מכולת סופר מזון קמעונאות
צילום: Istock

נטו מלינדה: הסכם שיווק והפצה בהיקף שנתי של עד 800 מליון שקל

בהסכם התחייב צד שלישי שזהותו לא דווחה, לספק לחברה עופות כשרים בהתאם להזמנותיה בתמורה לעמלת שיווק
ארז ליבנה |

חברת נטו מלינדה 3.35%  העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, בייצור מוצרי דגים וייבוא שימורים על ידי ויליגר ויצור מוצרי בשר ועופות על-ידי טיבון ויל, חתמה על הסכם שיווק והפצה של עופות כשרים עם צד שלישי, שהיקף הכנסותיו המירבי מוערך בכ-800 מיליון שקלים לשנה.   "החברה מתכבדת להודיע כי ביום 11 בספטמבר 2019 התקשרה החברה בהסכם שיווק והפצה עם צד שלישי, לפיו הלקוח התחייב לספק עופות כשרים לחברה בהתאם להזמנותיה, ללא התחייבות לאספקת מלוא הכמות המוזמנת, בתמורה לעמלת שיווק", נכתב בהודעת החברה לבורסה.   בנטו מלינדה מדגישים כי היקף ההכנסות הצפוי הוא מידע צופה פני עתיד וכי "אין לחברה כל ודאות כי ציפיותיה והערכותיה אכן יתממשו". כמו כן לא מדובר בהסכם בלעדיות בין הצדדים, כשכל אחד מהם יכול לבטל העסקה בהתראה של 60 יום מראש. מניית החברה החלה לרכז עניין בתחילת השבוע שעבר, לאחר דיווח כי בעלת השליטה בחברה - חברת נטו אחזקות 3.96%  השלימה הפצה של כ-20% ממניות  נטו מלינדה בשווי של כ-213 מיליון שקל. כאשר ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה היה הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה. כרגע החברה מדורגת במקום ה-116 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125 (לכתבה המלאה). מאז הדיווח על הפצת המניות, עלתה מניית החברה בכ-12%. אתמול דווח כי נטו מלינדה תשלם להסתדרות פיצוי של חצי מיליון שקל, לאחר שבית הדין הארצי דחה את ערעור החברה על פסק הדין שחייב אותה בתשלום פיצויים להסתדרות בגין פגיעה בהתאגדות עובדיה. בין היתר, דווח כי קב"ט החברה הטיח את יו"ר ועד העובדים לרצפה וחטף מידיו טפסי הצטרפות להסתדרות (לכתבה המלאה).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רובי ריבלין יצחק נבון נשיא בגובה העיניים
צילום: מתוך הסרט

הנשיא ממשיך לעשות בושות...

אחרי אלקטריאון ופרסומת ליכין, הנשיא לשעבר רובי ריבלין מצטרף לחברה חדשה, הפעם בתחום הקריפטו

תמיר חכמוף |

רובי ריבלין, הנשיא לשעבר של מדינת ישראל, שוב נושא את התואר נשיא והפעם כנשיא ייצוגי ויועץ לדירקטוריון של החברה הממוזגת BitCore Capital - פליינג ספארק פליינג ספארק 120.6%  , שתפעל להשקעה מוסדית בביטקוין ובפיתוח השקל הדיגיטלי.

זו אינה הפעם הראשונה שבה ריבלין משאיל את שמו לחברה עסקית לאחר סיום כהונתו, אך בכל פעם עולה התהייה, איפה עובר הגבול בין מוניטין ציבורי לשירות אינטרסים פרטיים? ריביין הוא לא כלכלן מזהיר, הוא גם לא מנהל מוכר וגם לא משקיע טוב. הבחירות שלו עד עכשיו מלמדות שעדיף שהיה משאיר את הטייטל המכובד שלו שלא בשימוש. אלקטריאון איבדה את רוב ערכה מאז שהוא נכנס אליה. אולי הוא קיבל ערמה של כסף - אבל למה למכור את השם הכל כל כך מכובד - "נשיא לשעבר". העסק החדש שאליו הוא נכנס זה עסק קריפטו. קריפטו בהגדרה זה עסק מפוקפק כי אף אחד לא יודע להסביר אם יש לזה ערך כלכלי אמיתי. רבים משתכנעים להשקיע שם כי זה עולה, אבל היו בהיסטוריה בועות ארוכות וענקיות שבסוף. התפוצצו. הביטקוין אולי יישאר, הטכנולוגיה שמניעה אותו חשובה, אבל השיטה, והערך ישתנו בהמשך. זה יכול להיות עוד שנה או עוד 5 או 10 שנים, אבל אי אפשר להחזיק ערך מנופח על פני אינסוף.   

במקרה הנוכחי, החברה שבה ישמש ריבלין נשיא ייצוגי מציגה מודל של שילוב בין השקעות בביטקוין לבין פיתוח שקל דיגיטלי תחת רגולציה שווייצרית. היא מצפה לגייס עשרות מיליוני שקלים בהנפקה בתל אביב, ומתהדרת בשמות בכירים נוספים כמו יוחנן דנינו ויזהר שי. בינתיים היאט בעצם שלד בורסאי. זהו. נשיא המדינה לשעבר בוחר להיות יו"ר של שלד בורסאי. 

שוק הקריפטו בישראל עדיין סובל מחוסר ודאות רגולטורית ומחשדנות ציבורית, והצטרפותו של נשיא לשעבר עלולה להעניק למהלך מעטפת אמון ציבורית. השאלה במקרה הזה, עד כמה ריבלין, שדרכו הציבורית והערכית מוכרת היטב, באמת מבין את המורכבות הטכנולוגית והרגולטורית של עולם המטבעות הדיגיטליים, והאם תפקידו כאן הוא מהותי או בעיקר תדמיתי?

לא הפעם הראשונה

מעט לאחר סיום כהונתו כנשיא, בקיץ 2021, מונה ריבלין ל-"נשיא החברה" באלקטריאון אלקטריאון -1.59%   אז חברה צעירה בבורסה בתחום הכבישים החכמים. על פי הודעת החברה אז, תפקידו היה "לקדם שיתופי פעולה עם ממשלות וחברות גלובליות". הצעד עורר ביקורת ציבורית נרחבת, במיוחד מצד מי שטענו כי מדובר במינוי סמלי שמטרתו העיקרית פתיחת דלתות וגיוס אמון ציבורי. בעת המינוי, מניית אלקטריאון איבדה כ-50% מהשיא שרשמה באותה השנה, ורבים תהו האם ריבלין בחר נכון כשהצטרף למיזם עתיר הפסדים. מאז המינוי ועד היום למי שתהה, המניה איבדה עוד כ-60% ונעשו גיוסים ודילולים בדרך.

יגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהםיגאל דמרי. קרדיט: עוזי אברהם

דמרי רצה להישאר במדד ת״א 35 - וקיבל ירידה של 5%

המוסדיים שנכנסו דרך ההנפקה הפרטית מימשו את אחזקותיהם לאחר עליות חדות בסקטור, ומניית דמרי נופלת 


צלי אהרון |
נושאים בכתבה דמרי מניה תא 35

בעוד שמרבית מניות הנדל״ן ממשיכות במומנטום החיובי של השבועות האחרונים, מנייתה של חברת דמרי דמרי -4.94%   העוסקת בבנייה למגורים, ייזום פרוייקטים ונדל"ן מניב דווקא בולטת בכיוון ההפוך - ויורדת בכ-5.4%. הסיבה המרכזית נעוצה במהלך שביצעה החברה עצמה: הנפקה פרטית למוסדיים שנועדה לקדם את השמירה על מקומה במדד ת״א 35 היוקרתי. אלא שהמהלך, שבזמנו נראה כהזדמנות אסטרטגית לשיפור סחירות ושדרוג מעמד, הפך בפועל למלכודת קצרת טווח. כשהגופים המוסדיים שביצעו את הרכישה מימשו במהירות את המניות ברווח נאה, והפעילו לחץ מכירתי על השוק.

למעשה, דמרי הורידה במסגרת המהלך את מחיר המימוש של כתבי האופציה שהיו בידי המוסדיים - מה שנתפס כ״מתנה״ שאפשרה להם להיכנס במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק באותה עת. בשוק מסבירים כי אותם גופים כלל לא תכננו להחזיק במניה לטווח ארוך, אלא לנצל את העליות האחרונות בענף הנדל״ן כדי לגזור רווח מהיר. התוצאה: מניה שנועדה ליהנות ממעמד של מדד דגל, מוצאת עצמה דווקא תחת לחץ מכירות חריג בהיקף מסחר גדול.

כתבנו על "נותנים לך - תיקח", דמרי ממשיכה לחלק מתנות למוסדיים כדי להישאר במדד ת"א 35.

שיקול טכני

מאחורי ההנפקה הפרטית עמד שיקול טכני-שיווקי מובהק: שמירה על משקל השוק הנדרש להישארות במדד ת״א 35, מדד הדגל של הבורסה בתל אביב. חברת דמרי, שהפכה בשנים האחרונות לאחת מחברות הנדל״ן הבולטות בענף בישראל, ביקשה להגדיל את סחירות מניותיה ולהבטיח את מקומה בין החברות הגדולות בבורסה. לצורך כך נדרשה להגדיל את החזקות הציבור - ולכן פנתה לגופים מוסדיים בהנפקה מהירה ובתנאים מועדפים. 

אלא שהשוק, כמו תמיד, פועל לפי תמריצים. המוסדיים, שזיהו הזדמנות ארביטראז' קצרה בין מחיר ההקצאה למחיר השוק, רכשו את המניות אך לא מתוך אמונה ארוכת טווח בחברה, אלא מתוך שיקול של רווח מהיר. כעת, לאחר העליות החדות שנרשמו בחודשים האחרונים במניות הנדל״ן ובפרט במניית דמרי, הם בחרו לממש חלק ניכר מהחזקותיהם ולסגור את הפוזיציה. המהלך הזה הפעיל לחץ מיידי על המניה, שירדה כאמור בלמעלה מ-5%.