נטו מלינדה: הסכם שיווק והפצה בהיקף שנתי של עד 800 מליון שקל
חברת נטו מלינדה -0.41% העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, בייצור מוצרי דגים וייבוא שימורים על ידי ויליגר ויצור מוצרי בשר ועופות על-ידי טיבון ויל, חתמה על הסכם שיווק והפצה של עופות כשרים עם צד שלישי, שהיקף הכנסותיו המירבי מוערך בכ-800 מיליון שקלים לשנה. "החברה מתכבדת להודיע כי ביום 11 בספטמבר 2019 התקשרה החברה בהסכם שיווק והפצה עם צד שלישי, לפיו הלקוח התחייב לספק עופות כשרים לחברה בהתאם להזמנותיה, ללא התחייבות לאספקת מלוא הכמות המוזמנת, בתמורה לעמלת שיווק", נכתב בהודעת החברה לבורסה. בנטו מלינדה מדגישים כי היקף ההכנסות הצפוי הוא מידע צופה פני עתיד וכי "אין לחברה כל ודאות כי ציפיותיה והערכותיה אכן יתממשו". כמו כן לא מדובר בהסכם בלעדיות בין הצדדים, כשכל אחד מהם יכול לבטל העסקה בהתראה של 60 יום מראש. מניית החברה החלה לרכז עניין בתחילת השבוע שעבר, לאחר דיווח כי בעלת השליטה בחברה - חברת נטו אחזקות -0.43% השלימה הפצה של כ-20% ממניות נטו מלינדה בשווי של כ-213 מיליון שקל. כאשר ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה היה הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה. כרגע החברה מדורגת במקום ה-116 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125 (לכתבה המלאה). מאז הדיווח על הפצת המניות, עלתה מניית החברה בכ-12%. אתמול דווח כי נטו מלינדה תשלם להסתדרות פיצוי של חצי מיליון שקל, לאחר שבית הדין הארצי דחה את ערעור החברה על פסק הדין שחייב אותה בתשלום פיצויים להסתדרות בגין פגיעה בהתאגדות עובדיה. בין היתר, דווח כי קב"ט החברה הטיח את יו"ר ועד העובדים לרצפה וחטף מידיו טפסי הצטרפות להסתדרות (לכתבה המלאה).
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסחר בייתי (GEMINI)הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי
היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק
למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב פותחת בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה.
בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם תל אביב פועלת כמעט לבד. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.
למה בכלל נוגעים במסורת
עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר שמרגיש לפעמים כמו אי בודד. תל אביב פועלת, אבל חלק גדול מהשוק הגלובלי עוד לא נכנס לשבוע, וניו יורק בכלל לא בתמונה. זה יצר לא פעם מחזורים דקים יותר ותמחור שנשען בעיקר על חדשות מקומיות ועל פערים שנגררים מסוף השבוע בחו״ל.
המעבר לשני עד שישי בא לפתור את חוסר החפיפה הזה. יותר שעות שבהן תל אביב ואירופה פעילות באותו זמן, יותר רצף מול השווקים המובילים, ופחות ימים שבהם ישראל סוחרת לבד על בסיס מידע חלקי.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך השבוע החדש נראה
בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.
