בית ההשקעות מור על מחירי מניות האנרגיה הירוקה: "עשוי להרתיע את המשקיעים, אבל זו רק אמצע הדרך"
"שנת 2020 הייתה חריגה ומטלטלת וחשוב מאוד לדבר על השלכותיה לעתיד. משבר הקורונה שינה את אורח חיינו בצורה ששינתה מגמות רבות בעולם וכתוצאה מכך גם מחייבת אותנו לעשות את ההתאמות הנכונות לתיק ההשקעות העתידי שלנו". כך פותח יוטב קוסטיקה, כלכלן ראשי ומנהל השקעות במור בית השקעות את הריאיון עם ביזפורטל לקראת שנת 2021. "החיים שלנו השתנו והשינויים הראשונים מצביעים על הגידול בעבודה מהבית וזינוק ברכישות Ecommerce (קנייה ברשת א.ע.).
השינויים המשניים מעידים על ירידה בביקוש לגור בעיר ומעבר לפרברים לצד פריחה של חברות ה'עשה זאת בעצמך' שנהנו מגידול בהכנסות בתקופת המשבר. כמו כן, אולי ההשפעה המשמעותית ביותר היא ההבנה שאנחנו צריכים לשמור על כדור הארץ. הזעזוע שגרם נגיף הקורונה נטע את ההבנה גם בקרב המוסדיים שהם צריכים לרתום את ההון שלהם למטרות שמועילות עם הסביבה".
כלומר במור שוריים על מניות האנרגיה הירוקה, למרות המחירים הגבוהים מאוד של מניות האנרגיה הירוקה?
"יכול להיות שהמחירים והגרפים עם העליות החדות ב-2020 עשויים להרתיע חלק מהמשקיעים, אבל להערכתי זו רק אמצע הדרך. ממשלות מתחילות להסיט ספינה כבדה של תקציבים לסקטור ואנו נראה טריליונים של השקעות מנותבות לשם. אנו מעריכים, שנמשיך ונראה את הסקטור נהנה מאותן מגמות גם אל תוך 2021. נראה הרבה עניין וצמיחה גם בחברות 'נגזרת שנייה' אשר תומכות בתעשייה ובחברות הגדולות יותר. שתי חברות שאנו אוהבים הן אנלייט אנרגיה 2.38% בישראל ו-Neoen הצרפתית".
מנגד, מומחה שוק ההון מיכאל צ'רניאק סבור כי "חברות האנרגיה המתחדשת מתומחרות גבוה מדי". בראיון לביזפורטל אמר כי "אף אחד לא יודע מתי שלב ההנפקות של חברות החלום ייגמר"
- הדולר לאן, הביטקוין לאן?
- סיוה מקבלת המלצת קנייה - מחיר יעד של 60 דולר, אפסייד של 71% על המחיר בשוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל אלטרנטיב אריק בוידר חולק על קוסטיקה ואמר השבוע לביזפורטל כי "רוב מניות האנרגיה הסולארית מתומחרות באופן מלא" ו-"המכפילים בענף הטכנולוגיה הזויים"
העליות בשוק יימשכו לתוך 2021, למרות השיאים החדשים שראינו במדדים האמריקניים?
לדברי קוסטיקה "אני סבור שהשוק ימשיך במגמה החיובית כתוצאה ממספר גורמי תמיכה. 2021 תהיה שנת התאוששות כלכלית במגוון רחב של סקטורים. בנוסף, אם נבחן את האלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות - החל מאג"ח ממשלתי, ש-35% ממנו בעולם נמצא בכלל בתשואה שלילית ועד האג"ח הקונצרני שנמצא בתשואות אבסולוטיות נמוכות, אתה מבין שתיק אג"ח בסיכון סביר יכול להניב השנה כ-2% בממוצע. זה נחמד אך רחוק מלהספיק לרוב המשקיעים ולכן את התשואה ב-2021 נקבל מאפיק המניות.
"בנוסף, רוב הצרכנים בתחילת המשבר עשו עצירה בהוצאות והפנו כסף בשיעורים גבוהים לחיסכון. האמריקניים הם צרכנים ידועים – אך בשיא המשבר העלו את רף החיסכון לכ-30% שכבר ירד לכ-14%, אבל זה עדיין שיעור כפול מהממוצע בשנים האחרונות. בנוסף טריליונים של דולרים שיושבים בקרנות כספיות ומספקות תשואה אפסית יחזרו לשוק. הכסף הזה יגיע לשוק המניות במוקדם או במאוחר.
- "אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
"גורם שלישי נובע מכך שאנחנו רואים בנקים מרכזיים שעדיין מגיבים למשבר. הנגידים אינם שאננים ולא נמצאים במצב של תחושה שהמשבר הסתיים. רק החודש ראינו את ממשלות והבנקים המרכזיים באירופה, יפן וארה"ב מגיבים וממשיכעם להזרים כסף לשווקים".
בסביבה הזו הנפקות ה-SPAC אמורות להמשיך לפרוח?
"SPAC הייתה מילת גנאי בעבר והיום היא כבר משולבת אצל הרבה מאוד מוסדיים אמריקניים. הגידול בהנפקות ה-SPAC הוא תסמין לרעב גדול מאוד להשקעות בסקטורים חמים והיכולת להיחשף לחברות קטנות במונחים אמריקניים. מדובר בחברות שלא חשבו או רצו להיות מונפקות בכלל אך הנכונות של המשקיעים להשקיע גם בחברות קטנות הביאה עד כה לגיוס של 80 מיליארד דולר לSPAC-ים. נכון לעכשיו, הרבה מחפשים את התחומים החמים כגון טכנולוגיה, אנרגיה נקייה ורכבים אוטונומיים. צריך לבדוק כל השקעה לגופה, אני לא בטוח שכולם עושים את זה".
המצב הזה ישפיע גם על שוק המניות הישראלי?
"בישראל המומחים מעריכים שנראה חיסון עדר בתוך חודשיים שלושה. לכן אני חוזה כוח עלייה משולב של סקטורים כמו תיירות נדל"ן ובנקים, לצד המשך עליות במדד הטכנולוגיה".
מה חושבים במור על מניות נדל"ן?
"בשוק המשרדים תהיה אי ודאות בתקופה הקרובה, כי בסופו של דבר הקורונה משנה את אורח החיים. בישראל אנו מאמינים שהפגיעה תהיה חמורה פחות מזו שבארה"ב. לפני כמה חודשים, חברות איכותיות שנסחרו במכפילים של 6 או 7 על ה-FFO הייתה הזדמנות מעניינת. היום, לאחר מהלך של עליות, אנחנו עדיין רחוקים מהשיא, אבל לא חושב שיש גם הצדקה לפחות כרגע לחזרה לאותן רמות. עדיף להיות בחברות האיכותיות ביותר עם משרדים במיקומי פריים לוקיישן ותמחור סביר – לדוגמה ריט 1 1.15% , גב ים -0.71% ומבנה 0.35% שעדיין מעניינות.
"גם בעולם המסחר נרשמת התאוששות בתקווה ששיא השפעות הנגיף כבר מאחורינו. בעקבות החיבה של ישראלים לקניונים אני סבור שהתאוששות מהירה יותר תתרחש במסחר מאשר שוק המשרדי – זה יתחיל במרכזים הפתוחים וימשך לתוך הקניונים. בנדל"ן מגורים המחירים כבר לא זולים, לאחר מהלך עליות, ומבחינתי הסקטור נמצא ב'החזק' בלבד כרגע, כאשר המניות שנותרו מעניינות הן חג'ג' נדל"ן, פרשקובסקי -1.61% ואזורים 1.04% .
יש לך סקטורים מועדפים?
"אני אוהב את עולם התיירות, שיחזור 'ביג טיים' בשנה – שנתיים הקרובות. מעדיף כרגע להתמקד בהשקעה בחברות שמוטות יותר לתיירות פנים שלדעתי תהיה השלב הראשון בהתאוששות התיירותית. נוכל לראות דוגמה חיה לכך כבר אצלנו עם הביקושים לתיירות פנים בישראל לקראת הקיץ. המלחמה על ישראייר היא דוגמה לתיאבון והציפייה להתאוששות של הסקטור.
"בעולם הטכנולוגיה אתמקד בתת סקטורים. הראשון הוא עולם הענן והנגזרת שלו דוגמת חברות הפועלות בתחום אבטחת המידע והענן. הגופים הגדולים והמסורבלים יותר, חברות ביטוח, בנקים, ממשלות, מבינות שהן צריכות להשתנות. פריצת האבטחה החמורה בארה"ב גם מבהירה את הצורך בהשקעה מאסיבית בתחום, ואנחנו נראה יותר ויותר תקציבי IT מופנים לשם. תחום הענן אינו כולל רק אמזון ומיקרוסופט, אלא גם את ה-Data centers וחברות שמספקות את הציוד לכך, לדוגמה NIVIDIA.
"בכלל, תחום השבבים הוא מעניין, כאשר בישראל ניתן לקבל חשיפה לתחום דרך חברות קמטק ונובה שמספקות את פתרונות הביקורת על תהליכי הייצור.
"חברות נוספות הן חברות שמקדמות את הכלכלה החדשה. החברות הללו מסבירות, בין היתר מדוע אין אינפלציה - חברות רבות פשוט מייעלות תהליכים רבים. ניקח חברה כמו פייבר, חברה מצוינת ששינתה את פניה בעקבות הקורונה. פייבר תסגור לך עבודת פרילנס תוך 15 דקות, תהליך שבעבר היה לוקח כמה שבועות. יש לחברה הזו כל כך הרבה לאן לצמוח.
"גם האיקומרס עדיין לא מממש את מלוא היכולת שלו. אנחנו נגיע אל עבר שיעורי רכישה און ליין של 20% מסך רכישות הריטייל בארה"ב בשנים הקרובות. מי שייהנה בין היתר הן חברות לוגיסטיקה, שחקניות התשלומים הדיגיטליים וגם חברות שילוח דוגמת FEDEX.
מה עמדתך על מחיר הביטקוין והזהב?
- 9.כתבה מעולה משועל שוק , ראש חזק ומוערך בתעשיה 02/01/2021 20:34הגב לתגובה זוכתבה מעולה משועל שוק , ראש חזק ומוערך בתעשיה
- 8.דני 02/01/2021 14:56הגב לתגובה זותחום הקנאביס צפוי להיות הלהיט של השנה
- 7.עוקב בעניין 02/01/2021 08:39הגב לתגובה זואף מילה על אחת המגמות הכי חמות
- 6.אנונימי 01/01/2021 08:23הגב לתגובה זוכתבה מעניינת ומדוייקת
- 5.בוגדן בוגדנוביץ 31/12/2020 14:38הגב לתגובה זואני עוקב אחריו שנים והוא תמיד פוגע !!!
- 4.בזכות הנגידים 31/12/2020 12:53הגב לתגובה זונראה אותם אלמלא ריבית 0
- ריבית 0 היא עובדה. זאת המציאות. צריך לפעול במציאות 01/01/2021 09:02הגב לתגובה זוריבית 0 היא עובדה. זאת המציאות. צריך לפעול במציאות ולא להתפלפל כמוך.
- 3.יוסי ק 31/12/2020 12:08הגב לתגובה זומאיפה הוא יודע את זה ? אולי אחרי 2008 ו2020 האמריקאי הממוצע יחליט ששעור החיסכון המתאים לו הוא 40% . בקצור הכל חרטה.
- 2.אין על מור -תותחי על (ל"ת)kobi 31/12/2020 12:04הגב לתגובה זו
- יוסי 31/12/2020 16:22הגב לתגובה זואמת
- 1.חיים 31/12/2020 10:52הגב לתגובה זואשרי המאמין , מקוים לשמוע אותך גם בסוף 2021 או עץ או פאלי
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
פרופ' צבי אקשטיין, צילום: שלומי יוסף"אם לא נשלב חרדים וערבים - ישראל לא תצמח"
"הבעיה הכי גדולה של המשק היא שיעור התעסוקה בחברה הערבית והחרדית", אומר פרופ' צבי אקשטיין בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. "אם לא נטפל בזה המשק ייתקע בצמיחה של 2%", והוא מזהיר: "כוח האדם האיכותי עלול לעזוב את הארץ"
הוועידה הכלכלית השביעית של ביזפורטל מגיעה אחרי שנתיים של מלחמה ארוכה שטלטלה את החברה וגם את הכלכלה הישראלית. זה נגע כמעט בכל שכבה מגיוסי מילואים ששבשו את שוק העבודה ועד ההוצאות הביטחוניות שהצליחו לנפח את התוצר אבל עשו את זה בצורה מלאכותית. אולם הכנסים שבבורסה לניירות ערך היה עמוס מקיר לקיר. מנכ"לים, רגולטורים וכלכלנים, לצד אנשים שהשוק בוער להם ורצו לקבל מכלי ראשון את התשובה לשאלה הגדולה. האם השיאים שראינו בשנה וחצי הזאת מגובים במה שקורה בשטח?
את הועידה פתח פרופ’ צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן הוא אחד מהקולות הרמים שניתחו את הכלכלה הישראלית לאורך המלחמה. אקשטיין לא מדבר איתנו לא על צמיחה, לא על דירוגי האשראי ואפילו לא בשוק העבודה. הוא מתחיל בביטחון. "כשאנחנו מדברים על הכלכלה הישראלית", הוא אומר לקהל, "אנחנו תמיד מתחילים בתרחיש ביטחוני, קודם אנחנו מנתחים את המצב הביטחוני ואז מוסיפים לו את השכבות הכלכליות". בשביל אקשטיין שמכהן כראש מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן זו נקודת המוצא להבנת כל המספרים שמתחת. "המציאות שלנו פה היא מערכת רב-חזית”, הוא מסביר, “והאסטרטגיה של ישראל השתנתה”.
הוא מספר שהמכון מתייעץ באופן שוטף עם בכירי מערכת הביטחון, בהם גבי אשכנזי וגם יעלון, "אני לא יודע אם ניצחנו או לא ניצחנו אבל ברור שאנחנו לא במדיניות של הכלה. אנחנו פועלים באופן מלא, עם אפשרות לסיבוב נוסף באיראן".
אקשטיין מתאר מציאות ארוכת טווח: בצפון, הוא אומר, “אנחנו בתוך תהליך הסדרה שדורש צבא הרבה יותר גדול ממה שהיינו”. בעזה, הוא מעריך כי מדיניות ישראל תנוע לפי התכנית שהגדיר טראמפ: “אני מניח שה-20 נקודות ייושמו בעשר השנים הקרובות. זה ייקח זמן. נהיה סביב הקו הצהוב לפחות חמש שנים, אם לא יותר”. גם בתרחיש האופטימי, הוא מציין, ישראל “תמשיך לשלוט כדי שהחמאס לא יאיים על העוטף”. “צריך לקחת את זה בחשבון”.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכאן הוא עובר למאקרו, ומסביר שהמודל שהם בונים במכון נשען כמעט כולו על צד ההיצע של המשק, לא על הביקוש. “תעסוקה כפול פריון, זה כל הסיפור”, הוא אומר, ומדגיש שהפריון הוא הראשון לספוג פגיעה בזמן מלחמה. גיוסי המילואים, שיבושי העבודה, עומס בבית, והמשאבים שמוסטים
לניהול החזית, כל אלה פוגעים ביכולת של המשק לייצר. אבל הפגיעה אינה אחידה: היא מושפעת מאוד מהמבנה הענפי של הכלכלה הישראלית.
