זה היה 200 מיליון שקל. אבל זו עסקה עם סיכון -מדובר במניות שמצריכות אישור של הרגולטור שכן הם מהוות את גרעין השליטה בבז"ן, כאן לא נראה שתהיה לאחים בעיה, ומדובר במניות שיש עליהן זכות סירוב ראשונה של חברת פטרוכימיים – כאן יש לאחים בעיה.

פטרוכימיים היא חברה מתה מהלכת. היא נמצאת בסוג של הסדר חוב תמידי, כשמול חוב של כ-1.6 מיליארד שקל יש לה מניות בבזן שמוערכות בכ-40% מהחוב. המשמעות היא שהחברה שייכת בעצם למחזיקי החוב שלה ולא לבעלי מניותיה. מחזיקי החוב מחולקים לכמה סדרות ולצד מחזיקי חוב שיקבלו קרוב או אפילו את מלוא החוב (מחזיקי אג"ח ח') בשל בטוחות חזקות ומלאות על מניות בזן, יש כאלו עם בטוחות פחות טובות (סדרות 1, ב', ג'; כאשר סדרה ב' וג' מחזיקים במניות בזן המוערכות ב-40% מהחוב וסדרה 1 מחזיקים במניות בערך של 14% מהחוב). מחזיקי החוב, יודעים שיש להם נכס ביד – זכות הסירוב הראשונה והם מחפשים משקיעים שייכנסו להשקעה בבזן. מדברים עם אייל לפידות, משפחת פדרמן, קבוצת שפיר ואחרים כשב-1 ביוני נדע האם הדיבורים האלו הניבו עסקה.

האחים חג'ג' חוששים. ולכן הם הציעו בעצמם עסקה למחזיקי החוב כשבנוסף לזכות הסירוב הראשונה מחזיקים גם ב-15.5% ממניות בזן. מניתוח העסקה עולה כי היא טובה למחזיקי אג"ח ח' – האחים הציעו לרכוש מסדרה ח' את מניות בזן המשועבדות להם בשווי של 356 מיליון שקל, תמורת הקצאת סדרה חדשה של אג"ח. הסדרה תיפרע בתשלום אחד בעוד ארבע שנים, ותישא ריבית צמודה של 4%. בנוסף, תוענק למחזיקי אג"ח ח' תוספת בגובה ההפרש בין מניית בזן בשנתיים שלאחר השלמת העסקה לבין 1.37 שקל למניה. ההצעה למחזיקי האג"ח האחרים - אופציה לשנתיים לרכוש מהם את המניות המשועבדות להם במחיר השוק, וכן 100% בין 1.37 שקל למניה למחירה בעוד שנתיים, גם אם המניות לא ירכשו וזאת לגבי 60% ממניות בזן המשועבדות לבעלי סדרות אלו.

מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט בין האחים חג'ג' לבין מתן בלעדיות לקבוצה שכוללת את אייל לפידות ואריאל שוב. קבוצה זו עשויה לממן את עסקת רכישת מניות בזן ולהעביר למחזיקים 8% ממניות בזן (בתמורה למחיקת חוב בערך זהה). במצב זה לפטרוכימיים יהיו כמעט 24% ממניות בזן ועתידה יהיה תלוי במרווחי הזיקוק.

אז מה יהיה? קשה לדעת. אבל יש לנו שאלה – המדינה לפי התכנון תהפוך את כל האזור של זן לשטח ענק של לוגיסטיקה, תעשייה ואולי גם מגורים. בזן העתידית צפויה ליהנות משינוי הייעוד של השטח. השווי הפוטנציאלי של הקרקעות שם בכיס את השווי הנוכחי של בזן – כ-4.2 מיליארד שקל. כאשר המדינה תעשה זאת היא בעצם תפקיע את הפעילות של בזן והיא תצטרך לשלם על פי חוק סכום עתק לבזן.

אם המדינה היתה חברה עסקית, ההנהלה שלה היתה רוכשת את השליטה על בזן ולו כדי שהפיצויים הענקיים שהיא תשלם לבעלי בזן יגיעו אליה. אבל המדינה היא לא חברה עסקית, שר האוצר אפילו לא חושב ולא מעודכן באפשרות כזו. פקידי האוצר, ממש לא יחשבו על צעד "נועז" כזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות להערכתנו לא מכיר את הסיפור. אפס יוזמה, חבל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
יונתן 30/05/2022 22:12
הגב לתגובה זו
אלה שני גורמים שמושתים על בזן שהמדינה לא מעוניינת בהם. קניית בזן היא הימור. הימור מכובד ויפה - אבל הימור
6.
עופר 29/05/2022 17:09
הגב לתגובה זו
לעיף את עופר
מוטב להעיף אותך ושכמותך לתהום הנשיה ורק אחכ אולי ייטב. (ל"ת)
זיגלמן 31/05/2022 14:33
הגב לתגובה זו
5.
לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק 29/05/2022 14:45
הגב לתגובה זו
לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק אז הוא חושב !!בבבבעעעעליו !!!!
4.
ומה עם קרנות הפנסיה, אתה מוכן לקבל פחות פנסיה כשתפרוש? (ל"ת)
מאיר 29/05/2022 13:46
הגב לתגובה זו
3.
אז מומלץ להשקיע בבזן או לא ? (ל"ת)
עמוס 29/05/2022 10:45
הגב לתגובה זו
2.
תומר 29/05/2022 10:12
הגב לתגובה זו
להלאים ומה עם בעלי המניות שקנו את המנייה בשער כפול?
1.
אני רק שאלה 29/05/2022 10:05
הגב לתגובה זו
לבזן יש גם חובות במיליארדים שיצטרכו לפרוע אם וכאשר החברה תיסגר לכן העלות האמיתית של רכישת החברה והפיכת הקרקע לנדלן גבוהה הרבה יותר משווי בזן בבורסה

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז

ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג | 01/01/2026 15:00

נושאים בכתבה דניאל לייטנר תמיר פישמן

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:

סקטורים מומלצים

להמשך הכתבה לחץ כאן