נתנאל אריאל
צילום: ביזפורטל
פרשנות

אם ליברמן היה חושב עסקית, המדינה היתה מלאימה את בזן

המדינה תצטרך לשלם מיליארדים לבעלי בזן כפיצוי על הפקעת השטח; יש לה הזדמנות לרכוש שליטה בבזן ולצמצם את הנזק העתידי, אבל, שר האוצר אביגדור ליברמן חושב על החודשים הקרובים, לא על עוד 10 שנים; בינתיים - האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח"

נתנאל אריאל | (8)

מאבק השליטה בבזן -0.5% מגיע לישורת האחרונה. עוד יומיים יקבעו הזוכים. זה אולי יישמע מופרך, אבל המדינה היתה צריכה לתת ביד. המדינה היתה צריכה לחשוב עסקית - יש לה הזדמנות לקנות במאות מיליונים את בזן, להרוויח כבר ביום הראשון (העסקה מבטאת דיסקאונט על מחיר המניה בשוק) והכי חשוב - לשלם פיצוי לבעלי המניות של בזן בעוד שנים שחלקו יילך לכיסה. העברת השטח של בזן לפעילות של תעשייה, לוגיסטיקה וגם מגורים היא אומנם רחוקה, אבל היא טומנת הפסד-קנס ענק שהמדינה תצטרך לשלם. אז נכון שיש צרות יותר בוערות, וגם לא בטוח שמדינה צריכה להיות אקטיבית ושחקנית בשוק ההון באופן כזה, אבל יש חריג. בזן היא מקרה חריג. המשאבים, הזמן והכסף שהמדינה תשקיע בדוחות, שיחות, ועדות, תכנון, פיצויים, קנסות, תביעות ועוד יהיה מיליארדים רבים. היא יכולה כעת לסגור את הבעיה בתמורה ל-560 מיליון שקל. אבל זה לא יקרה. ליברמן עסוק בצרות היומיות ומה אכפת לו מה יקרה עוד 10 שנים.   

אז נחזור למציאות. האחים חג'ג' מורווחים 170 מיליון שקל על הנייר, אבל הם יצטרכו לוותר על "ביס גדול מהרווח" לטובת מחזיקי החוב בפטרוכימיים. חודשיים עברו מאז שהאחים חג'ג' דרך החברה הציבורית חג'ג' נדל"ן דיווחה על כוונתה לרכוש 16.7% ממניות בז"ן שהוחזקו על ידי החברה לישראל. זאת היתה עסקה בתזמון טוב, במחיר טוב. האחים חג'ג' מוכנים לשלם 560 מיליון שקל לפי מחיר של 1.04 שקל למניה, המניה כעת ב-1.32 שקל. רווח של כ-170 מיליון שקל, רק לפני שבוע זה היה 200 מיליון שקל. אבל זו עסקה עם סיכון -מדובר במניות שמצריכות אישור של הרגולטור שכן הם מהוות את גרעין השליטה בבז"ן, כאן לא נראה שתהיה לאחים בעיה, ומדובר במניות שיש עליהן זכות סירוב ראשונה של חברת פטרוכימיים – כאן יש לאחים בעיה.

 

פטרוכימיים היא חברה מתה מהלכת. היא נמצאת בסוג של הסדר חוב תמידי, כשמול חוב של כ-1.6 מיליארד שקל יש לה מניות בבזן שמוערכות בכ-40% מהחוב. המשמעות היא שהחברה שייכת בעצם למחזיקי החוב שלה ולא לבעלי מניותיה. מחזיקי החוב מחולקים לכמה סדרות ולצד מחזיקי חוב שיקבלו קרוב או אפילו את מלוא החוב (מחזיקי אג"ח ח') בשל בטוחות חזקות ומלאות על מניות בזן, יש כאלו עם בטוחות פחות טובות (סדרות 1, ב', ג'; כאשר סדרה ב' וג' מחזיקים במניות בזן המוערכות ב-40% מהחוב וסדרה 1 מחזיקים במניות בערך של 14% מהחוב). מחזיקי החוב, יודעים שיש להם נכס ביד – זכות הסירוב הראשונה והם מחפשים משקיעים שייכנסו להשקעה בבזן. מדברים עם אייל לפידות, משפחת פדרמן, קבוצת שפיר ואחרים כשב-1 ביוני  נדע האם הדיבורים האלו הניבו עסקה.

 

האחים חג'ג' חוששים. ולכן הם הציעו בעצמם עסקה למחזיקי החוב כשבנוסף לזכות הסירוב הראשונה מחזיקים גם ב-15.5% ממניות בזן. מניתוח העסקה עולה כי היא טובה למחזיקי אג"ח ח' – האחים הציעו לרכוש מסדרה ח' את מניות בזן המשועבדות להם בשווי של 356 מיליון שקל, תמורת הקצאת סדרה חדשה של אג"ח. הסדרה תיפרע בתשלום אחד בעוד ארבע שנים, ותישא ריבית צמודה של 4%. בנוסף, תוענק  למחזיקי אג"ח ח' תוספת בגובה ההפרש בין מניית בזן בשנתיים שלאחר השלמת העסקה לבין 1.37 שקל למניה. ההצעה למחזיקי האג"ח האחרים - אופציה לשנתיים לרכוש מהם את המניות המשועבדות להם במחיר השוק, וכן 100% בין 1.37 שקל למניה למחירה בעוד שנתיים, גם אם המניות לא ירכשו וזאת לגבי 60% ממניות בזן המשועבדות לבעלי סדרות אלו.

 

מחזיקי האג"ח יצטרכו להחליט בין האחים חג'ג' לבין מתן בלעדיות לקבוצה שכוללת את אייל לפידות ואריאל שוב. קבוצה זו עשויה לממן את עסקת רכישת מניות בזן ולהעביר למחזיקים 8% ממניות בזן (בתמורה למחיקת חוב בערך זהה). במצב זה לפטרוכימיים יהיו כמעט 24% ממניות בזן ועתידה יהיה תלוי במרווחי הזיקוק.

 

אז מה יהיה? קשה לדעת. אבל יש לנו שאלה – המדינה לפי התכנון תהפוך את כל האזור של זן לשטח ענק של לוגיסטיקה, תעשייה ואולי גם מגורים. בזן העתידית צפויה ליהנות משינוי הייעוד של השטח. השווי הפוטנציאלי של הקרקעות שם בכיס את השווי הנוכחי של בזן – כ-4.2 מיליארד שקל. כאשר המדינה תעשה זאת היא בעצם תפקיע את הפעילות של בזן והיא תצטרך לשלם על פי חוק סכום עתק לבזן.

אם המדינה היתה חברה עסקית, ההנהלה שלה היתה רוכשת את השליטה על בזן ולו כדי שהפיצויים הענקיים שהיא תשלם לבעלי בזן יגיעו אליה. אבל המדינה היא לא חברה עסקית, שר האוצר אפילו לא חושב ולא מעודכן באפשרות כזו. פקידי האוצר,  ממש לא יחשבו על צעד "נועז" כזה. מנהל רשות החברות הממשלתיות להערכתנו לא מכיר את הסיפור. אפס יוזמה, חבל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יונתן 30/05/2022 22:12
    הגב לתגובה זו
    אלה שני גורמים שמושתים על בזן שהמדינה לא מעוניינת בהם. קניית בזן היא הימור. הימור מכובד ויפה - אבל הימור
  • 6.
    עופר 29/05/2022 17:09
    הגב לתגובה זו
    לעיף את עופר
  • מוטב להעיף אותך ושכמותך לתהום הנשיה ורק אחכ אולי ייטב. (ל"ת)
    זיגלמן 31/05/2022 14:33
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק 29/05/2022 14:45
    הגב לתגובה זו
    לא חושב! הוא קודם שונא ! ואם נשאר יו מעט מקום. רק אז הוא חושב !!בבבבעעעעליו !!!!
  • 4.
    ומה עם קרנות הפנסיה, אתה מוכן לקבל פחות פנסיה כשתפרוש? (ל"ת)
    מאיר 29/05/2022 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אז מומלץ להשקיע בבזן או לא ? (ל"ת)
    עמוס 29/05/2022 10:45
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תומר 29/05/2022 10:12
    הגב לתגובה זו
    להלאים ומה עם בעלי המניות שקנו את המנייה בשער כפול?
  • 1.
    אני רק שאלה 29/05/2022 10:05
    הגב לתגובה זו
    לבזן יש גם חובות במיליארדים שיצטרכו לפרוע אם וכאשר החברה תיסגר לכן העלות האמיתית של רכישת החברה והפיכת הקרקע לנדלן גבוהה הרבה יותר משווי בזן בבורסה
אמיר חדד מנכל ברומטר
צילום: אתר החברה
ראיון

"כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע"

"תור הזהב של 2024-2025 לא יחזור": אמיר חדד, מנהל ההשקעות הראשי בברומטר מסמן את ההזדמנויות החדשות בשוק האג"ח, מסביר למה הוא מעדיף את המח"מ הבינוני בממשלתי, על תמהיל של 50-50 בין שקלי לצמוד, למה המרווחים בקונצרני לא מצדיקים את הסיכון ולמה הוא נזהר מאג"ח נדל"ן למגורים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ברומטר אמיר חדד

"היה מישהו שאמר לי ב-2009, (שהייתה שנה פנומנלית): 'הלוואי שכל שנה תהיה ככה'. עניתי לו שזה אפשרי, בתנאי שהשנה שלפניה תהיה כמו 2008", אומר בחיוך אמיר חדד, מנהל תיקים והאנליסט הראשי בבית ההשקעות "ברומטר".

אנחנו בנקודת זמן מעניינת בשוק. שוק שמסכם שנתיים חריגות בעוצמתן עם עליות מצטברות של כ-80%. אתם בטח שמעתם כבר עשרות תחזיות על מה שהיה ומה שהולך להיות, אבל כדאי לכם לשמוע מה יש לחדד לומר בנושא. חדד נמצא בשוק כבר 25 שנה, יש לו הסמכה בכלכלה ומינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא כבר ראה מקרוב את השוק המקומי והעולמי במחזורי הגאות והשפל של שני העשורים האחרונים. אנחנו אוהבים לגלגל איתו שיחה מפעם-לפעם ולקבל ממנו את הסתכלות מאקרו. בפעם האחרונה שדיברנו הוא טען שאג"ח עדיף על מניות ולא חסך ביקורת מהנגיד - "מחירי האג"ח יעלו; הנגיד הוא פרזנטור גרוע והדירוג נפגע בגללו"  

"אנחנו אחרי שנתיים חזקות מאוד בשוק הישראלי", הוא אומר היום. "קשה לי לראות את 2026 משחזרת את העוצמה הזו. השוק לא זול, ואנחנו נצטרך לקבל פה מימוש מתישהו".

מסיימים שנה. איך אתם בברומטר?

“אנחנו בסך הכול בסדר. הייתה שנה מאוד טובה בתוצאות, אחת השנים היותר טובות. אבל צריך לשים את זה בפרופורציה. 2024 גם הייתה שנה טובה, והשוק בארץ עלה בערך 30%. אנחנו כבר בעצם בשנתיים מאוד חזקות בשוק הישראלי, בסיכום של מעל 80% בשוק".

אז מה אומרים למי שנמצא בחוץ או מחפש איפה 'לחזק' - מה לעשות עכשיו לדעתך?

"אף פעם אי אפשר לדעת, אבל הגישה של להיות 0 או 1 היא גישה לא נכונה. מה שאנחנו עושים בנקודת הזמן הזאת היא שלקוחות שרוצים להיות במסלול של 30% מניות, אז נתחיל ב-15%-20. לקוחות שרוצים להיות ב-50%, אנחנו מכוונים אותם כרגע ל-30%-40. הרעיון הוא לא להיות בחוץ, קצת להוריד מינון".

אז אתה חושב שצריך פה 'ניעור' מסוים, שתיקון הוא משהו שיכול-צריך להגיע?

"אני חושב שכן. אנחנו נצטרך לקבל פה איזשהו מימוש מתישהו.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.