נטו מלינדה: הסכם שיווק והפצה בהיקף שנתי של עד 800 מליון שקל
חברת נטו מלינדה -0.93% העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, בייצור מוצרי דגים וייבוא שימורים על ידי ויליגר ויצור מוצרי בשר ועופות על-ידי טיבון ויל, חתמה על הסכם שיווק והפצה של עופות כשרים עם צד שלישי, שהיקף הכנסותיו המירבי מוערך בכ-800 מיליון שקלים לשנה. "החברה מתכבדת להודיע כי ביום 11 בספטמבר 2019 התקשרה החברה בהסכם שיווק והפצה עם צד שלישי, לפיו הלקוח התחייב לספק עופות כשרים לחברה בהתאם להזמנותיה, ללא התחייבות לאספקת מלוא הכמות המוזמנת, בתמורה לעמלת שיווק", נכתב בהודעת החברה לבורסה. בנטו מלינדה מדגישים כי היקף ההכנסות הצפוי הוא מידע צופה פני עתיד וכי "אין לחברה כל ודאות כי ציפיותיה והערכותיה אכן יתממשו". כמו כן לא מדובר בהסכם בלעדיות בין הצדדים, כשכל אחד מהם יכול לבטל העסקה בהתראה של 60 יום מראש. מניית החברה החלה לרכז עניין בתחילת השבוע שעבר, לאחר דיווח כי בעלת השליטה בחברה - חברת נטו אחזקות 0.21% השלימה הפצה של כ-20% ממניות נטו מלינדה בשווי של כ-213 מיליון שקל. כאשר ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה היה הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה. כרגע החברה מדורגת במקום ה-116 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125 (לכתבה המלאה). מאז הדיווח על הפצת המניות, עלתה מניית החברה בכ-12%. אתמול דווח כי נטו מלינדה תשלם להסתדרות פיצוי של חצי מיליון שקל, לאחר שבית הדין הארצי דחה את ערעור החברה על פסק הדין שחייב אותה בתשלום פיצויים להסתדרות בגין פגיעה בהתאגדות עובדיה. בין היתר, דווח כי קב"ט החברה הטיח את יו"ר ועד העובדים לרצפה וחטף מידיו טפסי הצטרפות להסתדרות (לכתבה המלאה).
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים
סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?
מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.
בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.
מחזור המסחר עומד על כ-2.1 מיליארד שקל
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי
האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין
בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד
