"הקורונה כבר מאחורי אלביט מערכות; נמשיך לצמוח ולשפר רווחיות"
חברת אלביט מערכות 2.55% דיווחה הבוקר על גידול קל של כ-100 מיליון דולר בצבר ההזמנות לרמה של 10.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי. ההכנסות עלו ב-3% בלבד ברבעון לרמה של 1.13 מיליארד דולר אך מעט מעל הצפי בשוק, והרווח המתואם צמח ב-24% לרמה של 72.7 מיליון דולר או 1.64 דולר למניה - בהתאם לתחזיות. "אני מאד מרוצה מהתוצאות", אומר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בראיון לביזפורטל. "אנחנו ממשיכים לגדול בצבר, שנמצא כרגע ברמת שיא. הרווחיות משתפרת, האי-ודאות שהיתה בשוק ברובה הגדול כבר מאחורינו. יש גידול מוצהר בתקציבי הביטחון בשווקי היעד שלנו. אנחנו הולכים להמשיך לשפר את הרווחיות ולהמשיך לצמוח ברבעונים הבאים".
דווקא בתקופה הזו שהתמחורים ירדו זה נראה זמן טוב לרכישות משמעותיות, יש משהו על הכוונת?
"אנחנו עם מאזן חזק. חלק מהאסטרטגיה של החברה היא רכישות, זה היה נכון בעבר וזה נכון גם היום. לא אוכל להתייחס לחברה ספציפית כזו או אחרת שנמצאת על הכוונת, אבל בהחלט יש הזדמנויות ואנחנו בוחנים אותן באופן רציף".
להשתתפות בכנס זום עם מכליס שייערך ביום חמישי הקרוב
על מה בדיוק היתה המחיקה הגדולה?
"ביצענו ברבעון השלישי מחיקה של כ-60 מיליון דולר, מול פעילות הביוניקה האזרחית (אספקת מערכות אלקטרוניות למטוסים אזרחיים) בשוק התעופה האזרחית יש האטה לנוכח השפעות משבר הקורונה ונאלצנו בהתאמה לבצע מחיקה בגין ירידת ערך מוניטין ומלאים. אבל מדובר באירוע זה חד פעמי. זה מאחורינו. ואין לנו צפי לביצוע מחיקות נוספות בהמשך. צריך להדגיש שכ-90% מההכנסות שלנו נובעות מהשוק הצבאי שממשיך לצמוח. פחות מ-10% מההכנסות שלנו נובעות מהשוק האזרחי וגם מזה הביוניקה מהווה רק אחוזים בודדים. מעבר לכך, השוק האזרחי כולל גם תחום רפואי, במסגרתו אנחנו מספקים מעבדות רובוטיות לאנליזה של נוזלי גוף, כולל בדיקות קורונה, התחום הזה צמח טוב ברבעון".
איך הקורונה משפיעה על פעילות החברה?
"ברבעונים הראשונים המשבר גרם לעיכובים במסירת פרויקטים, לכן היתה פגיעה במכירות וגם ברווח, אבל נכון להיום אנחנו כבר למדנו להתמודד עם האתגרים התפעוליים של משבר הקורונה כך שלמרות שהמשבר עדיין לא נגמר (אמנם יש אור בקצה המנהרה, אבל עדיין התחלואה בעולם גבוהה) זה כבר מאחורינו. נכון להיום אנחנו ממשיכים להכניס ולהרוויח כמצופה. הצבר שלנו גדל במיליארד דולר בשנה החולפת ואנחנו צופים המשך צמיחה".
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם יש עוד מקום לסינרגיה עם תעש או שהיא הושלמה?
"לאחרונה השלמנו שינוי ארגוני גדול במסגרתו חיברנו יכולות בתחום החימוש לחטיבת היבשה בתעש על ידי העברת טכנולוגיה מחטיבות אחרות. זה שיפר את סל המוצרים שלנו בצורה משמעותית ואנחנו ממשיכים לחזק את היכולות שלנו בתחום. מעבר לכך, אנחנו ממשיכים לעבוד גם על סינרגיות תפעולויות, כאשר על בסיס תכנית העבודה שלנו, ניתן לומר שתפעולית השלמנו כ-50% מהליך הסינרגיה עם תעש. אבל חשוב לציין שאחד היעדים המרכזיים ברכישת תעש היה הבאה של מוצריה לשוק הבינלאומי, בתחום הזה השגנו תוצאות מעולות וכיום כ-70% ממוצרי תעש נמכרים בשוק הבינלאומי לעומת כ-20% בעבר".
מתוצאות המגזרים עולה שהמכירות בארץ עלו משמעותית. בעצם צמחתם בארץ ובחו"ל הפעילות קפואה. מתי הצמיחה בחו"ל צפויה להתחדש?
- 4.אוריינה בן טוב 24/11/2020 19:56הגב לתגובה זועל מנת להגדיל מוטיבציה ולתת עובדים להרגיש חלק מהחברה כמו שזה נעשה בכל חברה רצינית
- 3.מישהו 24/11/2020 16:52הגב לתגובה זולא כ״כ מרגישים שהקורונה כבר מאחורינו לאור הקפיצה שלכם על ההזדמנות להשעות דיוני שכר עד הודעה חדשה. אליבי מאוד נוח.
- אכן ״שכחו״ את אלה שמייצרים להם רווח (ל"ת)דוד 24/11/2020 20:16הגב לתגובה זו
- 2.יש לכם איש הגהה? "עיקובים","הביוניקה", סירבול במשפטים (ל"ת)קורא 24/11/2020 16:50הגב לתגובה זו
- 1.דוד 24/11/2020 16:48הגב לתגובה זומכירים אתכם כחברה שאינה דוברת אמת ומציגה עצמה לצורך פרסומת והשגת פרויקטים
PULS של אלביט (אלביט)אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית
ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.
מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.
הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.
יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.
