נטו מלינדה: הסכם שיווק והפצה בהיקף שנתי של עד 800 מליון שקל
חברת נטו מלינדה -0.82% העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, בייצור מוצרי דגים וייבוא שימורים על ידי ויליגר ויצור מוצרי בשר ועופות על-ידי טיבון ויל, חתמה על הסכם שיווק והפצה של עופות כשרים עם צד שלישי, שהיקף הכנסותיו המירבי מוערך בכ-800 מיליון שקלים לשנה. "החברה מתכבדת להודיע כי ביום 11 בספטמבר 2019 התקשרה החברה בהסכם שיווק והפצה עם צד שלישי, לפיו הלקוח התחייב לספק עופות כשרים לחברה בהתאם להזמנותיה, ללא התחייבות לאספקת מלוא הכמות המוזמנת, בתמורה לעמלת שיווק", נכתב בהודעת החברה לבורסה. בנטו מלינדה מדגישים כי היקף ההכנסות הצפוי הוא מידע צופה פני עתיד וכי "אין לחברה כל ודאות כי ציפיותיה והערכותיה אכן יתממשו". כמו כן לא מדובר בהסכם בלעדיות בין הצדדים, כשכל אחד מהם יכול לבטל העסקה בהתראה של 60 יום מראש. מניית החברה החלה לרכז עניין בתחילת השבוע שעבר, לאחר דיווח כי בעלת השליטה בחברה - חברת נטו אחזקות 0% השלימה הפצה של כ-20% ממניות נטו מלינדה בשווי של כ-213 מיליון שקל. כאשר ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה היה הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה. כרגע החברה מדורגת במקום ה-116 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125 (לכתבה המלאה). מאז הדיווח על הפצת המניות, עלתה מניית החברה בכ-12%. אתמול דווח כי נטו מלינדה תשלם להסתדרות פיצוי של חצי מיליון שקל, לאחר שבית הדין הארצי דחה את ערעור החברה על פסק הדין שחייב אותה בתשלום פיצויים להסתדרות בגין פגיעה בהתאגדות עובדיה. בין היתר, דווח כי קב"ט החברה הטיח את יו"ר ועד העובדים לרצפה וחטף מידיו טפסי הצטרפות להסתדרות (לכתבה המלאה).
פועלים אקוויטי תשקיע כ-280 מיליון שקל בשמיר אנרגיה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל
מאיר שמיר ממשיך להציף ערך - הנפקה פרטית בשמיר אנרגיה - השבחה של 100% בשנה וחצי
מבטח שמיר פועלים אקוויטי, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים, מעלה קצב בחודשים האחרונים. היא נמצאת בפיגור גדול ביחס ללאומי פרטנרס זרוע ההשקעות הריאליות של לאומי, ובפועלים מנסים לצמצם את הפער. החברה מנהלת מגעים לרכישת 10% משמיר אנרגיה, החברה הבת של מבטח שמיר של מאיר שמיר העוסקת בתחום ייצור החשמל והאנרגיות המתחדשות.
פועלים אקוויטי מתכוונת להשקיע בשמיר אנרגיה כ-280 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול לעומת לפני כשנה וחצי אז השקיעה כלל ביטוח. שמיר אנרגיה התחילה כמיזם שהלך וגדל בתוך קבוצת ההשקעות של מאיר שמיר שהחלה בתור סוכנות ביטוח והפכה לאחת החברות החזקה הגדולות במשק כשבמשך מספר שנים החזיקה בתנובה לפני שעשתה עליה אקזיט מרשים. כיום למבטח שמיר אחזקות גדולות באנרגיה, בטכנולוגיה, במניף הבורסאית ובנדל"ן.
לשמיר אנרגיה תחנות קונבנציונליות על גז טבעי, מתקנים פוטו-וולטאיים, פרויקטי ביו-גז ואגירת אנרגיה. לאחרונה נכנסה לפעולה מסחרית יחידת פיקר בהספק 230 מגה-וואט בתחנת אלון תבור, שמוחזקת ב-33% דרך חברת MRC של שמיר אנרגיה. התחנה כולה מייצרת 583 מגה-וואט, עם השקעה נוספת של כמעט מיליארד שקל ביחידה החדשה.
פרויקט מרכזי הוא תחנת קסם, בהספק 800 מגה-וואט ליד מחלף קסם בגוש דן. בשבוע שעבר הושלמה סגירה פיננסית בהיקף 4.5-5 מיליארד שקל, בהובלת בנק הפועלים לצד מזרחי טפחות, הבינלאומי ומיטב. התחנה, חיונית למחסור הצפוי בחשמל, תפעל ממחצית שנייה של 2029 ותשלם למדינה 300 מיליון שקל עבור חכירת קרקע. כלל ביטוח הגדילה השקעה בפרויקט ב-200 מיליון שקל באוקטובר, ל-8% ממניותיו. במקביל, שמיר אנרגיה מקדמת פרויקט סולארי בנגב על 1,500 דונם, בהספק 230 מגה-וואט עם 700 מגה-וואט-שעה אגירה, בעלות 1.1 מיליארד שקל בשותפות רפק ומבטח שמיר.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
