נטו מלינדה: הסכם שיווק והפצה בהיקף שנתי של עד 800 מליון שקל
חברת נטו מלינדה 0.94% העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי מזון, בייצור מוצרי דגים וייבוא שימורים על ידי ויליגר ויצור מוצרי בשר ועופות על-ידי טיבון ויל, חתמה על הסכם שיווק והפצה של עופות כשרים עם צד שלישי, שהיקף הכנסותיו המירבי מוערך בכ-800 מיליון שקלים לשנה. "החברה מתכבדת להודיע כי ביום 11 בספטמבר 2019 התקשרה החברה בהסכם שיווק והפצה עם צד שלישי, לפיו הלקוח התחייב לספק עופות כשרים לחברה בהתאם להזמנותיה, ללא התחייבות לאספקת מלוא הכמות המוזמנת, בתמורה לעמלת שיווק", נכתב בהודעת החברה לבורסה. בנטו מלינדה מדגישים כי היקף ההכנסות הצפוי הוא מידע צופה פני עתיד וכי "אין לחברה כל ודאות כי ציפיותיה והערכותיה אכן יתממשו". כמו כן לא מדובר בהסכם בלעדיות בין הצדדים, כשכל אחד מהם יכול לבטל העסקה בהתראה של 60 יום מראש. מניית החברה החלה לרכז עניין בתחילת השבוע שעבר, לאחר דיווח כי בעלת השליטה בחברה - חברת נטו אחזקות -0.04% השלימה הפצה של כ-20% ממניות נטו מלינדה בשווי של כ-213 מיליון שקל. כאשר ככל הנראה, אחד המניעים המרכזיים לביצוע העסקה היה הגדלת שיעור החזקות הציבור במניה, לצורך הכללתה במדדי הבורסה. כרגע החברה מדורגת במקום ה-116 בבורסה בבחינת שווי השוק, מה שמציב את נטו מלינדה כמועמדת לכניסה למדד ת"א 125 (לכתבה המלאה). מאז הדיווח על הפצת המניות, עלתה מניית החברה בכ-12%. אתמול דווח כי נטו מלינדה תשלם להסתדרות פיצוי של חצי מיליון שקל, לאחר שבית הדין הארצי דחה את ערעור החברה על פסק הדין שחייב אותה בתשלום פיצויים להסתדרות בגין פגיעה בהתאגדות עובדיה. בין היתר, דווח כי קב"ט החברה הטיח את יו"ר ועד העובדים לרצפה וחטף מידיו טפסי הצטרפות להסתדרות (לכתבה המלאה).
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIתיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.
אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.
כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.
למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים
סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.
- מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.
