בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט
צילום: אסף שילה. ישראל סאן
ראיון

"הקורונה כבר מאחורי אלביט מערכות; נמשיך לצמוח ולשפר רווחיות"

"יש גידול בתקציבי הביטחון" אומר בוצי מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בראיון לביזפורטל. "נמשיך לשפר את הרווחיות ולצמוח"; ביום חמישי הקרוב ייערך לגולשי ביזפורטל כנס זום עם מכליס
ערן סוקול | (5)

חברת אלביט מערכות -0.75%  דיווחה הבוקר על גידול קל של כ-100 מיליון דולר בצבר ההזמנות לרמה של 10.9 מיליארד דולר ברבעון השלישי. ההכנסות עלו ב-3% בלבד ברבעון לרמה של 1.13 מיליארד דולר אך מעט מעל הצפי בשוק, והרווח המתואם צמח ב-24% לרמה של 72.7 מיליון דולר או 1.64 דולר למניה - בהתאם לתחזיות. "אני מאד מרוצה מהתוצאות", אומר בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט מערכות בראיון לביזפורטל. "אנחנו ממשיכים לגדול בצבר, שנמצא כרגע ברמת שיא. הרווחיות משתפרת, האי-ודאות שהיתה בשוק ברובה הגדול כבר מאחורינו. יש גידול מוצהר בתקציבי הביטחון בשווקי היעד שלנו. אנחנו הולכים להמשיך לשפר את הרווחיות ולהמשיך לצמוח ברבעונים הבאים".

דווקא בתקופה הזו שהתמחורים ירדו זה נראה זמן טוב לרכישות משמעותיות, יש משהו על הכוונת?

"אנחנו עם מאזן חזק. חלק מהאסטרטגיה של החברה היא רכישות, זה היה נכון בעבר וזה נכון גם היום. לא אוכל להתייחס לחברה ספציפית כזו או אחרת שנמצאת על הכוונת, אבל בהחלט יש הזדמנויות ואנחנו בוחנים אותן באופן רציף".

להשתתפות בכנס זום עם מכליס שייערך ביום חמישי הקרוב 

על מה בדיוק היתה המחיקה הגדולה?

"ביצענו ברבעון השלישי מחיקה של כ-60 מיליון דולר, מול פעילות הביוניקה האזרחית (אספקת מערכות אלקטרוניות למטוסים אזרחיים) בשוק התעופה האזרחית יש האטה לנוכח השפעות משבר הקורונה ונאלצנו בהתאמה לבצע מחיקה בגין ירידת ערך מוניטין ומלאים. אבל מדובר באירוע זה חד פעמי. זה מאחורינו. ואין לנו צפי לביצוע מחיקות נוספות בהמשך. צריך להדגיש שכ-90% מההכנסות שלנו נובעות מהשוק הצבאי שממשיך לצמוח. פחות מ-10% מההכנסות שלנו נובעות מהשוק האזרחי וגם מזה הביוניקה מהווה רק אחוזים בודדים. מעבר לכך, השוק האזרחי כולל גם תחום רפואי, במסגרתו אנחנו מספקים מעבדות רובוטיות לאנליזה של נוזלי גוף, כולל בדיקות קורונה, התחום הזה צמח טוב ברבעון". 

איך הקורונה משפיעה על פעילות החברה?

"ברבעונים הראשונים המשבר גרם לעיכובים במסירת פרויקטים, לכן היתה פגיעה במכירות וגם ברווח, אבל נכון להיום אנחנו כבר למדנו להתמודד עם האתגרים התפעוליים של משבר הקורונה כך שלמרות שהמשבר עדיין לא נגמר (אמנם יש אור בקצה המנהרה, אבל עדיין התחלואה בעולם גבוהה) זה כבר מאחורינו. נכון להיום אנחנו ממשיכים להכניס ולהרוויח כמצופה. הצבר שלנו גדל במיליארד דולר בשנה החולפת ואנחנו צופים המשך צמיחה". 

האם יש עוד מקום לסינרגיה עם תעש או שהיא הושלמה?

"לאחרונה השלמנו שינוי ארגוני גדול במסגרתו חיברנו יכולות בתחום החימוש לחטיבת היבשה בתעש על ידי העברת טכנולוגיה מחטיבות אחרות. זה שיפר את סל המוצרים שלנו בצורה משמעותית ואנחנו ממשיכים לחזק את היכולות שלנו בתחום. מעבר לכך, אנחנו ממשיכים לעבוד גם על סינרגיות תפעולויות, כאשר על בסיס תכנית העבודה שלנו, ניתן לומר שתפעולית השלמנו כ-50% מהליך הסינרגיה עם תעש. אבל חשוב לציין שאחד היעדים המרכזיים ברכישת תעש היה הבאה של מוצריה לשוק הבינלאומי, בתחום הזה השגנו תוצאות מעולות וכיום כ-70% ממוצרי תעש נמכרים בשוק הבינלאומי לעומת כ-20% בעבר".

מתוצאות המגזרים עולה שהמכירות בארץ עלו משמעותית. בעצם צמחתם בארץ ובחו"ל הפעילות קפואה. מתי הצמיחה בחו"ל צפויה להתחדש?

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אוריינה בן טוב 24/11/2020 19:56
    הגב לתגובה זו
    על מנת להגדיל מוטיבציה ולתת עובדים להרגיש חלק מהחברה כמו שזה נעשה בכל חברה רצינית
  • 3.
    מישהו 24/11/2020 16:52
    הגב לתגובה זו
    לא כ״כ מרגישים שהקורונה כבר מאחורינו לאור הקפיצה שלכם על ההזדמנות להשעות דיוני שכר עד הודעה חדשה. אליבי מאוד נוח.
  • אכן ״שכחו״ את אלה שמייצרים להם רווח (ל"ת)
    דוד 24/11/2020 20:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יש לכם איש הגהה? "עיקובים","הביוניקה", סירבול במשפטים (ל"ת)
    קורא 24/11/2020 16:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דוד 24/11/2020 16:48
    הגב לתגובה זו
    מכירים אתכם כחברה שאינה דוברת אמת ומציגה עצמה לצורך פרסומת והשגת פרויקטים
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

אנשי השנה 2025אנשי השנה 2025
אנשי השנה

20 הגדולים; במי אתם בוחרים?

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה אנשי השנה

סליחה מראש מהמנכ"לים הטובים, הנהדרים, המצוינים של החברות הנסחרות שהצליחו לייצר תשואה טובה השנה. סליחה מראש גם מהבעלים עם החוש העסקי והיכולות הפיננסיות המדהימות שהשביחו את החברות שלהן. רוב הצפת הערך הגדולה ביותר השנה היא לא בזכותכם. כן, אתם מנהלים באמת מוצלחים, אבל השנה הצפת הערך שהיא הפרמטר המרכזי שבו אנחנו מדרגים את אנשי השנה של שוק ההון הגיעה ממקום אחר לגמרי - מהרגולטור.

אפשר לכנות את זה שתיקת הכבשים של הרגולטורים. ההנאה (רווחה כלכלית) בכל עסקה מתחלקת בין שני הצדדים. יש צד של מוכרים ויש צד של קונים, יש צד של נותני שירותים ומוכרי מוצרים ויש צד של ציבור צרכני. כאשר הצד המוכר מרוויח זה על חשבון הרווחה של הציבור. כאשר המחירים נמוכים, הרווחה של הציבור עולה והרווחים יורדים. תדמיינו כסף שצריך להתחלק בין השניים. החברות חזקות מול הצרכנים ולכן יש רגולטור. השנה הוא לא היה בשיאו.

רגולטור מנומנם הוא הסיבה לרווחים אדירים בתחומי הביטוח ורווחים גדולים בדמי ניהול על השקעות וחסכונות שסידרו לחברות הביטוח שנה חלומית שלא היתה אף פעם בתחום. רגולטור לא פחות מנומנם ייצר לבנקים רווחי שיא. רווחים הם יצירת ערך ראשונה, תשואה זו יצירת ערך שנייה שהיא לרוב תוצר של הרווחים. אז הרגולטורים - הממונה על שוק ההון והביטוח ונגיד בנק ישראל והפיקוח על הבנקים - הם בעצם אחראים על יצירת הערך בבורסה. אנחנו יודעים, אתם כועסים עליהם בכובע שלכם כצרכנים, אבל בכובע שלכם כמשקיעים אתם צריכים להודות להם. 

שני התחומים האלו - בנקאות וביטוח - הם יותר מחצי מהשווי של המניות העיקריות במדדים המובילים. אבל גם מחוץ להם יש תחומים שקיבלו עזרה. הממשלה עזרה, זה תפקידה. סמוטריץ' שחרר תקציבים - בעיקר לביטחון, אבל בכלל הוצאות המדינה גדלו מאוד בשנה האחרונה. סמוטריץ' לא לבד - הפרויקט הענק, המרשים ואולי המיותר של מירי רגב מספק לכל חברות התשתיות בארץ אופק לעשרות שנים. פעם חברת תשתיות היתה "מצורעת" בבורסה. מי רוצה להשקיע בחברה עם רווחיות של 3% שאחת לתקופה קורסת כי לא העריכה נכונה את העלויות והרווחים? בשנים האחרונות, המוסדיים קונים אותן ללא הפסקה גם כשהן מרוויחות 3%, כי הן רק צומחות. רגב הבטיחה להן את העתיד. 

אתמול המבקר אמר שהמטרו תגיע מאוחר ובתקציב הרבה יותר גדול (הערכנו לאחרונה שזו רכבת לשום מקום כי עד שהיא תגיע כבר לא יצטרכו אותה - פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?), אבל מה זה משנה - עשרות חברות ורבבות עובדים מתפרנסים ממנה .


אבל בלי חמיצות ובלי ציניות. זו היתה שנה נהדרת ביצירת ערך - בדוחות, בבורסה ולעובדים. הסיבות היו מגוונות וגם אקסוגניות, אבל עשרות מנהלים סיפקו את הסחורה. מערכת ביזפורטל בחרה את 10 הגדולים שלה וגם את איש השנה ותציג את העשירייה בימים הקרובים (את איש השנה בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר), ועכשיו אנחנו מחכים לכם - בחרו את איש השנה שלכם. יש כאן 30 אנשים, חלקם מפתיעים, בהדרגה הרשימה תרד ל-10 האנשים שלכם, ואז תיפתח הצבעה חדשה על איש השנה.